אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית עתירת תושבי רוממה נגד חסידי ברסלב , ע. חיפה ואח' בעניין בית הכנסת

דחיית עתירת תושבי רוממה נגד חסידי ברסלב , ע. חיפה ואח' בעניין בית הכנסת

תאריך פרסום : 10/09/2007 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים חיפה
4250-07
29/08/2007
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
פרופ' עמוס נוטע ו-25 אח'
הנתבע:
1. עיריית חיפה
2. הוועדה המקומית לתכנון ובניה - חיפה
3. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז חיפה
4. אגודת בית כנסת מאיר רמות בן-גוריון

פסק-דין

הרקע לעתירה וטענות הצדדים:

בפני עתירה שהוגשה על ידי חלק מתושבי שכונת רוממה הישנה בחיפה ועמותת רוממה הישנה, במסגרתה מתבקש בית המשפט לעניינים מנהליים להורות למשיבות 1-3 לבטל את זכות השימוש של קבוצת חסידי ברסלב בבית הכנסת "מאיר" בשכונת רוממה בחיפה (להלן: "בית הכנסת") ולפעול לפינויה של קבוצה זו מבית הכנסת, תוך שימוש בסמכויותיהן על פי דין, לפעול להשבת אופן ואופי פעילותו של בית הכנסת למתכונתו המקורית והפסקת השימוש החורג בבית הכנסת ולפתוח בהליך הקצאת קרקע פורמאלי לצורך הקצאת מבנה בית הכנסת לעמותה שתמצא כמתאימה ביותר לניהולו. 

העותרים 1-25 הינם חברים בעמותת רוממה הישנה וחלקם חברים בוועד בית הכנסת. העותרת 26 הינה עמותה רשומה שהקימו תושבי שכונת רוממה הישנה ואשר הגישה לאחרונה בקשה להקצות את בית הכנסת לשימושה. המשיבה 1 הינה עיריית חיפה שלה זכות חכירה בקרקע עליה בנוי מבנה בית הכנסת. המשיבה 2 היא הוועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה. המשיבה 3 היא הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה. המשיבה 4 היא אגודת בית הכנסת מאיר, עמותה אשר הקימה ולפי טענתה ניהלה את בית הכנסת. בשלב מסוים, העמותה נמחקה, אך הוחייתה ביום 10.8.07, בהתאם לפסק דין שניתן בתיק פשר 538/07 (יצוין כי בעניין זה הוגשה בקשה לביטול פסק הדין וטרם ניתנה בה החלטה). על החלקה שבה מצוי בית הכנסת חלה תוכנית בניין ערים מס' חפ/1451, לפיה ישמש האתר בחלקו הקדמי לבניית מבנה שקומת הקרקע שלו מיועדת לבית כנסת ואילו הקומה העליונה תשמש למטרה ציבורית אחרת. למרות האמור בתוכנית, בית הכנסת שנבנה הינו בעל קומה אחת בלבד.

העותרים טוענים כי קבוצת חסידי ברסלב השתלטה שלא כדין על בית הכנסת והחלה לנהלו ולנהוג בו כבשלה תוך דחיקת רגלי תושבי השכונה, השלטת אופי חרדי על הפעילות בבית הכנסת והתנגשות מתמדת בתושבי השכונה המעוניינים לקיים בבית הכנסת פעילות התואמת את אופיים והשקפותיהם. לטענת העותרים, עיריית חיפה ורשויות אכיפת הדין אינן מנסות להחזיר את המצב לקדמותו כך שבית הכנסת ישוב למתכונתו כבית כנסת שכונתי הפתוח לשימוש תושבי השכונה ותואם את אופי השכונה.

העותרים טוענים כי מחדלן של הרשויות לפעול בנושא מהווה למעשה הקצאת המקום בפועל לקבוצת החסידים, אך זאת מבלי לאפשר לתושבי השכונה להשמיע את קולם באשר לשימוש הראוי בבית הכנסת. לטענתם, מצב זה עומד בניגוד מוחלט להוראות נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית של משרד הפנים ובניגוד לדינים אחרים.

עוד טוענים העותרים כי המשיבות מתעלמות מכך שהשימוש שנעשה במבנה בית הכנסת על ידי קבוצת הברסלבים הינו שימוש החורג מהוראות תוכנית המתאר החלה על המבנה, מאחר שהחסידים משתמשים במבנה בתור "כולל" ומרכז לימודי המשמש, בין היתר, להחזרה בתשובה, זאת בניגוד לתוכנית החלה, לפיה השימוש היחיד המותר במבנה בית הכנסת הינו בית כנסת. לטענת העותרים, החסידים משתמשים במבנה בית הכנסת באופן שאינו עולה בקנה אחד עם אופי המקום כבית כנסת, שוהים במקום רוב שעות היום משעות הבוקר המוקדמות ועד שעות הלילה, אוכלים במקום ואף הציבו בחצר בית הכנסת מזרונים ומיטות.

העותרים טוענים כי ביום 26.4.07 נרשמה עמותת רוממה הישנה, העותרת מס' 26, ברשם העמותות ובתחילת חודש מאי הגישה בקשה פורמאלית למשיבה 1 להקצות את מבנה בית הכנסת לשימושה, על פי הוראות נוהל הקצאת הקרקע, אך לא חלה כל התקדמות בהליך זה. כן פנו העותרים לעיריית חיפה בבקשה לעזור להם במניעת ההשתלטות על בית הכנסת ושמירה על הסטאטוס קוו הקיים בשכונה בין חילונים לדתיים, אך לטענתם, העירייה לא קיימה הבטחותיה ולא פעלה בעניין כפי שהבטיחה שתפעל. העותרים פנו למשיבות לשם מניעת השימוש החורג על ידי קבוצת החרדים, אך לטענתם לא התקבלה כל תשובה עניינית בנושא זה מצד מי מהמשיבות. העותרים טוענים כי הנושא עלה לדיון גם בוועדת הפנים של הכנסת ובסיום הדיון הוחלט כי ח"כ יוסי ביילין וח"כ משה גפני ינסו למצוא פתרון מוסכם לבעיה, אך לא נעשה דבר מטעם חברי הכנסת להביא לסיום השתלטות קבוצת החסידים על בית הכנסת.

העותרים טוענים עוד כי אוזלת ידן של המשיבות 1, 2 ו- 3 לפעול להפסקת השימוש החורג בבית הכנסת ובהתאם לחובותיהן שבדין עולה כדי חוסר סבירות קיצוני והפרה של החובה לפעול במהירות הראויה. כן טוענים הם כי המשיבה 1, על ידי אי פעולתה כנגד השתלטות קבוצת החסידים, העניקה למעשה זכות שימוש וחזקה בבית הכנסת לגורם פרטי בניגוד לחובתה לפעול להקצאה שוויונית של משאבי הציבור, ללא פרסום מתן זכות השימוש וללא שמיעת טענותיהם של תושבי השכונה. לטענת העותרים, המשיבה 1 מוסמכת לבטל את זכות השימוש שהעניקה באופן בלתי חוקי לחסידים ולהחזיר את ניהולו השוטף היומיומי של בית הכנסת לעמותה המייצגת את תושבי השכונה.

העותרים טוענים כי מחובתן של המשיבות 1 ו-2 להבטיח קיומן של הוראות חוק התכנון והבניה ולהפעיל את סמכותן לשם אכיפת הוראות החוק בכל מקום בו מתבצעת הפרה של הוראות חוק זה ובסמכותה של המשיבה 3 לפקח על כך שהמשיבה 2 תבטיח את קיומן של הוראות חוק התכנון והבניה ולהתערב במקרה של חריגה מכך. לטענת העותרים, המשיבות 1, 2 ו-3 הפרו חובתן לפעול כמצוות חוק התכנון והבניה כנגד השימוש החורג שנעשה במבנה בית הכנסת על ידי החסידים ולכן על ביהמ"ש לחייבן לפעול להפסקת השימוש החורג ולהחזיר המצב לקדמותו.

המשיבות 1-2 טוענות כי העירייה פעלה לפתרון הסוגיה הציבורית אך מצאה לנכון לפעול תחילה במישור של הידברות וניסיון לגישור בין הצדדים, זאת במסגרת החלטת מועצת עיר מיום 1.5.07 בה הוחלט על הקמת ועדה לבדיקת ענייני בית הכנסת ושימור הסטאטוס קוו הקיים בין חילונים לדתיים בחיפה וברוממה. לטענת המשיבות 1-2 עניין זה הגיע עד לדיון בוועדת הפנים של הכנסת בעקבות בקשה לדיון מהיר  שהעלה ח"כ יוסי ביילין, במסגרתו הציעה עיריית חיפה פתרון לפיו יוצע מקום תפילה והתכנסות חלופי לקבוצת חסידי ברסלב ברח' צפת בשכונת הדר, פתרון אשר נדחה על ידי עמותה זו. המשיבות 1-2 מציינות כי מאחר ששורש הסכסוך נוגע לענייני דת ומישור היחסים בין חילוניים לדתיים לא מצאה העירייה לנכון, בשלב זה, להפעיל סמכויות דרקוניות ולנקוט בהליכים פליליים בסוגיה ציבורית רגישה זו תוך פירוש דווקני של החוק, כפי בקשת העותרים. העירייה סבורה כי שומה עליה כרשות ממלכתית ציבורית המופקדת על שמירת הסדר הציבורי בעיר לפעול למציאת פתרון, ראשית, במסגרת הליך של הידברות בין הצדדים.

המשיבות 1-2 טוענות כי דין העתירה להימחק על הסף מהטעם כי הסעד היחיד הנכון לעתירה זו הינו פתיחה בהליך פורמאלי של הקצאת מבנה בית הכנסת לעמותה שתימצא כמתאימה ביותר לניהולו, על פי הקבוע ב"נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או תמורה סמלית". לעניין סעד זה טוענות המשיבות 1-2 כי ממילא העתירה מוקדמת מאחר שהעתירה הוגשה יומיים לפני שהועלתה בקשת העותרים עצמם להקצאה בפני ועדת הקצאות והעותרים לא המתינו לקיום ההליך כסדרו. ההליך של הדיון בהקצאת בית הכנסת נפתח וטרם הסתיים. בשלב זה, ממילא לא קיימת כל החלטה מנהלית הנתונה לביקורת שיפוטית. לפיכך דין העתירה להימחק.

המשיבה 3 טוענת כי דין העתירה להדחות על הסף מכיוון שהיא מוקדמת ולוקה באי מיצוי הליכים, זאת מאחר שטרם ניתנה החלטה בבקשת ההקצאה שהגישה העותרת 26. בכל מקרה, טוענת המשיבה 3, לא מדובר בעתירה בענייני תכנון ובניה, מאחר שהתוכנית החלה על החלקה אינה קובעת מהם השימושים המותרים בבית כנסת והבירור בעניין ההבדל בין השימוש כבית כנסת ושימוש כישיבה הינו עובדתי ואינו יכול להתנהל בבית המשפט לעניינים מנהליים. גם אם יקבע כי השימוש כישיבה או "כולל" הינו שימוש אסור, טוענת המשיבה 3 כי לא יהיה בכך כדי להגביל את זהות המשתמשים במבנה או אופי השימוש (חרדי, רפורמי וכו') או להגביל קיום שיעורים במבנה כשימוש נלווה. על כן, לטענת המשיבה 3, מקומה של טענה זו להתברר ראשית בפני הרשויות המתאימות, המטפלות בטענות העותרים לחריגות בניה ושימוש חורג.

עוד טוענת המשיבה 3 כי העתירה אינה מגלה כל עילה כנגדה משום שחובת הפיקוח המוטלת על הוועדה המחוזית ביחס לפעולת הוועדות המקומיות הנכללות במרחב תכנונה הינו עניין שבשיקול דעת. על פי נהלי העבודה של המשיבה 3 אין הוועדה המחוזית מפעילה סמכותה על פי סעיף 28 לחוק התכנון והבניה אלא במקרים נדירים המצדיקים התערבות, כגון מדיניות הגובלת באי חוקיות, מקרים בעלי השלכות רוחב וכדומה. המשיבה 3 טוענת כי נקבע על פי ההלכה הפסוקה כי על הוועדה המחוזית חלה חובה להתערב נוכח נוהג של שנים או תופעה רחבת היקף וזמן המעידה על העדר פיקוח בפעולת הוועדה המקומית. אין המדובר במקרה כזה בענייננו. המדובר בעניין מקומי וצר והטיפול בטענות העותרים מוטל בראש ובראשונה על הוועדה המקומית, אשר אכן מטפלת בטענותיהם.

המשיבה 4 טוענת כי היא זו שבנתה, הקימה וניהלה במשך השנים את בית הכנסת וכי מחיקתה מרשם העמותות הייתה זמנית ומאחר שהוחייתה ביום 10.8.07 רואים אותה כאילו לא נמחקה מעולם. עוד טוענת המשיבה 4 כי מטרותיה הינן ניהול ואחזקת בית הכנסת והיא מנוהלת על ידי ועד נבחר מבין חבריה - ועד בית הכנסת. לטענת המשיבה 4, בית הכנסת היה מאז ומעולם בית כנסת אורתודוכסי והקרקע הוקצתה לבניית בית כנסת זה ומדובר הלכה למעשה בהקדש לצרכי ציבור ודת, כמשמעו בחוק הנאמנות, התשל"ט - 1979. המשיבה 4 אף הגישה המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בחיפה בה עתרה להצהיר כי המקרקעין עליהם בנתה את בית הכנסת הוקדשו לה בהתאם לחוק הנאמנות (ה"פ 178/07, קבועה לדיון מקדמי ליום 13.11.07).

המשיבה 4 טוענת כי היא מעולם לא נתנה הסכמה ו/או הפעילה את בית הכנסת באופן המהווה שימוש חורג ובית הכנסת מהווה מיום הקמתו עד היום מקום לתפילות, ללימוד ולעריכת אירועים דתיים. המשיבה 4, כמי שמחזיקה, מנהלת ומתחזקת את בית הכנסת מסכימה והסכימה תמיד כי בית הכנסת ישמש לתפילות ולימוד תורה בלבד. לטענת המשיבה 4, מדובר בעתירה תיאורטית ומוקדמת, מאחר שהליך בקשת ההקצאה שהגישו העותרים נמצא עדיין בעיצומו. כן טוענת המשיבה 4 כי העתירה מוגשת בחוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים, בשל הסתרת עובדות מבית המשפט, כגון קיומה של המשיבה 4 וההליכים שהוגשו על ידה לבית המשפט. המשיבה 4 טוענת עוד כי העתירה הוגשה תוך שיהוי ניכר, מאחר שהאירועים הנטענים בעתירה הסתיימו כ-5 חודשים לפני הגשת העתירה, וכל תכליתה למנוע מחלק מתושבי השכונה להתפלל וללמוד בבית הכנסת היחידי בשכונה וזאת על בסיס השתייכות לזרם דתי מסוים.

המשיבה 4 טוענת כי מאז ומעולם התקיימו שיעורים בבית הכנסת, גם על ידי העותרים עצמם, ולכן שימוש כאמור אינו מהווה שימוש חורג. כן טוענת המשיבה 4 כי העותרים כולם חילוניים שאינם משתמשים בבית הכנסת ו/או מתפללים באופן קבוע בבית הכנסת, להבדיל מחברי המשיבה 4, המתפללים באופן קבוע בבית הכנסת וחלקם ממקימי בית הכנסת ו/או מתגוררים בשכונה שנים רבות. לטענת המשיבה 4 העותרים אינם מייצגים את דעת השכונה והמדובר בקבוצה קטנה המנסה להשתלט על בית הכנסת.

עוד טוענת המשיבה 4 כי העותרים מציגים את העובדות בצורה מגמתית ומעלים טענות שקריות בפני בית המשפט בעניין לינה בבית הכנסת, על מנת להכשיר טענה לקיומה של ישיבה. המשיבה 4 מציינת כי לאורך השנים הצטמצמה האוכלוסייה העושה שימוש בבית הכנסת והיו קשיים לקיים מניין ולכן כאשר הצטרפו חברי הזרם הברסלבי לאוכלוסיית המשתמשים בבית הכנסת החל מחודש ינואר 2007 שמחו על כך המשתמשים בבית הכנסת.

דיון:

סבורני כי דין העתירה להדחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים ומשום שמדובר בעתירה מוקדמת לעניין טענת העותרים לשימוש אסור במבנה בית הכנסת על ידי קבוצת החסידים ולעניין טענות העותרים כנגד אופן ניהול ההליך בעניין בקשת ההקצאה שהוגשה על ידם. לעניין טענות העותרים כנגד השתלטות קבוצת החסידים על בית הכנסת סבורני כי טענות אלה אינן רלוונטיות להליך זה. בית המשפט איננו הגורם המתאים אליו יש לפנות בטענות אלה. אפרט להלן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ