אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית ערעור על ההחלטה לעצור חשוד בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות

דחיית ערעור על ההחלטה לעצור חשוד בעבירה של העדר מן השירות שלא ברשות

תאריך פרסום : 19/02/2008 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים
36-07
17/07/2007
בפני השופט:
אל"ם דורון פיילס

- נגד -
התובע:
טור' יבגני יקימוב
עו"ד רומן בריק
הנתבע:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד רס"ן טובי הארט
החלטה

  

1.      המערער נעצר בפקודת מעצר של קצין שיפוט למשך 48 שעות בחשד להעדר מן השירות שלא ברשות, שעניינו השתמטות מגיוס המיוחסת למערער. בא כוחו של המערער פנה לבית הדין המחוזי וביקש כי  בית הדין יידרש לשאלת מעצרו של המערער. בית הדין המחוזי, מפי כבוד הנשיא, אל"ם לוי, דחה את הבקשה וקבע כי אין לו סמכות בעניין. מכאן הערעור. בעת הדיון בערעור הסתבר כי הפרקליט הצבאי לענייני עריקים הורה בינתיים על העמדתו לדין משמעתי של המערער.

2.      סעיף 238 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו -1955 (להלן: החוק או חש"ץ) קובע הסדר לפיו על החלטת קצין השיפוט ניתן להגיש ערר או בקשה לעיון חוזר (לפי העניין) לפרקליט צבאי ואחריו לפרקליט הצבאי הראשי או לסגנו. בחוק נמנו במפורש סמכויות לבית הדין הצבאי לדון בענייני מעצר רק מעת שפנו אליו בבקשת מעצר (ראו סעיפים 240 ו- 243 לחוק).

3.      המערער טוען כי למי שנעצר במערכת הכללית הזכות לפנות בעניין מעצרו לבית המשפט, גם בתוך פרק המעצר הראשון (ראו סעיף 44(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1986 (להלן: חוק המעצרים)). זכות זו צריכה לעמוד, להשקפתו, גם למי שנעצר במסגרת הצבאית. לטעמו, אין כל הצדקה למנוע מן העצור את הזכות לביקורת שיפוטית חיצונית על עניין מעצרו, רק בשל היותו חייל (או מי שהחוק חל עליו כאילו היה חייל). על כן מבקש המערער מפי סנגורו, עורך הדין בריק, לקבוע כי ההסדר האמור, אשר לערר או העיון החוזר לפרקליט, אינו הסדר ממצה, וכי בצידו עומדת זכות הפנייה לבית הדין הצבאי. השקפתו זו תומך הסנגור בהצעות שונות לפרשנות הסעיפים הנוגעים בדבר בחש"ץ.

4.      התביעה סבורה כי לבית הדין הצבאי אין סמכות לדון בעניין מעצר שתוקפו בפקודת מעצר של קצין שיפוט וכי סמכות בית הדין קמה רק מקום בו מוגשת לבית הדין בקשה למעצר. להשקפת התביעה, בשל יחודו של הצבא וצרכיו נתן החוק בידי קציני שיפוט, מפקדים ואנשי המשטרה הצבאית, סמכויות מעצר וכן סמכויות העמדה לדין משמעתי. במקרים רבים, כמו זה שבפנינו, יהיה, לפי החוק, מעגל שלם של טיפול בחשוד, על ידי קציני שיפוט, שבו אין מעורב בית הדין, שההליכים אינם מצויים בסמכותו. הדברים, להשקפת התביעה, עולים מלשונו המפורשת של החוק ומן התכלית, שנועדה לאפשר נקיטת אמצעים משמעתיים יעילים במקרים הראויים, נוכח האופי והצרכים המיוחדים של הצבא.

5.      כידוע:


"חוק זה (הכוונה לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו - 1955- בית הדין לערעורים) מביא, בעיקר בחלק ה', פרק ראשון, סימן א', הוראות המיוחדות להליכים הדיוניים הטרום-משפטיים בפני רשויות הצבא ומפרט גם את הסמכויות בקשר למעצר לפני ההליכים המשפטיים ובקשר למעצר על-ידי ערכאה שיפוטית צבאית. המבנה של הסמכויות הוא מיוחד לשיפוט הצבאי, וניתן להוסיף כאן, כי ייחודן של ההוראות בעניין המעצר, החלות במסגרת השיפוט הצבאי, אינו דבר יוצא דופן מבחינת מבנהו הכללי של החוק הצבאי וייעודו. חוק השיפוט הצבאי נועד לשמש קודקס מקיף ומיוחד, המגדיר את אלו הנתונים לשיפוט הצבאי, מפרט עבירות, מכונן בתי-דין ומגדיר סמכויותיהן וקובע סדרי דין מפורטים..." (בג"צ 695/88 אדלר נ' בית הדין הצבאי לערעורים, מג (2) 185, 186).         


ואכן, סעיף 243ג לחש"ץ, שכותרת השוליים שלו היא "סייג לתחולת חוק סדר הדין הפלילי" קובע כי חוק המעצרים יחול על הליכי מעצר לפי החש"ץ רק מקום שהחש"ץ הפנה אליו. משמע, שאין הוראות חוק המעצרים חלות על ההליכים לפי חש"ץ אלא אם החש"ץ אימצן במפורש. בא כוחו של המערער ניסה להוליך למסקנה כי הוראת סעיף 44(א) לחוק המעצרים הוחלה על ענייננו דרך הוראת סעיף 243א(ב) לחש"ץ. דרך זו לא תצלח, שכן הסעיף, כעולה מלשונו המפורשת של סעיף 243א(א), חל רק על מי שהתבקש מעצרו בבית הדין.

6.       לא זו בלבד שהחוק לא אימץ, בהקשר הרלוונטי, את הוראת סעיף 44(א) לחוק המעצרים, אלא שקבע הוא הסדר מפורש ומפורט כיצד ניתן להשיג על פקודת מעצר של קצין שיפוט. הסדר זה נותר על עומדו גם כשקוצרה בחוק תקופה המעצר עד להבאה בפני שופט, בעקבות בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הבטחון, פ"ד נג(5) 241.

7.      לפי הסדר זה יכול המערער לפנות לפרקליט הצבאי ולפרקליט הצבאי הראשי ובשלב זה, כל עוד לא התבקש המשך המעצר בבית הדין, אין הוא יכול לפנות לבית הדין, שעניינו טרם בא בשעריו.

8.      לעניין הקונקרטי- בעת הדיון בפניי ניתנה כבר, כאמור, החלטת הפרקליט, להעמיד את המערער לדין משמעתי. עורך הדין בריק מביע את חששו כי טענותיו הענייניות בקשר למערער לא יובאו בפני קצין השיפוט. לא הייתה מחלוקת כי אין למערער זכות ייצוג בהליך. הצעתי כי תינתן לסנגור האפשרות להביא את תמצית טענותיו הכתובות, בתוך תקופת המעצר, בפני פרקליט עריקים.

9.      הסנגור הלין כי למערער אין ניתנים צרכיו הבסיסיים. מפקד בס"כ xxx מתבקש להידרש לעניין ולתקנו, במידת הצורך.

10.  הערעור נדחה.

ניתנה והודעה היום, ‏‏ ב' באב התשס"ז, 17 ביולי 2007, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

__________________                                                                                          דורון פיילס,           אל"ם

שופט  בית   הדין  הצבאי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ