אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דחיית בקשת בנק מזרחי טפחות להכריז על שמואל דנקנר כפושט רגל

דחיית בקשת בנק מזרחי טפחות להכריז על שמואל דנקנר כפושט רגל

תאריך פרסום : 29/03/2015 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
55177-09-14
26/03/2015
בפני השופט:
איתן אורנשטיין-סגן נשיאה

- נגד -
המבקש-הנושה:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
עו"ד ישראל בכר
עו"ד הדס מזרחי
המשיב-החייב:
1. שמואל דנקנר
2. פוא סילבנה לוסי
3. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד רונן מטרי
עו"ד יוסף בן נפתלי
עו"ד אילון בריל
פסק דין
 

 

  1. כללי

לפניי בקשת בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק"), ליתן צו כינוס לנכסי שמואל דנקנר (להלן: "דנקנר"), וכן להכרזתו של דנקנר כפושט רגל ובהתאם לסעיף 5(1)(א) לפקודת פשיטת הרגל, התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה").

 

  1. רקע עובדתי

דנקנר הינו איש עסקים ותיק ומוכר, שעמד בעבר בראש קבוצת "דנקנר השקעות" ונמנה על אחד ממייסדיה. המדובר בקבוצה שפעילותה חלשה על תחומים רבים במשק הישראלי, וביניהם פיננסיים, תקשורת, נדל"ן, טלוויזיה בכבלים ועוד.

 

דנקנר מחזיק ב-0.61% מזכויות ההצבעה וההון בחברת אחזקות ציבורית בשם "אלרן (ד.ד.) אלרן השקעות בע"מ" (להלן: "אלרן"), ורשום במרשם החברות כאחד ממנהליה. דנקנר כיהן כדירקטור בחברה גם בחלק מהזמנים הרלוונטיים להליך שלפניי. 

 

אלרן נקלעה להליכי חדלות פירעון וביום 1.8.10 אישר בית המשפט הסדר חוב בין אלרן לבין נושיה, וביניהם הבנק לפי סעיף 350 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (פש"ר 1585/09). נוכח הרעה במצבה הפיננסי של אלרן ולהבטחת התחייבויותיה כלפי הבנק, חתם דנקנר ביום 13.5.10 במסגרת הסדר חוב עם הבנק על ערבות לבנק בסכום של 7 מיליון ₪ ביחד ולחוד עם דורי דנקנר (להלן: "הסדר החוב"). בנוסף, ביום 16.5.10 חתם דנקנר גם על כתב ערבות מוגבלת המסדיר את הערבות האמורה (להלן: "כתב הערבות").

 

ביום 16.7.14 הוגשה לבית המשפט בקשת כינוס לנכסי אלרן, לאחר שזו האחרונה לא עמדה בהתחייבויותיה למחזיקי אגרות החוב (סדרה ג') של החברה (פר"ק 15656-07-14). ביום 14.8.14 נעתר בית המשפט לבקשה ומינה לחברה כונס נכסים. בנוסף לכך, ביום 7.9.14 הגיש הבנק בקשה למינוי כונס נכסים לאלרן ולאכיפת השעבודים שניתנו לטובתו (פר"ק 18262-09-14) וזאת נוכח חוב המגיע לבנק בסך של 36,496,065 ₪ שלא נפרע. אלרן לא התנגדה לבקשה ובהמשך, ביום 15.9.14, ניתן פסק דין האוכף את השעבודים וממנה את עו"ד ישראל בכר ככונס נכסים לשם מימוש השיעבודים.

 

בשלב זה, והואיל והיה יותר מספק באשר ביכולת הבנק להיפרע את חובו, ביקש הבנק לבחון את מימוש ערבות דנקנר בגין החוב. משכך, פנה הבנק ביום 19.8.14 לדנקנר וביקש לקבל הימנו דו"ח פיננסי שיפרט את נכסיו והתחייבויותיו (להלן: "דו"ח כלכלי"). ואכן, דנקנר ערך והגיש לבנק דו"ח כלכלי שנכתב בכתב ידו. בדו"ח הכלכלי ציין דנקנר שבבעלותו, בין היתר, גם 50% מהזכויות בנכס שנמצא ברחוב השחף ביפו, והידוע גם כגוש 9005 חלקה 18, כאשר מחצית הזכויות הנותרת הינה בבעלות רעייתו, הגב' סילבניה לוסי פוא (להלן: "סילבניה"). עוד ציין דנקנר שהוא חייב לבנק לאומי בע"מ וכן לבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ סך של 22 מיליון ₪ (להלן: "הבנקים הנוספים") מכוח ערבויות אישיות לבנקים הנוספים, ביחד עם ערבים נוספים, להבטחת חובותיה של חברת שמדר בע"מ לבנקים הנוספים. כן ציין דנקנר בדו"ח הכלכלי את חובו לבנק, המבקש שלפנינו, בגין הערבות האישית נשוא ההליך שלפניי בסך 7 מיליון ₪.

 

ביום 15.9.14 קיימו נציגי הבנק ישיבה עם דנקנר שבמהלכה הודיע האחרון לראשונה כי שנה קודם לכן, בחודש אוקטובר 2013, הוא העביר לסילבניה ללא תמורה את זכויותיו (50%) בשני נכסי מקרקעין נוספים שהיו קודם לכן בבעלות משותפת של השניים: נכס ברחוב השחף 8 יפו, הידוע גם כגוש 9005 חלקה 23, שמשמש כבית המגורים של השניים (להלן: "בית המגורים"), ונכס צמוד לו שנמצא ברחוב השחף 10 יפו, הידוע גם כגוש 9005 חלקה 20, שמשמש כמגרש חנייה של באי בית המגורים (להלן: "מגרש החנייה"). יובהר שמגרש החנייה מפריד בין בית המגורים לבין הנכס שנותר בבעלות משותפת של השניים, שפרטיו צוינו בדו"ח הכלכלי. אותו נכס שנותר משמש כיחידת המגורים של עובדת משק הבית של דנקנר והיא מתגוררת בו יחד עם בני משפחתה (להלן: "בית העובדת").

 

לשיטת דנקנר, העברת הנכסים לסילבניה נעשתה לקראת נישואיהם שנערכו ביום 28.5.13, ולאור סיכום בעל-פה בין השניים משנת 1997 שלפיו בהגיע דנקנר לגיל 80 הוא יעביר לסילבניה את מחצית זכויותיו בבית המגורים ובמגרש החנייה, כך ששני אלה יהיו בבעלותה המלאה.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ