אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית עתירה נגד זכיית עמותות במכרז לבניית שכונה דתית יהודית בעכו בטענת אפליה

דחיית עתירה נגד זכיית עמותות במכרז לבניית שכונה דתית יהודית בעכו בטענת אפליה

תאריך פרסום : 06/05/2012 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים חיפה
25573-03-12
23/04/2012
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
1. האגודה לזכויות האזרח בישראל
2. אליאטר - עמותה לקידום תרבותי וחברתי - עכו
3. הקליניקה המשפטית לזכויות אדם בחברה אוניברסיטת חיפה

הנתבע:
1. מנהל מקרקעי ישראל
2. משרד הבינוי והשיכון
3. העמותה לבניית שכונה דתית - עכו
4. העמותה לפיתוח עכו ובנייניה

פסק-דין

הרקע לעתירה וטענות הצדדים בתמצית:

בפני עתירה במסגרתה מבקשות העותרות להורות למשיבים 1-2 לבטל את זכייתן של המשיבות 3-4 במכרז חי/237/2011 לבניית ושיווק 196 יחידות דיור בעכו (להלן: "המכרז") או את חוזה החכירה שנחתם עמן, בשל האופן המפלה בו, לטענת העותרות, הן שיווקו או משווקות את הדירות.

העותרות, אשר אין להן עניין כלכלי במכרז אלא הן מייצגות את האינטרס הציבורי לשמירה על הזכות לשוויון בנגישות למשאבי דיור והגנה על שלטון החוק, טוענות כי המכרז לחכירת קרקע מדינה לצורך הקמת שכונת מגורים חדשה נועד לשרת את כלל הציבור והוא כולל סעיף מפורש האוסר על הזוכה להפלות בשיווק הדירות. נטען כי העמותות שזכו במכרז (משיבות 3-4, שהיו גם המציעות היחידות במכרז) נקטו במדיניות שיווק מפלה, המיועדת ליהודים דתיים מהציבור הדתי לאומי בלבד וזאת בניגוד לדין ולתנאי המכרז. כן נטען כי אין לעמותות פרטיות סמכות להחליט על ייעוד קרקע ציבורית לשימושה של קבוצת אוכלוסייה אחת בלבד וכי גם אם הייתה החלטה כזאת מתקבלת על ידי הרשות היא הייתה פסולה. נטען כי האינטרס הציבורי מחייב המנעות מהקמת שכונות הומוגניות.

העותרות טוענות כי רק לאחר הפרסום ב"כלכליסט" ביום 21.2.12 נודע להן על המכרז ועל זכיית המשיבות 3-4 במכרז ואישור זכייתן על ידי רשות מקרקעי ישראל. האגודה לזכויות האזרח פנתה ביום 26.2.12 למנהל רשות מקרקעי ישראל בדרישה לבטל את זכייתן של המשיבות 3-4 במכרז או לבטל את הסכם החכירה שכן נטען כי המשיבות הפרו את תנאי המכרז בשיווק הדירות על בסיס לאום ודת. נטען כי המשיבים לא השיבו לפניית העותרות ולכן הוגשה העתירה.

לטענת העותרות החלטה על הקצאת מקרקעין ציבוריים לקבוצה מסויימת או לסקטור מסויים הינה בתחום סמכותה של רשות מקרקעי ישראל ובאחריותה. נטען כי רשות מקרקעי ישראל אינה מתפרקת מאחריותה לשמירה על השוויון באמצעות העברת המקרקעין לגורם שלישי שמשווק את המקרקעין בצורה מפלה. כן נטען כי ההחלטה בדבר הקצאת מקרקעין ציבוריים לסקטור כזה או אחר כרוכה גם בשיקולים של צדק חלוקתי אשר מחובתו של המנהל לשקול כגורם מאזן מול קבוצות לחץ ואינטרס. נטען כי רשות מקרקעי ישראל רואה עצמה אחראית לשמור על הקצאה שוויונית של הקרקע גם כאשר היא מקצה את המקרקעין דרך גופים פרטיים במכרז פומבי ולכן הוסף הסעיף במכרז האוסר על הזוכה לנקוט באפליה פסולה בשיווק הדירות והמקנה לה זכות לבטל את זכייתו בדיעבד אם יסתבר שבעת שיווק הדירות נקט באפליה פסולה. נטען כי סעיף איסור ההפלייה במכרז משקף נאמנה את הדין ואת חובת רשות מקרקעי ישראל לפקח כי לא מתבצעת אפליה פסולה בשיווק הדירות שנבנות על ידי העמותות שזכו במכרז.

העותרות טוענות כי מדיניות השיווק של המשיבות 3-4 מקימה שלוש עילות לביטול זכייתן במכרז: הפרה של סעיף איסור האפליה במכרז; הפרה של תקנון העמותה המצורף למכרז - המכרז נפתח גם לעמותות בנייה, אשר מטרתן היא להוות תחליף זול יותר לבנייה על ידי יזם שהוא תאגיד בנייה למטרת רווח. עמותות הבנייה אמורות להתאגד ולפעול על פי כללי רשות מקרקעי ישראל ובהתאם לתקנון המוכתב להן על ידי רשות מקרקעי ישראל ולהתפרק בגמר הקמת הפרויקט. השימוש בעמותות בנייה נועד לאפשר הוזלה של מחירי הדיור לציבור. בתקנון המופיע במכרז נקבע כי על מועצת העמותה לתת הזדמנות שווה להתקבל כחבר בעמותה לכל מי שעומד בקריטריונים סבירים שנקבעו על ידי העמותה לקבלת חברים ו/או מי ששילם דמי רישום. היה ועלה מספר הנרשמים על מספר יחידות הדיור על העמותה לערוך הגרלה בין הנרשמים. נטען כי העמותות לא נתנו הזדמנות שווה להתקבל כחבר בעמותה לכל מי שעומד בקריטריונים סבירים משום שהקריטריון הנבחר הוא קריטריון מפלה על בסיס לאום ודת בניגוד לאיסור במכרז ולכן הוא קריטריון בלתי סביר; פעילות שיווק בלתי חוקית (בניגוד לסעיף 3(א) וסעיף 4 לחוק איסור הפליה במוצרים, שירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א - 2000).

המשיבים טוענים כי לא נפל כל פגם בזכיית המשיבות 3-4 במכרז וכי אין מקום לביטולו המכרז או זכיית המשיבות 3-4.

המשיבים 1 ו-2 טוענים כי טענת העותרות לפיה המנהל חטא בעצם החלטתו לאשר את זכייתן של המשיבות 3-4 במכרז לא הייתה צריכה להתברר בעתירה המוגשת לאחר הכרזה על הזוכה במכרז, אלא מן הדין היה לתקוף את ההליך מיד עם היוודע דבר הכוונה לפרסם מכרז בדבר הקצאת מקרקעין המאפשר להגיש הצעות גם למציעים שהם עמותות. על כן נטען כי לכל המאוחר היה על העותרות לעתור מיד לאחר פרסומו של המכרז וכי העתירה הוגשה בשיהוי שכן המכרז פורסם בעיתונות ובאתר האינטרנט ביום 13.11.11 ומועד הגשת ההצעות היה ביום 8.1.12.

עוד נטען כי לעותרות אין זכות עמידה שכן לא הוכח כי עתירה זו נופלת בגדרו של אותו "יוצא דופן" שנקבע בפסיקה שעשוי להקנות להן מעמד בעתירה בנוגע למכרז שלא נטלו בו חלק. כן נטען כי בענייננו אין מקום להדרש לעתירה ציבורית מהטעם שקיימים לכאורה נפגעים ישירים שנושא העתירה נוגע להם אך אלו אינם עותרים.

נטען גם כי אין בידי העותרות כל טענה עקרונית או מושגית כנגד מנגנון ההקצאה המכרזי שננקט במקרה זה או סבירותו, בוודאי שלא חוקיותו. נטען כי העותרות אינן חולקות על כך שתקנון העמותות שזכו במכרז הינו התקנון המופיע בנספחי המכרז. כן נטען כי לא ניכר בהצעתן של העמותות הזוכות שנפל בהן פגם שבאי ציות להוראה לפיה על מועצת העמותה לתת הזדמנות שווה להתקבל כחבר בעמותה לכל מי שעומד בקריטריונים סבירים שנקבעו על ידי העמותה לקבלת חברים.

נטען כי אין מקום להורות למנהל לבטל את הזכייה בדיעבד מכוח תנאי המכרז שכן הרשות הייתה רשאית לצאת מנקודת ההנחה כי המסמכים שהומצאו לה הינם מסמכי אמת ושהמציעים יעמדו בתנאים עליהם הם חתומים ובתקנון שהעמותות אימצו אותו. כמו כן, נטען כי העותרות טוענות שהעמותות הזוכות שיווקו את הדירות אך ורק ליהודים דתיים לאומיים באופן מפלה ולמרות שמדובר בטענה שבעובדה העותרות לא הוכיחו טענה עובדתית זו. נטען כי לא ניתן להצביע על קיומה של אפליה פסולה בשיווק המקרקעין ולכן לא קמה עילה לביטול המכרז בדיעבד או פסילת העמותות הזוכות בדיעבד. נטען כי לכל היותר ראויה להשמע טענה במישור תקיפת החוזה שנחתם בעקבות סיום ההליך המכרזי אולם דין טענה זו להשמע בהליך אחר.

המשיבים 1-2 טוענים כי נקודת המוצא היא כי הקצאת מקרקעין על בסיס מאפיינים חברתיים היא חוקית ולעיתים אף מתחייבת או מתבקשת. עוד נטען כי במקרה זה התקיים מכרז פתוח בתנאי שוק, המאפשר התמודדות בתנאי שוויון לכל עמותה החפצה בכך והעמותות הזוכות היו היחידות שהגישו הצעות. נטען כי בכך מוצתה חובתה של המדינה לנהוג כלפי המציעים בשוויון. עוד נטען כי אין בעתירה כל טענה התוקפת את ההליך המכרזי או פרסומו ואין טענה התוקפת במישור מושגי את מנגנון ההקצאה המכרזי שננקט במקרה זה כשלעצמו. נטען כי למעשה הסעד המבוקש הוא כי ייאסר בדיעבד על קבוצת האנשים החברים בעמותות מלגשת כעמותה למכרז פומבי הפתוח לכל בשל רצון חברי הקבוצה להתגורר בשכנות זה לזה אף שלא הובאו ראיות לכך שמדובר בעמותות שקיבלו חברים לשורותיהן על פי קריטריונים לא סבירים.

נטען כי לא נפל כל פגם בהתנהלות המנהל בעריכת המכרז ובהכרזה על העמותות כעל זוכות בו וממילא אין פגם בחוזה שנחתם עם העמותות הזוכות בסיום ההליך המכרזי ולא ניתן כיום בדרך של תקיפת ההליך המכרזי לאחר שהסתיים להתערב בתוכנם של היחסים החוזיים אלא אם יינקט לשם כך הליך אזרחי מתאים.

המשיבה 3 טוענת כי העתירה מושתתת על הנחות שווא נעדרות כל אסמכתא או אחיזה במציאות. נטען כי על חברי המשיבה נמנים חרדים כמו גם חילוניים וכי המשיבה מעולם לא דחתה בקשה של בן מיעוטים לרבות ערבי להצטרף כחבר בה. נטען כי לא בכדי לא הצטרף לעתירה כעותר איש שנפגע מאפלייה כמפורט בעתירה וכי הדבר מצביע על כך כי העתירה מבוססת על עובדות מוטעות והנחות והשערות שאין להן בסיס. על כן נטען כי מדובר בעתירה תיאורטית וכי אין לעותרות מעמד להתערב בהליכי המכרז.

נטען כי אין בפי העותרות כל טענה נגד אופן ניהול המכרז או באשר לנוסח תקנון המשיבה. נטען כי העותרות טוענות נגד תוצאה בפועל של המכרז - זכייתה של קבוצה של אנשים פרטיים המעוניינים להתגורר בשכנות זה לזה ואשר חלק גדול מחבריה שומרי שבת ומצוות. נטען כי מדובר בתוצאה של מכרז חוקי, שוויוני ופתוח לכל, של הליך שהתנהל כדין, הן על ידי המשיב 1 והן על ידי המשיבה שפעלה באופן שוויוני ופתוח לכל.

עוד נטען כי כוחות השוק הם שהכתיבו את הרכב המשיבה ולא שיקולי דת, גזע, מין או עדה. נטען כי אין המדובר בקבוצה תרבותית המבקשת טיפול נפרד והמכרז היה פתוח ובתנאים שווים לכל. נטען כי הגם שהמכרז היה פתוח וכל מי שחפץ יכול היה להגיש הצעה בפועל לא הוגשה כל הצעה נוספת לרכישת המגרש בו זכתה המשיבה 3. על כן נטען כי תקיפת העותרות את תוצאות המכרז משוללת כל יסוד ובהעדר אלטרנטיבה במציאות נותרת עתירתן אקדמית בלבד.

גם המשיבה 4 טוענת כי אין לעתירה כל יסוד שכן המשיבה 4 קיבלה את כל מי שפנה אליה ומעולם לא דחתה מועמד שביקש להתקבל לשורותיה ולא קבעה כל קריטריון מפלה לקבלת חברים. נטען כי אין בעתירה ולו טענה עובדתית ביחס למקרה קונקרטי אחד שבו מאן-דהוא טוען שהמשיבה 4 הפלתה אותו לרעה או דחתה את בקשתו להתקבל. כן נטען כי לעותרות אין שום זיקה למכרז, העותרות לא השתתפו במכרז ואין להן כל מעמד בהליך המשפטי שנקטו.

למען הסדר יצוין כי ביום הגשת העתירה נקבע דיון בבקשה לצו בניים כנגד המשך פעולות למימוש הזכיה במכרז. הדין נקבע לאחר דחיות לבקשת הצדדים ליום 4/4/12. בדיון ביום 4/4/12 הסכימו הצדדים כי התגובות שהוגשו יחשבו כאילו הוגשו תשובות לעתירה. מכאן לדיון בטענות הצדדים. 

דיון ומסקנות:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ