אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית עתירת כפרי בדואים בלתי חוקיים בנגב להנגשתם למים בגין קיומם של מרכזי מים בנגישות סבירה ופתרונות איכלוס זמינים

דחיית עתירת כפרי בדואים בלתי חוקיים בנגב להנגשתם למים בגין קיומם של מרכזי מים בנגישות סבירה ופתרונות איכלוס זמינים

תאריך פרסום : 02/02/2012 | גרסת הדפסה
עח"ק
בית דין לענייני מים חיפה
51011-09-11
25/01/2012
בפני השופט:
ר' שפירא [אב"ד]

- נגד -
התובע:
1. סלים אבו אלקיעאן
2. עיד סלמאן אלנבארי

הנתבע:
1. הרשות הממשלתית למים ולביוב
2. מנהל מקרקעי ישראל

פסק-דין

השופט ר' שפירא [אב"ד] :

הרקע לערר וההליכים שקדמו לו

בפנינו ערר של תושבים ומשפחות המתגוררים בשני כפרים בדואים לא מוכרים בנגב: אום אלחירן ותל ערד, הסובלים, לטענתם, מהעדר נגישות מינימאלית למים לשימוש יומיומי וביתי, לרבות לצרכי שתיה ובישול. העוררים מבקשים להורות למשיבים לספק ו/או להנגיש להם חיבורים למים אשר יסופקו להם בכמות ובאיכות ראויים.

העורר 1 מייצג את משפחתו ועוד כ-34 משפחות שמתגוררות בכפר אום אלחירן. העורר 2, שהוא ראש הוועד המקומי בכפר תל ערד, מייצג את משפחתו ועוד כ-40 משפחות המתגוררות בכפר תל ערד. נטען כי בכפר תל ערד קיימות שלוש משפחות הנהנות מנגישות למים, אך אינן יכולות לספק את המים למשפחות האחרות.

יצוין כי העוררים הגישו בעבר ערר לבית הדין למים, בשנת 2005, ביחד עם נציגים מכפרים בדואים לא מוכרים נוספים ודרשו לחבר את הכפרים למים (ו"ע 609/05 אבו מסאעד נ' נציב המים, לא פורסם (13.9.06)). ערר זה נדחה על ידי בית הדין למים. נקבע כי הזכות למים היא זכות בסיסית ויסודית המהווה רכיב בזכותם של העוררים לבריאות ולכבוד וחובתה של המדינה לספק לעוררים מים כדי לאפשר את קיומם בכבוד. עם זאת, ככל זכות יסוד, הזכות למים איננה זכות מוחלטת. היא צומחת ממציאות חיים המחייבת איזון בין זכויות אדם ואינטרסים אחרים בעלי משקל רב - בין של פרטים אחרים ובין של הציבור. על כן, יש לאזן בין זכותם של העוררים למים לבין האינטרסים הציבוריים של קיום הסדר הציבורי ושמירה על דיני מדינת ישראל. במקרה זה נקבע כי לאור ההתיישבות הבלתי חוקית ובלתי מתוכננת של העוררים, מתוך ידיעה שעקב כך לא יוכלו להתחבר לתשתיות בסיסיות ולאור האינטרס הציבורי שלא לעודד התיישבויות בלתי חוקיות נוספות, כל עוד פועלות הרשות הממשלתית למים וביוב (נציבות המים כתוארה דאז) (להלן: "רשות המים") וועדת המים לקיום חובתם לספק מים לעוררים, זאת באמצעות הקמת מרכזי המים ומציאת פתרונות אכלוס חלופיים, לא מצא בית הדין למים כי הייתה בהחלטת נציב המים (כתוארו דאז) שלא להיענות לבקשותיהם של העוררים במקרה זה אי סבירות קיצונית, המצדיקה התערבותו של בית הדין למים. על כן, נקבע כי במקרה זה החלטות נציב המים (כתוארו דאז) לא חרגו ממתחם הסבירות.

על פסק הדין הנ"ל של בית הדין למים הוגש ערעור לביהמ"ש העליון (ע"א 9535/06 אבו מסאעד נ' נציב המים, טרם פורסם (5.6.11)). במסגרת פסק דינו קבע ביהמ"ש העליון, בין היתר, כי מלבד ההכרה בזכות האדם למים כזכות סטטוטורית מכוח חוק המים, נתון לזכות למים גם מעמד נורמטיבי של זכות חוקתית, הנגזרת מהזכות החוקתית לקיום בכבוד. נקבע כי נגישות למקורות מים לצורך שימוש אנושי בסיסי נופלת בגדרי הזכות לקיום מינימלי בכבוד וכי מים הם מצרך חיוני לאדם ובלא נגישות בסיסית למצרך זה באיכות סבירה אין האדם יכול להתקיים. לפיכך, יש להשקיף על הזכות למים כחלק מהזכות לקיום אנושי בכבוד, הזוכה להגנה חוקתית מכח הזכות החוקתית לכבוד האדם, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. נקבע כי ככל זכות בעלת אופי חוקתי, גם הזכות למים אינה בעלת אופי מוחלט, אלא ההגנה הניתנת לה היא יחסית ומחייבת התחשבות בקיומם של ערכים נוגדים בעלי חשיבות. כנגדה עשויים לעמוד אינטרסים מתחרים של הזולת או של הציבור בכללו. ככל זכות חוקתית, היקף ההגנה על הזכות למים משתנה, כפרי איזון בינה לבין אינטרסים נוגדים מתחרים כעולה מן הנסיבות המיוחדות של העניין. עקרונות פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו משמשים אמת מידה לאיזון הראוי בין הערכים המתנגשים במישור החוקתי.

עוד נקבע בפסק דינו של ביהמ"ש העליון כי גורם ההתיישבות הבלתי חוקית, הצורך להתמודד עם תופעה זו וקיומן של חלופות זמינות להתיישבות חוקית הם שיקולים רלבנטיים, שניתן וראוי להתחשב בהם במסגרת שיקול הדעת המופעל לצורך בחינת בקשה פרטנית להתחברות פרטית למקור מים. כן נקבע כי בקביעת המבחן למידת נגישותו של האדם למקורות המים ניתן להתחשב בעובדת היותו תושב בהתיישבות בלתי חוקית כשיקול רלבנטי. נקבע כי החלת מדיניות התכנון הממשלתית על מידת הנגישות של תושבי הכפרים הבדואים הבלתי-מוכרים למקורות מים כרוכה בפגיעה בזכותם למים, הנתונה להם כזכות אדם, אך ניתן לומר כי פגיעה זו, בהנחה שהיא נעשית בגבולות המידתיות הראויה, אינה פוגעת בערכיה של מדינת ישראל והיא נועדה לתכלית ראויה, קרי, לפתור את בעיית ההתיישבות הבלתי חוקית בדרום, על ידי מתן תמריץ לתושבי הישובים הבלתי חוקיים לעבור למרכזי אוכלוסין חוקיים שהועמדו לרשותם על ידי המדינה.

עוד נקבע כי מדיניות הרשות, המתבססת על קיומם של "מרכזי מים" ואפשרות לקבל אישורים להתחברות פרטית במקרים חריגים על בסיס הומניטרי, עומדת במבחן הרלבנטיות, הסבירות והמידתיות והינה מדיניות מידתית. עם זאת, מידתיות זו כפופה לכך שבמקרים חריגים שבהם הנגישות למרכזי המים אינה מתקיימת בצורה סבירה, העונה לרמת המינימום הנדרשת לקיום היומיומי, או שאפשרות המעבר למקום איכלוס קבוע וחוקי אינה ניצבת בפועל בפני מבקש היתר להתחברות פרטית, עשויים שיקולים אלה לפעול למתן היתר. החריג ההומניטרי מהווה חלק בלתי נפרד מהאיזון הפנימי שבתחומי מדיניות הרשות. המידתיות מושגת ככל שנשמרת זכותו הבסיסית של האדם להגיע אל מקורות המים, גם אם תוך אי נוחות ואף נשיאה בעלויות מסוימות. 

לגבי הכפרים אום אלחירן ותל ערד (וכן לגבי הכפר גאטאמאת, שאינו כלול בערר זה) נקבע כי לא ברור מתוך הנתונים שסופקו על ידי המדינה האם קיימת נגישות סבירה למקורות מים גם בלא התחברות פרטית לצינור מים. נקבע כי מאחר שקבוצות אלה התיישבו בישובים בלתי חוקיים וקיימים פתרונות לאכלוס קבע לאותם מערערים, יש הצדקה, במישור העקרוני, להמנע מקבלת בקשותיהם לחיבור פרטי למקורות מים. אולם, כל זאת בתנאי שהמדינה יוצאת ידי חובתה להבטיח נגישות סבירה של קבוצות אלה למקורות מים ושאין נסיבות הומניטריות מיוחדות המצדיקות היתר פרטני. נקבע כי מידת התקיימותם של התנאים שנקבעו בפסק הדין ביחס למערערים אלה לא הובהרה כל צורכה. על כן, נקבע כי יש להחזיר את עניינם של העוררים (מערערים 4 ו-5 שם) לבדיקה נוספת של ועדת המים ומנהל רשות המים, כדי שיבחנו פעם נוספת את מידת הנגישות של מערערים אלה למקורות המים בסביבה, את סבירותה של נגישות זו וכן את אפשרות קיומם של צרכים הומניטריים מיוחדים העשויים להצדיק מתן היתר פרטני להתחברות פרטית. נקבע כי במידת הצורך ניתן יהיה להורות גם על פתרונות חלופיים להתחברות פרטית, ככל שהדבר נדרש להבטיח נגישות מינימלית של המערערים למקורות מים.

בעקבות פסק דינו של ביהמ"ש העליון פנו העוררים לרשות המים בבקשות לקבלת חיבור מים. בתאריך 18.8.11 קיבלו העוררים מכתבי תשובה מאת לשכת מנהל רשות המים, אשר דחו את בקשותיהם לחיבור למים.

במכתב מנהל רשות המים מיום 9.8.11 בעניין בקשתו של העורר 1 נכתב כי הבקשה לקבלת חיבור מים על קו מקורות נדונה בפני ועדת המים ביום 6/7/11. כן נכתב כי " בהחלטת ועדת המים משנת 2004 נדחתה בקשתכם, מהנימוקים המפורטים בסעיף 48 לפסק הדין של בית המשפט העליון. לפני מתן פסק הדין, פנית שוב לוועדה מבלי שהודעת כי עניינך נמצא בדיון משפטי. בעקבות פנייתך, נדונה בקשתך בוועדת המים ביום 15/5/11. הוועדה המליצה שלא לתת חיבור מהנימוקים הבאים:

כיום הנכם מקבלים מים מחיבור על שם מר עלי פרהוד אבולקיאען, באיזור בית היערן .

1. לעניין טענתכם על בעיות באספקת המים מהחיבור, נמצא כי קיימת אספקת מים מהנקודה הקיימת וכי בעיות האספקה נוצרו עקב אי תשלום שלכם לספק המים.

2. במקום מגוריכם מתקיימת פעילות חקלאית, הכוללת צאן ומטעי זיתים, כאשר הוועדה מטפלת בפניות לאספקת מי שתייה בלבד.

3. על פי דיווח הסיירת הירוקה, מתנהלים נגדכם צווי סילוק יד וקיימת בעיה של פלישה חוזרת לאחר שבוצעו פינויים.

4. מבדיקת חברת מקורות עולה, כי בקו המוביל מים לחוות עמוס, אשר עליו הינכם מבקשים לקבל חיבור חדש, אין אפשרות טכנית לחיבור נוסף, מכיוון שכבר היום לא עומד הקו בדרישות המים של הצרכנים הקיימים.

5. מוצעים לכם פיתרונות אכלוס זמינים בשכונות 9 ו-12 בחורה, הכוללות חיבור לתשתיות מים.

לאחר ששקלה את הדברים שוב לאור פסק הדין, הוועדה לא ראתה להמליץ על מתן חיבור, וזאת מהנימוקים שפורטו לעיל, ועמדתה זו מקובלת עליי".

בכל הנוגע לבקשתו של העורר 2 לקבלת חיבור מים נכתב במכתבו של מנהל רשות המים מיום 9.8.11 כי הבקשה נדונה בפני ועדת המים ביום 6/7/11. כן נכתב כי " לאור האמור בדיון והמלצות הועדה הריני להודיעכם, כי אינני נענה לבקשה לחיבור מים וזאת מן הנימוקים המפורטים להלן-

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ