אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית ערר על ההחלטה לעצור מואשם בעבירות של עבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת

דחיית ערר על ההחלטה לעצור מואשם בעבירות של עבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת

תאריך פרסום : 19/02/2008 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
1162-08
05/02/2008
בפני השופט:
הנשיא: אל"ם אהרון משניות

- נגד -
התובע:
אחמד נעים אחמד עיאד ת"ז 914643291
עו"ד אחלאם חדאד
הנתבע:
התובע הצבאי
עו"ד סגן שלומי שניידר
החלטה

כתב האישום ייחס לעורר עבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת וכן נשיאת משרה וביצוע שירות עבור התאחדות כאמור. ביום 05/07/07 החליט בימ"ש קמא על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, וביום 04/12/07 נשמעה עד התביעה הראשון במשפטו. ימים אחדים לאחר מכן, ביום 12/12/07, הגיש העורר בקשה לעיון מחדש בטענה של כרסום בראיות, וביום 07/01/08, לאחר שקיבל תגובה בכתב של התביעה, החליט בימ"ש קמא לדחות את הבקשה, מבלי שקיים דיון באולם, ומבלי שניתנה לצדדים האפשרות לטעון בע"פ. מכאן הערר שבפני.

לדברי הסנגורית, טעה בימ"ש קמא כשהחליט בבקשה בלא ששמע טיעונים בע"פ, ובכך שההחלטה ניתנה ע"י השופט שדן בתיק לגופו, ולא ע"י שופט אחר כדרך שנוהגים בדיוני מעצר. הסנגורית מוסיפה עוד כי לאחרונה השתנתה ההלכה באשר לעילות המעצר בעבירות המיוחסות לעורר, וכי העדות הראשונה שנשמעה בפרשת התביעה מכרסמת בראיות. לעומת זאת, התביעה טוענת כי אין להתערב בהחלטת בימ"ש קמא, אף שגם התובע ציין כי היה ראוי שייערך דיון בע"פ לא בפני השופט שדן בתיק לגופו.

אדון תחילה בשאלה הדיונית. הכלל בעניין זה נקבע במפורש בחוק, בתיקון 95 לצו בדבר הוראות ביטחון, אשר תיקן בין היתר את סעיף 78 לצו. בסעיף 78(כ) נאמר במפורש כי "דיון מעצר לפי סעיף זה, ובכלל זה דיון בעיון חוזר, יתקיים בפני העצור", למעט אם העצור ביקש לא להיות נוכח בדיון, או אם הדבר נבצר ממנו מסיבה בריאותית לפי חוות דעת רפואית. לא נטען כי התקיימו החריגים הללו בנסיבות שלפנינו, ולכן צודקת הסנגורית בטענתה כי היה על בימ"ש קמא לקיים את הדיון במעמד ב"כ הצדדים. יפים לעניין זה דברים שנאמרו בעניין אשר לאמור: "אין ספק, בבהירות נוסחו של הסעיף ובחובה העולה מתוכו לקים בכל מקרה דיון בבקשה לעיון חוזר במעמד העצור או סנגורו; אפילו בתי המשפט עמוסים לעייפה ומוצאים עצמם מול כמות גדולה של בקשות כאלה אין בכך כדי להצדיק סטייה מהוראות החוק כאמור" (בש"פ 2168/90 ,יהושע אשר ו-2 אח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2), 569 ,עמ' 571-572).

על אף האמור לעיל, מאחר והצדדים טענו בפני לגופו של עניין, גם בכתב וגם בע"פ, החלטתי שלא להחזיר את התיק לערכאה ראשונה, ולדון בערר לגופו.

תחילה אדון בשאלה דיונית נוספת שעלתה בערר, והיא טענת הסנגורית, כי הבקשה צריכה להישמע בפני שופט אחר. התייחסתי לסוגיה זו בע"מ 2402/07, וכך נאמר שם:

"... אומנם הכלל הוא כי 'עיון חוזר יכול שהתקיים בפני כל שופט של אותו בימ"ש שבפניו מוגשת הבקשה, ואינו חייב להתקיים בפני אותו שופט שנתן את ההחלטה המקורית' כלשונו של קדמי, על סדר הדין בפלילים, מהדורת 2003, עמ' 319.  אולם בהערת שוליים 29, קדמי מביא דעה כי רצוי שידון בבקשה השופט השומע את התיק. נראה לי, כי כאשר העילה לעיון חוזר נובעת מטענה של כרסום בראיות, וכזה הוא המקרה שבפנינו, אכן ראוי שדווקא השופט ששומע את התיק הוא שידון בבקשה, שכן יש לו את היכולת הטובה ביותר לשקול כראוי את מסכת הראיות שנפרסה בפניו במהלך המשפט, ולקבוע, בזהירות המתחייבת מהשלב שבו מתקיים ההליך, האם אומנם חל כרסום בראיות, שיש בו כדי להצדיק שינוי מההחלטה המקורית של מעצר עד תום ההליכים".

הדברים הללו יפים גם לענייננו. כעולה מהבקשה שהוגשה בבימ"ש קמא ומהודעת הערר, הסנגורית טענה לכרסום בראיות, ולכן בדין נדונה הבקשה בפני השופט שדן בתיק לגופו.

לעצם העניין, בימ"ש קמא שמע עד כה עד אחד מתוך 7 עדי תביעה, ועד זה הוכרז בשלב מסוים כעד עוין, לאחר שביהמ"ש מצא כי עדותו עומדת בסתירה לדברים שמסר במשטרה. עובדה זו כשלעצמה, אין בה כדי לכרסם בראיות, ולא אחת מתגלות סתירות בין גרסה שמוסר עד במשטרה ובין עדותו בבית משפט. עיינתי גם בהחלטה בעניין יוסף נתשה שאליה הפנתה הסנגורית (ע"מ 4200/07), ולא מצאתי בה שום הלכה חדשה שיש בה כדי להשפיע על הנסיבות שלפנינו. נהפוך הוא, גם באותה החלטה מודגש הכלל המובן מאליו כי יש לשקול כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבותיו. בנסיבות שלפנינו, נטען בכתב האישום כי העורר לא  היה פעיל רק ברשימת הרפורמה והשינוי המזוהה עם החמא"ס, אלא גם בארגון נוסף השייך לחמא"ס, ופעילותו במסגרת זו נמשכה עד ליום מעצרו.

מדובר אפוא בנסיבות שיש בהן כדי ללמד על מסוכנות ממשית של העורר, ולא מצאתי יסוד לטענה כי נשתנו הנסיבות מאז ההחלטה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים, במידה שיש בה כדי להקהות את עילת המסוכנות שעמדה בבסיס אותה החלטה. לפיכך, לא היה מקום להיעתר לבקשת העורר לעיון חוזר במעצרו.

נוכח האמור לעיל, ובכפוף להערה כי היה על בימ"ש קמא לאפשר לצדדים להשמיע טיעוניהם קודם למתן החלטה, הערר נדחה.   

ניתנה בלשכה היום, 5 בפברואר 2008, כ"ט בשבט התשס"ח.  המזכירות תעביר עותק מההחלטה לב"כ הצדדים.


נשיא

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ