דחיית בקשת מינוי אפוטרופוס נוסף במקרה של פטירת הורה

 בעניין: ע.ד.

האם יש למנות את אחותו הבגירה של הקטין כאפוטרופוס נוסף על גופו ועל רכושו בעקבות פטירת אמם כדי לאפשר גביית מזונות לפי הסכם גירושין או שמא יש לנקוט בדרך אחרת?

א.        הרקע הרלוונטי:

1. ע.ד. הינו נער בגיל 17 שנים וחצי (יליד 12.8.99) והוא יהיה בגיל 18 בעוד כחצי שנה (להלן: "הנער" או "הקטין").

2. הנער שוהה בפנימיית *** כאשר בשלושה מתוך 4 סופי שבוע בכל חודש, הוא משתחרר לחופשה ואמור לשהות בביתו.

3. הנתבע 4 (להלן: "האב") הינו אביו הביולוגי הן של הנער והן של התובעת (להלן : "מ.ד. ") ושל הנתבעים 2 ו-3. אמו של הנער ושל אחיו נפטרה למרבה הצער ביום 29/7/2016 באופן פתאומי (להלן : "האם" או "המנוחה"). קודם הפטירה היו הנער ואחותו החיילת במשמורת של האם ללא קיום הסדרי ראייה משמעותיים עם האב. למעשה, למעט הנער, אין קשר לאב עם יתר ילדיו שכיום הינם בגירים.

4. האב והאם המנוחה של יתר בעלי הדין היו בני זוג שהתגרשו וערכו הסכם גירושין ביום 21/8/12 ואשר קיבל תוקף של פסק דין. במסגרת ההסכם, התחייב האב לשלם לאם בגין מזונות הנער הסך של 1,500 ₪ בחודש עד לסיום המסגרת חינוכית ובתקופת שירות צבאי 1/3 מסכום זה.

ב.         טענות התובעת:

5. מ.ד. שהיא אחותו הגדולה והבגירה של הנער טוענת, כי האב לא עמד בתנאי ההסכם עם האם המנוחה בכל הנוגע להסדרי שהות ולמעשה לא נכח באופן משמעותי בחייו של הקטין וזאת בלשון המעטה.

6. לפיכך ובשעה שאמם המנוחה של הצדדים נלקחה לבית עולמה ויש חשש שהאב לא יעמוד בהתחייבותו כלפי הקטין כנדרש וכעולה מהסכם הגירושין הרי שיש צורך למנותה כאפוטרופא נוספת על גופו ועל רכושו של אחיה.

ג.         טענות הנתבע:

7. הנתבע מכחיש מכל וכל הצורך במינוי אפוטרופוס נוסף על גופו ורכושו של הקטין. לדבריו, עם מות האם המנוחה ומכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962, הרי שהוא האפוטרופוס הטבעי היחידי ביחס לקטין ואין כל סיבה מדוע לא ישמש בתפקידו זה בגפו ללא תוספת או מינוי של האחות מ.ד. שמצויה בנתק עמו.

8. האב לא מכחיש, כי הקשר בינו לבין הקטין אינו קשר הדוק, אך לדבריו המניעה אינה ממנו והוא עשה הכל כדי לחזק הקשר והציע לקטין, כי דירתו תשמש גם כדירה עבורו וכי יוכל להגיע לבקרו בכל סוף שבוע פנוי מהפנימייה. במהלך הדיון טען ב"כ האב כי "מי שידאג לילד הוא האבא". לדבריו הוא מעוניין ליתן לקטין דמי כיס וביגוד ואינו זקוק לתיווך האחות מ.ד..

9. האב טוען, כי מ.ד. חסרת עניין באחיה וכל עניינה הוא בקבלת כספי המזונות שהקטין אמור היה לקבל ומכאן תביעתה. לדבריו, היא אשה נשואה עם ילדים קטנים משל עצמה וכלל אינה פנויה לשמש כאפוטרופא לנער והוא עצמו לא זקוק לצד שלישי שיחבל ביחסיהם.

ד.         עמדת הנער:

10. ביום 25/12/16 קיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים ובאי כוחם ואף שמע את הנער ביחידות.

11. הנער הסכים כי דבריו ייחשפו ויעמדו לידיעת ועיון יתר בעלי הדין ולפיכך אין מניעה להציגם גם במסגרת פסק דין זה.

12. הנער טען, כי כלל אינו מוסת על ידי אחיותיו כנגד האב.

13. הנער הוסיף, כי הוא שוהה בפנימיית *** בין הימים א'-ה' בשבוע ובסופי שבוע הוא שוהה בדירת אמו המנוחה עם אחותו החיילת ואינו מגיע לשהייה בבית האב. לדבריו הוא אינו בוטח באביו ולא חש בנוח בביתו. הוא אף הביע חשש מביסוס הקשר עם אביו שמא ייפגע ויתאכזב באם האב לא יתמיד בקשר. לדבריו אביו אינו מכיר אותו ואינו מבין אותו, הגם שהוא היחיד מבין הילדים שעוד ניסה לשמור עמו על קשר.

14. בנסיבות אלו, הנער מעוניין שאחותו מ.ד. תהיה אפוטרופא עליו. הוא הוסיף כי בפנימייה נדרשה הסכמת אפוטרופוס לעניינים שונים כגון טיפול רגשי והאב סירב לחתום והביע תמיהה אם "משהו לא בסדר אתי". רק לאחר בירור הושגה חתימתו והסכמתו אך הדבר פגע ברגשותיו ומצביע על חוסר הבנת האב את צרכיו ותחושותיו.

15. עם זאת, הנער לא "סגר את הדלת" בפני הידוק הקשר עם האב ונראה היה כי אילו האב היה מתאמץ היה יכול להביא לשינוי מיוחל בגישת הנער (כך למשל סוגיית רכישת ביגוד, הסדרת חדר מרוהט עבורו בביתו יכולים היו להיות פתרון ולא כל שכן ניסיון ליישב המחלוקת בין האב לבין האחות מ.ד.).

ה.        עמדת התסקיר:

16. העו"ס לסדרי דין מ*** ערכה תסקיר בסוגייה שעל הפרק ביום 27/11/16 וקבעה כי הקשר בין האב לבין ילדיו טעון מאוד ומושפע מהגירושין.

17. לדבריה, הנער מבולבל מאוד בשיחתה עמה והוא חש חשש כבד מפני אכזבה באם ייעשה ניסיון לחידוש קשר בין האב לבין הקטין ללא הצלחה.

18. עוד היא מוסיפה כי האחות מ.ד. פנתה לבית המשפט לאחר שהבינה כי האב הפסיק לקחת אחריות מבחינת תשלום המזונות עבור הקטין והיא מעורבת מאוד בענייניו והייתה מעורבת גם בעבר. היא הביעה דאגה כנה לעניין סיפוק צרכיו הרגשיים והחומריים של הנער, סיפוק קורת גג והכל כאשר כל הילדים מתמודדים עם פטירת האם.

19. לדבריה של העו"ס האב הציע לקטין לעבור לגור אצלו וקיבל קשה את סירובו לעשות כן וכך גם את הצורך של הקטין להמשיך ולשהות בבית האם. האב מביע כעס רב על הילדים שהתאחדו כנגדו ונקטו בהליך המשפטי. העו"ס קובעת כי לאב דפוסים נוקשים והוא מתקשה להבין צרכי הילד ורגשותיו בתקופה הכל כך סוערת בעקבות פטירת האם. אמנם הוא קיבל אחריות ושילם עלות הפנימייה אך מצד שני מתנער מתשלומים שוטפים עבור מחייה (מזונות) של הקטין וגם של אחותו החיילת.

20. העו"ס הביעה חששה, כי לאור העובדה שהיחסים טעונים רגשית, מינוי מ.ד. כאפוטרופא נוספת יגרום להסלמה נוספת ביחסים ולניתוק הקטין מאביו באופן סופי ועל כן ובשעה שממילא הקטין יבגר תוך חודשים ספורים המליצה שלא למנות עבורו אפוטרופוס נוסף ולנסות לסייע לצדדים להגיע להסדר בעניין מגורי הקטין, תשלום מזונותיו והעברת קצבת שארים לחשבון הבנק שלו במישרין. העו"ס סברה, כי החלטה שיפוטית תפתור המחלוקת הקיימת ותאפשר לנער להגיע לבגרות בצורה שקטה ובטוחה יותר.

ו.          עמדת ב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה:

21. לאחר שמיעת הצדדים ועיון בתסקיר העו"ס, סברה אף ב"כ היועמ"ש, כי אין מדובר במקרה שבו נחוץ למנות את האחות מ.ד. כאפוטרופא נוספת לקטין.

ז.         דיון נורמטיבי:

22. המקור הנורמטיבי לדיון בתובענה הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 (להלן: "החוק") אשר למעשה מצהיר על כך, כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם (סעיף 14). אין מדובר במינוי של בית המשפט, אלא מינוי הנובע מעצם ההורות הטבעית והביולוגית וככזו האפוטרופסות האמורה מוגנת יותר ממינוי אפוטרופוס לבגיר לפי הוראות אחרות של החוק (ראו גם פסק דיני בתמ"ש (נצ') 53687-07-13 אלמוני נ' אלמונית, (פורסם בנבו מיום 11/12/2014)).

23. סעיף 28 לחוק קובע את הסדר ברירת המחדל במקרה של פטירת אחד ההורים כדלהלן:

    "מת אחד ההורים, תהא האפוטרופסות על הקטין להורה השני; ואולם רשאי בית המשפט, בנוסף על אותו הורה, למנות לקטין אפוטרופוס באופן כללי או לענינים שיקבע בית המשפט; והוא הדין אם אחד ההורים הוכרז פסול-דין, או שאינו מסוגל למלא חובותיו לפי פרק זה, או שבית המשפט קבע, בהחלטה מנומקת, כי ההורה נמנע, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיו האמורות, כולן או מקצתן או שהאפוטרופסות לקטין נשללה ממנו על ידי בית המשפט, וכן אם אחד ההורים אינו ידוע, או שלא היה נשוי להורה השני ולא הכיר בקטין כבילדו."

24. כפועל יוצא, אין זכויות וחובות האב כאפוטרופוס נגרעות ביחס לקטין רק בשל הטעם שהאם נפטרה ואלו נותרות במלואן אצלו לרבות החובה והזכות להחזיק בקטין ולהיות משמורן שלו. זאת ועוד, נפסק כי אין באירוע הטרגי של מות האם כדי להצדיק התערבות חיצונית ביחידה המשפחתית שנותרה והדאגה לקטין צריכה ליפול כעת לפתחו של ההורה שנותר בחיים ועליו להתמודד לבדו עם מצב זה (ע"א 212/85 פלוני נ' פלונים, פ"ד לט(4) 309 וכן פסק דינה של כב' השופטת הדס גולדקורן בתמ"ש (חד') 6195/01 א.ר., א.ח., 18/8/2009 (פורסם במאגרים)).

25. סעיף 30 לחוק קובע, כי בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס בנוסף על ההורה אלא אם ראה סיבה מיוחדת לכך לטובת הקטין. בגבולותיה של "סיבה מיוחדת" המצדיקה התערבות בתא המשפחתי, ניתן לראות מקרים שבהם ההורה מגלה אדישות ואי אכפתיות לגבי חובה מחובותיו כהורה, הימנעות רצונית מתמשכת מלקיים חובה שכזו או היות הורה בלתי מסוגל מטעמים אובייקטיביים למלא החובה האמורה כשברור שהחסך שייגרם לקטין יפגע בבריאותו הנפשית או הגופנית במידה כזאת שאינה מאפשרת השלמה עם המשכו של המצב הקיים (ראו: תמ"ש 6195/01 לעיל).

ח.        דיון קונקרטי:

26. כאשר בוחנים דברי האחות מ.ד. המבקשת להתמנות כאפוטרופא נוספת לקטין, מגלים חיש מהר, כי הטעם המרכזי אם לא היחידי לבקשתה להתמנות כאפוטרופא נוספת לקטין הוא הבטחת גביית תשלומי המזונות שהאב התחייב לשלם במקור לאם הקטין המנוחה במסגרת הסכם הגירושין.

27. המקור להיסק זה שאוב ממספר מקורות כדלהלן:

            בפרוטוקול הדיון טענה ב"כ האחות כדלהלן:

        "אני מפנה את בית המשפט להסכם משנת 2012. הוא נטש את הילדים בגד באישתו לא היה איתם בקשר ויש הסכם גירושים. אין שום סיבה שהוא יפסיק לשלם את הכסף לבת הגדולה החיילת כפי שהתחייב בהסכם . לגבי 1,500 ₪ אני לא חושבת שצריך לפטור אותו תשלום מזונות. שישלם לפנימייה מתוך ה – 1,500 ₪". (עמ' 2 שוורת 27-32 לפרוטוקול).

            בתסקיר הסעד נרשם על ידי העו"ס לסדרי דין:

"מ.ד. אינה מתעקשת להיות אפוטרופא נוספת. מבחינתה מה שחשוב לה באמת הוא שכל צרכי ע.ד. יהיו מסופקים בהווה ובעתיד" (עמ' 3 לתסקיר).

בסעיף 10 לכתב התביעה נרשם בסיפה: התברר שאין בכוונת האב להמשיך לשלם מזונות הקטין בעתיד.

28. כאשר בוחנים צמתים בהם היה נחוץ לקבל הסכמת האב כאפוטרופוס של הקטין לא מוצאים עילה להגבלת האפוטרופסות או הוספת אפוטרופסות נוספת. הקטין נדרש להסכמת אפוטרופוס לטיפול רגשי והאב לאחר בירור נתן הסכמתו. הקטין ממשיך ללמוד בפנימייה והאב משלם את עלות הפנימייה ולא ביטל החיוב ו/או פעל בכוחנות כנגד רצונו של בנו.

29. הקטין ממילא עומד להיות בגיר בתוך 5 חודשים שאז יגיע לגיל 18 שנים וברור כי הוא מצוי בגיל שבו על פי בחירתו ישהה בפנימייה, בדירת אמו המנוחה או בדירת אביו בעת הוא שב מחופשות. בית המשפט ניסה לסייע בכל דרך לצדדים למצוא פתרון מוסכם בכל הסוגיות, אך הדבר לא צלח.

30. במצב הדברים והנסיבות הנוכחי, סבורני כי אין ולא היה כל מקום להגיש התביעה במתכונתה הנוכחית ולמעשה לא מתקיימים העילות הקיימות בחוק כדי להביא למינוי אפוטרופא נוספת ביחס לקטין בנוסף על האב, בייחוד מקום שהאב מעוניין לממש אפוטרופסותו ביחס לקטין.

31. מינוי האחות מ.ד. כאפוטרופא נוספת עלול לפגוע באופן סופי ובלתי הפיך במרקם היחסים המעורער ממילא במשפחה אך חמור מכך הוא עלול להביא לנתק סופי בין הקטין לבין האב ואין לאפשר זאת במסגרת ההליך השיפוטי, בייחוד לאור המלצת התסקיר וההתרשמות, כי האב חש מותקף על ידי בנותיו בנסיונו לקיים קשר עם בנו ולממש אפוטרופסותו.
32. אין לי ספק, כי האב אמור להמשיך ולשאת בתשלום דמי המזונות של בנו הקטין עד לסיום לימודיו התיכוניים בפנימייה. אם בעבר כאשר האם המנוחה הייתה בחיים ודאגה לכיסוי כל צרכי הקטין כאשר האב הסתפק בתשלום המזונות, קל וחומר, שכיום המצב קשה יותר ; הנער ואחותו החיילת עושים שימוש בדירת האם המנוחה ונדרשים לשלם הוצאות השימוש בה. האם אינה בחיים כדי לעשות כן. אמנם הנער מקבלת קצבת שארים, אך בכך אין כדי לומר, כי יש לכסות כל צרכיו ויש לעשות הכל כפי שנאמר בתסקיר, שלפחות מבחינה כלכלית יהיה לנער שקט נפשי עד הגיעו לבגרות ואף במהלך השירות הצבאי.

33. על כן, אמנם אין בידי להיענות לבקשה ולמנות את האחות מ.ד. כאפוטרופא נוספת, אך משעה שננקט הליך בעניין הקטין שבפניי, לא אוכל לעצום עיניים ולהתעלם מהחשש מפני פגיעה בטובתו בשל הפסקת תשלומי המזונות באופן חד צדדי על ידי האב. לפיכך וכחלק מהיענות בחיוב והגנה על האפוטרופסות הבלעדית של האב כהורה היחיד שנותר בחיים ביחס לנער, יבהיר לו בית המשפט, כי החובה לזון את הקטין נותרה במלואה ובאם היא תופר, במובן זה שלא ישולמו דמי המזונות, יהווה הדבר עילה וטעם שיצדיקו מבחינת הקטין נקיטת הליך משפטי מתאים ובית המשפט ימנה לו אפוטרופוס לדין לשם כך.

34. העובדה, כי בית המשפט מודע לכך מדברי הצדדים, כי האב אינו משלם דמי המזונות ולא ישלמם ללא צו שיפוטי מחד גיסא וכי קיימת מצוקה כלכלית מצדו של הקטין (ואחותו הגרה עמו בדירת האם) מאידך גיסא וכן שקילת הזמן הנדרש לבירור תביעה נוספת ככל שתוגש בשים לב לגילו של הקטין, מצדיקה שימוש בסמכות בית המשפט לפי סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 אף מיוזמתו וכך ראיתי לעשות בנסיבות המקרה שבפניי.

35. לפיכך, התביעה נדחית, ברם כחלק מחובת בית המשפט להגן על טובת וזכויות הנער וכאשר האב הפסיק לשלם המזונות באופן חד צדדי ניתנות ההוראות הבאות:

35.1.           קצבת השארים של הקטין תמשיך להיות מופקדת לחשבון הבנק שלו ולא תהווה חלק מדמי המזונות.

35.2.           האב ישלם במישרין תשלומי הפנימייה וכל תשלום שנדרש ללימודי הנער עד לסיום לימודיו התיכוניים.

35.3.           החל מיום 5/3/17 ובכל 5 לחודש שלאחריו, ישלם האב לחשבון הבנק של הקטין את דמי המזונות הקבועים בהסכם הגירושין לפי הוראותיו של אותו הסכם.

35.4.           ההפרש בין חוב המזונות ממועד הפסקת תשלומם ועד מועד תחילת תשלומם לפי פסק דין זה, יופקד בחשבון פקדון ע"ש הקטין, וישמש הקטין לפי בחירתו: רשיון נהיגה, קורס פסיכומטרי, קורס פנאי אחר.

                  לעניין חוב העבר ולעניין מזונות עתידיים מובהר, כי האב רשאי להפחית תשלומי הפנימייה ששילם מחוב מזונות עבר ועתיד וכל תשלום אחר ששילם למוסדות אחרים (קופ"ח וכד') בעבור הקטין.

35.5.           בכל הנוגע לשהיית הקטין אצל האב, מצופה מהאב להתאים חדר מגורים בביתו לצרכי הקטין ככל שהוא אכן מעוניין בקיום קשר עם הנער. בית המשפט מצפה מהאב ליזום יצירת קשר עם הנער כדי לארחו כמה שיותר.

                  כן מצופה מהקטין לקיים המפגשים עם האב, ומאחיו ו/או אחיותיו הבוגרים לעודד אותו לקשר שכזה.

35.6.           בכל הנוגע לזכויות רכושיות של הנער בעזבון אמו המנוח ו/או לצרכי ביצוע פעולות משפטיות בהקשר זה ככל שיהיה צורך כל עוד הנער קטין ואינו מעוניין בשיתוף האב בעניינים אלה, אני מתיר לו להגיש בקשה מתאימה לפי סעיפים 7, 21 לחוק לשם קבלת אישור בית המשפט בטרם חתימתו על כל מסמך בעניין זה. צדדי ג' יראו בחתימת הנער לאחר אישור שיפוטי כאישור בית המשפט לפי הוראות החוק לביצוע פעולה בשם קטין.

36. על מנת לא להסלים מערכת היחסים, לא יינתן צו להוצאות.

37. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים של הצדדים.

ניתן היום, כ"ג שבט תשע"ז, 19 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

אסף זגורי, שופט              סגן הנשיא לענייני משפחה