אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית ערעור על ההחלטה לעצור עד תום ההליכים מואשם בהיעדרות מן השירות

דחיית ערעור על ההחלטה לעצור עד תום ההליכים מואשם בהיעדרות מן השירות

תאריך פרסום : 19/02/2008 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים
31-07
15/07/2007
בפני השופט:
אל"ם דורון פיילס

- נגד -
התובע:
טור' אלכסיי לשצ'נקו
עו"ד רס"ן אבי חלבי
עו"ד קמ"ש דוד שוורצבאום
הנתבע:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד סרן טובי הארט
החלטה

 

 

1.      כתב האישום שהוגש כנגד המערער, מייחס לו עבירה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו - 1955. כנטען, נעדר המערער ממיטב מיום 12/7/05 עד יום 5/7/07, משך 724 ימים. התביעה ביקשה, בבית הדין קמא, לעצור את המערער עד תום ההליכים, במעצר ממשי. בית הדין קמא, מפי נשיאו הנכבד, הורה כי המערער ייעצר במעצר פתוח למשך שבועיים. המערער סבור כי מן הדין לשחררו כליל מן המעצר ומכאן הערעור.

2.      כנטען, הוצא בעניינו של המערער צו, מכוח סעיף 12 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], תשמ"ו- 1986 (להלן: החוק), שמורה על גיוסו ביום  12/7/05, לאחר שהמערער סירב להשלים או לבצע בדיקות לקביעת כשרו הבריאותי. המערער היה בלשכת הגיוס לאחר מועד זה, ביום 22/11/06  ועזב את המקום מבלי שהשלים את ההליכים.

3.      עיקר הדיון בבית הדין קמא ואף בפני עסק בעניינים ראייתיים- בתיקו האישי של המערער מסמכים סרוקים ובא כוחו של המערער טען כי אינם קבילים משום שלא נתקיימו בהם התנאים הקבועים בתקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל- 1970; נטען כי על חלק מן המסמכים לא מופיעים פרטי הפוקד הרלוונטי; אין ראיה כי מסמכים מסוימים דוורו אל המערער, באופן שניתן ליחס לו ידיעה לגביהם; לגבי תרשומות ומזכרים המצויים בתיק נטען כי אין לדעת את פרטי עורכי התרשומות. עלו גם טענות מהותיות - כי אין ראיה טובה וקבילה כי הרשויות מילאו את התנאים הקבועים בסעיף 12 לחוק, כך שלא הוכח לכאורה, כי צו הגיוס שהוצא לפי סעיף 12 הוצא כדין; נטען כי כשהתייצב המערער בלשכת הגיוס הוחתם על טופס שבתחתיתו הוראת הפוקד לדחות את גיוסו, ללא מועד.

4.      בית הדין קמא עמד על כך כי במקרה דנן, לוקה הטיפול בעניינו של המערער בהעדר חקירה מסודרת אשר תציג תמונה סדורה של עניינו של המערער, תופעה עליה עמד בית הדין לערעורים לאחרונה, בע"מ/25/07. בית הדין קמא מציין כי רשויות הצבא ראו לסרוק מסמכים מהותיים ולא לשמור את המקור, אך לא הקפידו על  צירוף תעודת עובד ציבור, שתעיד כי נתקיימו התנאים שפורשו בתקנות האמורות. בית הדין ציין כי יתכן ובשלב זה אין בכך כדי לאיין את קבילות, אולם ראוי כי התביעה תקדים ותצטייד בתעודה, עובר להגשת כתב האישום. בית הדין המחוזי המשיך וקבע כי מספר רב של מסמכים שהוצגו הם בעלי "אופי מטריד"- הטופס ובו לכאורה דחיית השירות עשוי להעיד כי הרשויות מחלו למערער על היעדרותו הקודמת; הראיות המצויות בתיק אודות הרקע להוצאת הצו לפי סעיף 12 אינן חד משמעיות; מזכר אודות סירובו של המערער להשלים את הליכי הבדיקה חתום ע"י אדם לא מזוהה; שאלת דיוור הצווים מעלה שאלות עובדתיות ומשפטיות. בית הדין קמא קובע  כי בטענות הסנגור טעם ויתכן כי כשיתברר התיק לגופו הן ידחו ואולם די שאחת תתקבל כדי שהמערער יזוכה. בית הדין סבור כי -

"מן המכלול עולה תמונה של תיק אשר יש בו ראיות לכאורה להוכחת האשמה, אך הראיות הללו אינן בשלות דיי צורכן. מתעוררות בתיק זה שאלות משפטיות ממשיות, הן מתחום דיני הראיות והן מתחום המשפט המהותי. ספק אם ניתן יהיה, לפיכך, לשמוע את התיק בקצב משביע רצון, אשר יהלום את העובדה שהנאשם מצוי במעצר סגור. במקרה שכזה תצא עשיית הצדק נפגעת, וזכויותיו של הנאשם נפגמות...".

5.      בדיון בפניי הציגה התביעה מסמכים שהוצאו בעקבות הדיון בבית הדין קמא, אשר קושרות חלק מן המסמכים לגורם שהוציא אותם. הוצג גם מסמך המתאר, באופן כללי, את הליך סריקת המסמכים בלשכת הגיוס. התובע המלומד, רס"ן הארט, ביקש ליתן הסברים, עובדתיים ומשפטיים, לכל אחת מן התהיות שעלו בהחלטת נשיא בית הדין המחוזי. הסנגורים, מצידם, טענו כי הראיות דלות וחסרות עד כדי שאין בצידן סיכוי להרשעה ומשכך, אין מקום להשתמש בחלופה ויש להורות על שחרור מלא.

6.      ראשית, יצויין כי המדובר במי שחובת הגיוס ידועה לו, שכן כזכור, ביקר בלשכת הגיוס ולפחות התחיל בהליכים שונים. הוא גם מוחזק כמי שמכיר את חובת הגיוס החלה במדינה (ראו ע/328/96 טור' וולפסון נגד התובע הצבאי הראשי; ע/11/03 טור' מנשרוב נגד התובע הצבאי הראשי; ע"מ 11/00 טור' דהן נגד התובע הצבאי הראשי; ע"מ/30/07 התובע הצבאי הראשי נגד טור' טגאו).

7.       ההיעדרות המיוחסת למערער אינה כזו שעשויה להצביע אך על טעות בעיתוי המדויק של הגיוס. המדובר בהיעדרות של כשנתיים, ללא הסבר מניח את הדעת מצידו של המערער מדוע סבר כי אינו צריך להמשיך את ההליכים אצל רשויות הגיוס (השווה לעניין טגאו לעיל). את חובת הגיוס ניתן, אפוא,  להחיל עליו, לכאורה, גם מכוח צווי הפוקד הכללי, אם תהיה מסקנה כי הגיוס ב"מסלול האישי" אינו ניתן להוכחה.

8.      שנית, לטעמי, עניין הטופס שבתחתיתו החלטה על דחיית שירות אינו מעורר בעיה של ממש. המדובר שם בהחלטה המותנית בכך שהמלש"ב לומד לימודים תיכוניים וכל עוד הוא לומד לימודים כאלה. כאן, הוברר, עובדתית, כי המערער לא היה מצוי אותה עת, בעיצומם של לימודים בבית ספר תיכון ועל כן ההחלטה החתומה, מתוכה, אינה חלה עליו. מוטב, כמובן, למען הסדר הטוב והבהירות, כי אותה החלטה לא הייתה נחתמת, אולם גם אם נחתמה, אין בה כדי לשנות.

9.      מסכים אני עם יתר קביעותיו של בית הדין קמא- המדובר בחומר ראיות לא מסודר, שלעיתים רב בו הנסתר על הגלוי. חלקים שבו חסרים. אחרים אינם ברורים כל צורכם. השופט קמא פירט שורה של תהיות ושאלות שמעורר העניין. התובע התאמץ להציע פתרון לכל תהיה ותהיה. יתכן, כקביעת בית הדין המחוזי, כי כל העמום והנסתר יובהר, אולם הדברים דורשים בירור וליבון במשפט גופו.

10.  התמונה הכוללת של הדברים, במיוחד נוכח האמור בפסקה 6 לעיל, מעלה סיכוי סביר להרשעה. עם זאת, מתעוררות כאן שאלות לא קלות, מבחינה עובדתית ומשפטית, הנוגעות לחוקיות גיוסו של המערער. בנסיבות אלה  ההחלטה אודות מעצר פתוח לתקופה קצובה היא החלטה מידתית וראויה (השוו ע"מ/6/03 רב"ט פרץ נגד התובע הצבאי הראשי; ע"מ/18/03 טור' רגולה נגד התובע הצבאי הראשי).

11.  הערעור נדחה אפוא. החלטת בית הדין קמא תעמוד בעינה.

ניתנה והודעה היום, ‏‏כ"ט בתמוז התשס"ז, 15 ביולי 2007, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

__________________                                                                                          דורון פיילס,           אל"ם

שופט  בית   הדין  הצבאי

ל    ע    ר    ע   ו    ר   י   ם

 

  חתימת המגיה: _________________                 העתק           נאמן           למקור

                                                                        רס"ן     נילי שרעבי - בלומנטל

תאריך: ______________________                    ק.                בית                הדין

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ