אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית ערעור על החלטה שלא לאפשר חופשה לנאשם ברצח שהוכרז כחולה נפש

דחיית ערעור על החלטה שלא לאפשר חופשה לנאשם ברצח שהוכרז כחולה נפש

תאריך פרסום : 20/04/2015 | גרסת הדפסה
רע"ו
בית המשפט המחוזי חיפה
47936-03-15
12/04/2015
בפני השופט:
ש' ברלינר

- נגד -
מערערים:
פלוני
עו"ד מסארווה
משיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. הוועדה הפסיכיאטרית ליד בית החולים שער מנשה

עו"ד איילת השחר
פסק דין

 

 

1.בכתב האישום בת"פ 1070/07 של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו יוחסה למערער עבירת רצח. לאחר שהוברר כי הוא חולה, ההליך הפלילי נגדו הופסק וביום 17.5.09 הוצא כלפיו צו אשפוז לפי סעיף 15(א) לחוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991 (להלן – החוק). מאז מאושפז המערער ומטופל בבית החולים שער מנשה. עניינו בא לדיון בפני הוועדה הפסיכיאטרית לפחות אחת לשישה חודשים, כנדרש על פי הוראת סעיף 28 של החוק. ביום 2.3.15 החליטה לא לאשר למערער לצאת לחופשות כלל. על כך נסב הערעור.

 

2.המערער יליד 1977. קודם לפרשת הרצח נרשמו לגביו 3 הרשעות בעבירות של היזק לרכוש במזיד (7 מקרים), גניבה, והפרת הוראה חוקית (3 מקרים), כשהאחרון שבהם הוא מיום 6.3.03. ביום 21.5.07 ארב המערער לשכנתו א.ל ז"ל עת שיצאה מדירתה בדרכה לעבודה, ומתוך כוונה לגרום למותה, התנפל עליה באמצעות סכין ודקר אותה דקירות מרובות בחלקי גופה השונים: בבית החזה, בצלעות, בבטן ובפנים. היא הובלה לבית החולים, אך מתה מפצעיה תוך זמן קצר. על כך יוחסה למערער בכתב האישום שבתיק הנ"ל עבירה של רצח, לפי סעיף 300(א)(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, בחוות דעת מיום 9.12.08 נקבע כי המערער אינו כשיר, מחמת מצבו הנפשי, לעמוד לדין, וביום 17.5.09 ההליך נגדו הופסק והוצא כלפיו צו אשפוז.

 

3.עניינו של המערער נסקר בפסקי דין של בית משפט זה בערעורים אותם הוא הגיש על החלטות הוועדה בשנת 2012, כאשר היא לא אישרה את יציאתו לחופשות (ר' ע"ו 29700-09-12 וע"ו 44228-01-13). ערעוריו נדחו.

 

ביום 3.6.13 המליצו הרופאים כי יאושר למערער לצאת לחופשות, למשך שעתיים – שלוש, בליווי, אך הוועדה החליטה ביום 12.6.13 לא לאפשר לו לצאת לחופשות כלל, לאחר שבדקה אותו והעריכה כי נשקפת ממנו מסוכנות לאחרים ברמה גבוהה.

 

ביום 12.12.13 החליטה הוועדה שוב לדחות את המלצת המחלקה, לא אישרה למערער לצאת לחופשות, והעריכה כי המסוכנות שבו לאחרים היא ברמה בינונית.

 

ביום 12.6.14 החליטה הוועדה לאשר למערער לצאת לחופשות מוגבלות בזמן ובמקום, למשך 3 שעות, בליווי שני אנשים בוגרים. הערעור על כך התברר בפני כב' השופט אליקים (ע"ו 38518-06-14, מיום 29.6.14). הוחלט לקבל את הערעור. נקבע כי נדרשת "יציבות למשך זמן סביר שיכולה לאיין את המסוכנות של המשיב [הוא המערער וכי] גם כיום למשיב יש על פי המסמכים הרפואיים חוסר תובנה ממשית למחלתו או פגם בכושר התובנה ושיפוטו פגום ... בשל שנדרשת וודאות גבוהה שהמשיב לא ישוב ויפגע בציבור או במשפחת המנוחה, טרם חלף מספיק זמן לוודא כי אכן יש יציבות במצבו." יחד עם זה ציין כב' השופט אליקים כי "אין בכך כדי לקבוע כי לעד לא יצא המשיב לחופשות אך יש לעשות הכל כדי לוודא שחופשות אלו לא יביאו לפגיעה ציבור, הן בדרך של אבטחת שהייתו מחוץ לבית החולים והן בדרך של להגיע לרמת וודאות גבוהה באשר למצבו הנפשי, שלצערנו, בחודש מאי 2007, הביא לסיום טראגי של חייה של הגב' אסתר לוין ז"ל.

 

ביום 11.12.14 קיבלה הוועדה את עיקר המלצת המחלקה ואישרה למערער לצאת לחופשות בליווי של מלווה בשכר (מאנשי חברת האבטחה של בית החולים), למשך 3 שעות, לאחר שהעריכה כי המסוכנות שבמערער היא ברמה נמוכה. בפועל, משבוטל הנוהל המאפשר ליווי בשכר, לא מומשה יציאת המערער לחופשות, כך שמאז שהוצא הצו ועד היום הוא לא יצא לאף חופשה.

 

בא כוח המערער ביקש, לאור זאת, כי הוועדה תתכנס שוב בעניינו של המערער. לקראת הדיון עידכנה מנהלת המחלקה בה מאושפז המערער את הוועדה כי במועד ההפניה (26.2.15) המסוכנות שבמערער לעצמו ולאחרים היא ברמה נמוכה; כי אחיו של המערער, משה, מוכן ללוות את המערער בחופשה למספר שעות בקרבת בית החולים וכי "אין שינוי בהמלצת המחלקה מהוועדה הקודמת", בה המליצה המחלקה, כאמור, להתיר למערער לצאת לחופשות קצרות בליווי.

 

ביום 2.3.15 בדקה הוועדה את המערער. בדו"ח הוועדה נרשם כי הוא "מסודר בהופעתו, מדבר בקול רם, בבהירות, ברצף הגיוני. בגישתו מאד אסרטיבי ... מתבדח עם חברי צוות הוועדה. מגלה מחשבות גדלות וחסר על (צ"ל כל) תובנה למחלתו ולצורך לקבל תרופות. מלבד זאת אין סימנים פסיכוטים פעילים אחרים." הוועדה העריכה כי המסוכנות שבמערער לעצמו היא ברמה נמוכה, וכי לאחרים מסוכנותו היא ברמה בינונית; לא אישרה חופשות כלל, ונימקה כי "עדיין יש [במערער] פעילות פסיכוטית, [הוא] לא נמצא במצב של רמיסיה שלמה ולא מתקיימים התנאים ליציאה לחופש. פגשנו את המשפחה שנמצאת בקשר חזק עם החולה ומאוד תומכת בו. יחד עם זאת [התרשמנו] שגם הם לא ממש מבינים את מצבו הנפשי ואת המניעים החולניים שהביאו לעשיית המעשה."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ