אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית ערעור בדבר גובה סכום הפיצויים שנפסק כתוצאה מתאונת דרכים

דחיית ערעור בדבר גובה סכום הפיצויים שנפסק כתוצאה מתאונת דרכים

תאריך פרסום : 11/09/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
3662-05
05/09/2007
בפני השופט:
1. כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
2. א' רובינשטיין
3. י' אלון


- נגד -
התובע:
1. עזבון המנוח מיכל שרוין ז"ל
2. דני שרוין
3. ירדן שרוין
4. אלונה שרוין

עו"ד עדנה אוריון
הנתבע:
אליהו - חברה לביטוח בע"מ
עו"ד ליטל הושיאר
פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

1.        לפנינו ערעור על גובה הפיצוי שנפסק למערערים (הם המשיבים שכנגד), לפי פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט ב' אוקון), בעקבות מותה של מיכל שרווין ז"ל מספר שעות לאחר שהייתה מעורבת בתאונת-דרכים שארעה ביום 18.4.02. התביעה, שנדונה בבית-המשפט המחוזי, הוגשה על-ידי עזבונה של המנוחה ועל-ידי משפחתה - בן-זוגה ושתי בנותיה הקטינות.

           בפסק-דינו קבע בית-המשפט המחוזי כי הסכם פשרה שהתגבש בשנת 2002, לסילוק תביעת העזבון, אשר קיבל תוקף של פסק-דין, בעינו עומד בנסיבות העניין (חרף מתן פסק-הדין בע"א 140/00 אטינגר נ' החברה לשיקום הרובע היהודי, פ"ד נח(4) 486), וכי על הפרק נותרו לפיכך תביעתו של המערער 2 בגין נזקים שונים שנגרמו לו, וכן תביעתו שלו, יחד עם המערערות 3 ו-4 - כתלויים.

2.        בית-המשפט המחוזי נדרש למעמדו של המערער 2 כ"נפגע" בתאונה. בית-המשפט התייחס בהקשר זה להלכת אלסוחה (רע"א 444/87 אלסוחה נ' עזבון המנוח דהן, פ"ד מד(3) 397), ולעקרונות שהותוו בפסיקה, בכל הנוגע לפיצוי נפגעי משנה בגין נזק נפשי שהוסב להם כתוצאה ממות יקירם בתאונה. בית-המשפט הטעים כי על התנאים המוקדמים לפיצוי, שהותוו בפסיקה, "יש להשקיף כעל מורי דרך יעילים, אך אין הם תחליף ל'מצפן הנזיקי'", וכי "לעיתים, תנאי אחד לא יתקיים או יתקיים באופן גבולי, אך עוצמת התנאים האחרים תוביל לגיבושה של אחריות נזיקית". לגבי המערער 2, נזקק בית-המשט לעדותה של המומחית הרפואית בתחום הפסיכיאטרי, שעמדה על עוצמתו של הקשר בין המערער 2 למנוחה - "כמו שילד קשור לאמא" - כלשונה. בית-המשפט התייחס עוד לעדותו של המערער 2 עצמו, באשר לתחושות שפקדו אותו לקשיים שהוא חווה בעקבות התאונה. הנזק הנפשי - כך נאמר בפסק-הדין -  הוסב למערער 2 לא רק ממראה עיניו לאחר התאונה, אלא ממכלול ההיבטים הכרוכים באובדנה של רעייתו.

           על-יסוד כל הנתונים, וחוות הדעת הרפואית שנקבה בנכות בשיעור של 30%, נמצא כי המערער 2 הוא, אכן, "נפגע". מדובר, כך נפסק, בנזק "קשה ביותר" שנגרם למערער 2 - נזק "ממשי ומהותי, גם אם אינו עולה כדי מחלת נפש".

3.        בית-המשפט המחוזי פסק למערער 2 פיצוי עבור כאב וסבל, בהתאם לשיעור הנכות שנקבע, וכן פסק לו פיצוי עבור הפסד כושר השתכרות, בסכום גלובאלי של 150,000 ש"ח. קביעה אחרונה זו נסמכה על בחינת השכלתו של המערער 2, על ההסטוריה התעסוקתית שלו (הן בתחום הצילום והתקשורת, הן בתחום הפיתוח העצמאי) ועל הנתונים החסרים שהביא בכל הנוגע להכנסותיו; התשתית החסרה  - כך הובהר - מקשה על אמדן הפגיעה בכושר ההשתכרות. אכן, "דרגת הפגיעה ידועה, אך בסיס ההכנסה הוא, במידה בלתי מבוטלת, עלום" - כך נפסק, ולפיכך, בהתאם למכלול הנתונים והממצאים, נאמד הפיצוי, כאמור באופן גלובאלי, בסך של 150,000 ש"ח. פיצוי נוסף נפסק למערער 2 בגין הוצאות רפואיות, בסך של 25,000 ש"ח.

4.        כאן נפנה בית-המשפט קמא לתביעת התלויים. בית-המשפט תיאר את המנוחה כמי שהייתה "הציר המרכזי אשר סביבו סב בית התובע והילדות". בני-המשפחה - כך נקבע - היו תלויים בה "תלות מוחלטת". בית-המשפט העריך את שווי "שירותיה" של המנוחה לתלויים בסכום של 7,500 ש"ח לחודש, עד הגיע הבת הצעירה לגיל 18 שנים, ולאחר מכן, בסכום חודשי של 1,500 ש"ח, למערער 2, עד הגיעו לגיל 70 שנים. בית-המשפט לא מצא תשתית מספקת לקבוע כי המנוחה עמדה, בפועל, לשוב לשוק העבודה, וכי מכל מקום, כך פסק, אפילו הייתה עושה כן, לא ניתן לומר כי הסכומים שהייתה משתכרת היו גבוהים מהסכומים שהיו בני-המשפחה נדרשים לשלם, בעקבות יציאתה לעבודה, עבור העזרה בבית.

           בית-המשפט המחוזי לא ראה להפחית את סכום הפיצוי לאור קיומן של "דמויות משפחתיות" שנכנסו לחיי התלויים; בעיקר הרחיב בית-המשפט את הדיבור בעניינה של גב' סיגל שוורץ, שעבדה בביתם של התלויים, ואשר לגביה נפסק כי "גם אם הקשרים בין התובע לבין סיגל שוורץ הם קשרים הדוקים, אולי קשרים שיש בהם גרעין של שותפות גורל, לא נראה כי יחסים אלה, בשלב זה, הם בבחינת יחסים של בני-זוג".

           מסכום הפיצוי הורה בית-המשפט לנכות את קצבת השארים, והוסיף וסיכם כי במקרה זה, חרף קשיים בשומת הנזקים, הנובעים בעיקר מאי-הוודאות לגבי התרחשויות עתידיות, הרי שהסכום שנפסק "משקף את הנזקים הכלכליים שהתובעים סבלו מהם ועתידים לסבול מהם".

5.        כנגד פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי משיגים שני הצדדים. בחנו את טענות הצדדים ולא מצאנו עילה להתערבותנו בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. ראינו, עם זאת, לנכון להתייחס למספר עניינים.

           לגבי סיווגו של המערער 2 כ"נפגע" נדרש בית-המשפט קמא לתנאים שהותוו בהלכת אלסוחה. לאחרונה חזרנו אף אנו ועמדנו על התנאים האלה - טיבם, גבולות התפרסותם והצורך בבחינה מהותית ומותאמת-נסיבות שלהם - במסגרת ע"א 754/05 לוי נ' מרכז רפואי שערי צדק (טרם פורסם; ניתן ביום 5.6.07). ציינו שם, כי הלכת אלסוחה עצמה הותירה שוליים גמישים על-מנת להתמודד עם מקרים קשים ועם נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

           בענייננו, גורסות המשיבות כי המערער 2 אינו מקיים שניים מתוך התנאים שנקבה בהם הלכת אלסוחה: התנאי השלישי, שעניינו קרבה במקום ובזמן בין היווצרות נזקו של הניזוק המשני לבין הפגיעה בניזוק העיקרי; והתנאי הרביעי, שעניינו חומרת הפגיעה הנפשית שהוסבה לניזוק המשנה. בית-המשפט המחוזי נתן דעתו לטענות המשיבים בעניין זה - אך בא לכלל מסקנה כי המערער 2 מצוי במעגל הנפגעים הזכאים. מסקנתו מקובלת עלינו ונדגיש שניים אלה: לגבי התנאי השלישי, הפסיקה פרשה אותו באופן גמיש, ונפסק, כי אפשר שנזק שהתהווה הרחק מזירת האירוע, בחלוף זמן, או כתוצאה מחשיפה מתמשכת לתוצאות התאונה (להבדיל מהלם מיידי), יקים את התנאי האמור. בענייננו, עמד בית-המשפט על-כך שהמערער עמד מקרוב על ההתרחשות הקשה; הוא ראה את הרכב לאחר התאונה, הבין את התוצאות העגומות ולאחר מכן חזה באשתו, שוכבת חסרת הכרה בבית-החולים. בית-המשפט הוסיף וקבע כי הנזק הנפשי הוא גם פועל יוצא של עצם האובדן הקשה, לאור טיבו המיוחד של הקשר בין השניים. בית-המשפט לא ראה קושי בשאלה אם נזק נוסף זה מקיים את הזיקה הסיבתית שנדרשת לפי הילכת אלסוחה, ואנו פטורים מהכרעה בענין זה שכן, נראה כי בנסיבות המקרה לא ניתן להבחין ולהפריד בין ההשלכות הנפשיות של ההיחשפות לתוצאות התאונה לבין ההשלכות הקשורות לתחושת האובדן - אלה ואלה כרוכים זה בזה. אכן, תחושת האבדן והחשש מפני הגרוע מכל פוקדים לעיתים את האדם כבר ברגע העמידה על תוצאות התאונה, ותוצאות החשיפה הזו נמשכות לעיתים תקופה ארוכה. בענייננו, "הנזק הוסב בהינף אחד" - כדברי בית-המשפט קמא - "מיד עם התחוור התוצאה הקטלנית". לאור כל אלה, אין עילה להתערב במסקנה כי התנאי השלישי לתחולתה של הלכת אלסוחה - התקיים במקרה זה.

           אשר לתנאי הרביעי, כאן הבהיר בית-המשפט כי נזקו הנפשי של המערער 2 הוא קשה, ממשי ומהותי, ועולה כדי נכות של 30%. הפסיקה בעבר הכירה, במקרים המתאימים, באחוזי נכות של 20% כמקיימים את התנאי הרביעי (ע"א 2935/98 דריז נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם, ניתן ביום 31.8.1999), וגם במקרה זה, נראה כי הנכות חמורה דיה על-מנת שלא להצדיק התערבות בקביעתו של בית-משפט קמא כי המערער 2 זכאי לפיצוי.

6.        בכל הנוגע לסכומי הפיצוי שנפסקו, לא ראינו להתערב בתוצאה הכללית. הפיצוי בגין הפסד ההשתכרות של המערער 2 משקף הערכה גלובאלית של הערכאה המבררת, בהינתן המידע שהיה בפניה - מידע חסר - והערכה זו סבירה היא בנסיבות הענין. יצויין, כי הבחירה בדרך הפיצוי הגלובאלי נבעה, במקרה זה, בראש ובראשונה, מהקושי בהערכת שיעור ההפסד, קושי שהמערער 2 תרם תרומה ממשית להיווצרותו. הפיצוי בראש הנזק של אובדן שירותים הוא מוקשה, והוא, כשלעצמו, גבוה, אולם בנסיבות המקרה יש להביא בחשבון את מכלול הנתונים: הן את התרומה המשמעותית של המנוחה במשק הבית, בתמיכה בבן-זוגה ובגידול ילדיה, והן את האפשרות המסתברת שהיא הייתה שבה, במועד כזה או אחר, למעגל העבודה. בענין זה אין אנו שותפים לספקנותו של בית-המשפט המחוזי בשאלה אם המנוחה הייתה חוזרת בשלב כלשהו לחיי עבודה מחוץ לבית. האפיזודה של ההתקשרות, שלא היה סיפק לה שתצא לפועל, עם מאפיית אנג'ל, לצורך חזרה לעבודה, אינה משליכה על האפשרות המסתברת שעם הגיע ילדיה לגיל מסויים, הייתה המנוחה חוזרת למעגל העבודה. האפשרות הזו של אבדן תלות במנוחה, לא הובאה בחשבון הפיצוי והחסר הזה מתקזז עם היתר.

           גם ביתר הטענות שהועלו לא מצאנו עילה להתערבות, ובכלל זה הטענה בדבר נפקותה של האצת העיזבון (ראו בעניין זה ההלכה שנפסקה בע"א 5/84 יחזקאל נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(3) 374, 384).

           התוצאה היא שהערעורים נדחים. לאור התוצאה שאליה הגענו, אין צו להוצאות.

                                                                        המשנה-לנשיאה

השופט א' רובינשטיין:

           אני מסכים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ