אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית ערעור נגד ההחלטה לעצור עד תום ההליכים נעדר מהשירות צבאי שלא ברשות

דחיית ערעור נגד ההחלטה לעצור עד תום ההליכים נעדר מהשירות צבאי שלא ברשות

תאריך פרסום : 22/10/2008 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים
79-08
19/08/2008
בפני השופט:
אל"ם דורון פיילס - משנה לנשיא

- נגד -
התובע:
סמ"ר קונסטנט סקקון
עו"ד סרן מרק קובל
הנתבע:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד סרן ניר כהן
החלטה

 

 

1. כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עברה של העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. עניינה של העברה בהיעדרות משירות מילואים מיום 28/11/2005 עד יום 12/8/2008, משך 989 ימים. ההיעדרות הסתיימה בהתייצבות. התביעה ביקשה בבית הדין קמא לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו, ובית הדין הנכבד קיבל את עתירת התביעה והורה על מעצר כאמור. מכאן הערעור.

2. לא הייתה מחלוקת כי אל המערער נשלח צו הקורא אותו לשירות מילואים. תחילה נשלח הצו בדואר רגיל, שאינו רשום, ובהמשך נשלח שוב, בדואר רשום. הצו שנשלח בדואר רשום חזר כ"לא נדרש". בכתובתו הרשומה של המערער ברעננה נערכו חיפושים. כעולה מדו"חות החיפוש וממסמכים אחרים שיצאו מיחידתו של המערער, נעשו ניסיונות נמרצים לאתרו. תחילה ביקרו בביתו ולא היה שם איש. אחר כך דיברו עם אמו בטלפון. האם מסרה כי היא סבורה כי בנה בחוץ לארץ. הקצינה ששוחחה עם האם ציינה כי התרשמה כי האם יודעת היכן המערער נמצא אולם אינה משתפת עמה פעולה. אכן, בבדיקה ברישום ביקורת הגבולות הסתבר כי לא יצא את הארץ. בחיפוש נוסף שוחח החפש באינטרקום עם גבר שאישר תחילה כי המערער גר שם ואחר כך חזר בו וניתק את השיחה. בביקור מאוחר יותר ענתה באינטרקום אישה מבוגרת שמסרה כי המערער בחו"ל וסירבה להכניס את החפש. בין לבין נערכו חיפושים באילת, במלון שבו ככל הנראה עבד המערער וגם שם לא אותר. באמרתו, עם מעצרו, הודה המערער בהיעדרות שיוחסה לו. הוא נשאל מדוע נעדר מן השירות ומסר:

"היה לי בעיות כספיות גדולות, ובעיות אישיות במהלך השירות הסדיר שנמשכו לאחר סיום שרותי הצבאי, בעקבות זה נאלצתי להחליף שמי למרק שלג ולברוח מהעיר שבה גרתי מרעננה לאילת".

המערער הוסיף כי במהלך ההיעדרות "עבדתי במלון קראון פלאזה". הוא נשאל האם יש לו מה להוסיף והשיב כי אין לו דבר להוסיף.

3. בבית הדין קמא מסרה התביעה כי להשקפתה ישנן כאן ראיות לכאורה לביסוס האשמה, וכי האשמה, לפי טיבה והיקפה, מצדיקה מעצרו עד תום ההליכים של המערער. בא כוחו הנכבד של המערער, סרן קובל, סבור היה כי אין בעניינו של המערער ראיה למודעות בפועל שלו לקבלת צו ההתייצבות לשירות מילואים וכי קריאתו מבוססת על חזקת המסירה שבסעיף 55(ה)(2) לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986. במצב דברים זה אין, להשקפת הסנגור, הצדקה למעצר, לפי הקבוע בע"מ/25/00 סמל אטדגי נ' התובע הצבאי הראשי (2000).

4. בית הדין קמא סבור היה כי במארג הראיות הקיים ישנו בסיס התומך, לכאורה, במודעותו לחובת ההתייצבות לשירות המילואים- בראש ובראשונה העובדה כי באמרתו התייחס המערער לטעמים שבגינם לא התייצב לשירות, ומנגד לא אמר דבר אודות חוסר מודעותו לקריאה וגם לא ציין כי ניתק הקשר עם משפחתו. בנוסף- הביקורים בבית המערער ותגובותיהם התמוהות של בני משפחתו, כמפורט לעיל. משכך, להשקפת השופט הנכבד קמא, טענות ההגנה בדבר העדר מודעות בפועל צריכות להתברר במשפט גופו. בית הדין קמא סבור כי במצב דברים זה קמה עילת מעצר ואין ניתן להסתפק בחלופה. השופט הנכבד מציין כי משבא למסקנה כי ישנן ראיות לכאורה למודעות ממש של המערער לקריאתו לשירות, אין הוא נזקק לשאלה האם היה מקום להורות על חלופת מעצר, אם האישום היה נסמך לכאורה רק על מודעות מכוח חזקת המסירה.

5. בערעור חזר הסנגור המלומד על עמדתו והדגיש כי להשקפתו אמרת המערער היא אמרה דלה ולא פרי חקירה של ממש. המערער לא נשאל שאלות רלבנטיות ולכן לא פרש את מלוא גרסתו, ואין זה ראוי, על כן, לזקוף לחובתו כי לא ציין עובדות מסוימות או כי הוא מבקש לפרטן רק עתה. הסנגור סבור כי אין ניתן להסיק מחומר הראיות הקיים מודעות בפועל של המערער לחובתו להתייצב לשירות המילואים האמור. להשקפתו, אם הדברים מבוססים רק על מודעות בכוח, בשל החזקה האמורה, אין מורין, לפי הלכת אטדגי, על מעצר ממשי.

6. חוק שירות בטחון מקים "חזקות מסירה" משני סוגים: האחד, חזקה הניתנת לסתירה, אם נשלח הצו בדואר רגיל, שאינו רשום (ראו סעיף 55(ה)(5) לחוק). השני, חזקה חלוטה, מקום שבו נשלח הצו בדואר רשום (ראו סעיף 55(ה)(2) לחוק). בענייננו, אין מחלוקת כי נשלחו למערער צו בדואר רגיל ואחר כך צו בדואר רשום. אין חולק כי הצו שנשלח בדואר רשום לא נדרש ועל כן ברור כי את הצו עצמו לא ראה המערער. בעניין הצו שנשלח בדואר רגיל, בידי המערער האפשרות להוכיח כי לא הגיע לידיעתו. אין ניתן לומר כי מחומר הראיות עולה תמונה, ולו תמונה לכאורה, כי הצו לא הגיע לידיעתו. למעשה, מצטיירת תמונה הפוכה- עולה כי יחידתו של המערער עשתה מאמצים ניכרים לברר את דבר היעדרותו של המערער מן השירות שאליו נקרא ומתעורר רושם כי בני משפחתו של המערער הערימו, לכאורה, קשיים, בדרכם של החפשים לאתר את המערער. המערער מצדו מסר באמרתו כי הוא מודה במיוחס לו ומסר את הטעמים להיעדרותו. הוא מסר דברים מפורטים באופן יחסי, בלשונו, ובהם פרטים ייחודיים לעניינו, המצויים בידיעתו הבלעדית. המערער לא מסר באמרתו, למרות שניתנה לו, כך עולה מן האמרה, ההזדמנות לעשות כך, כי לא ידע שנקרא לשירות המילואים האמור או כי אינו בקשר עם הוריו. הדעת נותנת כי אדם שנעצר בשל היעדרות משירות מילואים ואינו יודע כי נקרא לשירות כזה, יזעק את טענתו זו, בראש טענותיו. המערער לא עשה כך, ותחת זאת אמר דברים שכפשוטם, ניתן להבינם כהסברים מדוע בחר להיעדר מן השירות.

7. בית הדין קמא סבור היה, כאמור, כי הוכחה, לכאורה, מודעותו של המערער לצו שנשלח בדואר רשום, מצירוף האמור באמרתו והתנהגות בני משפחתו כלפי החפשים. הובהר לעיל מדוע לא נסתרה, לכאורה, חזקת המסירה של הצו שנשלח בדואר רגיל ומשכך, אין אנו נזקקים לשאלת מודעותו בפועל של המערער לצו שנשלח בדואר רשום.

8. כידוע-

"עפ"י פסיקתו העקבית של בית דין זה, שאלת המעצר בעבירת העדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 נבחנת במשקפי שלוש עילות, הטעונות בחינה. עמד על כך המשנה לנשיא (דאז) תא"ל פינקלשטיין:

"עילת המעצר לגבי חיילים המובאים לבית דין צבאי בעבירת נפקדות היא ככלל בעלת שלושה רבדים: "קלאסי" - חשש להימלטות מהדין; מניעתי - חשש לנפקדות נוספת; וכן הרתעתי (ראה בהרחבה ע"מ/15/97)."

(ע"מ/41/98 שפירא).

הלכה זו נותרה בעינה לאחר חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וההתפתחות בפסיקת בית המשפט העליון (ראו דנ"פ 2316/95 גנימאת נ' מ"י, פ"ד מט (4) 589). בעניין דמרי (ע"מ/15/97) הוטעם הרציונל המצריך החלת דין מיוחד במסגרת הצבאית. על ההחלטה האחרונה עתרה בשעתו הסנגוריה הצבאית לבית המשפט העליון. העתירה נדחתה, בהנמקה הבאה:

"בית הדין הצבאי לערעורים קבע - ובעניין זה אין עילה להתערב - כי במקרה דנן קמה עילה "קלאסית" למעצר עד תום ההליכים - חשש להימלטות מן הדין - ובכגון דא אין סיבה מספקת להתערבותנו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ