אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית עתירה לפסלות שופטת בטענה כי לה עניין אישי ממשי

דחיית עתירה לפסלות שופטת בטענה כי לה עניין אישי ממשי

תאריך פרסום : 16/09/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
4331-07
06/09/2007
בפני השופט:
ד' ביניש נשיאה

- נגד -
התובע:
אביעד ויסולי
הנתבע:
1. עמרם מצנע
2. פאר לי שחר
3. איילה חסון-נשר
4. יולי אופק
5. רשות השידור

עו"ד יאיר אבני
עו"ד לימור פורר
עו"ד ד"ר חיה זנדברג
פסק-דין

           ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ת' שרון-נתנאל) מיום 15.4.2007, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 1798/03.

1.        בין הצדדים מתנהלת תביעת לשון הרע שהגיש המערער כנגד המשיבים. ביום 28.6.2006 הגיש המערער בקשה לתיקון פרוטוקול דיון שהתקיים ביום 22.6.2006 ולעיון מחודש בבקשה להקלטת הדיונים. בקשת המערער נדחתה בהחלטה מיום 10.9.2006. מאחר והמערער סבר כי נושא הקלטת הדיונים הינו החלטה מינהלית ולא שיפוטית הוא עתר כנגדה לבג"ץ (בג"ץ 2896/07). העתירה נדחתה על הסף, בהחלטה מיום 1.4.2007, כאשר בית המשפט התייחס בהחלטתו גם לדחיית הבקשה לתיקון הפרוטוקול. הטעם העיקרי לדחיית העתירה היה קיומו של סעד חלופי. נקבע כי היה על המערער לפנות בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט מיום 10.9.2006, ומשלא עשה כן, אין לו אלא להלין על עצמו. טעם משני לדחיית העתירה היה השיהוי בהגשתה, לאחר שחלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור. ביום 11.4.2007 הגיש המערער לבית המשפט קמא בקשה להקלטה רשמית של הדיונים בתיק, לרישום פרוטוקול ללא מחיקות, ולזימון עדים. בין היתר, ביקש המערער לזמן את השופטת, וזאת במסגרת נסיונו להוכיח גרסתו לדברים שלא נרשמו בפרוטוקול הדיון מיום 22.6.2006. בית המשפט, בהחלטה מיום 12.4.2007, דחה חלק מהבקשה וקבע כי יתר הבקשה תידון ביום 15.4.2007. בראשית הדיון, ביום 15.4.2007, הגיש המערער לבית המשפט בקשת פסלות. את בקשתו סמך המערער על הטענה שלשופטת עניין אישי ממשי בבקשתו מיום 11.4.2007, ובתוצאות ההליך. לטענת המערער, מאחר וחלקים מעדותו לא נרשמו בפרוטוקול ו/או הושמטו ממנו, והשופטת דחתה את גרסתו לגביהם, עליו להוכיחם עתה באמצעות עדים. לצורך כך, ביקש לזמן את מי שנכחו באולם ביום 22.6.2006, ובכללם השופטת. נטען כי עדותה של השופטת הכרחית להליך, מאחר וכל הצדדים שהתייחסו לדברים, גרסו אחרת ממנה. בנסיבות אלה, טען המערער, הפסילה היא אוטומטית, מכוח כללי הצדק הטבעי, האוסרים על איש ציבור להימצא בניגוד עניינים. עוד נטען כי התנהלות התיק מאז תחילת ההוכחות נעשתה תוך סטיות בולטות מסדרי הדין, חריגות מכללי הצדק הטבעי ועיוות מראית פני הצדק. במצב זה הפכה השופטת עצמה לצד אדברסרי למערער, ומכאן שיש לה עניין אישי המחייב פסילתה מלשבת בדין. המשיבים התנגדו לבקשה.

2.        בית המשפט, בהחלטה מיום 15.4.2007, דחה את בקשת הפסלות. נקבע כי משלא הוגשה בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 10.9.2006, הפכה החלטה זו חלוטה. משכך, הבקשה לזמן את בית המשפט לעדות בעניין תיקון הפרוטוקול אין בה ולא כלום, ובוודאי שהיא אינה הופכת את בית המשפט לצד לתיק או למי שמעוניין בתוצאות המשפט. בית המשפט הדגיש כי הוא אינו צד לתיק, אף לא לכאורה ואף לא באופן תיאורטי ואין לו כל עניין, מכל סוג שהוא, בתוצאות המשפט, מעבר לעניין שיש לכל שופט, לעשות משפט. אשר לחוסר המהימנות אשר לטענת המערער ייחס לו בית המשפט בהחלטה מיום 10.9.2006, צוין כי אמנם נקבע בהחלטה האמורה כי המערער לא דייק בציטוט אשר ציטט לגבי הדברים שאמר באולם, אולם לא היתה בכך כל כוונה לייחס למערער חוסר מהימנות. על החלטה זו הוגש הערעור שבפניי. בערעור חוזר המערער על טענותיו בבקשת הפסלות ומוסיף, כי הנימוק העומד ביסוד ההחלטה בבקשת הפסלות מוטעה: החלטת בית המשפט מיום 10.9.2006 היא החלטת ביניים. לכן יכול היה המערער להגיש עליה בקשת רשות ערעור. משלא עשה כן, אין בכך כדי לפגוע בזכותו להשיג על אותה החלטה בבואו לערער על פסק הדין. מעבר לכך, רשאי בעל דין לבקש את תיקון הפרוטוקול בכל עת. לפיכך, המסקנה לפיה ההחלטה מיום 10.9.2006 חלוטה, מוטעית מיסודה. די בכך, לטענת המערער, כדי לבטל את החלטת בית המשפט בבקשת הפסלות, או לכל הפחות להחזיר אליו את הדיון. המערער חוזר וטוען כי לשופטת עניין אישי ברור בתוצאות הדיון בבקשת המערער לזמנה לעדות. לטענתו, השאלה העומדת על הפרק היא מי השופט אשר ישב בדין לגבי אותה בקשה. במקרה הנוכחי, טוען המערער, השופטת כבר קבעה עמדתה בנושא, וישנו חשש שהעדים שיזומנו להעיד יהססו או ימנעו מלהעיד כי גרסתה לחלק החסר בפרוטוקול היא מוטעית, במידה והשופטת היא שתידון בבקשה. המשיבים טוענים כי יש לדחות את הערעור, כאשר לטענתם ספק אם בכלל ניתן לחקור את השופטת על דוכן העדים בשל דבר הקשור בתפקידה השיפוטי. 

3.        לאחר שעיינתי בחומר שבפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. עיקרה של הבקשה נסוב על הטענה לפיה הפך בית המשפט להיות צד לדיון משהתבקש להעיד לעניין תיקון פרוטוקול הדיון מיום 22.6.2006, ולכן יש לו היום עניין אישי בהליך ובתוצאותיו, באופן היוצר חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך. על פי הכללים שנקבעו ברע"א 3202/03 מדינת ישראל נ' יוסף (לא פורסם, 4.3.2004), שופט לא ייחקר כעד על דוכן העדים על דבר הקשור בתפקידו השיפוטי. במקרה הנוכחי, מבקש המערער לזמן את השופטת לעדות, לצורך הוכחת גרסתו בעניין פרוטוקול הדיון מיום 22.6.2006, לאמור העדת השופטת מתבקשת על דבר הקשור בתפקידה השיפוטי. לאור ההלכה שנקבעה ברע"א 3202/03, ומהנימוקים שפורטו שם בהרחבה, לא תותר העדה שכזו. את השגותיו על החלטת בית המשפט בבקשה לתיקון הפרוטוקול היה על המערער להעלות בהליכי ערעור על פי סדרי הדין, בהם דנה ערכאת הערעור ולא היה מקום לשוב ולפנות לשופטת ואף לא לזמנה לעדות. לא נעלם מעיני כי במקרה הנוכחי חלף לפני זמן רב המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט מיום 10.9.2006. ואולם, כפי שצוין בהחלטה בבג"ץ 2896/07, אין למערער אלא להלין על עצמו בעניין זה, ואין לאפשר לו לעקוף את תוצאות מחדליו באמצעות הליכי פסלות.

4.        אשר ליתר טענותיו של המערער בעניין הפגמים שנפלו בהחלטות בית המשפט, הרי אפילו אתעלם מן השיהוי המונע העלאת מרבית הטענות כיום, הלכה היא כי השגות על החלטות בית המשפט מקומן בהליכי ערעור רגילים, על פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות ((ע"א 7186/98 מלול נ' ג'אן (לא פורסם, 3.12.1998); ע"א 10619/02 בן עמי נ' קידר (לא פורסם, 30.12.2002); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 178-174 (2006)). גם אם מדובר ברצף של החלטות לרעת בעל דין, אין בכך כדי להקים עילת פסלות (ע"א 6822/00 משלי נ' בוקשפן משלי (לא פורסם, 18.3.2001); ע"א 5803/04 מצדה חברה להנדסה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, 29.10.2004); מרזל, בעמ' 175). בנסיבות העניין, לא מצאתי יסוד לטענת המערער, כי ההחלטות שקיבל בית המשפט, בין אם הן צודקות ובין אם הן מוטעות לגופן, ולעניין זה אין אני נדרשת, מקימות עילת פסלות, ומעוררות את אותה אפשרות ממשית לקיום משוא פנים כלפי המערער.

           אשר על כן, הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות שכר טרחת עורך דין משיב 1 בסכום של 2,500 ש"ח, ובשכר טרחת עורך-דין משיבים 2-5 בסכום של 2,500 ש"ח.

           ניתן היום, כ"ג באלול התשס"ז (6.9.2007).

ה נ ש י א ה


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    דז

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ