אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית תביעה בעניין פרעון שיקים

דחיית תביעה בעניין פרעון שיקים

תאריך פרסום : 14/02/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום פתח-תקוה
4095-06
11/02/2008
בפני השופט:
נחום שטרנליכט

- נגד -
התובע:
ידגר אהרון
עו"ד שרון מיכאל
הנתבע:
חכם יעקב
עו"ד מלכית ברק
פסק-דין

רקע עובדתי:

התובע אוחז בשני שיקים, שנמשכו על ידי הנתבע, כל אחד מהם בסך 13,857 ש"ח (להלן - השיקים). זמן פרעונו של שיק אחד הוא 3.10.05, וזמן פרעונו של השיק האחר הוא 7.10.05. השיקים סורבו על ידי הבנק בנימוק "נתנה הוראת ביטול". התובע הגיש בתיק הוצל"פ 0-05-12596-20 בקשה לביצוע השיקים. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיקים. בהתאם להסכמת הצדדים, התקבלה ההתנגדות, ניתנה לנתבע רשות להתגונן ונקבע שהתצהיר התומך בהתנגדות ישמש ככתב הגנה.

טענות הנתבע:

השיקים ביחד עם עוד שני שיקים שנפרעו נמסרו על ידי הנתבע לד"ר יהושע מרדכי עבור טיפול שיניים לנתבע ולרעיתו. אותו חלק מהטיפול, שתמורתו נמסרו השיקים נשוא תיק זה, לא בוצע. לפיכך נחתם הסכם בין הנתבע ובין ד"ר מרדכי, ובו נקבע, כי אם לא יבוצע אותו חלק מהטיפול, יושבו השיקים לנתבע. לפיכך נאסר על ד"ר מרדכי לסחר את השיקים. בסופו של דבר לא בוצע הטיפול על ידי ד"ר מרדכי.

טענות התובע:

השיקים נמסרו לתובע על ידי ד"ר מרדכי על חשבון פרעון הלוואה שנתן התובע לד"ר מרדכי. בעת מסירת השיקים לתובע לא היה מצויין בהם שם הנפרע. התובע רשם על השיקים את שמה של ביתו, ארנה בן גרשון, כנפרעת ואף הפקיד את השיקים בחשבון בנק המשותף לו ולבתו, לאחר שהבת חתמה חתימת היסב.

דיון:

בסעיף 1 לפקודת השטרות (נוסח חדש) (להלן - הפקודה) נקבע, כי אוחז הוא "מי שהוא הנפרע או הנסב של שטר או שטר-חוב ומחזיק בו, או מי שהוא המוכ"ז". המוכ"ז הוא "אדם המחזיק בשטר או בשטר-חוב שהם בני פרעון למוכ"ז". בסעיף 37 לפקודה נקבע, כי רק האוחז בשיק הוא זה שיכול לתבוע על פיו.

בסעיף  33(א) לפקודה נקבע:

"היסב על החלק אינו מפרש שום נסב, ושטר שהוסב כך הוא בר פרעון למוכ"ז".

בסעיף 33(ב) לפקודה נקבע:

"היסב מיוחד מפרש את האדם אשר לו או לפקודתו יפרע השטר".

בסעיף 34(א) לפקודה נקבע:

"היסב מגביל הוא היסב האוסר להוסיף ולסחר את השטר, או המביע שאין זו אלא הרשאה לעשות בשטר, כגון שטר שהוסב: 'שלם לפלוני בלבד' או 'שלם לפלוני לחשבונו של אלמוני' או 'שלם לפלוני או לפקודתו, לגוביינא'".

מחיקת הגבלת ההסבה על ידי המסב, שהגביל את ההסבה מלכתחילה, מבטלת את ההגבלה. לעניין זה ראה אצל שלום לרנר, דיני שטרות, מהדורה שנייה (תשס"ז-2007), עמ' 199. נראה, כי גם מחיקתו של היסב מיוחד תבטל את היותו של ההיסב מיוחד, ותהפוך אותו להיסב על החלק. השאלה במקרה דנן היא, האם אכן ביטול הגבלת ההיסב או היותו היסב מיוחד נעשו כדין, באופן שההיסב הפך להיסב על החלק?

בסעיף 20(ג)לפקודת השטרות נאמר:

"שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך, או קבל או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר".

שטר המצוי בידיו של נסב, ועליו חתימת היסב, חזקה שנמסר מהמיסב לנסב במסירה כשרה ללא תנאי, וזאת כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר. הגבלת ההיסב, המצויינת על גבו של שטר, או היותו היסב מיוחד סותרים חזקה זו, ועל הנסב להוכיח את מעמדו כאוחז בשטר. נראה, כי על התובע להוכיח מעמדו כאוחז בשטר, גם אם הכיתוב המציין את הגבלת ההיסב או את היותו היסב מיוחד נמחק. לאחר שהחזקה הקבועה בסעיף 20(ג) לפקודה נסתרה באמצעות אותו כיתוב, אין מחיקתו יכולה לשוב ולהקים חזקה זו לתחיה. ההיסב מלכתחילה היה מגביל או מיוחד, ולכן המחזיק בשטר לא יכול להנות מהחזקה האמורה בסעיף 20(ג) הנ"ל. חזקה זו תהיה תקפה כל עוד אין רמז או סימן לבטלותה על גבי השטר עצמו. משקיימת על גבי השטר עצמו עדות להגבלה שהיתה קיימת בהיסב אין כל מקום להחלת החזקה שבעובדה, כי השטר נמסר למחזיק בו עתה ללא תנאי. ההצדקה לקיומה של חזקה זו היא רק כאשר אין בגוף השטר עדות כלשהי להגבלה בהיסב. כאשר יש לכאורה פגם קנייני כלשהו בשטר עובר נטל הראיה לתובע להוכיח, כי הוא אוחז בשטר כדין. ברע"א 6553/97, חגאי נ' חברת עבודי חיים בע"מ, פד"י נב(2)345, 356, נאמר:

"נמצא אם כן, כי כאשר נוצר פגם קנייני בשטר, עוברת חובת הראיה לאוחז ועליו להוכיח את כשרות אחיזתו ואין לגרוס כי על מושך, הטוען לפגם קנייני בשטר, להוכיח שהאוחז אינו אוחז כשורה. במצב זה נוצר בדיני השטרות היפוך של חובת הראיה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ