אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית ערר על פירוק שיתוף בנכסים כאשר אחד מבני זוג מרצה מאסר עולם

דחיית ערר על פירוק שיתוף בנכסים כאשר אחד מבני זוג מרצה מאסר עולם

תאריך פרסום : 16/07/2009 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
1078-06
10/05/2009
בפני השופט:
1. עוני חבש סגן נשיא -אב"ד
2. יעקב צבן
3. משה דרורי


- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד אסעד מזאוי
הנתבע:
פלונית
עו"ד אמנון מזר
פסק-דין

כב' השופט עוני חבש, סגן הנשיאה:

פתח - דבר

1.                  בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בירושלים בתיק תמ"ש 11560/04 (כב' השופטת נילי מימון) מיום 8.8.06. בית משפט קמא הורה בפסק דינו על פירוק השיתוף בנכסי הצדדים וחייב את המערער בהוצאות ובשכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח.

עיקרי פסק דינו של בית משפט קמא

2.                  המערער והמשיבה הם בני זוג מוסלמים שנישאו בשנת 1975, ולהם שבעה ילדים. התובעת (המשיבה כאן להלן:" המשיבה") מרצה עונש מאסר עולם בעבירת רצח בתם של הצדדים. תחילה הורשע הנתבע (המערער כאן להלן: " המערער" ) בעבירה של שידול לרצח הבת, אולם זוכה מהעבירה, מחמת הספק בערעור בבית המשפט העליון. המערער עבד בעיריית ירושלים ופרש לפנסיה כתשע שנים לפני הגשת התביעה. ביום 19.5.04 הגישה המשיבה תביעה הצהרתית לפיה רכוש שנרכש בחיי הנישואין שייך לצדדים שניהלו משק בית משותף עד למעצרה.

הנכסים שנתבעו הם אלה:

א.  בית מגורים ב ... - שהתגוררו בו בני הזוג, ורשום על שם המערער.

ב.  חלקת אדמה ב ... , שרכשו בני הזוג בשנת 1995 מאחיותיו של המערער ורשומה על שם המשיבה.

ג.        חלקת אדמה נוספת ב ... , רשומה על שם המערער.

ד.       מחצית מהזכויות הפנסיוניות של המערער.

ה.      חלוקת הרכוש המשותף.

3.                  בטרם נדרש בית משפט קמא לשאלת חלוקת הרכוש, קבע כי לאור מועד נישואיהם של הצדדים לאחר 1974, הדין הרלבנטי שחל עליהם הנו חוק יחסי ממון בין בני הזוג, תשל"ג -1973 (להלן:" החוק" או " חוק יחסי ממון").

4.                  הלכה ידועה היא, אין חזקת השיתוף ומשטר איזון משאבים חלים סימולטאנית. אך רשאי כל צד לטעון מכוח הדין הכללי, כי הייתה כוונת שיתוף בין הצדדים, והם מסכימים כי הרכוש שנצבר במהלך הנישואין הינו משותף. על כן, רשאי כל צד לטעון, כי בהתייחס לכל נכס או מספר נכסים, הייתה כוונת שיתוף ספציפית בין הצדדים, שיש לסמוך על תשתית עובדתית מוכחת וראיות לפיהן אכן הוסכם כך בין הצדדים. ראה ע"א 1915/91 יעקובי   ואח' נ. יעקובי  ואח', פ"ד מט(3) 529, (להלן:" פס"ד יעקובי"). לאור האמור מחיל בית משפט קמא את כוונת השיתוף מכוח הדין הכללי, ובודק כוונה שיתוף ספציפית לגבי כל נכס ונכס.

5.                  בית משפט קמא נדרש לטענה מקדמית - האם במקרה זה חל הדין השרעי על הצדדים או הדין האזרחי?

ע"פ סעיף 13(ב) לחוק, אף אם מתדיינים הצדדים בפני בית דין המחיל מעצם מהותו וטבעו את הדין הדתי, על בית הדין לקבל הסכמת הצדדים להחיל עליהם אותו דין. כל עוד לא קיבל הסכמה זו יש להחיל את חוק יחסי ממון. כל שכן לגבי הליכים בבית משפט בערכאה אזרחית, ניתן להחיל הדין הדתי על הצדדים רק אם יסכימו לכך. לעניין זה אוזכר בג"צ 1000/92 בבלי נ. בית הדין הרבני הגדול פ"ד לג(1) מח(2) 221. מאחר והמשיבה סירבה להחלת חוקי השריעה האסלאמית על יחסי ממון בינה לבין המערער, קבע בית משפט קמא כי אין לדין השרעי תחולה.

מעבר לכך, נימק בית משפט קמא את החלטתו גם לפי חוק שיווי זכויות האישה, תשי"א-1951,(להלן:" החוק לשווי זכויות האישה"). החוק האמור מורה שאין מפלים אישה לרעה בפעולה משפטית וגם לא בקניינה. סעיף 7 לחוק, מחיל הוראת החוק על כל בתי המשפט ובתי הדין.

6.                  מכאן, התייחס בית משפט קמא לשאלה האם הסכימו הצדדים ב"חוזה הנישואין" שנכרת ביניהם להחלת "חוקי השריעה האסלאמית" על יחסי הממון שלהם, כטענת הנתבע. בית משפט קמא השיב בשלילה מהנימוקים הבאים:

ראשית, לא פורט בפניו מה אומר הדין השרעי בנדון, ועל אילו זכויות רכושיות הקבועות בדין השרעי מדובר. לדידו של בית המשפט קמא, העניין נדרש על מנת לבחון את אותן זכויות אל מול חוק שיווי זכויות האישה, זכויות יסוד ותקנת הציבור;

שנית, נבדקה השאלה האם חוזה הנישואין מחיל הדין המוסלמי? לפי חוזה הנישואין צוין בסעיף "תנאים מיוחדים של אחד הצדדים", כי ייושמו חוקי השריעה האסלאמית. לדידו של בית המשפט, אין לבנות על קטע ממסמך אשר מצוין בו כי מדובר ב"תנאי של אחד הצדדים", קביעות או הסכמים כה מהותיים בדבר חלוקה של רכוש בעת הגירושין. יתרה מזו, מתקבל על הדעת שדובר בתנאי המיועד לחיי הנישואין ולא לעת הגירושין. כלל כללי סתמי וגורף שכזה, קבע בית המשפט, אינו אוצר כוח כדי לעמוד מול חוק מפורט ומחייב, כל עוד לא הוכח שאכן הוסכם אחרת. הוכחה כזו דורשת ראיות בדבר הסכמה מפורטת ומפורשת המצביעה על הכללים שיש להחיל והמורה שאכן זו הכוונה להוראות שיחולו לעת פירוק הנישואין. צמד המילים "הוסכם אחרת" עפ"י חוק יחסי ממון, צריך לפרש אותן כהסכמה מפורשת, פוזיטיבית, מובנת ולא הסכמה שהיא "תנאי של אחד הצדדים", שהנה סתמית, כוללנית, ללא כל פירוט ושאינה מתייחסת כלל להסדר רכושי, ממוני, לעת גירושין. נוסף לכך, עיון בחוזה הנישואין מורה, כי סעיף התנאים המיוחדים סב סביב המוהר, ובכך אף הודה הנתבע בעדותו;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ