אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית ערר המדינה על ההחלטה לשחרר למעצר בית מואשם בעבירות סמים

דחיית ערר המדינה על ההחלטה לשחרר למעצר בית מואשם בעבירות סמים

תאריך פרסום : 06/05/2008 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
3937-08
05/05/2008
בפני השופט:
ח' מלצר

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד דגנית כהן ויליאמס
הנתבע:
אלכסנדר קופמן
עו"ד ירון ברזילי
עו"ד דן גרובס
החלטה

1.       המדינה עוררת על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט י' צלקובניק), אשר הורה לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בתנאי "מעצר בית מלא".

2.       נגד חמישה נאשמים, והמשיב ביניהם, הוגש ביום 13.3.08 כתב אישום בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. במרכזו של כתב האישום עומד הנאשם יבגני פליך (להלן: פליך), אשר לפי הנטען ייצר ומכר סמים מסוכנים מסוג MDMA ואמפטמין. יתר הנאשמים הואשמו בעיקר בעבירות הקשורות למעשיו של פליך, כגון מתן הרשאה לפליך להשתמש בדירה כדי שיוכל להכין בה את הסמים המסוכנים, העברת החומרים הדרושים לצורך המרקחת, החזקת הסמים וכן מסחר בהם - והכל בשליחותו של פליך ועל-פי הנחיותיו.

3.       המשיב עצמו, הוא הנאשם 2 בכתב האישום, מואשם כי בעת שעבד בחברת התרופות כימאגיס בע"מ גנב ממקום עבודתו חומרים כימיים שונים והעבירם לפליך, בידעו כי החומרים ישמשו לייצור הסמים המסוכנים. כן מואשם המשיב כי מכר שלוש פעמים סמים לאדם אחר בשליחותו של פליך, והעביר לאחרון את התשלום שהתקבל מן המכירה - תשלום שעל גובהו הוסכם מראש בין פליך לאדם השלישי. מעבר לכך המשיב מואשם גם בכך שהשתמש מספר פעמים בסם מסוכן מסוג MDMA. לאור כל האמור, מיוחסות למשיב עבירות של סיוע לייצור, הכנה והפקת סם מסוכן; גניבה; מסחר בסם מסוכן; והחזקה ושימוש בסם מסוכן.

4.       בד בבד עם הגשת כתב האישום ביקשה המדינה את מעצרם של החמישה עד תום ההליכים נגדם. בעניינו של פליך טרם הוכרעה הבקשה, ואילו יתר הנאשמים שוחררו בערובה ובתנאי שחרור שונים, אחת מהן בהסכמת המדינה (נאשמת 5). אשר למשיב, בדיון שנערך בבית המשפט קמא ביום 24.3.08 הסכים בא-כוחו לקיומן של ראיות לכאורה ביחס לאישומים בסיוע לייצור סם מסוכן, גניבה, החזקה ושימוש בסם מסוכן. הדיון התמקד, איפוא, בסוגיית חלופת המעצר, ובית המשפט הורה על הכנת תסקיר מעצר. בתסקיר זה (להלן: "התסקיר הראשון") העריך שירות המבחן כי המשיב מצוי ברמת סיכון גבוהה להישנות מעורבותו בפלילים ולהעמקת שימושו בסמים, וזאת נוכח מאפייניו האישיים ולאור חשד להמשך שימוש בסמים. חלופות המעצר שהוצעו באותו שלב לא נראו לשירות המבחן מתאימות ומספקות לצמצום המסוכנות הנשקפת מן המשיב. אחת מחלופות אלה היתה בבית אמו של המשיב, בפיקוחה, ובסיוען של אחות המשיב ושל חברתו לחיים. שלילת חלופה זו באה, בין היתר, בשל התרשמות שירות המבחן כי האם גילתה מעורבות דלה בחיי בנה, התקשתה לגבש עמדות ברורות בנוגע לשימוש בסמים, ונראה היה שידיעתה בנושא נמוכה ושהיא נוטה לסלחנות כלפיו. בנוסף, חלופת המעצר חייבה את האם לעזוב את מקום עבודתה ולהמירו במקום עבודה בו תעבוד במשמרות לילה ולפקח על הבן במהלך שעות היום, דבר שהוביל להתרשמות שירות המבחן כי חלופה זו עלולה שלא לעמוד במבחן המציאות נוכח המצב הכלכלי הדחוק של האם.

5.       בית המשפט הורה על הכנת תסקיר משלים ביחס לחלופת מעצר נוספת שהעלה המשיב, בבית אביו, בפיקוחו ובפיקוח ערבים נוספים (להלן: "התסקיר השני"). שירות המבחן שב והמליץ שלא לשחרר את המשיב אף לחלופה זו, בהסתמך בעיקר על מאפייניהם של האב ושל המשיב, וסוג היחסים ביניהם - עניינים שאין אני רואה צורך לפרטם כאן. במסגרת תסקיר זה התייחס שירות המבחן גם לערבים הנוספים שהוצעו, וביניהם דודו של המשיב ושלושה מחבריו. שירות המבחן התרשם כי קיים קושי לבסס עליהם את חלופת המעצר, נוכח היכרות שטחית של אחד מהם עם המשיב, עבר פלילי של אחר (שימוש בקנאביס לפני מספר שנים), חוסר יכולתם לשמש עבורו דמויות סמכותיות והמחירים האישיים בהם ייאלצו לשאת בעקבות רצונם לסייע. עם זאת, עיקר ההתנגדות בא בשל אביו של המשיב, אשר נועד לשמש המפקח העיקרי.

6.       על-פי בקשת ב"כ המשיב הורה בית המשפט על הכנת תסקיר מעצר שלישי במספר, בעניין חלופת מעצר נוספת בבית האם, הפעם תחת פיקוחה וכן בפיקוח  חברים של המשיב (להלן: "התסקיר השלישי"). על-פי המתווה שהוצע, תעבור ידידתו של המשיב לגור בבית האם ותפקח עליו בשעות היממה, ואילו ידידו של המשיב יחליף אותה, כאשר זו תיאלץ להיעדר מן הבית ובסופי שבוע. שירות המבחן התייחס באופן חיובי לחלופת מעצר זו, התרשם לטובה מהמשמורנים המוצעים ואף סבר כי יש בידידו של המשיב כדי לסייע לו מבחינה רגשית. כן התרשם שירות המבחן כי הצדדים מסוגלים לעמוד בהתחייבויותיהם וערוכים לביצוע תנאי החלופה מבחינה מעשית וכלכלית.

7.       בבית המשפט קמא הציע ב"כ המשיב לצרף למשמורנים חברים נוספים של המשיב וכן את דודו, אשר נבחנו על-ידי שירות המבחן בתסקיר השני. כל המשמורנים המוצעים בחלופת מעצר זו נחקרו בפני בית המשפט קמא. מהחקירות עלה, בין היתר, כי אמו של המשיב עברה לעבוד בין השעות 12:00 בלילה ל-8:00 בבוקר, וכי ידידתו של המשיב עברה לגור בבית האם.

8.       כאמור, בית המשפט הנכבד קמא הורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. בהחלטתו ציין בית המשפט כי מחומר החקירה עולה שפליך היה "הרוח החיה" בפרשה בגינה הועמדו החמישה לדין. מהראיות לא עולה כי המשיב זכה ברווח כספי כלשהו, ואף ספק אם הסמים שקיבל מפליך היו בתמורה ל"שירותיו" ולא כחלק מנוהגו של האחרון להעניק סמים ל"חבריו". יתר על כן המשיב שיתף פעולה עם חוקריו, הודה בכל האישומים, ואף השתתף בעימותים, בהם הטיח בפליך את מעשיו, בעוד שהאחרון מכחישם. כן ציין בית המשפט כי המשיב הינו אדם נורמטיבי בדרך כלל ללא עבר פלילי, אשר לטענתו חדל גם משימוש בסמים. לאור כל אלה סבר בית המשפט הנכבד קמא כי כל עוד פליך נמצא במעצר ניתן לצמצם את מסוכנותו של המשיב באמצעות תנאי שחרור מתאימים. בית המשפט הורה, איפוא, על שחרור המשיב לחלופת מעצר בתנאים הבאים:

1.    "מעצר בית מלא" בבית אמו של המשיב.

2.    איזוק אלקטרוני.

3.    פיקוח של האם, הדוד וחמישה מחבריו של המשיב, במשך 24 שעות ביממה, על-פי סדר פנימי שייקבעו ביניהם, כשהאחריות על קביעת הסדר מוטלת על דודו של המשיב ועל אחד מחבריו.

4.    הפקדת ערבון בסך 30,000 ש"ח.

5.    ארבעה מתוך שבעת המפקחים נדרשו לחתום כל אחד על ערבות צד ג' בסך 30,000 ש"ח.

6.    צו עיכוב יציאה מן הארץ והפקדת דרכונו של המשיב.

7.    איסור על יצירת קשר עם מי מבין המעורבים בפרשה.

8.    למשיב הותר לצאת ממעצר הבית בליווי מפקח לאחר תיאום עם משטרת אשדוד, וזאת לצורך טיפול רפואי דחוף, ישיבות בית המשפט או הגעה למשרדו של בא-כוחו.

על החלטה זו נסב הערר שלפניי.

9.       המדינה טוענת בעררה כי המשיב היווה חוליה מרכזית בהפקת הסם והמסחר בו. בכך עניינו שונה מהנאשמים האחרים ששוחררו, ועל-פי הלכותיו של בית משפט זה דינו להיעצר, אלא אם יתקיימו בו נסיבות חריגות ויוצאות דופן, שאינן קיימות כאן לדעתה. לגישת המדינה לא היה מקום ליתן משקל להודאת המשיב בחקירתו, שכן זו באה רק לאחר שהושמעו לו הקלטות המסבכות אותו במעשים. כן נטען כי לא ניתן משקל מספק לסיכון אותו ציין שירות המבחן בתסקיריו, מה גם שנושא השימוש בסמים על-ידי המשיב לא הוברר עד תום. בניגוד לטענת המשיב בפני שירות המבחן, הרי שמהאזנת סתר שהוגשה לבית המשפט עולה כי המשיב נטל סמים שוב בסביבות פברואר 2008, ואולי אף סיפק שוב סמים לאדם אחר במצוות פליך. המדינה מדגישה כי המשיב מעל באמון שתלו בו מעבידיו וגנב ממקום עבודתו. לאור כל אלו, לדעתה לא ניתן לתלות במשיב אמון, כנדרש לחלופת מעצר כלשהי. בנוסף, המדינה סבורה כי ביצוע העבירות מצד המשיב נועד לשם קבלת מנות סם מפליך, ועל-כן קיים חשש כי יפעל שוב בערוצים בלתי חוקיים כדי להשיג את הסם לאחר שחרורו לחלופת מעצר. כן טוענת המדינה כי אף איזוק אלקטרוני אינו מעניק מענה מספק למסוכנות המשיב, שכן איזוק מסוג זה אינו מספק נתונים בזמן אמת, ויעיל רק במקרים בהם קיים אמון בסיסי במי שמבקשים לשחררו. אשר לחלופת המעצר, טוענת המדינה כי ריבוי המפקחים, חלוקת האחריות בין כולם, היעדר דמות מרכזית, והיעדר חיוב בערבות על חלק מהמשמורנים ייצרו אנדרלמוסיה, אשר עלולה להוביל להפרה הדדית. לבסוף, המדינה טוענת גם כנגד זהות חלק מהמשמורנים, וזאת בהסתמך על חוות-דעתו של שירות המבחן בעניינם בתסקירים הראשון והשני.

10.     המשיב תומך יתדותיו בנימוקי בית המשפט המחוזי. לדבריו ענייננו חוסה תחת המקרים החריגים בהם יש לסטות מכלל המעצר ולשחרר לחלופת מעצר. המשיב הינו אדם נורמטיבי, חסר עבר פלילי, ועומד לקראת סיום לימודי ההנדסה ועובד בחברות תרופות. הוא התייצב לחקירה כאשר זומן טלפונית ולא ניסה לשבש הליכים או להימלט. המשיב הודה בכל המיוחס לו, ולמעשה הודאתו הינה התשתית העיקרית לכתב האישום, אשר עוצב על-פי הודאותיו. בניגוד לדברי המדינה, ב"כ המשיב טוען כי הודאת המשיב באה כבר ביום הראשון לחקירתו, יומיים לפני שהושמעו לו ההקלטות. לדעתו אין גם חשש לגניבה נוספת, שכן אין ראיה לכל גניבה מאז יוני 2007, אז סיים המשיב את עבודתו בחברת כימאגיס. ב"כ המשיב אף סבור כי עיון עקבי בהודאות המשיב מלמד על חרטה. כן מבקש הוא לגזור גזירה שווה מעניינם של הנאשמים האחרים ששוחררו בפרשה זו. לדבריו, אף ריבוי המפקחים אינו צריך לעמוד לרועץ, אלא להיפך - יש בו להבטיח כי תמיד יהא מי שישגיח על המשיב, אף במקרים בהם נבצר מאדם זה או אחר לשמש כמפקח. ב"כ המשיב אף הצהיר כי אין לו כל התנגדות להטלת ערבויות על המשמורנים כולם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ