אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית ערעור על מעצרו עד תום ההליכים של נהג מונית שהואשם בביצוע עבירות מין בנוסעות במונית

דחיית ערעור על מעצרו עד תום ההליכים של נהג מונית שהואשם בביצוע עבירות מין בנוסעות במונית

תאריך פרסום : 11/05/2014 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
2663-14
08/05/2014
בפני השופט:
נ' הנדל

- נגד -
התובע:
חלף אבו גאנם
עו"ד אבי אודיז
עו"ד שחר גרייף
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד סיון רוסו
החלטה

1.        מונח לפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (מ"ת 574-03-14, כב' השופטת ש' בן שלמה), בגדרה הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

           כתב האישום שהוגש נגד העורר מכיל שני אישומים שהמשותף להם הוא ביצוע עבירות מין כלפי נוסעת במונית שירות בה נוהג העורר למחייתו. האישום השני התרחש, על פי הנטען, כשלוש שנים קודם לאישום הראשון. מדובר בשתי נוסעות שונות.

           על-פי האישום הראשון, העורר ביצע עבירות של אינוס, ניסיון לאינוס, מעשים מגונים בכוח וכליאת שווא. לפי סיפור המעשה המתואר, נסעה המתלוננת במונית השירות של העורר, ובסוף הנסיעה נותרה לבדה עם העורר. היא ביקשה לרדת מהמונית, אך העורר אמר שהוא יסיע אותה לכיוון יעדה הסופי. לאחר נסיעה קצרה ביקש העורר מהמתלוננת לעבור לשבת במושב הקדמי של המונית. המתלוננת חשבה שהגיעה ליעדה, ועשתה כדבריו כהכנה לירידה. בשלב זה עצר העורר את המונית בצד הדרך, ועבר להתיישב במושב שלידה. המתלוננת ביקשה לרדת מהמונית, אך העורר סירב לכך, וביקש ממנה "להביא לו את ידיה" כדי שיוכל לבדוק את ה"אנרגיות" שלה. בהמשך תפס העורר את ידיה בחוזקה, והניח אותן על בטנו. כשהמתלוננת שוב ביקשה לרדת מהמונית, ענה לה העורר "אל תפחדי, מה את מפחדת? אני אעשה לך טוב". הוא אחז בשתי ידיה בידו האחת, ומישש את רגליה מתחת לחצאיתה בידו השנייה, תוך שהוא מתעלם מבקשותיה החוזרות שיחדל ממעשיו ויאפשר לה לרדת. בהמשך הרים העורר את חולצת המתלוננת ואת חזייתה ונגע בחזה, חרף ניסיונותיה להחזיר את החולצה למקומה ותחינותיה שיחדל. העורר הניח את ראשו על חזה ומצץ את פטמותיה, בעוד שהמתלוננת מנסה להדוף אותו מעליה ללא הצלחה. לאחר מכן גרר העורר את המתלוננת לספסל האחורי של מונית השירות. הוא השכיב את המתלוננת בכוח על הספסל, נשכב מעליה, הרים את חצאיתה, הוריד בכוח את גרביוניה ותחתוניה, והוציא את אבר מינו ממכנסיו. העורר פיסק בכוח את רגליה של המתלוננת, וניסה להחדיר את אבר מינו לאבר מינה, תוך שהוא אומר לה: "תני לי להכניס, אני רוצה שיהיה לך כיף". בשל התנגדות המתלוננת לא הצליח העורר לקיים את זממו. בהמשך הוא החדיר את אצבעותיו לתוך אבר מינה מספר פעמים, תוך שהוא שואל אותה אם היא "גמרה", ומצהיר שהוא לא יניח לה עד שתאשר שהיא "גמרה". מרוב פחד אישרה המתלוננת שהיא אכן "גמרה". המתלוננת לבשה את תחתוניה, והעורר רכן לעברה וליקק את אבר מינה מבעד לתחתונים, חרף התנגדותה. העורר אחז בכוח בידיה של המתלוננת, הניחן על אבר מינו מעל תחתוניו, ושפשף עם ידיה את אבר מינו.

           על-פי האישום השני העורר עבר עבירות של מעשה מגונה ומעשה מגונה בכוח במתלוננת נוספת. לפי התיאור העובדתי המתלוננת עלתה לבדה על המונית של העורר, וביקשה ממנו להסיע אותה. העורר הסכים והחל בנסיעה, אך כעבור מספר דקות עצר את המונית בתחנת דלק סמוכה. הוא ניגש אל המתלוננת והורה לה לעבור לספסל האחורי של המונית, שם היו החלונות מכוסים עם וילון. העורר הציג למתלוננת פרטים אמיתיים שידע אודותיה, וטען שהוא בעל כוחות ריפוי מיוחדים "להוציא עין הרע". המתלוננת, שהופתעה מכך שהעורר ידע פרטים אמיתיים אודותיה, האמינה למצג השווא שהציג, והתיישבה בספסל האחורי של המונית. העורר התיישב לצידה והורה לה להחזיק באבן שהייתה ברשותו. הוא הרים את חולצתה, ונגע בבטנה ובשדיה באמצעות ידיו ובאמצעות האבן. המתלוננת ביקשה מהעורר שיחדל ממעשיו, אך הוא שכנע אותה שמדובר בטיפול שיסייע לה, והיא נתנה בו אמון. העורר הפשיל את מכנסיה ותחתוניה, והניח את ידו עם האבן על אבר מינה. הוא אף הורה לה להגיע לסיפוק מיני, אך המתלוננת סירבה, וביקשה ממנו להוציא את ידו מאבר מינה - וכך עשה. העורר אמר למתלוננת שכחלק מ"הוצאת עין הרע" עליו "לשאוב" אותה, והוא המשיך לבצע פעולת יניקה ברקותיה, בטבורה וליד פטמתה הימנית. בהמשך לכך הוא הצמיד את שפתיו לשפתיה, ולא חדל מכך למרות התנגדות המתלוננת. לאחר מכן הוא החדיר את רגלו בין רגליה של המתלוננת, והצמיד את ברכו לאזור מפשעתה. הוא אף ביקש ממנה לשבת עליו, וכך עשתה המתלוננת למספר שניות. המתלוננת ביקשה מהעורר לחדול ממעשיו כיון שהיא מפחדת, והוא נאות לעשות כן והמשיך בנסיעה.

           עם הגשת כתב האישום הגישה התביעה בקשה לעצור את העורר על תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט קיבל את הבקשה, חרף המלצת שירות המבחן לשחרר את העורר. הנימוקים שניתנו לכך הם ההתרשמות, המפורטת בתסקיר שירות המבחן, שמדובר באדם מסוכן ומניפולטיבי שמפקחיו יתקשו להציב לו גבולות כדבעי. בית המשפט ייחס לעורר רמת מסוכנות גבוהה לפגיעות מיניות נוספות, וכמו כן הביע חשש לשיבוש הליכי משפט. בשורה התחתונה קבע בית המשפט שאין מקום להורות על שחרורו, גם לא בתנאים מגבילים, "לכל הפחות עד לעדות קרבנותיו, אם בכלל". 

2.        טענה מרכזית של הסנגור המלומד היא שבהחלטת בית המשפט המחוזי נזכר קיומו של תיק נוסף, בו נאשם העורר במעשים מגונים שבוצעו אף הם במונית השירות, ואשר נסגר לבקשת הפרקליטות. נטען כי סיבת הסגירה היא העדר נכונות מטעם הנוסעת באותו מקרה להעיד. יצוין כי התיק הנוסף נסגר קודם להתרחשות המעשים המתוארים בכתב האישום הנוכחי. וכך נכתב בהחלטה: "חרף אותו תיק המשיך [העורר], לכאורה, בביצוע עבירות מין בנוסעות במוניתו, בהתעלמו מהתנגדות קרבנותיו ומההפצרות כי יחדל ממעשיו". כך, שיער הסנגור שחששו של בית המשפט המחוזי לשיבוש הליכים על-ידי העורר - חשש שבא לידי ביטוי בקביעה כי מעצרו של העורר יימשך "לכל הפחות עד לעדות קרבנותיו" - נבע בין היתר מהמודעות לתיק שנסגר.

           מסכים אני עם טענת הסנגור שלא היה מקום להתייחס לתיק שנסגר. הגם שלא ברור מתוך החלטת בית המשפט המחוזי מה מידת המשקל שניתנה לתיק האמור, עדיין ראוי היה להבהיר בצורה מפורשת שקיומו של התיק הסגור אינו אחד מהשיקולים בהחלטה להורות על מעצרו של העורר עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו. די לזכור כי התיק נסגר, ואף לא ברור מדוע המתלוננת באותו עניין לא הייתה מוכנה להעיד בו. אין להניח כמובן שיש דברים בגו והמעשה בוצע. אף התובעת שהופיעה בפני הסכימה שמוטב היה שלא להתייחס לתיק. במסגרת החלטה זו אסתפק בכך. שאלה אחרת היא אם על סמך החומר הרלוונטי הנותר יש מקום להיעתר לבקשת המדינה להורות על מעצרו של העורר, אם לאו.

3.        טענה נוספת בידי הסנגור היא המלצת שירות המבחן, לפיה ניתן לשחרר את  העורר למעצר בית באיזוק אלקטרוני. יצוין ששירות המבחן בדק מספר מפקחים חלופיים שהוצעו, ושלל את חלקם. ברם, אין די בכך שנערכה בדיקה פרטנית של שירות המבחן בתסקיר המעצר, והומלץ על שחרורו של נאשם. ההכרעה בבקשה מעין זו מסורה לבית המשפט, הגם שתסקיר מעצר מהווה כלי עזר חשוב. אי לכך, השאלה היא אם נפלה טעות בהחלטת בית המשפט שלא לקבל את ההמלצה, שהרי מצוות המחוקק היא לתור אחר חלופה שבכוחה להשיג את מטרות המעצר.

           בענייננו, יש פער בין הערכת שירות המבחן בדבר מסוכנותו של העורר, למסקנתו הסופית. התסקיר מתייחס לאופי המניפולטיבי של העורר. עניין זה עולה אף מהמעשים לכאורה עצמם. אכן, מעצר בית מלא עשוי להרחיק את העורר מהמונית שלו, וממגע חיצוני עם קורבנות פוטנציאליים. אך, כדי שהחלופה תהיה ראויה, יש לשאול אם ניתן לסמוך על העורר כי יקפיד על מילוי תנאי השחרור. מעצר בית עם מפקחים נורמטיביים שמבינים את מהות תפקידם, בשילוב עם איזוק אלקטרוני, אינו פתרון הרמטי. נתונים אלו רלוונטיים להערכת החלופה, אך בסופו של דבר העניין תלוי בעורר וברצונו לכבד את תנאי השחרור. על-פני הדברים עולה כי החסר בחלופה נעוץ בעורר עצמו. בעניין זה צודקת באת כוח המדינה שיש משמעות לכך כי לאחר שלכאורה ביצע העורר את העבירה באישום השני, ואף נחקר בעניין, הגדיל לעשות, לכאורה, את המתואר באישום הראשון. ההסלמה הלכאורה בהתנהגות העורר ועליית הדרגה באישום הראשון לעומת האישום השני מציבות, לכאורה, "תמרור אדום" שלא ניתן להתעלם ממנו. לשון אחרת: ההידרדרות בחומרת המעשים לכאורה מהווה הערת אזהרה בעלת עוצמה.

           עולה מן המקובץ כי לא נפלה טעות בתוצאה אליה הגיע בית המשפט המחוזי לפיה לא ניתן להורות על שחרורו של העורר. בהקשר זה, ומבלי להביע עמדה, יצוינו שוב דברי בית המשפט המחוזי: "במכלול, אין מקום להורות על שחרור ... לכל הפחות, עד לעדות קרבנותיו, אם בכלל". יודגש כי דין הערר להידחות ללא קשר לתיק שנסגר ועל סמך עילת המסוכנות בלבד.

4.        הערר נדחה.

           ניתנה היום, ‏ח' באייר התשע"ד (‏8.5.2014).

ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   יפ

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,   www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ