אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית עתירה לביטול היתר בנייה

דחיית עתירה לביטול היתר בנייה

תאריך פרסום : 18/09/2006 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה
3246-06
18/09/2006
בפני השופט:
ר. שפירא

- נגד -
התובע:
פרל נורית ואח'
הנתבע:
1. הועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה
2. נאות כיפת הזהב בע"מ

פסק-דין

העותרים, תושבי שכונת קרית אליעזר, מתגוררים בסמוך לבית האבות של המשיבה מס' 2 המצוי בשכנות לבתיהם. העותרים פנו בעתירה לבית משפט זה בה הם מבקשים להורות על בטלותו של היתר בניה מס' 60131 אשר הוצא על ידי המשיבה מס' 1 למשיבה מס' 2 בטענה כי היתר זה סוטה מהתב"ע וזאת מהטעם, לטענתם, של הבדל בין החזיתות המתוכננות לקטע הנבנה, חזיתות בנין של קירות מסך, מהחזיתות של הקומות שהיו בנויות קודם לכן. עוד טוענים העותרים, כי יש להורות על בטלותו של ההיתר מאחר ולא הוגשה תוכנית הכוללת את הגג כחזית חמישית ולא אושרה תוכנית כאמור. בנוסף, מבקשים הם כי בית המשפט יורה על בטלות החלטת המשיבה מס' 1 המאפשרת שימוש בקומת המרתף כקומת עסק וזאת מאחר ולא פורסמה בקשה להקלה בעניין זה ולחלופין, בגין מתן אישור שימוש חורג ללא הליך שפורסם כחוק. עוד מבקשים הם, כי בית המשפט יורה על עצירת פעולות הבניה המתבצעות אצל המשיבה מס' 2.

בכל הנוגע לטענה בדבר שימוש במרתף, הודיע ב"כ משיבה מס' 1 לבית המשפט, כי מחמת הספק החליטה הועדה המקומית להנחות את המשיבה מס' 2 לפעול לפרסום בקשה לשימוש חורג, כאשר הבקשה והפרסום יתייחסו לשימוש חורג בחלק מקומת החניה משטח מאושר בהיתר לחניה, לחדר פיזיותרפיה ומלתחות צוות, במסגרת שטחי הבניה המותרים על פני תכנית הבנין. עוד הודיעה המשיבה 1, כי תנחה את המשיבה 2 להגיש בקשה ולפרסמה בעניין הקלה לתוספת קומה חלקית במסגרת מניין הקומות העיקרי ומבלי להגביה את הבניין ביחס לגובה המותר בתוכנית. הנוסח לפרסום אמור להימסר למשיבה 2 בימים הקרובים. משיבה 2 הודיעה בדיון בפניי, כי ככל שתתקבל החלטה המורה לה להגיש בקשה לשימוש חורג או בקשה להקלה, כי אז היא תפעל בהתאם להנחיית המשיבה מס' 1. מכאן שהדיון בעניין זה התייתר . ממילא תוגש בקשה מלווה בפרסום מתאים אשר תידון אצל המשיבה מס' 1 ובכפוף לתוצאות הדיון יוכל כל צד לשקול את המשך צעדיו.

מכאן שנותר לדון ביתרת העתירה ועניינה בעניין  הקומות העליונות של המבנה, באופן שבו יהיה בהם קיר מסך ולא קיר מצופה אבן עם חלונות מרובעים כפי שקיים בחלק הבנוי של אותו מבנה. בעניין זה סבור אני כי דין העתירה להידחות, הן מטעמים מקדמיים של שיהוי בהגשתה והן לגופו של עניין.

עניינו של ההיתר נשוא העתירה הוא בתוספת קומות לבית האבות הרלבנטי. מדובר במבנה שבו קומת כניסה ועוד 4 קומות ולהם חלונות מרובעים גדולים הפונים לחזית הרחוב. מדובר בחלונות שהם למעשה קיר מסך המוקף בריבוע מסגרת מצופה אבן. בתוך כל יחידה חלון מרכזי שנפתח ויתרת היחידה היא למעשה קיר מסך. יצויין עוד כי קיים במבנה רכיב מרכזי של קיר מסך בצורת קשת בגובה של כל קומות הבנין הפונה לכיוון הרחוב הראשי. תוספת הקומות שאושרה היא בצורה שונה מהקומות הקיימות, במובן זה שבמקום קירות המסך המחולקים לריבועים מוקפי קיר בנוי בציפוי אבן, יהיה למעשה קיר מסך רציף. טענת העותרים היא כי מבנה זה שונה מהתב"ע אשר על פיה היה מקום לאשר את תוספת הבניה רק בצורה זהה לחלק הבנוי. עוד טוענים הם, כי קירות המסך שכאמור יהיו בקומות הששית והשביעית ייגרמו להם, כשכנים, חוסר נוחות ונזק מעצם האפשרות לראות את הנעשה בבנין ולחלופין מהפרעה של קירות זכוכית.

היתר הבניה נשוא העתירה ניתן ביום 16.3.06. בהמשך לקבלת ההיתר החלה המשיבה מס' 2 בביצוע פעולות הבניה וזאת עוד ביום 23.4.06. למעשה הוחל כבר בבניית השלד לקומות העליונות האמורות להיבנות על גג המבנה הקיים. העתירה הוגשה לבית משפט זה ביום 9.7.06, לאחר שהוחל בבניה. אין צורך לומר כי שינוי ההנחיות הארכיטקטוניות כעת, משמעו לא רק שינוי קל בשלד, אלא למעשה הפסקת פעולות בניה, שינוי כל התוכניות, פירוק  השלד שנבנה בהתאם לתוכנית ותחילת בניה מחדש. מדובר אם כן בשיהוי של ממש, כאשר המשיבה מס' 2 פועלת על בסיס ההיתר שניתן לה ומקדמת את הבניה ולמעשה יש לראות את התכנית בשלב זה כמעשה עשוי. העותרים השתהו והמשיבה מס' 2 פעלה לקידום הבניה, תוך שהיא משקיעה כספים ומבצעת פעולות של קידום ובניה בפועל. בנסיבות אלה, סבור אני כי די בשיהוי זה כדי שדין העתירה יהיה להדחות.

וכבר נקבע בפסיקה (בג"צ 453/84 איתורית שירותי תקשורת בע"מ נ' שר התקשורת ואח', פ"ד ל"ח (4), 619, 621), כי:

" בבסיסו של השיהוי עומדת העובדה, כי עבור הזמן גרם לשינוי המצב ולפגיעה באינטרסים ראויים להגנה. בין אם אלה אינטרסים של הרשות השלטונית, בין אם אלה אינטרסים של אדם אחר, ובין אם זהו אינטרס הכלל; ובאיזון הכולל, השמירה על אינטרסים אלה חשובה היא יותר מהשמירה על האינטרס של העותר, שעתירתו נדחית בשל השיהוי (ראה בג"צ 334/63). מכאן, כי "אין לקבוע כלל נוקשה בנוגע למקרים בהם יהווה אחור מכשול על דרך מבקשים סעד מבית משפט זה" (בג"צ 76/49, בעמ' 154) והכול תלוי בנסיבות העניין. לעתים ימים אחדים בלבד דיים כדי להוות שיהוי, ולעתים אין בחלוף חודשים כדי להוות שיהוי. אכן, "השיהוי הוא פונקציה של הדחיפות" (השופט זילברג בבג"צ 273-272 .(8/59)...

...דיני השיהוי אין עניינם חוסר תום-לב סובייקטיבי של העותר, אפילו פעל העותר בתום-לב מבחינתו שלו, עדיין יש שעתירתו השתהתה יתר על המידה, ובאיזון הכולל יש להתחשב יותר באינטרסים הראויים להגנה של הרשות השלטונית, של צד שלישי, או באינטרס הכלל."

כמו כן ראה:

בג"צ 3057/93 בסטי נ' שר החינוך, פ"ד מז(3), 525;

בג"צ 2632/94 דגניה נ' שר החקלאות, פ"ד נ(2), 715;

בג"צ 2285/93 נחום נ' ראש עירית פתח-תקוה, פ"ד מח(5), 632.

הטעם השני לדחיית העתירה הוא אי מיצוי הליכים קודמים. העותרים לא פנו לועדה המחוזית בבקשה להורות לועדה המקומית שלא להוציא את ההיתר ו/או לבטלו ודי בכך כדי שהעתירה תדחה. לעניין אי מיצוי הליכים מוקדמים ראה:

בג"צ 10726/05 פאטמה אבו סרחאן ואח' נ' שר הפנים, תק-על 2006(1), 1721, עמ' 1722;

בג"צ 7190/05 אריה לובל ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', תק-על 2006(1), 638, עמ' 642;

דנג"צ 4894/96 פרבר זאב נ' משטרת ישראל ו-5 אח', פ"ד נ(4), 21, עמ' 27-28;

בג"צ 4793/95 דוד ששון נ' ראש הממשלה ושר הבטחון מר יצחק, תק-על 95(2), 917.

גם לגופו של עניין, סבור אני כי דין העתירה להדחות. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור מקצועית שתפקידה להתערב בתוכניות האדריכליות אלו ואחרות. הגורמים המקצועיים בועדה לתכנון ובניה אישרו תוכנית אדריכלית שעניינה בניה בעלת אופי דומה, תוך שימוש בחומרים תואמים ושמירה על אופיו האדריכלי של המבנה הקיים. העובדה שהקומות העליונות יעוצבו באופן שונה ככל שהדבר נוגע לצורת קירות המסך וציפוי האבן, אינה מהווה שינוי חריג של צורת המבנה ועיצובו באופן המצדיק את התערבותו של בית המשפט לעניינים מנהליים באישור שניתן. סבור אני כי תוספת  הבניה, הגם שיש בה אלמנטים אדריכליים שונים מהקומות התחתונות, אין בה חריגה מאופיו של המבנה הכולל גם כעת קירות מסך.

הלכה היא כי בית המשפט אינו יושב כמתכנן על ואין זה מתפקידו להתערב בתוכניות אדריכליות, ככל שהן מצויות במסגרת התב"ע המאושר והיתר הבניה שניתן. כך גם במקרה זה. התוכנית שהוצאה אינה מהווה שינוי מהותי וקיצוני למבנה הקיים ובנסיבות אלו אין כל מקום, וזאת גם לגופו של עניין, כי בית המשפט יתערב בתוכנית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ