אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית בקשת רשות ערעור על פסיקת גובה המזונות הזמניים

דחיית בקשת רשות ערעור על פסיקת גובה המזונות הזמניים

תאריך פרסום : 02/06/2014 | גרסת הדפסה
רמ"ש
בית המשפט המחוזי חיפה
33098-05-14
22/05/2014
בפני השופט:
סארי ג'יוסי

- נגד -
התובע:
א ב ג ד'
הנתבע:
פלוני
החלטה

1.         בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מרינה לוי, בתמ"ש 46442-10-13 ותיקים קשורים נוספים), מיום 22/4/14 (להלן: "ההחלטה").

2.         הצדדים בני זוג אשר נישאו זה לזו בשנת 2000, ונולדו להם שלושה ילדים, המבקשים 1-3, בני ה-12, 10 ו-7 שנים. הצדדים נפרדו זה מזו בראשית חודש 1/14 כאשר המשיב עזב את דירת המגורים בעקבות החלטה שניתנה על ידי בית משפט קמא ביום 15/12/13 בעוד שהמבקשת והילדים נותרו להתגורר בדירה. המדובר בדירה שכורה כאשר דמי השכירות עומדים על סך של 2,500 ש"ח לחודש.

3.         ההחלטה עוסקת במספר סוגיות, זאת לנוכח התביעות שהונחו לפני בית משפט קמא והיא ביקשה להסדיר את הקשר בין המשיב לבין שלושת ילדיו. כמו כן ההחלטה אפשרה לצדדים לפנות בשאלות הבהרה לאקטואר ואישרה הסכמות שונות אליהן הגיעו בישיבה מאותו יום.

4.         בהחלטה הושתו על המשיב מזונות לטובת שלושת ילדיו ואלה הועמדו, לאחר בחינה של הנתונים השונים, על סך של 3,600 ש"ח לחודש (עבור שלושתם יחד), זאת החל מחודש 4/14 ואילך, כאשר על שני ההורים לשאת שווה בשווה בהוצאות חריגות או מיוחדות בתחומי הבריאות וכן בהוצאות חינוך חריגות ו/או מיוחדות.

            מזונות הקטינים נפסקו לאחר שלפני בית משפט קמא הגישה המבקשת בקשה לפסיקת מזונות זמניים לקראת הדיון שהיה קבוע ליום 22/4/14.

אמנם, בית משפט קמא לא הגדיר את המזונות שהשית על המשיב כזמניים, אך למקרא ההחלטה בשלמותה אין להבין אחרת. בהקשר זה ציין בית משפט קמא כי "החלטה זו תהפוך לפס"ד למזונות קבועים תוך 3 חדשים מהיום, ללא צורך בהחלטה נוספת, אלא אם כן יודיע מי מן הצדדים תוך פרק הזמן הנ"ל, על רצונו בקיום המשך ההליכים ו/או קביעת ישיבה נוספת - בתיק". (שם בעמ' 18).

בגדרי בקשתה מלינה המבקשת על גובה המזונות שהושתו על המשיב והיא סבורה כי בית משפט קמא קמץ את ידו משהעמידם על הסכום האמור.

טענות המבקשת

5.         שתי טענות מרכזיות מעלה המבקשת בבקשתה ובהן אתמקד. ראשית, כי בית משפט קמא טעה משלא חייב את המשיב בדמי מדור עבור כל אחד מהילדים ועליו היה להעמיד את אלה על סכום הנגזר מגובה דמי השכירות החודשיים, ולדידה על סכום כולל שלא יפחת מ-1,250 ש"ח לחודש לפי 50% מדמי השכירות. בהקשר זה טוענת המבקשת כי המזונות שהושתו על המשיב ובסך של 1,200 ש"ח עבור כל קטין אינם יכולים לספק גם את צרכיהם ההכרחיים כגון ביגוד, כלכלה ועוד ובה בעת גם את מדורם. המבקשת מוסיפה וטוענת כי החבות במדור הקטינים נכללת היא בחבותו האבסולוטית של אב יהודי לשאת במלוא המזונות שבמעגל מזונות החובה עד לגיל 15 שנים. חבות זו כוללת היא את החבות בדמי המדור במלואה, כאשר הבת הבכורה הינה ילידת 2001 וטרם מלאו לה 14 שנים.

            שנית, לטענת המבקשת, טעה בית משפט קמא שעה שבחן את יכולתו הכלכלית של המשיב בהתחשב בעובדה כי הינו מובטל ואינו עובד מזה תקופה ארוכה, חרף העובדה כי הינו יועץ מס בהכשרתו ועסק בכך בעבר, כאשר יש לאמוד את כושר השתכרותו, על פי ההלכה הנהוגה לפיה "יכולתו של אב לשאת במזונות ילדיו, אינה נמדדת רק בהכנסתו בפועל, אלא גם בפוטנציאל השתכרותו" (ע"א 378/80 צורי יצהר נ' מיכל יצהר פ"ד לה(1), 328) וכשהיא מפנה לפסיקה נוספת המצדדת בעמדתה זו.

6.         דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה אני מחליט שאין היא מצריכה תשובה ומורה על דחייתה. את נימוקי אפרט בקצרה.

כאמור, מדובר בהחלטה על מזונות זמניים וכלל ידוע הוא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בגבהם של אלה. התערבות ערכאת הערעור מצטמצמת לכדי אותם מקרים בהם עולה כי בית משפט קמא התעלם משיקולים שהיה עליו לתת את דעתו עליהם או שהחלטתו ניתנה על יסוד שיקולים שגויים וכי סכום המזונות שנפסק חורג באופן משמעותי מסכום המזונות הסביר וההולם את צורכי הקטינים והנסיבות של הצדדים.

7.         במקרה שלנו, בית משפט קמא נדרש בעקבות אותה החלטה לבקשה נוספת שהגישה המבקשת למתן הבהרה באשר לסכום שנפסק, שמא אין זה כולל את כל המרכיבים הרלבנטים לרבות המדור. בעקבות בקשה זו הבהיר בית משפט קמא בהחלטתו מיום 26/4/14 כי "סכום המזונות הפסוק כולל בחובו את כלל המרכיבים הרלבנטים לרבות המדור. יודגש: אם וכאשר ישוב הנתבע למעגל העבודה ו/או ישתפר מצבו הכלכלי, ניתן יהא לעתור להגדלת המזונות...".

הנה כי כן, בית משפט קמא היה ער לסוגית המדור, וזו לא נעלמה מעיניו. כך גם לגבי פוטנציאל או יכולת ההכנסה של המשיב.

8.         יש לזכור כי אין חולק שהמשיב אינו עובד מזה תקופה ארוכה ואין לו כל הכנסה. עובדה זו כשלעצמה אינה אמורה להעמיד את המשיב בחזקת אב מחוסר יכולת ופוטנציאל הכנסה. ההלכה בעניינם של אבות מובטלים, בהקשר לחבותם במזונות ילדיהם ידועה ובית משפט קמא לא התעלם ממנה. יחד עם זאת, בחינת פוטנציאל השתכרותו או הכנסתו של אב אינה בגדר מלאכה קלה, ומקומה להתברר במסגרת שמיעת הראיות, רק שם ניתן לאמוד היטב את פוטנציאל הכנסתו, לעמוד על הסיבות האמיתיות שמאחורי העובדה כי אינו עובד מזה תקופה ארוכה (כשנתיים וחצי על פי בית משפט קמא), ועוד. בשלב ביניים זה בו נדרש בית משפט לפסוק מזונותיהם הזמניים של קטינים, לא ניתן להתעלם מהעובדות האמורות, וכמובן לא ניתן לייחס למשיב, בעטיין של אלה, את אותו פוטנציאל הכנסה לו טוענת המבקשת המאפשר לו, כך לדידה, לשלם מזונות חודשיים בסך של 5,400 ש"ח על אף שהוא מחוסר הכנסה. להשלמת התמונה אציין גם כי המשיב טען כי במשך תקופת האבטלה עבד חודשים בודדים ( 3 חודשים) והשתכר סכומים זעומים של כ-2,300 ש"ח.

            על כל אלה אוסיף כי בשלב מקדמי זה ובשים לב לתקופה הארוכה בה היה המשיב מחוסר עבודה והכנסה, כשזו נמדדת על פני למעלה משנתיים, יקשה לייחס לו על יסוד הכשרתו ומקצועו בלבד, פוטנציאל הכנסה בסכומים להם טוענת המבקשת, כשממילא,  מהחלטת בית משפט קמא עולה כי הוא ייחס לו פוטנציאל הכנסה, כזה המאפשר לו לשאת במזונות הזמניים שהשית עליו, ומעבר להשתכרותו בפועל במהלך חודשים בודדים.

9.         בשים לב לכל האמור לעיל, וכן לקביעות נוספות שנתקבלו בגדרי אותה החלטה, לפיהן עם פרוץ הסכסוך משך המשיב מהחשבון המשותף 42,000 ש"ח ואילו המבקשת 95,000 ש"ח, מתוכם עוקלו סך של 30,000 ש"ח וכן בשים לב להכנסות המבקשת מעבודה, כששכרה החודשי עומד על כ-6,900 ש"ח (המבקשת הגישה מכתב ממעסיקה על צמצום משרתה), לא שוכנעתי כי יש להתערב בהחלטה על מזונות זמניים.

            בפני המבקשת פתוחה הדרך להוכיח את טענותיה בשלב שמיעת הראיות, כאשר ממילא בית משפט קמא אינו כבול לסכום המזונות הזמניים שפסק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ