אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית ערר על מעצר עד תום ההליכים בגין מסוכנותו של העורר

דחיית ערר על מעצר עד תום ההליכים בגין מסוכנותו של העורר

תאריך פרסום : 27/01/2008 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
621-08
24/01/2008
בפני השופט:
ע' ארבל

- נגד -
התובע:
רומן סימונדייב
עו"ד א' מסטרמן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ת' פרוש
החלטה

           זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ג' נויטל) שהורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

1.        נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של ניסיון גניבה, שוד, ניסיון שוד, ניסיון להכשלת שוטר במילוי תפקידו וניסיון בריחה.

           אלו העובדות המפורטות בכתב האישום. על פי האישום הראשון, ביום 12.7.07 בשעה שיצאה נ.ד, ילידת 1926 (להלן: המתלוננת 1), מסניף הבנק התקרב אליה העורר, משך את תיקה, לקח את הארנק שהיה בתוכו ונמלט מהמקום. עוברי אורח שהיו בסביבה תפסו את העורר, והארנק הושב למתלוננת 1. באישום השני נטען כי ביום 14.7.07 נכנס העורר לדירתה של ש.א, ילידת 1933 (להלן: המתלוננת 2), אשר מתגוררת בדיור מוגן, ונעל את הדלת תוך שהוא מתקרב לכיוונה ומאיים עלייה כי אם תצעק יהרגה. בהמשך אחז העורר בחוזקה במתלוננת 2 ודרש ממנה שתתן לו כסף, ומשזו השיבה כי אין לה מה ליתן לו משך העורר בשערה, הפילה לרצפה וגרר אותה בשערותיה למרכז החדר. העורר חיפש כסף בארונותיה של המתלוננת 2 שמשכה את תיקה ומסרה לעורר שטר של 20 ש"ח שהיה בו. העורר רוקן את תוכן התיק על רצפת החדר ועזב את הדירה כשהוא נוטל מלבד השטר גם מצלמה, פנקס שיקים, כלי איפור ומפתחות. האישום השלישי מייחס לעורר שוד של קשישה נוספת. על פי הנטען, ביום 15.7.07 נכנס העורר אחרי ש.ד (להלן: המתלוננת 3) למעלית בבניין הדירות בו היא מתגוררת, ומשנסגרו דלתות המעלית דרש ממנה את תיקה תוך שהוא מושך אותו מעליה. משזו התנגדה, דחף אותה העורר לפינת המעלית, אחז בכוח בראשה ובשערותיה וסתם את פיה לבל תצעק. המתלוננת 3 התנגדה למעשי העורר, נשכה את ידו ומשכה את ארנקה. בתגובה הפיל אותה העורר לרצפת המעלית והכה אותה בפניה. כשהגיעה המעלית לקומה 11 יצא העורר כשהוא נוטל את ארנקה של המתלוננת 3 ונמלט דרך המדרגות. על פי המתואר באישום הרביעי, ביום 15.7.07 דחף העורר את מ.ר, ילידת 1927 (להלן: המתלוננת 4) אשר הילכה ברחוב לשיחים, לקח את תיקה ונמלט מהמקום. העורר נתפס זמן קצר לאחר מכן על ידי הפקח העירוני שדלק אחריו. עניינו של האישום החמישי במעשים שביצע העורר בתחנת המשטרה שעה שהיה עצור בגין העבירות המיוחסות לו. על פי הנטען, העורר שהיה אזוק בידיו ניסה לפתוח את האזיקים באמצעות סיכת מהדק ממתכת.

2.        בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו. הצדדים לא חלקו על קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, והמחלוקת ביניהם נסבה סביב שאלת הצורך בתסקיר מעצר שיבחן שחרור העורר למוסד גמילה. בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כבוד השופטת מ' אגמון-גונן) מצא כי מסוכנותו של העורר נובעת רובה ככולה מהתמכרותו לסם, ולפיכך קבע כי יש לשקול שחרורו למוסד גמילה בהתחשב בסיכויי הגמילה ובמסוכנותו. לאור האמור קבע בית המשפט כי העורר יישאר במעצר, והורה על הגשת תסקיר מבחן בעניינו.

           תסקיר המבחן שהוגש לבית המשפט מלמד כי העורר החל להשתמש בסמים קשים עם עלייתו ארצה, וכי אין לו מערכת משפחתית תומכת בארץ. קצינת המבחן ציינה כי העורר מודע לחומרת התמכרותו ולצורך בגמילה ואף הביע רצון מילולי להליך טיפולי במסגרת קהילה טיפולית. בתסקיר משלים שהוגש לבית המשפט צויין כי בת דודתו של העורר מוכנה ללוות אותו לבדיקות השונות שיבחנו את התאמתו לקהילה הטיפולית "רמות יהודה". לפיכך המליץ שירות המבחן על בחינת התאמתו למסגרת זו.

3.        בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ג' נויטל), בפניו עמד תסקיר המעצר עמד על המעשים המיוחסים לעורר וקבע כי לאור מסוכנותו הרבה, הנלמדת מהאלימות שהפעיל כלפי חסרי ישע, מעברו הפלילי, משחרורו ממאסר סמוך לתחילת המעשים ומהעדר הליך גמילה עובר למעצר, יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים. יחד עם זאת, נוכח העובדה כי שירות המבחן החל את ההליך בעניינו של העורר, התיר בית המשפט לעורר לצאת לבדיקות הנדרשות לבדיקת התאמתו לקהילה הטיפולית בליווי בת דודתו, תוך שהוא מדגיש כי אין בדבר כדי להביע עמדה בשאלת שחרורו של העורר בסופו של ההליך. בהחלטות נוספות, ובהתחשב בתסקירי עדכון שהגיש שירות המבחן, התיר בית המשפט לעורר לצאת גם לראיון קבלה ולבדיקות נוספות הנדרשות לשם קבלתו לקהילה הטיפולית. בית המשפט שב והדגיש כי אין בכך כדי להביע עמדה בשאלת שחרורו של העורר, על מנת למנוע כל הסתמכות או ציפייה מצידו.

4.        תסקיר מעצר סופי שהוגש לבית המשפט לאחר שהעורר סיים את הבדיקות ונמצא מתאים לתוכנית, המליץ על שחרורו לחלופת מעצר לקהילה הטיפולית "רמות יהודה. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ג' נויטל) הורה, בניגוד להמלצת התסקיר, על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. זאת, נוכח מסוכנותו הרבה של העורר הצומחת מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום ומעברו הפלילי, ובהתחשב בכך שמאסרו האחרון של העורר, שהסתיים כחודשיים וחצי בלבד עובר לביצוע המעשים המיוחסים לו, לא הרתיע אותו מביצוע עבירות נוספות. לכך הוסיף בית המשפט את העובדה כי העורר לא התחיל בהליכי גמילה עובר למעצרו. בית המשפט שלל טענה בדבר אינטרס ההסתמכות של העורר נוכח הדגשותיו החוזרות ונשנות בהחלטות הקודמות לפיהן אין בהרשאה לבצע בדיקות התאמה לתוכנית הטיפול כדי להביע עמדה בשאלת מעצרו של העורר.

5.        על החלטה זו הוגש הערר שבפניי. לטענת העורר, שגה בית המשפט המחוזי כשקבע כי מסוכנותו שוללת את האפשרות לחלופת מעצר בקהילה טיפולית. לדבריו, המעשים המיוחסים לו בוצעו במטרה להשיג כסף לרכישת מנות סם עקב התמכרותו לסמים, כך שבכוחה של חלופת מעצר בקהילה טיפולית לאיין את מסוכנותו. הדברים מקבלים משנה תוקף, כך העורר, נוכח המלצת שירות המבחן שניתנה בסופו של הליך בדיקה ממושך. כן טוען עורר כי לא קיים בעניינו חשש ממשי לשיבוש הליכי משפט, לאור העובדה שהאישום החמישי עליו ביסס בית המשפט קמא חשש זה עוסק באירועים קלים יחסית, ובהתחשב בשלוש הפעמים בהן יצא לבדיקות, המלמדות כי ניתן לתת בו אמון. בדיון ציין בא כוחו של העורר כל שניתן לטובת מרשו בדרך מאופקת ומרשימה, בהבהירו כי הוא מסכים שהחלטת בית המשפט המחוזי עולה בקנה אחד עם הדין, אך ביקש לקבל את הערר לפנים משורת הדין. לדבריו, העורר נמצא במצב של "מת-חי" ועל בית משפט זה לאפשר לו לזכות מחייו מחדש באמצעות שליחתו למוסד גמילה מסמים. בעניין זה טען כי העורר לוקח אחריות על מעשיו ומביע נכונות אמיתית ורצון כנה לעבור את הליך הגמילה. בא כוח העורר טען כי הקהילה הטיפולית הרלוונטית, רמות יהודה, היא קהילה סגורה הפועלת כבר במשך זמן רב ומעולם לא כשלה בהקפדה על השוהים בה. בעניין זה הפנה בא כוח העורר לבש"פ 2184/07 אוזן נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 13.3.07) (להלן: עניין אוזן), במסגרתו שיחרר בית משפט זה נאשם שהואשם בעבירות סמים לקהילה הטיפולית רמות יהודה.

6.        באת כוח המדינה הסכימה ברוב הגינותה כי אכן יש מקרים חריגים בהם יש מקום לסטות מההלכה הנוקשה וציינה כי לו היה מדובר באישום הראשון בלבד היה מקום לשקול הבקשה. אולם, טענה, נוכח המעשים הקשים המיוחסים לעורר ועברו הפלילי אין ענייננו נכנס בגדר אותם מקרים חריגים. לדבריה, העורר מסכן את שלום הציבור והתנהגותו מלמדת כי במטרה להשיג את הסם הוא אינו בוחל בשום אמצעי, לרבות אלימות כלפי נשים קשישות חסרות ישע. באשר לקהילה הטיפולית "רמות יהודה" טענה באת כוח המדינה כי אין מדובר במקום סגור הרמטית וכי אין דרך להבטיח שהעורר לא ימלט מהמקום ויבצע פשעים נוספים במטרה להשיג מנת סם נוספת.

7.        לאחר לבטים, ולא בלב קל, אני סבורה כי דין הערר להידחות. העורר אינו חולק על כי קיימות נגדו ראיות לכאורה ועילת מעצר. חומרת העבירות אינה פוטרת, כידוע, את בית המשפט מחובתו לבחון אם ניתן להפיג את המסוכנות בחלופת מעצר (סעיף 21(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו-1996. בעניין זה ראו גם: בש"פ 5190/04 אסולין נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 8.6.04); בש"פ 10414/05 ניסנוב נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 14.11.05)).

           ככלל, אין מתחילים בהליך גמילה מסמים לראשונה במסגרת חלופת המעצר, וכבר נפסק כי העיתוי הראוי לגמילה מסמים הוא בדרך כלל שלב ריצוי העונש ולא שלב המעצר (ראו למשל: בש"פ 4068/03 אלחרר נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 15.5.03); בש"פ 11981/04 שפק נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 9.1.05)). יחד עם זאת, לכלל זה קיימים חריגים ויתכנו מקרים בהם יראה בית המשפט טעם לאפשר לנאשם שטרם הורשע, אך קיימת עילה למעצרו עד לסיום המשפט, להשתחרר בחלופה שתאפשר לו להיזקק מיד למסגרת טיפולית. שיקוליו של בית המשפט בעניין זה יכללו, בין היתר, את מידת מסוכנותו של הנאשם, את סיכויי הצלחת הטיפול ואת השאלה האם רצונו של הנאשם להתחיל בטיפול הינו רצון כן ואמיתי או שהוא נועד להתחמק משהות במעצר (ראו למשל: בש"פ 225/99 חושינסקי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 140(1999); בש"פ 10491/05 גלם נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 14.11.05); בש"פ 10562/05 גבאי נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 4.12.05)).

8.        בענייננו, דומה כי רצונו של העורר להתחיל בהליך גמילה הוא כנה ואמיתי ואינו נובע משיקולים שעניינם התחמקות ממעצר, וכך התרשמתי גם מדבריו בפניי. עם זאת, אני סבורה כי שני הפרמטרים הנוספים מטים את הכף לחובתו. ראשית, העורר שהה בעבר במסגרת טיפולית לגמילה מסמים, אך הטיפול נכשל, ולא עלה בידו של העורר לספק הסבר מדוע הפעם צפוי הליך הגמילה להסתיים בתוצאה שונה. כמובן, יש לקוות שהליך הגמילה יצליח, אך בשלב הנוכחי לא ניתן להתעלם מניסיון העבר. לא זו אף זו. מסוכנותו של העורר, וזה העיקר, אינה מאפשרת בשלב זה שיחרורו למוסד גמילה. על פי המיוחס לו, שדד העורר נשים קשישות וחסרות ישע תוך שהוא מפעיל כלפיהן אלימות. גם אם פעל בהשפעת הסם אין להתעלם מכך שההתנהגות המיוחסת לעורר היא חמורה ומכוערת ויש בה ללמד עליו כי הוא אינו בוחל באמצעים על מנת לספק את תאוותו לסם (לעניין המסוכנות הצומחת ממעשים שיש בהם לפגוע בקשישים ראו למשל: בש"פ מדינת ישראל נ' פרץ (טרם פורסמה, 12.12.06); בש"פ 6473/06 גנון נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 20.8.06); בש"פ 3383/07 מחרייב נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 25.4.07)). הדברים מקבלים משנה תוקף נוכחת עברו הפלילי של העורר הכולל עבירות סמים רבות ובהתחשב בכך שהמעשים המיוחסים לעורר בוצעו זמן קצר יחסית (חודשיים וחצי) לאחר ששוחרר ממאסר. אני ערה לנסיבות המורכבות בהן בוצעו העבירות ולנסיבותיו האישיות הקשות של העורר. כאמור, העורר חי חיים נורמטיביים בארץ מוצאו, ובדידותו בארץ שהובילה להתחברותו ל"אנשים הלא נכונים", כך לדברי בא כוחו, וקליטתו הקשה הן שהביאו אותו למקום אליו הגיע. יחד עם זאת חומרתן של העבירות בעינה עומדת, ובנסיבות אלו, לא ניתן להבטיח כי בעת מצוקה לא ימלט העורר מהקהילה הטיפולית. הגנה על עוברי אורח ובעיקר קשישים, קורבנות פוטנציאליים עתידיים, מחייבת את כליאתו של העורר מאחורי סורג ובריח. על רקע כל האמור, האינטרס הציבורי לשלומם וביטחונם גובר.

9.        אני מודעת להמלצתו של שירות המבחן על שחרורו של העורר לקהילה הטיפולית. ברי, כי על בית המשפט המקבל לידיו תסקיר מעצר בעניינו של נאשם להביא בחשבון את המלצת שירות המבחן. יחד עם זאת, ועם כל ההערכה לתסקירי שירות המבחן ולעבודתו המקצועית והחשובה של השירות, מדובר בהמלצה המתייחסת למערער בלבד ובית המשפט עצמאי ומחוייב בהפעלת שיקול דעתו בהתחשב בשיקולים נוספים (ראו גם: בש"פ 8902/02 נבולסי נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 30.10.02); בש"פ 5190/04 אסולין נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 8.6.04); בש"פ 5309/05 צמח נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 29.6.05)). בענייננו, ניצבים אל מול ההמלצה שבתסקיר שירות המבחן המעשים הקשים המיוחסים לעורר, עברו הפלילי והמסוכנות הצומחת ממנו, ומכריעים את הכף.

10.      העורר ניסה להישען על עניין אוזן, במסגרתו שיחרר בית משפט זה נאשם שהואשם בעבירות סמים לקבילה הטיפולית רמות יהודה. אני סבורה כי יש לאבחן בין עניין זה למקרה המונח בפניי. בעניין אוזן הורשע הנאשם בעבירות סמים בלבד. מבלי להקל ראש בחומרתן של עבירות אלו, הרי שבענייננו העבירות המיוחסות לעורר שכללו, כאמור, הפעלת אלימות כלפי קשישות חסרות ישע, חמורות לאין ערוך. יתר על כן, בעניין אוזן הורה בית המשפט על שחרור הנאשם לקהילה טיפולית, בין היתר, על מנת שלא לפגוע בצפיות שנוצרו אצל המבקש נוכח הוראתו של בית המשפט קמא על הגשת תסקיר מעצר שיבחן חלופות מעצר אפשריות. בענייננו, לא ניתן לומר כי נוצרו אצל העורר הסתמכות או ציפייה כאמור, נוכח הצהרותיו החוזרות ונשנות של בית המשפט קמא כי אין בהחלטותיו באשר להגשת תסקיר מעצר כדי להביע דעה בשאלת מעצרו עד תום ההליכים.

11.      כפי שציינה באת כוח המדינה, נוכח הודאתו של העורר בביצוע המעשים המיוחסים לו בכתב האישום והצהרתו של בא כוחו כי לא ינוהלו הוכחות, יש לקוות כי ניתן יהיה לסיים את ההליך הפלילי במועד קרוב. בטוחני כי המוטיבציה שמביע העורר להשתתף בהליך גמילה תימשך, וכי התועלת שיכולה לצמוח מכך לעורר ולחברה כולה תקבל את המשקל הראוי בגזירת העונש.

           לאור האמור, הערר נדחה. העורר יישאר במעצר עד לתום ההליכים נגדו או עד להחלטה אחרת של בית המשפט המחוזי.

           ניתנה היום, י"ז בשבט תשס"ח (24.1.08).

                      ש ו פ ט ת


התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ