אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית ערעור למורשע בניסיון דקירת חיילי צה"ל

דחיית ערעור למורשע בניסיון דקירת חיילי צה"ל

תאריך פרסום : 16/12/2007 | גרסת הדפסה
ע
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
2521-07
28/11/2007
בפני השופט:
1. אל"ם אריה נח - אב"ד
2. סא"ל יורם חניאל
3. סא"ל נתנאל בנישו


- נגד -
התובע:
ע/עזיז ע/עזיז אלזבדי ת"ז 850257213
עו"ד ג'מיל חטיב
הנתבע:
התביעה הצבאית
עו"ד סרן לימור בן-חמו
פסק-דין

השופט סא"ל י' חניאל :

המערער, ע/עזיז ע/עזיז אלזבדי, יליד 1990 תושב חרסה, נעצר ע"י כוחות הביטחון בתאריך 10.3.05. כעולה מכתב האישום, לקח המערער מביתו שבחרסה, סכין עם ידית חומה מעץ שאורך להבה הוא 13 ס"מ, במטרה לדקור באמצעותה חייל צה"ל. המערער יצא מביתו לחברון במטרה לממש את תוכניותיו, הגיע למחסום, התקרב לשני חיילי צה"ל שהיו שם, אולם אלו ביקשו ממנו להתרחק מהם. המערער לא שמע להוראותיהם ומשפנו אליו שנית לאחר מספר דקות, נבהל ומסר את הסכין שהיה ברשותו לאחד מהם.

המערער הכחיש את כל המיוחס לו, ולאחר שהורשע בבימ"ש קמא בניסיון לגרימת מוות בכוונה, בהחזקת סכין ובהפרעה לחייל במילוי תפקידו, נגזר עונשו לשמונה שנות מאסר, מהן חמש שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו והיתרה על תנאי.

בנסיבות אלו הערעור שלפנינו מכוון נגד חומרת העונש שפסק בימ"ש קמא למערער.

בדיון שהתקיים לפנינו הרחיבה הסנגוריה את טיעוניה שבכתב וקבעה, כי שגה ביהמ"ש בפסיקתו ולא נתן את המשקל הראוי לנסיבותיו של המערער. המדובר כאמור ביליד 1990, מי שטרם מלאו לו 18, ובמי שהתחרט טרם השלים את כוונתו. לדבריה של הסנגוריה, מעידה מסירת הסכין על חרטה ויש בה כדי להשפיע על העונש שיש לגזור על המערער.

עוד בטרם אקבע את עמדתי בערעור, ביקשתי להסיר מעל הפרק את הצורך בהתערבות במסקנות העובדתיות שקבע ביהמ"ש. מן המפורסמות הן כי בימ"ש זה אינו נוטה להתערב בקביעות אלו, ולא מצאתי צורך לערער או להרהר אחר הלכה זו. במקרה דנן, קבע ביהמ"ש באופן ברור ונחרץ כי התגבשו היסודות הנדרשים לצורך ההרשעה, וכי אין ספק כי בכוונת המערער היה לדקור את מי מחיילי צה"ל שבמחסום, כוונה אשר נקטעה עם התערבותם של החיילים. אף המערער עצמו קבע בהודעתו כי לו היו משחררים אותו היום, היה שב ומנסה לחזור על מעשיו.  

בנסיבות אלו, דומני כי נותרה החרטה כנסיבה אשר אין בה כדי לשמש הנמקה להמתקת העונש.

הגיעה העת להבהיר פעם אחת ולתמיד כי החרטה אשר מביעים הנאשמים באולמו של משפט, לאו חרטה היא. אמנם, יש בחרטה זו כנסיבה מקלה, אולם אין בה כדי להעיד על כוונת הנאשם בעת ביצוע העבירה. חרטה זו היא חרטה שלאחר מעשה והיא נולדה מהמפגש של הנאשם עם המעצר, עם ההרחקה מהמסגרת החברתית ומהמשפחה, ומעונש לו הוא צפוי מביהמ"ש. יש בכך משום הכאה על חטא בלבד והפנמה בדבר הלקח הראוי.

חרטה אמיתית היא מי ש "מודה ועוזב" . מי שמכיר במהלך ביצוע העבירה, בחומרת מעשיו, בצורך להתרחק ממעשים אלו ולבטלם, תעיד עזיבת החטא כי התחרט על מעשיו. הנה, בע' איו"ש 225/02 טוואלבה נ' התוב"ץ, קבע ביהמ"ש כי "אין לראות בכל החלטה שלא להשלים עבירה אשר הוחל בביצועה משום "חרטה". כך, לדוגמא, מקום בו חדל המנסה מלהגשים תוכניתו בשל נוכחות שוטרים או גורמי ביטחון, אין לראות בכך משום "חרטה", ובוודאי שאין בהחלטה זו להצדיק הקלה בעונש". לו היה המערער מתרחק מהמקום בעת שהתבקש ממנו, ייתכן כי היינו לומדים על חרטתו. אולם, כשהמסגרת העובדתית קובעת כי המערער לא שמע להוראת השוטרים, ורק כשפנו אליו שנית לאחר מספר דקות נבהל ומסר את הסכין, כלום נוכל להכיר בחרטה שכזו?

הוא הדין באשר לטענה כי מדובר במערער שהיה כבן 15 בעת ביצוע העבירה. לטענת הסנגוריה, היה לביהמ"ש לשקול את מידת מודעותו למעשיו, ולתת משקל משמעותי לגילו הצעיר בעת ביצוע העבירה. דומני, וכלל שמרבים אנו להתייחס לשיקול זה ולמעמדם של נאשמים קטינים, יש לחזור ולהבהיר את קביעתנו כי אין חסינות לקטינים מפני ענישה אשר תבטא נכונה את הצורך בגמול והרתעה. אין כל ספק כי יש לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים לגיל והמשמעויות המתבקשות מכך, בל נשכח ונטעה כי אין בנסיבה שכזאת כדי לדחות את שיקולי הענישה האחרים.

לא יכולה להיות כל מחלוקת כי בימ"ש קמא עמד על כל השיקולים הרלוונטיים ונתן משקל ראוי לכל הנסיבות שפורטו ע"י הסנגוריה. ייתכן כי לו הייתי מתבקש להכריע בסוגיה זו מלכתחילה, הייתי מקל במקצת עם המערער, אך דומני כי לא אוכל להצביע על טעות בפסיקתו של בימ"ש קמא, כזו המחייבת התערבות.

לפיכך, הייתי ממליץ לחבריי לדחות את הערעור.

השופט אל"ם א' נח :

אני מסכים.

המשנה לנשיא סא"ל נ' בנישו :

אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של השופט סא"ל י' חניאל.

ניתן היום, 28 בנובמבר 2007, י"ח בכסלו התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר פסק דין זה לידי הצדדים.

               (-)                                                (-)                                                   (-)

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ