אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית ערעור על חומרת העונש שניתן בגין עבירה של העדר מן השירות שלא בשירות

דחיית ערעור על חומרת העונש שניתן בגין עבירה של העדר מן השירות שלא בשירות

תאריך פרסום : 11/05/2008 | גרסת הדפסה
ע
בית הדין הצבאי לערעורים
57-08
27/04/2008
בפני השופט:
1. אל"ם דורון פיילס-אב"ד
2. אל"ם אבי לוי
3. אל"ם שמעון גיני


- נגד -
התובע:
טור' עידן נבט
עו"ד פליקס פרטוק
הנתבע:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד קמ"ש שרוני דיין
פסק-דין

                                                         

המערער, טור' עידן נבט, הורשע בבית הדין המחוזי על-פי הודאתו, בגין עברה של העדר מן השירות שלא בשירות, לפי סעיף 94 לחש"ץ, התשט"ו-1955, על כך שנעדר תקופה בת 189 ימים, אשר הסתיימו ביום 14.1.08 בהתייצבותו.

בית-הדין הנכבד קמא גזר לו בגין כך עונש של מאה ועשרים (120) ימי מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו, ארבעה (4) חודשי מאסר על תנאי לשנתיים וכן הורה על הפעלה במצטבר של עונש מאסר מותנה בן 115 ימים. תוצאת גזר-הדין הייתה, שהוטלה על המערער תקופת מאסר כוללת בת 235 ימים.

על חומרתו של עונש זה קובל המערער, באמצעות בא-כוחו המלומד, עו"ד פליקס פרטוק. הסנגור המלומד טען, בהודעת הערעור שהגיש, כי בית הדין קמא הנכבד לא הביא בחשבון גזר הדין נסיבות אישיות קשות, אשר דחפו את המערער לבצע את העברה שאותה ביצע.

הסנגור ציין, כי משפחתו של המערער חיה בדוחק, כי אמו האלמנה מצויה במצב רפואי וכלכלי קשה, כאשר המערער הוא מסייעה ומפרנסה הבלעדי, שכן לאחר מות האב, כל אחיו נטשו את הבית ואינם מסייעים לאם. הסנגור הוסיף וטען, כי בית-הדין הנכבד קמא התעלם מכך, שהמערער הוא יתום מאב, ולפיכך, כי נטל המשפחה הוטל על כתפיו שלו, וכי הוא נאלץ כבר מגיל צעיר לעבוד בכל עבודה מזדמנת על-מנת לסייע בפרנסת הבית. הסנגור הצביע על כך, שמערך גחל"ת המליץ על פיטוריו של המערער מהמשך שירות בגין אי-התאמה, כאשר ברקע המצב המשפחתי והכלכלי, קשיי ההסתגלות למסגרת הצבאית וקשיי תפקודו בתוכה. להמלצה זו נתנה הערכאה קמא, לפי טענת הסנגור, משקל נמוך. הסנגור הוסיף והדגיש, כי בגזר-דינה של הערכאה הראשונה לא ניתן משקל מספיק, כך לפי הטענה, לניסיונותיו של המערער להסתגל לשירות הצבאי, תוך היזקקות לסיוע, אשר אותו ביקש צה"ל להושיט לו. ניסיון זה לא צלח, לנוכח המצב הקשה בבית.

הסנגור עתר, אפוא, לחפיפת עונשי המאסר, כך שהעונש הכולל לריצוי בפועל, שאותו יהיה על המערער לשאת, יקוצר באורח ממשי.

בבואנו להכריע בגורל הערעור נחלקו דעותינו.

רוב השופטים לא מצאו כי העונש, אשר הוטל על המערער, הוא חמור במידה, המצדיקה התערבות בית-דין זה.

לדעת אותם שופטים, שקל בית-הדין קמא הנכבד, במסגרת גזר-דינו את השיקולים העיקריים, הנחוצים לקביעת העונש, הן אלו לקולא והן אלו לחומרה. בית-הדין קמא ציין, ובצדק, את העובדה, שמאז גיוסו של המערער ועד ליום מעצרו, הוא שירת תקופה ממשית קצרה בלבד וכי שירותו הצבאי היה רצוף היעדרויות ממושכות, אשר הביאוהו להידון בפני בתי-דין צבאיים. צוין, כי זו למערער עמידה שלישית בפני בית-הדין הצבאי, חרף עונשי מאסר מותנים אשר הוטלו עליו שוב ושוב. נאמר, כי ההיעדרות בוצעה למרות שהמלצת גחל"ת להקל בתנאי שירותו, המלצה אשר ניתנה לקראת משפטו הקודם, מומשה, ושיבוצו שונה, כך שהוא נשלח לשרת ביחידה הקרובה למקום מגוריו בתנאים של יחידה פתוחה.

בית-הדין קמא הנכבד ציין התרשמותו, שהמערער לא עשה מאמץ להשתלב במסגרת הצבאית, ואף לא המתין, עד שבקשות ת"ש שאכן הגיש יטופלו.

לפיכך, התרשם בית-הדין קמא הנכבד, כי הצהרותיו של המערער בעבר, כי הוא מעוניין לשרת בצבא היו "מן הפה ולחוץ בלבד".

אכן, התרשמותם של שופטי הרוב הנה, כי המערער הוא חייל, אשר גילה מוטיבציה נמוכה ביותר לשירות, ואשר ענישתו באורח מתחשב ע"י בתי-הדין הצבאיים בעבר, פורשה באורח בלתי הולם על-ידיו. המערער אמנם בא מרקע לא פשוט, אך ניסיונות המערכת הצבאית לקולטו לתוכה מתוך התחשבות ברקע זה ובצרכיו, הנובעים ממנו, נתקלו בחוסר מוטיבציה מוחלט מצדו.

בנסיבות שכאלה, טעמים של הלימה והרתעה אכן חייבו, לטעמם של רוב השופטים, הטלת ענישה ממשית על המערער, תוך צבירת עונש המאסר המותנה, אשר היה תלוי ועומד נגדו.

אחד השופטים סבור היה, כי המערער אכן ראוי לענישה חמורה, זאת בהתחשב בהיבטי החומרה הניבטים ממעשיו, כמפורט לעיל. אך, לדעתו של אותו שופט, היה מקום להתחשבות רבה יותר בנסיבות האישיות הקשות, ברצונו של המערער לסייע לאמו במצוקתה ובכך, שהמערער פוטר כבר מן השירות וצפוי לפתוח דרך חדשה כאזרח. לפיכך, היה מורה אותו שופט, לו דעתו נשמעה, על חפיפה חלקית של עונש המאסר המותנה, כך שלעונש המאסר אשר הוטל על המערער היו מצטברים 60 ימים בלבד מתוך העונש המותנה ואילו היתרה (55 ימים) הייתה מרוצה בחופף.

בדעת רוב השופטים נדחה הערעור.

ניתנה והודעה היום, ‏כ"ב ניסן תשס"ח, ‏27 אפריל 2008, ‏בפומבי ובמעמד הצדדים.

         ______________        ______________        ______________

                      אב"ד                                 שופט                                 שופט

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ