אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית ערעור של המבקש להכיר במחלת הסוכרת כמי שנגרמה או הוחמרה תוך ועקב שירותו הצבאי

דחיית ערעור של המבקש להכיר במחלת הסוכרת כמי שנגרמה או הוחמרה תוך ועקב שירותו הצבאי

תאריך פרסום : 06/01/2010 | גרסת הדפסה
ע"נ
בית משפט השלום ראשון לציון
282-06
03/01/2010
בפני השופט:
1. יעל בלכר - אב"ד
2. קנובל חבר
3. חפץ חבר


- נגד -
התובע:
מ' ד'
הנתבע:
אגף השיקום - קצין התגמולים
פסק-דין

זהו ערעור לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959, על החלטת קצין התגמולים מיום 17/9/06 בה נדחתה בקשת המערער להכיר במחלת הסוכרת (סוג 1) ממנה הוא סובל (להלן: " המחלה"), כמי שנגרמה או הוחמרה תוך ועקב שירותו הצבאי.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.             המערער התגייס לצה"ל ביום 12/2/03 ושירת בחיל חימוש בתפקיד מסגר רכב. במסגרת שירותו הצבאי, נשלח המערער לתורנות אבטחת ישובים בבסיסים שונים ברחבי הארץ (להלן: " אבט"ש"). כל תורנות אבט"ש נמשכה שבוע ימים. בין התאריכים 16/1/05 - 21/1/05 יצא המערער לתורנות אבט"ש במנהלת התאום והקישור (להלן: " מת"ק") בעזה.

2.             המערער הגיש לקצין התגמולים בקשה להכרה במחלת הסוכרת בה לקה בטענה שפרצה בשל   הלחץ בו היה נתון עקב האירועים שחלו בעת משימת האבט"ש הנ"ל במת"ק עזה. הבקשה נדחתה ומכאן הערעור.

3.             בתצהיר מיום 20/3/07, שהגיש המערער בתמיכה לערעור, טוען המערער, כי במהלך האבט"ש, בלילה שבין ה- 17 ל- 18 לינואר 2005, בסביבות השעה 03:00 לפנות בוקר, בזמן שהיה בעמדת שמירה, נכנסו שני מחבלים לגזרה, ומהמראה והמחזה שראו עיניו הוא נבהל ונכנס לטראומה. המערער שמע את ההתרחשויות בקשר, וראה 2 פצמ"רים נופלים 50 מ' לידו. המערער שמע זכוכיות ברכביהם של אנשי קבע נשברות. הוא שמע קולות ירי נק"ל, ושמע בקשר כי לא מאתרים את המחבלים. המערער, חייל לא קרבי, חרד לחייו והתקשר תוך כדי ההתרחשויות לאביו בטלפון הנייד כשהוא נסער. אביו, אשר שמע את קולות הירי, ניסה להרגיעו והבטיח לו שיתקשר למחרת למפקדו. למחרת, התקשר אביו למפקדו, וביקש לשחרר את המערער משמירות. לפנות בוקר שמע המערער בקשר, כי המחבלים חוסלו. המערער לא שוחרר מתורנות השמירה, סיים את האבט"ש במת"ק ארז, וחזר לבסיסו.

4.             לטענת המערער, מספר ימים לאחר שחזר לבסיסו, חש התדרדרות במצבו הבריאותי. הוא החל לחוש חולשה, צמאון מוגבר, השתנה מרובה וחוסר תאבון, אך לא פנה לרופא, שכן סבר כי מדובר בתופעה חולפת. ביום 3/4/05 פנה המערער לבית חולים אסף הרופא, שם אובחנה המחלה.

5.             המערער תמך ערעורו בחוות דעת רפואית ערוכה על ידי פרופ' מיכה רפופורט מיום 28/1/08. פרופ' רפופורט חיווה דעתו, כי "קיים קשר מבוסס בין מצבי דחק נפשי והופעת המחלה", והזכיר בהקשר זה את העמדה הרשמית של האגודה הישראלית לסוכרת, אשר קבעה בשנת 1996 כי "באם החייל עבר אירוע רפואי קשה או נפשי בסמוך מאד להתגלות הסוכרת ניתן לייחס לאירוע תפקיד של גורם לחשיפת הסוכרת".

6.             לדברי פרופ' רפופורט, השאלה אשר יש לדון בה היא "האם עוצמת הדחק, תגובת החולה לדחק וסמיכותו של הדחק להופעת המחלה תומכים במקרה פרטי המסוים בקשר סיבתי בין הדחק והסוכרת". בעניינו של המערער קבע פרופ' רפופורט, כי "נסיבות המקרה מראות ללא כל צל של ספק שמחלת הסוכרת של מר ד' פרצה לאחר שהיה נתון במשך שבועות ארוכים בדחק נפשי משמעותי ביותר אותו חווה לאחר שנחשף למצב של סכנת חיים באזור סכנה קיצוני".

7.             כך מסכם פרופ' רפופורט את חוות דעתו: "האסכולה הרפואית העדכנית והמקובלת רואה בדחק גופני ונפשי סיבה ברורה לפריצת מחלת הסוכרת. נסיבות פריצת מחלת הסוכרת של מר ד' הן ברורות. מחלתו הופיעה בעקבות ותוך כדי דחק נפשי מתמשך משמעותי ביותר. דחק זה לכשעצמו בהיעדר סיבות ידועות אחרות לפריצת המחלה יש בו די, על פי כל אמת מידה רפואית מקובלת ועל סמך הידע הרפואי המקובל, לגרום אצלו לפריצת מחלת הסוכרת. סביר ביותר לכך שאילולא היה מר ד' לוקה בדחק גופני ונפשי קשה ביותר בעקבות שירותו הארוך כחייל קרבי מחלת הסוכרת לא היתה פורצת אצלו במועד שפרצה".  

8.             לטענת המשיב, המערער לא היה נתון בדחק אובייקטיבי או סובייקטיבי ולא הוכח קיומם של האירועים הנטענים על ידי המערער. גם אם המערער חווה אירוע דחק, אין מדובר באירוע דחק משמעותי, כנדרש לפי הפסיקה. לחלופין, אף אם יוכח אירוע דחק משמעותי, לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין המחלה לבין האירוע הנטען.

9.             על פי תצהירו של סרן יניב בן-שושן, קצין המבצעים במת"ק ארז, בדוחות הפעילות היומיים לתאריכים 14/1/05 - 21/1/05, אין כל רישום בדבר נפילת פצמ"רים במת"ק ארז או כל אירוע חבלני אחר. אירועים חריגים כגון נפילת פצמ"רים במת"ק או בסביבתו או חדירה של מחבלים למת"ק נרשמים בדו"חות הפעילות היומיים, ומאחר ולא נרשם אירוע כנטען על ידי המערער, יש להניח שהאירוע לא התרחש.

10.         קצין התגמולים נסמך בהחלטתו נשוא הערעור על חוות דעת מייעצת של ד"ר דב גפל מיום 27/8/06. כן ערך ד"ר גפל מטעם המשיב, חוו"ד מגיבה מיום 18/5/08.

11.         בחוות דעתו מיום 27/8/06 קבע ד"ר גפל, כי "על פי הספרות הרפואית, מתח נפשי לא מוכר כגורם לסוכרת". בחוות דעתו המגיבה מיום 18/5/08 קבע כי "דחק נפשי לא מופיע ברשימת הגורמים לסוכרת סוג 1 בשום ספר לימוד העוסק בזוכרת, ברפואת ילדים, ברפואה פנימית או באנדוקרינולוגיה. מוזכר לעתים נדירות קשר אפשרי שהינו, כמוסכם בתחום מדעי הרפואה, קשר חלש ביותר. בשום מקום לא נכתב ולא נאמר שקיים קשר סיבתי בין דחק נפשי לסוכרת סוג 1".

12.         ד"ר גפל התייחס גם בחוות דעתו להמלצות הוועדה לבחינת הקשר הסיבתי בין סוכרת לשירות צבאי שפרסמה האגודה הישראלית לסוכרת, וכתב כי המלצות אלה אינן מקובלות עליו, משום שהן נקבעו באופן שרירותי לחלוטין וללא אסמכתא כלשהי. 

13.         המערער וסרן בן-שושן, קצין המבצעים במת"ק ארז, הגישו תצהיר ונחקרו. הצדדים הגישו כאמור חוו"ד מומחים, אולם ויתרו הדדית על חקירתם, שכן לאור המצב המשפטי (והרפואי) בסוגיה שבמחלוקת, עיקר החשיבות הוא בבירור העובדתי.  
הצדדים סיכמו בכתב.     
ההדגשות אינן במקור אא"כ צוין אחרת.

דיון והכרעה

14.         בע"א (י-ם) 9184/06 הולנדר נ' קצין התגמולים נפסק, כי: " גם בפסיקה וגם בקרב מומחי הרפואה הובעו דעות שונות ומנוגדות באשר לקשר בין דחק נפשי להתפרצות מחלת הסוכרת. עם זאת נראה כי גם הפסיקה וגם מומחי הרפואה קובעים כי כאשר מדובר בדחק נפשי יוצא דופן וחריג יש להכיר בו כ"טריגר" להופעת המחלה ... לפיכך, ההכרעה בעניין זה צריכה להעשות בהתאם לנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה ".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ