אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית ערעור מנהלי בעניין בקשה לעיין במעטפות ההצבעה של הבחירות שהתנהלו בכפר יאסיף

דחיית ערעור מנהלי בעניין בקשה לעיין במעטפות ההצבעה של הבחירות שהתנהלו בכפר יאסיף

תאריך פרסום : 30/11/2008 | גרסת הדפסה
עמ"ן
בית משפט לעניינים מנהליים בחיפה
9596-11-08
26/11/2008
בפני השופט:
רון שפירא

- נגד -
התובע:
עבדאללה פוזי ח'ורי
עו"ד שאדי זידאן
הנתבע:
1. מנהל הבחירות כפר יסיף
2. ועדת הבחירות האיזורית
3. עוני תומא

עו"ד גלייטמן (פרקליטות חיפה- אזרחי)
עו"ד עסאם חטיב
עו"ד ח'ורי
פסק-דין

פרוטוקול

ב"כ המערער:

אנו מבקשים לראות רק את המעטפות שבהן היו הפתקים, ולא את הפתקים עצמם. אנו טוענים שעל כך לא חלות הוראות סעיף 96א' לחוק הרשויות המקומיות (בחירות). המחוקק הפריד בין שני סוגים של חומר בחירות, פתקי הצבעה וכל השאר, פתקי הצבעה, צריכים צו ביהמ"ש כדי לעיין בהם, וכל שאר החומר לא. סירוב מנהל הבחירות לאפשר לנו לעיין בחומר, לא היה מוצדק, שכן, פתקי הצבעה הם לחוד ומעטפות הצבעה הן לחוד. זו טענתינו הראשונה. החשד המרכזי שלנו הוא שמעטפה הוצאה מבעוד מועד מהקלפי והסתובבה בין הקלפיות. אם אני מעיין בחומר הבחירות כעת, במעטפות, ומוצא שיש מעטפה השייכת לקלפי 1 והיא נמצאת עכשיו בקלפי 7, לצורך העניין, זאת אומרת שזו הוכחה חד משמעית שהוצאה  מעטפה מבעוד מועד והסתובבה בין הקלפיות. כל התצהירים מדברים על החשד הזה, בייחוד תצהיר המבקש. אני לא מוצא סיבה לסירוב לאפשר לנו לעיין במעטפות, ולו על מנת להפיס דעתינו.

ב"כ המשיבים 1-2:

אנו לא מקבלים פרשנות העותר. סבורני כי אם נכון מה שהוא אומר, שהביקורת שלהם היא על פרשנות מנהל הבחירות, הרי ההליך לפנינו אינו הנכון.  עליהם להגיש עתירה נגד מנהל הבחירות ולא להגיש את העתירה הזו במסווה של ערעור. לגופו של עניין, החוק מבדיל בין שני סוגי מסמכים, סעיף 96 מדבר על מסמכים שנוגעים לבחירות ולא להצבעה, סעיף 96 א' רבתי, מדבר על פתקי הצבעה. פתקי הצבעה לטעמינו כוללים גם את המעטפות, זו הפרשנות העניינית. במקרה כזה דרוש צו ביהמ"ש וזה לא כדבר שבשגרה, וצריך להוכיח מה הליקויים שנפלו ובמה הדבר עשוי או עלול להשפיע על תוצאות הבחירות. העותר עצמו הלין על כך שמעטפות הוצאו  מהקלפי , הן ביחס לרשות והן ביחס לבחירות למועצה. מפנה לסעיף 5 לעתירה המתוקנת. ואם אכן נכון הדבר, שהוצאו מעטפות הן לבנות והן צהובות, מן הראוי היה להגיש ערעור או עתירה גם כנגד הבחירות למועצה, גם לצרף את חברי המועצה שנבחרו כמשיבים, ובמקרה כה חמור היה ראוי לרשום על כך הערה בפרוטוקולים, מה שלא נעשה. כמובן היה ראוי לבוא מיידית לביהמ"ש ולציין זאת כבר בעתירה הראשונה, רק בעתירה המתוקנת הדברים מתרחבים לכיוון הזה של המעטפות. גם המספרים המופיעים בעתירה אינם מדוייקים, לגבי העתירה המתוקנת. המועמד הנבחר זכה ל-2799 קולות, ואילו העותר זכה ל-2395 קולות, ולא כפי שהוא מציין בסעיף 2 גם לעתירה המתוקנת. מדובר כאן בהסרת קלפיות. אין שום איסור או חובה בחוק, לשלשל מעטפה פתוחה. המצביע רשאי להכניס את הפתק בתוך המעטפה ולהדביק אותה או גם לא להדביקה. כך גם נמסר בהדרכות. יושב פה מנהל הבחירות שהדגיש בפני המועמדים וחברי ועדת הקלפי, שלמען הסדר הטוב וכדי לייעל הספירה בסופו של יום, רצוי לא לסגור המעטפות אך זו הנחיה ולא איסור. והעובדה שנמצאו מעטפות מודבקות, היא עדיין לא עילה לבוא ולעיין במעטפות, בייחוד כשב"כ העותר אמר לביהמ"ש שאם ימצא מעטפות מקלפי אחת שנמצאות בקלפי שניה יש לחשוש שזו מעטפה מתגלגלת . כלומר מדובר בהשערות או הערכות, איזשהו משא צייד. אין כאן ראיות מבוססות על מעטפה כזו. תהליך הבחירות מלווה בשקיפות גדולה, יש מזכיר ועדה, חברי ועדה ומשקיפים. וכמובן ישנו קהל הנמצא מחוץ לקלפי. אני לא חושב שבתהליך כזה ניתן לבוא ולעשות דברים כפי שמיוחסים בעתירה. ובודאי שאם זה היה קורה, סביר היה להניח שבאותו מעמד היתה מוגשת תלונה למשטרה, מה שלא נעשה, או למנהל הבחירות, או למפקח הארצי על הבחירות, מה שלא נעשה. היום אחרי שהפסידו באים ומנסים לפתוח הנושא מחדש. אנו נציע לביהמ"ש לדחות העתירה, ובנסיבות אלה כשהעתירה היא עתירת סרק, לחייב העותר בהוצאות.

ב"כ המשיב 3:

אני חוזר על תגובתי בכתב ומוסיף כי אני מצטרף לדברי חברי, הן באשר לפרשנות של סעיף 96 לחוק, והן ליתר הדברים. אתחיל מהטענה המקדמית ולא טענת הסף כפי שב"כ העותר כינה אותה, מכל מקום , טענה מקדמית ראשונה היא שאין צורך בצו ביהמ"ש כדי לבקש וכדי לזכות ולקבל עיון במעטפות, לאו טענה היא שכן טענה זו , ראשית כל , לא נטענה בכתב העתירה (מדובר בשלוש עתירות) עתירה ראשונה, שאין בה זכר לטענה זו, נתקבלה אחרי פס"ד שניתן בעניין שפרעם, והתעשת העותר והלך וצירף את מר תומא. וגם בעתירה הזו, אין כל זכר לטענה המקדמית הזו. בדרך לא דרך, ממהר המבקש יום לפני הדיון, להגיש עתירה מתוקנת נוספת, כאילו שניתן להגיש בצורה כזו ,וביהמ"ש יכול לקבל כל עתירה מתוקנת בלי כל בקשה, זה א' ב' במשפט מנהלי או סדר דין אזרחי, כשרוצים להגיש עתירה מתוקנת חייב העותר להגיש בקשה ולנמק בה את הנימוקים ולצרף התצהירים, במקרה דנן עושה העותר כעולה על נפשו ומגיש עתירה נוספת בלי כל בקשה. את העתירה האחרונה אבקש מביהמ"ש לא להתייחס אליה. לגבי שתי העתירות הראשונות, ואתייחס למתוקנת, אין בה כל טענה כנטען כאן. באשר ליתר הטענות שנטענות בכתב העתירה המתוקנת מס' 2, אנו טענו בתגובה וגם כאן נטען שהעתירה הזו מבוססת על הלכות, השערות, תחושות סוביקטיביות לחלוטין ללא כל אחיזה במציאות ו/או בעובדות. דרך עתירה זו מנסים להגיע לביהמ"ש כדי לעשות משא דייג , ותו לא. אין בתצהירים שהוגשו דבר וחצי דבר, בדל ראיה, שמדברת על חשד כזה או אחר, חוץ מאשר חשד מרכזי. עדיין לא יכולים לדבר, ואין בפיהם תשתית ראייתית לכאורית המתבקשת מכל עותר המגיע לביהמ"ש במסגרת צו 96. הבקשה כמו גם התצהירים, אין בהם בדל ראיה או תשתית ראייתית לכאורית המתבקשת. הפניתי בתגובה לפסקי דין של ביהמ"ש בעניין שפרעם וכמו כן גם לפס"ד ברמ 10827/03, נספח 3 לתגובה, שם אומרת כב' הנשיאה כי סעיף 96 א' לחוק קובע כי רשות לעיין בפתקי הצבעה רק כשמבקש, טענות בדבר ליקויים , כשהיקף הליקוי הנטען עלול להשפיע על חלוקת המנדטים. כמו כן על פי הסעיף האמור צריך היה המבקש להניח תשתית ראייתית לכאורית על כך שאירע ליקוי משמעותי בבחירות. אנו מדברים בהשערות ולא בתשתית ראייתית. דין הבקשה להדחות גם מהטעמים הנוספים שפירטתי בתגובה. מי שפונה לביהמ"ש בעתירה , סעדו הוא סעד מן היושר, וחובתו לפנות לביהמ"ש בידיים נקיות ומבלי להעלים עובדות ולהטעות ביהמ"ש . כשהתובע/עותר חוזר בתצהיר וכותב בבקשה כי הוא קיבל 2436 קולות, ומר תומא קיבל 2776 קולות. צירפתי לכתב התגובה את פרוטוקול מנהל הבחירות, אני לא חי מהשערות אלא מפרוטוקולים, הפרוטוקול מדבר באופן ברור כי הקולות שקיבל מר תומא הם 2799 , והעותר קיבל 2395 קולות. בנסיבות אלה אני טוען כי העותר פנה לביהמ"ש בידיים לא נקיות, ניסה להטעות את ביהמ"ש, וכב' ביהמ"ש קבע את זה מבלי שינתן צו , במעמד שני הצדדים. אוסיף ואומר כי העתירה שהוגשה ברמה הדיונית הפרוצודרלית, אנו טוענים שהוגשה שלא כדין. ברמה הפורמלית, הדיונית, היה צריך כערעור בעתירה, כפי שנקבע בסעיף 72ה' לחוק הרשויות המקומית- בחירות, ההליך היה צריך להיות במסגרת ערעור ולא עתירה. אינני סבור כי זה ההליך הנכון, מבחינתי היה צריך להגיש בקשה, לא עתירה ולא ערעור, אך אם כבר הגיש עתירה היה צריך להגיש ערעור ולצרף את ועדת הבחירות של כפר יסיף ולא הארצית. מפנה לנספח 2 בתגובה, שם יש בחירה של ועדת הבחירות של המועצה. אנו טוענים כי משלא צורף המשיב הנכון וצורפה במקומה ועדת הבחירות הארצית יש בכך די כדי לדחות העתירה. נוסיף ונטען כי על פי סעיף 96א' רבתי, היה צורך בהגשת בקשה אשר תאומת בתצהיר כאמור בתקנה 5ג'. מצטט התקנה... לא זה המקרה שלנו, הוא הגיש תצהיר שאין בו הפרדה כזו, אין בו הפרדה בין עובדות וטענות ,ואין בו הפרדה בין דעות אישיות של המצהיר לבין עובדות לפי אמונתו. אני מפנה לשני פסקי דין , עא 166/90 אזולאי נ' פאדי מ.ו, וכן לספר 'דיני ראיות'. לעניין אי הצירוף אפנה לבר"ע 25/85 , לט 2(353). גם אם היה פסק דין ללא צירוף המשיב הוא פסק דין בטל. לעניין התצהירים שהוגשו, כמו שאמרתי, בסעיף 96א' (ג) , המחייב כי בתצהיר יפורטו הפרטים הבאים, מפנה ללשון החוק וטוען שהתצהירים לא עומדים לפי דרישות החוק. בכל אלה המבקש/ עותר , סתם ולא פירש, הוא לא עונה אף לא על אחד משלושת הסעיפים שציינתי. זאת ועוד, מפנה לסעיף ד' לסעיף 96א', המבקש גם מהעותר להציג ראיות לכאורה לליקוי כנטען בתצהיר ולהוכיח כי היקפו היה עלול להשפיע על חלוקת המנדטים. מדובר כאן על חשד בעלמא, אך ארחיק לכת, ואטען כי גם אם המבקש יוכיח דבר שמוכחש בתוקף , את היסוד הראשון, היה צריך על פי סעיף ד', להוכיח איך הראיות האלה עלולות להשפיע על חלוקת המנדטים. אבקש להדגיש כי ההפרש בתוצאה בין מר תומא לבין העותר הוא 404 קולות. משום מה, בבקשה ובתצהיר העובדה הזו לא צויינה כהפרש משמעותי וגדול וכי אין בבקשה של העותר שום תשתית ראייתית או טענה כגון דא כדי להוכיח איך הטענה שלהם, יש בה כדי להשפיע על התוצאה. בחצי פה בבקשה ובתצהירים נטען כי לא צויינו על ידי ועדות הקלפי מס' המעטפות שנתקבלו על ידם. ומעניין זה, העותר ואלו שסביבו, בנו לעצמם מגדל קלפים והחלו לחבר ולעשות חשבונות ולהגיע לתוצאות. אני טוען חד משמעית כי אין בחוק שום הוראה ובתדריכי מנהל הבחירות לא היה , שום פרקטיקה לציין מספר מעטפות שנמסרו לקלפי. גם בפרוטוקולים של ועדות הקלפי לרשות או לחברות, אין מקום לציין מס' מעטפות שנמסרו. כל מה שהיה צריך עשו ועדות הקלפי כדין, הפרוטוקלים נחתמו כדין, ולאחר עיון אוכל לומר כי אין בפרוטוקולים האלו שום הערה או תלונה או הסגה על ליקוי כזה או אחר מהנטען בבקשה או בכלל. אבקש לדחות העתירה ולחייב בהוצאות. 

ב"כ המערער:

אציין כי קיבלתי את התגובה בכתב של חברי רק בתחילת הדיון, וחברי כעת בדבריו נתן סיכומים מפורטים. לעניין התיקונים בעתירה, הרי זכותו של עותר או פונה, לבקש מביהמ"ש שיתיר לו לתקן העתירה, על אחת כמה וכמה כשהתיקון הוא בהסכמת הצד השני. התיקון הראשון היה בהסכמה עם המשיב. לגוף הטענות, בשלב זה עסקינן לא בערעור בחירות מפורט אלא בבקשה להתיר לעותר לעיין אך ורק במעטפות הבחירות. עניין זה, מוסדר בסעיף  96. לשאלת ביהמ"ש- היו ארבעה מתמודדים לרשות המועצה, והיו שבע רשימות. הערעור שלנו נסב סביב המעטפות ששימשו לבחירת ראש המועצה. מועמדים שלא צורפו כמשיבים לא עלולים להפגע מהערעור לטעמינו, זאת משום שהם לא זכו. אני מוסיף כמשיב את מי שעלול להפגע מהחלטת ביהמ"ש. בשלב זה של הדיון אני לא צריך להביא ראיות חד משמעיות אלא לכאוריות. בתצהירים שצורפו לעתירה המתוקנת יש ראיות מעבר ללכאוריות, שמקימות חשד כבד שהבחירות לא עברו את מסלולן התקין, בלשון המעטה, וכי מעטפות הסתובבו בין הקלפיות. חשד זה לא ניתן להפיס, אלא אם כן נעיין במעטפות. אני לא מבין מה ההתנגדות הנחרצת לאפשר לנו לעיין במעטפות, מבלי לגרוע בטענתי המקדמית שמעטפות לחוד ופתקי הצבעה לחוד. כל אדם סביר מצפה ממי שזכה בבחירות, שאין לו ממה לחשוש, שיאפשר להסתכל בכל הקלפיות ולא להתפס בטענות המרחיקות אותנו מלב העניין, שהוא שתושבי כפר יסיף רוצים לדעת אם המועמד שנבחר, נבחר בצורה תקינה או לא. המוטל על כפות המאזניים זה אי נוחות של חצי שעה , אולי, של המשיבים, אל מול חשש שתושבי כפר יסיף יהיו בספק משך 5 שנים אם הבחירות היו תקינות או לא. לעניין ועדות הקלפי, אין לנו טענות לגבי העבודה שלהן, הרי חשדינו הוא על דברים שנעשו מאחרי הגב של ועדות הקלפי. חברי ועדות הקלפי לא יכלו לדעת באותו זמן שהדברים האלה נעשים,אחרת היו מציינים זאת בפרוטוקול. לעניין צירוף המשיב הנכון, ועדת הבחירות הארצית היא הגוף הראשי וכוללת את ועדת הבחירות המקומית. לעניין ההבדל במספרים, איני יודע איך חברי הסיק כי אנו מנסים להטעות את ביהמ"ש מדובר בהפרש של כמה מספרים, ואנו לקחנו את המספרים הנקובים בעתירה מהמסמכים של החברים שלנו שנכחו בקלפיות. אין ולא היה ולא יהיה כל  נסיון להטעות את ביהמ"ש המדובר בטעות דפוס. אבקש להתייחס לטענה המקדמית, אני חוזר ואומר, סעיף 96 מתייחס אך ורק לפתקי הצבעה ולא למעטפות הצבעה. כלומר פתקי הצבעה יש להם הסדר מיוחד. אנו מבקשים לעיין רק במעטפות ההצבעה.

פסק דין

בפניי ערעור שעניינו בקשה לעיין במעטפות הצבעה של הבחירות לרשויות המקומיות שהתנהלו בכפר יסיף.  ב"כ העותר, אשר הפסיד בבחירות, טוען כי יש לאפשר לו לעיין במעטפות הנ"ל וזאת כדי שיוכל לוודא שלא בוצעו עבירות אלו או אחרות על חוק הבחירות.

בהגשת ערעור זה נפלו שורה של פגמים דיוניים והערעור תוקן פעמיים, למעשה מבלי שהוגשה בקשה לכך. ואולם, גם לאחר תיקונו של הערעור, די בפגמים הדיוניים כדי שידחה. עם זאת, אבהיר שדינו של הערעור להדחות לא רק מחמת הפגמים הדיוניים , אלא לגופו של עניין.

בכל הנוגע לפגמים הדיוניים, סבור אני כי נפלו שניים שדי בהם כדי לדחות את הערעור. הפגם הדיוני הראשון הוא אי צירופם של מתמודדים נוספים. כאשר מוגש ערעור שעניינו הליך שכל מטרתו פתיחת אפשרות לעריכת בחירות חוזרות בהמשך, כל מי שהתמודד בבחירות הוא בגדר בעל זכות להביע את עמדתו בעניין, ואי צירופו מהווה ליקוי המצדיק את דחיית הבקשה.

מעבר לכך, בערעור צויינו נתונים שגויים בעניין תוצאות הבחירות. לא ניתן להתייחס לציון תוצאות שגויות כתקלה טכנית, ובמיוחד כאשר אחת העילות ליתן סעד הוא השאלה האם לסעד המבוקש יש סיכוי להשפיע על תוצאות הבחירות. בהתאם, הדיוק העובדתי בכל הנוגע לתוצאות הבחירות הוא דרישה מהותית והפרת אותה דרישה מהווה עילה לדחיה על הסף של הערעור מחמת אי נקיון כפיים בהגשתו.

מעבר לאמור לעיל, סבור אני כי אין עילה לאפשר עיון במעטפות בהתאם להוראות החוק.

בכל הנוגע לטענה המקדמית -  לא אוכל לקבלה. ההבחנה בין המסמכים הכלולים בסעיף 96 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) תשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות) ובין הוראות סעיף 96א' הוא שסעיף 96 מתייחס לכל אותם מסמכים אשר מצביעים על אופן התנהלות הבחירות ושאינם כוללים את תוכן תיבת ההצבעה. כל אותם מסמכים אשר הוכנסו דרך החריץ לתיבת ההצבעה, הם אלו עליהם חלות הוראות סעיף 96א' לחוק, ואין להבדיל בעניין זה בין המעטפה ובין הפתק, מאחר ושניהם מהווים כיחידה אחת, ראיה מרכזית לעניין תוצאות ההצבעה. לכן גם, ניתנה הגנה מיוחדת לתוכן תיבת ההצבעה , הן בכל הנוגע להוראות השמירה עליה במהלך ולאחר הבחירות, והן בנוגע להוראות העיון בתוכן התיבה.  מכאן, שהמבקש לעיין במעטפות חל עליו אותו כלל החל על הפתקים, מאמר ואין להבדיל בין המעטפות שהוכנסו לתוך התיבה ובין הפתקים. למשל זכותו של אדם להביע את עמדתו בקלפי בדרך של הכנסת מעטפה ריקה ללא פתק ובכך רואים אותו כמי שבחר להמנע מהכרעה. גם זו דרך של הצבעה , ולכן המעטפה מהווה ראיה לרצונו של אותו בוחר, ואין לעשות הבחנה בין המעטפה ובין הפתק.

סעיף 96א' קובע , ולא בכדי, תנאים לעיון בפתקי ההצבעה, וכאמור גם בכל תוכן תיבת הקלפי. כדי שביהמ"ש יאפשר עיון, יש לפרט בתצהירים בפתקי הצבעה של אילו רשימות מועמדים מבוקש העיון, באילו קלפיות, מה הליקויים אשר נפלו בהליך ההצבעה, מה הראיות לעניין זה וכן, יש להצביע על כך שאם אכן נפלו תקלות יש בהן כדי להשפיע על תוצאות הבחירות. על כל אלו לא מצביע המבקש בבקשתו, לא בבקשה ולא בתצהירים. למעט אמירות כלליות על חשד לאי סדרים לא פורטו ראיות ולא פורטו יתר הנתונים הנדרשים בהתאם להוראות סעיף 96א'.

התצהירים גם אינם מפרטים את ההיקף המספרי של ליקויי ההצבעה כך שאין כל ראיה או טענה ממנה ניתן ללמוד על סיכוי לשינוי תוצאות הבחירות, גם אם יתברר שהחשד, אשר לכשעצמו לא פורט, יש לו בסיס.

אשר על כן, גם לגופו של עניין, אין מקום להעתר לבקשה, זאת מעבר לכל הליקויים הדיוניים.

בהתאם, אני מורה על דחיית הערעור.

אני מחייב את המערער לשלם למשיבים 1,2 ביחד ולחוד, את הוצאותיהם בסכום כולל של 5,000 ש"ח (ללא מע"מ), ולשלם למשיב מס' 3 את הוצאותיו בסכום כולל של 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ