אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> דדון נ' דודזון ואח'

דדון נ' דודזון ואח'

תאריך פרסום : 17/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
24908-03-10
09/03/2014
בפני השופט:
ארנה לוי

- נגד -
התובע:
מיכל דדון
הנתבע:
1. סלעית דודזון
2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

כללי

לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975. התובעת, ילידת 1972, נפגעה בתאונת דרכים ביום 14.5.09 עת רכב הנהוג על ידי הנתבעת 1 ואשר השימוש בו היה מבוטח, בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל – 1970, על ידי הנתבעת 2, פגע בה בהיותה הולכת רגל. אין מחלוקת באשר לחבות הנתבעות לפצות התובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה. המחלוקת היא באשר לשיעור הנזק. בתיק נשמעו ראיות. הצדדים סיכמו בעל – פה ובמסגרת הסיכומים הפנו לתחשיבי הנזק שהוגשו על ידם.

הנכות הרפואית

התובעת נפגעה פגיעה רב מערכתית, בעיקר בפנים, בראש, בשורש כף יד שמאל, בה נגרם שבר שגובס, ובברך שמאל. היא איבדה ההכרה לזמן קצר. היא אושפזה יומיים במרכז הרפואי ת"א. לצורך הערכת פגיעתה של התובעת בתאונה מונו חמישה מומחים רפואיים, בתחומים אלו: רפואת שיניים פה ולסת, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, ראומטולוגיה ואורטופדיה. נסקור את חוות דעת המומחים השונים.

ד"ר גדעון לוי מונה כמומחה רפואי בתחום רפואת שיניים פה ולסת. במסגרת חוות דעתו מיום 28.12.10 ציין כי התובעת התלוננה בפניו על הגבלה וכאבים בפתיחת הפה, לסתות תפוסות, רגישות למגע בכל אזור הרקה הימנית ומאחורי אוזן ימין, שפה עליונה ימנית נפולה, ירידה בתחושה בלחי ימין, כאב ממפרק הלסת לאוזן שמאל ופגיעות בשיניים. המומחה ציין כי בשל ירידה תחושתית בצד ימין של הפנים, לחי, שפה עליונה ימנית, רקה והעור מאחורי האפרכסת הימנית נגרמה לתובעת נכות צמיתה בת 5% על פי חלק מסעיף 29(א)(1) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי"). בנוסף, בגין הפרעה בהנעת לסת תחתונה אשר מתבטאת ב"קנאקים" וכן בכאבים בלעיסה נגרמה לתובעת נכות צמיתה בת 5% כחלק מסעיף 73(2)(א)II לתקנות הביטוח הלאומי. בהתייחס לשיקום הפה, בגין שיקום שן 22 באמצעות מבנה וכתר, לרבות כתר זמני, זכאית התובעת להחזר הסכומים ששלמה. שן 45 זקוקה לעקירה, שתל, מבנה וכתר על שתל. המומחה ציין כי עלות שיקום שן זו היא כ – 7000 ₪ אך כיון ששן זו הייתה בעייתית וסבלה מעששת וממחלת חניכיים עוד לפני התאונה, יש לזכות התובעת רק במחצית עלות השיקום. לא תהיינה החלפות עתידיות לגבי שיניים אלו. בשן 11 נגרם שבר כותרתי דרגה 1, בגינו זכאית התובעת לשחזור בצבע השן בעלות של 300 ₪ ובהחלפה כל 5 שנים. בגין הקצאות שורשים בארבעה רבעים של הפה זכאית התובעת לסכום של 1200 ₪, בכפוף לבצוע הטיפול, ללא תשלומים עתידיים. בתשובות לשאלות הבהרה שהופנו אליו על ידי הנתבעות, מתאריך 15.3.11, אישר המומחה כי הנכות בגין הפרעה בהנעת הלסת התחתונה ובגין הכאבים בלעיסה ניתנה על ידו בשל תלונות סובייקטיביות לאורך זמן אשר "אמינותן לא פחותה מחצי שעה של בדיקה". עוד ציין כי עלות שיקום שן 22 עומדת על 4300 ₪ כולל מע"מ. בתשובתו לשאלת הבהרה שהופנתה אליו על ידי התובעת, מתאריך 20.7.11, ציין, בהתייחס לטענה כי שמיעתה של התובעת נפגעה בתאונה, כי שבוע לאחר התאונה בוצעה בדיקת שמיעה שהדגימה שמיעה תקינה בשתי האוזניים בתדירויות הדיבור והדיסקרימינציה הייתה 100% בשתי האוזניים.

פרופ' דוד ירניצקי מונה כמומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה. במסגרת חוות דעתו מיום 4.3.11 ציין המומחה כי התובעת התלוננה בפניו, בין היתר, על כאבי ראש עם בחילות, פוטופוביה ורגישות לרעש. עוד התלוננה על סחרחורת, טיקים בלחי ימין, זרמים בידיים וברגליים, קשיי שינה, העדר מוטיבציה, עייפות רבה, מצב רוח דכאוני וירידה בריכוז. לבקשת המומחה בוצע אבחון קוגניטיבי. באבחון צוין כי שיתוף הפעולה היה לקוי עם העצמה מכוונת. הודגם בצוע לא עקבי בתחומי הזיכרון ורושם להעצמת הסימפטומים בתחום זה. מסקנות הבודקות היו, שלא ניתן להתייחס לממצאים בתחום הזיכרון בשל שיתוף הפעולה הלקוי. המומחה ציין כי בבדיקה ראה מספר טיקים בלחי וכן כי התובעת דווחה על הפחתת תחושה בלחי ימין. המומחה סיכם, כי מדובר במצב בתר חבלתי המאופיין בתסמינים סומטיים אופייניים, כמו כאבי ראש וסחרחורות, ותסמין לא אופייני אך מוכר כתופעה המלווה חבלת ראש, של הפרעת טיק. כמו כן קיימים תסמינים התנהגותיים. הנכות בתחום הנוירולוגית עומדת על 5% בגין תסמונת בתר חבלתית, לפי סעיף 29(11) א I-II לתקנות הביטוח הלאומי ועל 10% עבור הפרעת טיקים לפי סעיף 29(10) לתקנות הביטוח הלאומי, מותאם לסעיף 34(ב). סך הנכות הנוירולוגית הצמיתה עומדת, בהתאם לחוות הדעת, על 14.5%.

ד"ר אלי קריצ'מן מונה כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי. במסגרת חוות דעתו מתאריך 24.4.11 ציין המומחה פרטים מעברה של התובעת. התובעת ילידת הארץ, עשירית למשפחה בת 12 ילדים מקרית שמונה, אמה עקרת בית ואביה היה גבאי. היא סיימה 12 שנות לימוד עם בגרות חלקית, שירתה שירות מלא בצה"ל ולאחר השירות הצבאי השלימה את בחינות הבגרות. היא למדה גבנות ולאחר מכן עיצוב פנים. היא עזבה את הלימודים בעקבות התאונה. לגבי עברה בתחום הנפשי, הרי שבשנת 2006 התלוננה על עייפות ומצב רוח דכאוני נוכח העובדה, כך לדבריה, שבתקופה זו ליוותה חבר שחלה ונפטר. בשנת 2008 הייתה בטיפול נפשי בקשר למות אביה באותה עת, לאחר שחלה בסרטן בגיל 50. התובעת התלוננה בפני המומחה על הפרעות שינה, על מצב רוח ירוד, על היותה פחות חברותית, חסרת סבלנות ועצבנית יותר מבעבר, על פחד בעת חציית כביש, בהלה ומידי פעם חוסר אונים, כאשר היא מוצאת עצמה משחזרת את התאונה. התובעת טופלה טיפול פסיכולוגי לאחר התאונה ומסרה למומחה כי לא המשיכה הטיפול עקב העדר מימון כספי. היא סירבה לטיפול תרופתי. המומחה ציין כי לא התרשם בבדיקתו מקיום תסמינים אובייקטיבים של דיכאון או PTSD אך יחד עם זאת התרשם ממצוקה רגשית, כנראה במסגרת של תגובת הסתגלות, כפי שהיה לתובעת גם בעבר, על רקע אירועים בעלי מקדם דחק גבוה. הנכות הנפשית הצמיתה שנגרמה לתובעת בתאונה, על פי קביעת המומחה, עומדת על 5% בהתאם לסעיף 34 א' –ב' לתקנות הביטוח הלאומי. המומחה המליץ על טיפול פסיכולוגי לשנה אחת, בתדירות של פגישה אחת לשבוע. עלות כל פגישה 400 ₪ כולל מע"מ.

פרופ' אורי אלקיים מונתה כמומחית רפואית בתחום הראומטולוגיה. במסגרת חוות דעתה מיום 15.12.11 ציינה המומחית כי התובעת התלוננה בפניה על כאבים מפושטים בכל הגוף, בעיקר בצוואר, בכתפיים, בגב התחתון, ובברכיים. עוד התלוננה התובעת על קושי בדריכה על עקב ימין, כאבים בירך ימין ולעתים נפיחות בברך ימין ושורש כף יד שמאל. עוד התלוננה על תחושת זרמים בפנים, כאבים ליליים ומיגרנות. המומחית ציינה כי התמונה הקלינית מתאימה לפיברומיאלגיה, הן על פי הקריטריונים הישנים והן על פי החדשים. הפיברומיאלגיה החלה זמן קצר לאחר התאונה. המומחית ציינה כי התרשמה ממרכיב חרדתי משמעותי, בחלקו פוסט – טראומטי, כפי הנראה, והעצמה של תחושת הכאב. על הרקע האישיותי התפתחה הפיברומיאלגיה. נכותה הצמיתה של התובעת בגין כך וכתוצאה מהתאונה עומדת על 5% בהתאם לסעיף 35(1)א לתקנות הביטוח הלאומי. המומחית ציינה כי היות שמדובר במחלה כרונית התובעת תזדקק לטיפולים בעתיד. עלות הטיפולים עומדת על כ – 6000 ₪ בשנה.

ד"ר מיכה רינות מונה כמומחה רפואי בתחום האורטופדי. ד"ר רינות ערך שתי חוות דעת וכן נחקר בבית המשפט. במסגרת חוות הדעת הראשונה, מתאריך 26.12.10, ציין המומחה כי התובעת התלוננה בפניו על חולשה ביד שמאל וקושי בהרמת משקל, בגין השבר שנגרם לה בעצם הסירה בשורש כף יד שמאל, על כאבים בגב ובצוואר, בברך שמאל וביד ימין. המומחה ציין, בהתייחס לשבר בשורש כף יד שמאל, כי הוא התחבר היטב ללא דפורמציה וללא סימני נזק לרצועות. בהתייחס לעמוד השדרה הצווארי והמתני ציין, כי טווחי התנועה מלאים ללא סימני גירוי עצבי שורשי. בהתייחס לברך שמאל ציין, כי טווחי התנועה מלאים, הסימנים המניסקלים שליליים, היציבות תקינה. לאור כל האמור, ציין המומחה, לתובעת לא נותרה נכות צמיתה עקב התאונה. היא סבלה מנכות בת 100% במשך תקופה בת שלושה חודשים ומנכות בת 30% במשך תקופה נוספת בת שלושה חודשים.

לאחר שהוצגו בפני המומחה מסמכים רפואיים נוספים בדק המומחה שוב את התובעת וערך חוות דעת משלימה בתאריך 21.2.13. במסגרת חוות דעת זו ציין, כי הממצאים הנוגעים לשורש כף יד שמאל, מרפק, אגודל, אצבעות, עמוד שדרה צווארי ומתני וכתפיים זהים לאלו שנמצאו בבדיקה הקודמת. גם בדיקת פרקי הירך תקינה. בברך שמאל נמצא "חופש" קל במבחן מגרה קדמי ובמבחן לחמן. בבדיקת דימות עדכנית נמצאו סימני קרע חלקי ישן של הרצועה הצולבת הקדמית. המומחה ציין כי, בשונה מבדיקתו הקודמת, מצא ממצאים בברך שמאל וכן נמצא ממצא בבדיקת דימות. ממצאים אלו יש לקשור לתאונה. לפיכך, הנכות הצמיתה אשר נותרה לתובעת בתחום האורטופדי עומדת על 5% על פי סעיף 35 (1) ב' לתקנות הביטוח הלאומי, בהתאמה. בתשובות לשאלות הבהרה שנשלחו אליו על ידי התובעת, מתאריך 23.1.14, ציין כי התובעת סובלת ממרפק "משחקי הגולף". ממצא זה אינו מהווה נכות וגם אינו קשור לתאונה.

ד"ר רינות נחקר על חוות הדעת שהגיש. בחקירתו ציין כי נוכח הממצאים שמצא הוא סבור כי הנכות שקבע בגין הברך היא הנכות המתאימה (עמ' 24). בהתייחס לשבר בעצם הסירה ציין כי השבר התחבר היטב בהתאם לצילומי הרנטגן שהוא עצמו בדק. ככל שהתובעת ממשיכה להתלונן על כאבים, ייתכן ויש לקשור זאת לפיברומיאלגיה ממנה היא סובלת (עמ' 25). התובעת לא נפגעה במרפק בתאונה ולכן לא ניתן לקשור את הכאבים במרפק, לגביהם היא מתלוננת, לתאונה (עמ' 26).

חוות דעת המומחים הרפואיים מקובלות עלי במלואן. ממצאי חוות הדעת לא נסתרו, גם לא בתחום האורטופדי, תחום בו נחקר המומחה. לאור כלל האמור, נכותה הרפואית הצמיתה של התובעת עקב התאונה עומדת על 34% במעוגל.

הפגיעה התפקודית והפסדי השכר

נפנה להעריך נזקי התובעת עקב התאונה ונדון תחילה בפגיעה התפקודית ובהפסדי השכר.

התובעת מציינת בתצהירה מפברואר 2012 כי בעבר עבדה כסוכנת נסיעות. בשנים עובר לתאונה טיילה במקומות שונים בארץ ובעולם. היא חזרה מטיול ביולי 2008 ועברה להתגורר בזיכרון יעקב. במהלך תקופה זו עבדה בעיקר בעבודות משק בית "אשר כללו גם סידור בתים ולעיתים בישול. מטבע הדברים עבודות משק בית הינן עבודות בהן יש תנודתיות ולכן עבדתי אצל אנשים שונים תקופות שונות, לעיתים באופן חד פעמי וישנם אנשים אצלם עבדתי במשך חודשים. אדגיש כי עבדתי מדי יום בין 5 ל – 10 שעות לרבות בימי שישי. שכרי היה 50 ₪ לשעת עבודה. לפני התאונה לא קיבלתי עזרה כלכלית מגורם כלשהו ובעבודותיי מימנתי את מחייתי וכל צרכי לרבות שכר דירה, הטיולים השונים והנסיעות לחו"ל וכן את הלימודים במכללה. לצער, איני מצליחה להיזכר בכל האנשים אשר העסיקו אותי ובפרט לא כאשר מדובר בעבודה חד פעמית. סה"כ היו כחמש משפחות אשר העסיקו אותי, יחסית, באופן קבוע ולאחר שסיימתי לעבוד שם הייתי לעיתים ממשיכה לעבוד, באותו היום, בבית נוסף. בנוסף, לפעמים הוזמנתי על ידי אנשים אצלם עבדתי לבשל באופן חד פעמי לארועים שונים ובכל ארוע שולם לי סכום שונה של כ – 1500 – 2000 ₪ לארוע". היא ציינה כי עבדה בחודשים עובר לתאונה אצל יעל נוי כתשעה חודשים, פעם בשבוע; אצל רוית אוחיון כתשעה חודשים פעם בשבוע; אצל אבי רפפורט כתשעה חודשים פעם בשבוע; אצל נעמי חן מספר חודשים, פעם בשבוע; אצל יפעת שגב כתשעה חודשים פעמיים בשבוע; אצל יהלומית סימיונוביץ פעם בשבועיים או פעם בחודש. שכרה בגין יום עבודה בכל מקום עמד על 250 ₪. בסך הכל, מציינת התובעת, השתכרה בין 5000 ₪ - 6000 ₪ לחודש מעבודות משק בית ובישול. כאשר עבדה אצל אנשים נוספים בשעות אחר הצהריים השתכרה אף יותר מכך. בפברואר 2009 החלה ללמוד לימודי עצוב במכללת "בניין ודיור" והיא צרפה אישור מהמכללה על לימודיה. היא תכננה לפתוח עסק של עיצוב וארגון בתים. היא ציינה בתצהירה כי בחודשים עובר לתאונה החליטה כי "עלי לעשות שינוי באורח חיי ולא להסתפק רק בעבודות משק הבית והבישול אלא לפתוח עסק אשר יכלול את היכולות שלי בארגון בתים וחדרים וכן במתן פתרונות יצירתיים לכך ולשלב זאת עם עבודות הניקיון. עלי להדגיש כי לא היה מדובר בסתם רעיון אלא בתכנית ממשית שלי ולשם כך גם למדתי במכללה לעיצוב".

בעקבות התאונה, מציינת התובעת בתצהירה, היא סובלת מכאבים וממגבלות בתנועות הברך, בכף יד שמאל, גב תחתון, צוואר, ירך ימין, כאבי ראש וסחרחורות. היא סובלת מכאבים באוזן שמאל ומזרמים בלחי ימין, מטיקים בלחי ימין ומעיוות של הפנים, אשר גורמים לה לחוסר ביטחון ולקושי ואי נוחות מול אנשים. עוד סובלת התובעת, בהתאם לתצהירה, מהגבלה בפתיחת הפה, אשר משפיעה על הדיבור, גורמת לה לעיתים לנשוך את הלשון ולאחר דיבור ממושך לכאבים במפרק. היא סובלת מ "קנאקים" בעת הנעת הלסת, מקושי בלעיסת מזון ומכאבים במפרק לאחר לעיסת מזון קשה. בנוסף, מציינת התובעת, היא סובלת מכאבים מפושטים בכל חלקי הגוף, קשיי שינה, דיכאון, עצבנות ותסכול.

לאחר התאונה, ציינה, כחודשיים לא יצאה מביתה בשל הפגיעה בפניה. ידה הייתה מגובסת עד אוגוסט 2008. לאחר מכן, ציינה, פנתה לטיפולים רפואיים שונים במקומות שונים בארץ, מה שהקשה עליה למצוא עבודה מתאימה ולהתמיד בעבודה זו. היא הפסיקה לימודיה. מאז התאונה, ציינה, ניסתה להשתלב בעבודות שונות: אם בית בחברת "אלדין"; טבחית בחברת "ענבר אירוח כפרי"; מוכרת בחנות; טיפול בילד; עובדת בסטודיו לקרמיקה. היא ציינה כי "מאז התאונה איני יכולה לעבוד בעבודות משק בית וכל ניסיון לעבוד בניקיון גרר כאבים ומגבלות. כמו כן, ניסיתי לבשל לארועים, אולם לאחר עבודה מעין זו לא יכולתי לתפקד למשך כמה ימים. כאמור לעיל, כל תכניותיי לפתוח עסק נגוזו וגם העבודה בבישול קשה לי...בשל מצבי הכלכלי ניסיתי מידי פעם לעבוד שוב בעבודות משק בית תוך שאני מנסה לעבוד ללא הרמת חפצים, אך גם במצב זה אני מתקשה מאד לבצע את העבודה".

בתצהיר משלים מפברואר 2014 ציינה כי מצבה החמיר, במיוחד בתחום האורטופדי. היא פרטה מספר עבודות נוספות בהן עבדה: בשנת 2012 עבדה ב"מרמנת – תכנית קרן קרב", כמדריכת בישול לילדים בבתי ספר, מספר שעות בשבוע. החוג הופסק באפריל 2013. בנוסף, ניסתה לעבוד כעוזרת גננת בעבודה חלקית, אך עבודה זו הייתה קשה לה מבחינה פיסית. היא עבדה אצל רו"ח מוהבן בבישול אך גם עבודה זו הופסקה; עבדה אצל נעמי חן בקייטרינג מספר ימים מועט ובסוף 2013 עבדה מספר ימים אצל הילמן אליהו בסדנאות בנושא בישול.

לתצהירה של התובעת צורפו תלושי שכר המתייחסים לשנים שלאחר התאונה. לגבי השנים עובר לתאונה הוגש, על ידי הנתבעות, דו"ח רציפות זכויות של המוסד לביטוח לאומי. מדו"ח זה ניתן ללמוד כי בשנת 2002 עבדה שבעה חודשים ב"אופיר טורס" בשכר חודשי ממוצע של 3067 ₪. בשנת 2003 עבדה חודשיים בלבד ב"פורנ'ס" בשכר חודשי ממוצע של 1534 ₪. בשנת 2004 עבדה תשעה חודשים ב"פורנ'ס" בשכר חודשי ממוצע של 1785 ₪. בשנת 2005 עבדה שבעה חודשים ב"פורנ'ס" בשכר חודשי ממוצע של 1170 ₪. בשנת 2006 עבדה עשרה חודשים ב"פורנ'ס", בחוות עיזים זלצר שי ובולנטינו מיכל, בשכר חודשי ממוצע של 1205 ₪. בשנת 2007 עבדה חמישה חודשים ב"פורנ'ס" בשכר חודשי ממוצע של 1746 ₪. בשנת 2008 עבדה שלושה חודשים ב"פורנ'ס" בשכר חודשי ממוצע של 2750 ₪. באפריל 2009, חודש עובר לתאונה, עבדה ב"פורנ'ס" והשתכרה 2591 ₪ עבור חודש זה. מנתונים אלו עולה כי שכרה החודשי הממוצע בשנים 2008 – 2009, עובר לתאונה, עמד על 2710 ₪. סכום זה משוערך להיום עומד על 3050 ₪ במעוגל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ