אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית ערר על ההחלטה לעצור עד תום ההליכים מואשם בעבירה של זריקת חפץ מבעיר

דחיית ערר על ההחלטה לעצור עד תום ההליכים מואשם בעבירה של זריקת חפץ מבעיר

תאריך פרסום : 05/06/2008 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
2706-08
26/05/2008
בפני השופט:
אל"ם אריה נח

- נגד -
התובע:
סאמח ג'מאל מוחמד אלעזה ת"ז 852317213
עו"ד עלי גוזלאן
הנתבע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן שלומי שניידר
החלטה

בפני ערר על החלטת בית המשפט קמא לעצור את העורר עד לתום ההליכים נגדו.

כתב אישום מייחס לעורר עבירה של זריקת חפץ מבעיר, כאשר במסגרת של הפרות סדר וידוי אבנים, השליך בקבוק תבערה לעבר כח צה"ל

חומר הראיות כולל בין היתר את עדותם של שני חיילי צה"ל, אשר בעדותם מאשרים את זיהוי של העורר כמי שזרק את הבקט"ב,  הם העידו כי תפסו את העורר לאחר מרדף ארוך. מעדותם עולה, לכאורה, זיהוי ודאי. במרבית המרדף - למעט פרקי זמן קצרצרים בתוך הסמטאות- היה קשר עין עם העורר, וכי משנתפס עלה ריח של בנזין מכפות ידיו.

בשלב זה של הארכת המעצר עד לתום הליכים, הלכה היא שאין בית המשפט בוחן את אמינות  הראיות, אלא בדיקה ראשונית ולכאורית , תוך הנחה שיוכח האמור בהן.

 כאמור, הלכה היא שאין בוחנים בשלב זה את אמינות הראיות, וככל שיש בחינה מעמיקה יותר של אמינות הראיות, היא נעשית באותם מקרים בהם עולה מהחומר עצמו מופרכות של ממש.

לא זה המקרה שלפנינו. מדובר בשתי עדויות משלימות ותומכות זו בזו, ולמרות דבריו של הסנגור המלומד לא מצאתי כל פריכה או חוסר הגיון המצדיקים, כבר בשלב זה ערעור הבסיס הראייתי לצורך המעצר.

הטענה כי בשעת המעצר ירד חושך אינה מדויקת בעליל, שכן המעצר התרחש בסמוך לשעה 19:00 ובשעה זו יש עדיין אור של ממש, והדבר כלל אינו דורש הוכחה.

הטענה כי בגדים דוגמת אלה של העורר יכולים להיות גם לאחרים, אולי נכונה במישור העקרוני אבל אין לה משמעות במקרה שלפנינו. העד העיד כי זיהה את העורר  הן בפניו והן בפרטי הלבוש שלו. השאלה אם קיים סיכוי סטטיסטי שעוד אחרים לבשו באותו היום, באותו המקום, חולצה אפורה עם פסים כתומים ומכנסי ג'ינס בהירים עם חגורה בצבע לבן , שאלה זו אם בכלל ראוי לה להתברר, לא תבורר בשלב זה.

סיכומו של דבר משבחנתי את חומר הראיות הלכאורי, הגעתי למסקנה כי חומר הראיות די בו להרשיע את העורר, אם ייתן בית המשפט אמון בעדויות שני העדים.

משהגעתי למסקנה שיש חומר ראיות לכאורי  לביסוס האמור בכתב האישום, עולה השאלה האם יש מקום למעצר או לחלופת מעצר.

השאלה הראשונה שעולה הינה שאלת המסוכנות. זריקת בקבוק תבערה לעבר חיילים מעידה על פניה כי מדובר במעשה חמור ביותר, ואין מקום להרחיב בדבר הסכנה הנובעת ממעשה שכזה.

לפיכך, טענות הסנגור כי ניתן להבטיח את התייצבות המערער לדיון אין להן משמעות בענין זה, שכן הן נוגעות לשאלת החשש להימלטות מאימת הדין. גם העובדה כי מדובר בצעיר, אין לה בנסיבות הענין משמעות. ניסיון החיים מלמד אותנו כי מרביתן של עבירות של הפרות הסדר, ידוי האבנים וזריקת הבקט"בים נעשות בידי צעירים, ואף קטינים.

ניסיון החיים האמור גם מלמד אותנו כי בחלק גדול מהמקרים, מדובר בפעילות שאינה מאורגנת במסגרת אירגונית כל שהיא, ונעשית על בסיס אקראי ומזדמן .

לפיכך, משבא בית המשפט לדון במסוכנות הנובעת ממעשי המערער, ומהחשש לשלומו של הציבור ולביטחונו, הוא אינו יכול להתעלם מהאמור לעיל, ויש לקבוע כי יש מסוכנות של ממש בהשלכת  בקבוקי תבערה, ויש חשש של ממש שמי שהשליך בקבוק תבערה, אף ישוב ויסכן את שלום הציבור.

דומה שבכך ניתן היה לסכם את שאלת ערר זה, אלא שהסנגור ביקש להעלות גם את שאלת חלופות המעצר.

הגם שבאזור לא נחקק דין הדומה לחוק המעצרים, הרי מכח הפסיקה והוראות הדין הכלליות וכן מכח העקרונות החוקתיים של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, פועלים בתי המשפט הצבאיים באיזור על פי רוח האמור בחוקים אלה .

לפיכך בין אם נחיל באזור את חוק המעצרים, ככתבו וכלשונו, ובין אם נסתפק רק בעקרונות החוקתיים העולים מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הרי חובה עלינו לבחון אם אין דרכים פחות פוגעות בנאשם, מאשר מעצר עד לתום ההליכים.

בשלב זה עומדת לכל נאשם חזקת החפות, ומעצר אינו מקדמה על חשבון הענישה , ממילא צריך שלמעצר יהיו  סיבות משלו.

אלא ששעה שאנו באים ליישם את העקרונות החוקתיים של מידתיות ושמירת חופש הפרט, ואת  הוראות חוק המעצרים (ככל שהן חלות), אנו מצווים לבחון את התנאים באיזור ובעיקר את  יכולת אכיפה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ