אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית ערעור עירית יהוד על חיובה להשיב כספים בגין גביית יתר של דמי השתתפות בסלילת רחוב

דחיית ערעור עירית יהוד על חיובה להשיב כספים בגין גביית יתר של דמי השתתפות בסלילת רחוב

תאריך פרסום : 23/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי מרכז
2172-09-07
25/09/2007
בפני השופט:
1. הילה גרסטל נשיאה - אב"ד
2. אילן ש' שילה
3. אסתר דודקביץ


- נגד -
התובע:
1. המערערת בע"א 2848/03:
2. (המשיבה בע"א 3021/03)
3. עיריית יהוד

הנתבע:
1. המשיבה בע"א 2848/03:
2. (המערערת בע"א 3021/03)
3. חוסן בית חרושת לתעשיית מרצפות בע"מ

פסק-דין

לפנינו שני ערעורים על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כבוד השופטת א' באום-ניקוטרה) מיום 21.8.03 (ת"א 5147/99) שבו התקבלה באופן חלקי תביעת המשיבה בע"א 2848/03 והמערערת בע"א 3021/03 (להלן: "חוסן") נגד המערערת בע"א 2848/03 והמשיבה בע"א 3021/03 (להלן: "העירייה") והעירייה חוייבה להשיב לחוסן סכום של 277,642 ש"ח שגבתה ביתר בעבור היטל סלילה. כן חויבה העירייה לשאת בריבית והפרשי הצמדה לפי חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"מ - 1980, בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד.

1.          רקע

(א)                חוסן היא הבעלים של מגרש ברחוב המלאכה 18 באיזור התעשייה ביהוד (להלן: "הנכס"), שעליו הקימה מספר מבנים שמשמשים מפעל לייצור מרצפות.  קדמה למשיבה בבעלות על הנכס אגודה שיתופית שהמחתה למשיבה את כל זכויותיה וחובותיה בקשר עמו. 

(ב)                ביום 18.5.97 דרשה העירייה מחוסן לשלם לה סכום של כ- 500,000 ש"ח בגין היטל סלילת כביש ומדרכה עקב עבודות סלילה להרחבת רחוב המלאכה הסמוך לנכס שנעשו בשנים 1995-1994, וזאת מכוח חוק העזר ליהוד (סלילת רחובות), התשל"ט - 1978, בשיעור מופחת של 35% בגין סלילת הכביש ובשיעור מלא בגין התקנת המדרכה. 

(ג)                  חוסן טענה שיש לזקוף לזכותה תשלום ששילמה קודמתה עובר לשנת 1971, בעבור דמי השתתפות בגין סלילת רחוב (כביש ומדרכה) ברוחב של 16 מטר, על פי דרישת העירייה מיום 16.10.63. העירייה סללה את הכביש והמדרכה רק בשנים 1995-1994 ויש לראות באותו תשלום משום תשלום בעבור אותן עבודות סלילה. עם זאת חוסן שילמה את הסכומים שנדרשו תחת מחאה.

(ד)                לאחר מכן הגישה חוסן לבית משפט קמא תביעה להשבת התשלום ששילמה בסך של 650,118 ש"ח. בתביעה טענה חוסן, בין היתר, שהתשלום ששילמה היה תשלום יתר, ושבדרישת התשלום וקבלתו עשתה העירייה עושר ולא במשפט, משום שיש לראות בדמי ההשתתפות בסלילה ששילמה קודמתה משום פיקדון בעבור היטל הסלילה ששולם בסופו של דבר. כן טענה חוסן שחישוב הסכומים שנדרשה לשלם וששילמה היה מעל ומעבר למותר על פי הדין וכי שילמה למעשה "כפל הצמדה" בסכום של 277,642 ש"ח.

(ה)                העירייה גרסה שסללה את הכביש הרלוונטי בשנת 1963, וכי סכום ההיטל ששילמה חוסן היה סביר, ואף נמוך מן הדרוש, ולא כלל "כפל הצמדה".

 

2.             פסק דינו של בית משפט קמא

(א)                בית המשפט השתכנע שקודמתה של חוסן שילמה את דרישת דמי ההשתתפות משנת 1963, מפני שהתברר שהעירייה אישרה בשנת 1971 שלא רובצים חובות על הנכס. אולם בית המשפט מצא שהדרישה כוונה לדמי השתתפות בסלילת כביש, להבדיל מסלילת מדרכה.

(ב)                לאחר שבחן את הראיות, לרבות תצלומי אוויר, הגיע בית המשפט למסקנה שבשנת 1963, היה כביש סלול ליד הנכס, וזאת סמוך לפני מועד משלוחה של דרישת דמי ההשתתפות (כפי ההסדר החוקי באותה עת של תשלום דמי השתתפות לאחר סלילה). בית המשפט התבסס, בין היתר, על עדותו של מר אהרוני מטעם חוסן, אשר אישר בחקירתו הנגדית את דבר קיומו של כביש סלול בשנת 1963. בית המשפט דחה את טענתו של אהרוני כי היה זה הוא שדאג לסלילה, וקבע שהעירייה היא שסללה את הכביש. בית המשפט ציין גם שלטובת העירייה עומדת חזקת תקינות המעשה המנהלי, כאשר חוסן לא ערערה, ולו במקצת, חזקה זו.

(ג)                  על פי תצלום האוויר משנת 1963, רוחבו של הכביש שנסלל היה 6 מטר, ולא 10 מטר כטענת חוסן. על כן, דחה בית המשפט את טענת חוסן כי נוכח סעיף 9(א)(3) לחוק העזר ליהוד (סלילת רחובות) התשל"ט- 1978 (להלן: "החוק") יש לפטור אותה מתשלום בעד הרחבתו של כביש שרוחבו עולה על 10 מטר. אמנם, אהרוני צירף לתצהירו תשריט שבו צוין כי רוחב דרך הכורכר הוא 16 מטר, אולם תשריט זה נערך בשנת 1994, מועד שאינו רלוונטי לענייננו. בית המשפט דחה גם את טענת חוסן שעמדת ראש העירייה הייתה שיש לבטל את חיובה בהיטל. חוסן שטחה את טענותיה לפני ראש העירייה שפנה אל גזבר העיירייה כדי שיבחן את טענותיה, ואף כתב לו כי אם יש ממש בטענותיה יש לבטל את החיוב. אולם, אין ללמוד ממכתבו כי קיבל את עמדת חוסן.

(ד)                בית המשפט דחה גם את טענת חוסן שאין לחייבה בהיטל סלילה בגין הרחבת הכביש לנוכח החיוב בעבר ב"דמי ההשתתפות", מפני שעל פי ההלכה דמי השתתפות משולמים בגין הוצאות שכבר הוצאו למימון פרוייקט ספציפי. היטל, לעומת זאת, משולם גם למימון הוצאות עתידיות. בענייננו, העירייה ביצעה עבודות הרחבה בכביש הגובל בנכס בשנים 1995-1994, וביצוע העבודות הללו איפשר לה לגבות מחוסן היטל מופחת בגין אותה הרחבה, כפי  שקובע החוק. חוסן תמכה יתדותיה בסעיף 6(ה) לחוק, אך בית המשפט מצא שזה אינו רלוונטי לענייננו, שכן הוא עוסק במקרה ספציפי של נכס שנהרס ותחתיו נבנה בניין חדש, בעוד שבענייננו עסקינן בנכס שלא נעשה בו שינוי.

(ה)                עם זאת, קיבל בית המשפט את טענת חוסן בדבר "כפל ההצמדה". בית המשפט מצא כי בשנת 1985, בתקופה שבה שיעורי האינפלציה היו גבוהים במיוחד, חפצה העירייה בשינוי שיטת ההצמדה שנהגה לגבי תשלומים שהגיעו לה, ובמעבר משיטת הצמדה רבעונית לשיטת הצמדה חודשית, כדי למנוע את שחיקת ערך הכסף. העירייה החליטה לנטרל את השחיקה על ידי הוספת תוספת הצמדה חד פעמית, כפי שהייתה צפויה בגין החודשים ינואר-יוני 1985, והוספת "תוספת ריאלית" לתעריפי ההיטלים. מועצת העירייה אישרה את תעריפי הסלילה, אך שינוי שיטת ההצמדה לא נעשה. בית המשפט קבע שבכך נהגה העירייה שלא כחוק, שהרי החוק לא איפשר לה להגדיל את התעריפים בדרך של תוספת ההצמדה כפי שחפצה.

(ו)                  בית המשפט מצא שבנסיבות שלפניו יש לדחות את טענת העירייה בדבר סבירות ההיטל, שכן ה"סבירות" אינה מתקנת הצמדת תעריפים שלא על פי הסמכות החוקית והחוק עצמו לא תוקן, גם באופן רטרואקטיבי.

(ז)                 נוכח האמור חייב בית המשפט את העירייה להשיב לחוסן את כפל ההצמדה בסכום של 277,642 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, וכן סכום של 15,000 ש"ח בצירוף מע"מ בגין שכ"ט עו"ד. יתר חלקי התביעה נדחו.

הערעורים

שני הצדדים ערערו על פסק הדין: העירייה על חיובה להשיב את "כפל ההצמדה", וחוסן על דחיית טענותיה לעניין חיובה בהיטל הסלילה. נדון בערעורים אלו, כסדרם.

ע"א 2848/03- ערעור העירייה

3.          טענות העירייה

(א)                התעריף שעל בסיסו חויבה חוסן בהיטל אינו התעריף משנת 1985 אלא התעריף משנת 1987, ולכן כל הטענות בדבר הצמדה שלא כדין משנת 1985 אינן רלוונטיות. כך גם אינה רלוונטית כוונת העירייה לעבור לשיטת הצמדה חודשית, אשר לא התממשה, ואשר אינה קשורה לעידכון ההיטל כלל. מכל מקום, קיים מעשה בית דין לנוכח פסק הדין בת"א (מחוזי ת"א) 412/88 קונוס עמנואל אשר ובניו בע"מ נ' המועצה המקומית יהוד (לא פורסם, 10.7.94) (להלן: "פסק דין קונוס") שם נפסק, על בסיס אותה מערכת עובדתית, כי ההיטל הוא סביר וחוקי. כך הוכח גם בענייננו, על סמך חוות דעתו של הכלכלן המומחה ניסים ברוך, ועל סמך "סקר ליבוביץ"- תחשיב לבדיקת שיעור ההיטל וסבירותו שנערך תקופה קצרה לאחר קביעתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ