דוד נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

זוהי תביעה לגמלת סיעוד.

להלן עובדות המקרה:

1.התובע הגיש תביעה לנתבע ביום 25/7/10.

2.התובע נכנס לבית אבות אחוזת בני ברית שנמצא במרכז חורב בחיפה בתאריך 15/3/11 ומתגורר שם ביחד עם רעייתו (להלן: "בית האבות").

3.התובע מתגורר עם רעייתו באגף לעצמאים כאשר בבית האבות הנ"ל יש גם אגף לחולים סיעודיים.

4.על פי מכתבו של התובע לבית הדין ביום 11/6/12, התובע ציין, כי הוא נמצא באגף של עצמאיים למרות המוגבלות שלו בהיותו נזקק לכיסא גלגלים או הליכון.

5.בכתב התביעה שהגיש התובע לבית הדין ביום 6/2/12 ציין התובע כי הוא קיבל במשך כ-10 שנים גמלת סיעוד אשר הופסקה לו החל מיום 1/4/11 עקב שהותו בבית האבות. לדבריו הוא נזקק לעובד שיטפל בו, על מנת להוציא אותו על כיסא גלגלים מבית האבות ולכן הוא מבקש להמשיך ולקבל את גמלת הסיעוד.

6.בדיון שהתקיים ביום 28/6/12 התובע אמר בבית הדין, כי הוא איננו סיעודי, הוא שוהה במחלקה רגילה וכי הוא "עצמאי לגמרי". התובע ציין כי הוא מתפקד טוב ופעיל בחיי התרבות של המקום, אוכל לבד, מתרחץ לבד ומנהל חיים חברתיים. הדבר היחיד שהוא נזקק לו בסעיף הניידות על מנת לצאת החוצה מבית האבות כדי להתאוורר ולבצע סידורים שונים.

7.בית האבות בו שוהה התובע הוכר כמוסד סיעודי השולל זכאות לגמלת סיעוד, וזאת על פי החלטת הועדה לסיווג מוסדרות, אשר סיווג את בית האבות הנ"ל כמוסד סיעודי על פי חוק הפיקוח על מעונות ותקנותיו, כאשר על פי בדיקת הועדה אופי הדיירים בבית האבות הנ"ל הינם סיעודיים ובעיקר תשושים.

8.על פי אישור בכתב מבית האבות מיום 2/7/12, בבית האבות, במחלקת עצמאים ישנם כ-75 דיירים, ובמחלקה הסיעודית 36 דיירים בלבד.

9.התובע טוען כי יש להכיר בו כאדם הזכאי לגמלת סיעוד לאור בעיית הניידות שלו.

לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:

10.על פי דברי התובע עצמו בבית הדין הוא עצמאי באכילה וברחצה וכנראה גם בהלבשה ובהפרשות. מהתנהלותו בבית הדין אין ספק בדבר כי הוא לא זקוק להשגחה. לדבריו, הבעיה היחידה שפוגעת בתפקודו היא הניידות.

11.על מנת לזכות בגמלת סיעוד המבוטח צריך להיות תלוי בעזרת הזולת ברוב פעולות היומיום: בניידות, בהלבשה, ברחצה, באכילה, בהפרשות ובמקרים מסוימים גם נזקק להשגחה. מוגבלות בניידות כאשר בשאר הקריטריונים התובע עצמאי אינה מזכה את התובע בגמלת סיעוד. על כן די בקביעה זו כדי לדחות את התביעה.

12.בנוסף, סיווג דיירים של מוסד כמוסד סיעודי נעשה על פי הגדרה שבחוק הפיקוח על המעונות, התשכ"ה-1965, ובתקנות מתוכו: תקנות הפיקוח על מעונות (אחזקת זקנים עצמאיים ותשושים במעון), התשמ"ו-1986 (ראה בנדון את פסקי הדין: דב"ע נו/05-109 פולה מנדלבאום נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לב 427; דב"ע 05-7/98 המוסד לביטוח לאומי נגד אידה פרידמן, פד"ע לב 295; דב"ע נד/05-275 המוסד לביטוח לאומי נ' קורינה ויונטה, פד"ע כז 409).

13.הסמכות כאמור לסווג היא בידי הועדה שהוקמה על פי חוק הפיקוח על המעונות ולכן גם אם שוהים בבית האבות חולים סיעודיים ואנשים עצמאיים, ברגע שהמקום מוגדר כמוסד סיעודי, אין התובע זכאי לגמלת סיעוד.

14.לאור כל האמור לעיל התביעה נדחית בזאת.

15.אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט אב תשע"ב, 07 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.