אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית עתירה להענקת מעמד שהייה חוקית בישראל מטעמים הומניטאריים

דחיית עתירה להענקת מעמד שהייה חוקית בישראל מטעמים הומניטאריים

תאריך פרסום : 14/01/2008 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית משפט לעניינים מנהליים חיפה
4488-07
13/01/2008
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
שנדיבינה נדג'דה מס' דרכון A 3016751
הנתבע:
משרד הפנים
פסק-דין

העובדות והמחלוקת בתמצית:

בפני עתירה המוגשת כנגד החלטת המשיב שלא להעניק לעותרת מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים.

העותרת, אזרחית מולדובה, לטענתה בת 55. העותרת נישאה לאזרח ישראל בשנת 2002 והחלה בהליך מדורג להסדרת שהיה חוקית בישראל. ביום 12/5/06 הלך בעלה לעולמו וההליך המדורג הופסק. ביתה של העותרת היא גיורת ונישאה לאזרח ישראלי. לעותרת אף נולדה נכדה בישראל והיא מתגוררת עם בתה ומטפלת בנכדתה.

העותרת הגישה עתירה כנגד ההחלטה להפסיק את ההליך המדורג, עקב פטירת בעלה, ולאחר שהתקבלה החלטה המורה לה לצאת את הארץ. עתירה זו נדחתה (עת"מ (חיפה) 3223/06, פסק דין מיום 8/5/07 שניתן ע"י כב' השופטת בר זיו). במסגרת פסק הדין הורה בית המשפט כי תינתן לעותרת אשרת שהיה מוגבלת לתקופה של שלושה חודשים כאשר בפרק זמן זה תוכל העותרת לפנות בבקשה חדשה לקבלת אשרת שהיה מטעמים הומניטאריים, וכי בקשתה תיבחן ע"י המשיב.

בקשה כאמור הוגשה ונבחנה ע"י המשיב, אשר דחה את הבקשה. מכאן העתירה שבפני.

העותרת טוענת כי אין לה למעשה משפחה במולדובה ואין לה לאן לחזור, אם תצא את ישראל. בתה היחידה ונכדתה בישראל. עוד טוענת היא כי מצבה הבריאותי אינו תקין. יציאתה מישראל תגרום לה ולמשפחתה נזק והרס המשפחה. בהתאם, טוענת היא, כי התקיימו נסיבות הומניטאריות המצדיקות את ביטול החלטת משרד הפנים ומתן סעד כמבוקש בעתירה.

המשיב מתנגד למבוקש בעתירה. ראשית מציין המשיב כי העותרת בת 53 ולא 55 כפי שנטען. בנוסף מציין המשיב כי העותרת נכנסה לישראל באשרת תייר בשנת 1997 ושהתה בישראל שלא כחוק כחמש שנים. העותרת יצאה את הארץ וזמן קצר לאחר מכן נישאה לאזרח ישראלי. נישואים אלו נחזו להיות נישואים לצורך קבלת אשרת כניסה לישראל, בין היתר לאחר שבמשך כשנה וחצי לא נסע הבעל הישראלי למולדובה להיות עם אשתו. בני הזוג התבקשו להמציא ראיות לקשרים שביניהם ולא עשו כן. בסופו של דבר הותר לעותרת להיכנס לישראל ולהתחיל בהליך מדורג. ביום 30/4/04 נדחתה הבקשה להעניק לעותרת אשרה ב/5 לאחר שהמשיב לא השתכנע בכנות קשר הנישואין וניתנה לה אשרה מסוג ב/1 לחצי שנה וזאת כדי שניתן יהיה להמשיך ולבחון את כנות קשר הנישואין. במהלך חצי שנת  ההארכה הלך לעולמו האזרח הישראלי לו נישאה העותרת והליך בחינת בקשתה לקבלת מעמד הופסק. בהמשך נדרשה העותרת לצאת את ישראל וכנגד החלטה זו הגישה את עתירתה שבעת"מ 3223/06. כאמור, עתירתה זו נדחתה ובהמשך פנתה העותרת בבקשה לקבלת מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים. המשיב דחה את בקשתה וקבע שאין בנסיבותיה האישיות כדי להצדיק מתן סעד מטעמים הומניטאריים.

המשיב מפנה לשורה של החלטות הן של בג"צ והן של בתי משפט לעניינים מנהליים בהן אושררה מדיניותו של המשיב להגבלת מתן אשרות הכניסה והשהיה בישראל ונקבע כי רק בטעמים חריגים יינתן סעד של מתן אשרת שהיה מטעמים הומניטאריים.

דיון והכרעה:

 

דין העתירה להדחות.

לטעמי, טעם מקדמי לדחיית העתירה הוא שהייתה של העותרת בישראל שלא כחוק בשנים 1997 - 2002, שלאחר מכן הוחל בניסיונותיה לקבלת מעמד בישראל דרך קשר, לכאורי, של נישואין לאזרח ישראלי, קשר שכאמור נחשד לכשעצמו כי נעשה למטרת קבלת אשרה בלבד, ושמטעמים של פטירת האזרח הישראלי גם לא הבשיל להכרה בזכות לשהייה בישראל מכוח אותו קשר. העובדה שקודם לאותו הליך שהתה העותרת בישראל שלא כחוק תקופה ממושכת די בה, לטעמי, כדי שהעתירה תידחה.  הכלל הוא כי עותר העושה דין לעצמו ומבצע עבירה בפעילותו באותו עניין בו הוא עותר אינו זכאי לסעד מן הצדק במסגרת של עתירה מנהלית. ראה:

בג"צ 2658/06 עלי הזימה נ' סלימאן משלב ואח' , (2006);

בג"צ 7489/06 אריאל גרונר נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש ,  (2006);

בג"צ 4476/06 רועי בוכבינדר נ' מדינת ישראל ,  (2006);

עע"מ 4525/06 עומר רשואן נ' משרד הפנים ,  (2006).

ואולם מעבר לאמור לעיל, לא מצאתי כי מתקיימים תנאים המצדיקים את התערבותו של בית המשפט בהחלטות המשיב.

כידוע, מוענק לשר הפנים שיקול דעת רחב, אם להכיר במעמדו של מי שאינו אזרח הנמצא כדין בישראל המבקש להעניק לו מעמד של תושב קבע. בכך בא לידי ביטוי העיקרון - המקובל במדינות הדמוקרטיות המודרניות - כי למדינה שיקול דעת רחב למנוע מזרים מלהשתקע בה. רק במקרים חריגים יתערב בית המשפט בסמכותו של שר הפנים. ראה:

בג"צ 482/71, קלרק ואח' שר הפנים ואח' , פד"י כז' (1) 113;

בג"ץ 758/88 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ