דביר ואח' נ' שחק

פסק דין

בפניי תביעה למתן סעד עשה, וזאת לאור בעיית רטיבות שהתגלתה בביתם של התובעים ועל פי המפורט בכתב התביעה, רטיבות שמקורה מדירת הנתבע.

מיניתי מומחה מטעם ביהמ"ש לבדיקת הטענות הנוגעות לרטיבות והוגשה חוות דעתו לתיק ביהמ"ש.

בדיון שהתקיים ביום הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן:

"אנו מודיעים כי הגענו להסכם פשרה כדלקמן:

התיק יסתיים בכך שהמומחה ייחקר והצדדים יסכמו, ובכך תסתיים המחלוקת נשוא הרטיבות. בית המשפט ייתן הוראות בדבר היקף התיקונים, על פי שיקול דעתו, ויהיה רשאי להורות גם על תיקון נזקי הרטיבות בדירת התובעים. בית המשפט בהחלטתו יתייחס גם ללוחות הזמנים לתיקונים.

הנתבע יבצע את התיקונים על פי הוראות המומחה ובפיקוחו, ויישא בהוצאות הפיקוח. לאחר שהמומחה יודיע לבית המשפט כי התיקונים בוצעו לשביעות רצונו ותקלת הרטיבות נפתרה, יסתיימו המחלוקות בין הצדדים והבקשה לפיצול הסעדים תידחה. "

לאור הסכמה זו נקבע מועד לחריקת מומחה ביהמ"ש והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה, ופסק דיני זה ניתן לאחר שמיעת המומחה וסיכומי הצדדים.

אני סבורה, כי מעיון בחוות דעתו של המומחה נראה בבירור כי המומחה ביצע את מלאכתו נאמנה, וכי חוות דעתו מבוססת כדבעי. למען האמת, כאשר בוחנים את שאלות הצדדים ומעיינים בטיעוניהם, אזי נגלה כי גם הצדדים בעצמם סבורים כי המומחה מר שיינהולץ מהימן עליהם, בחן ביסודיות את נושא הרטיבות, התייחס בצורה עניינית ולא נטה חלילה אחר המיית ליבם של מי מהצדדים אלא בחן בצורה מקצועית את הבעיה והציע פתרון בהתאם לשיקול דעתו המקצועי.

הצדדים הסכימו ביניהם, כי המומחה, לאור מקצועיותו, ישמש גם כמפקח העליון לביצוע העבודות, יש לטעמי אינדיקציה ברורה, מעבר לחוות הדעת ולחקירת המומחה לכך שהמדובר בחוות דעת שלא נמצאו בה כל פרצות והיא מאוזנת שקולה ועניינית.

אני מאמצת את חוות הדעת, וקובעת כי הנתבע יבצע בהתאם להסכמתה צדדים את כל התיקונים וזאת כמפורט בחוות הדעת ובפיקוחו של מומחה ביהמ"ש.

מאחר והתובענה עוסקת בנושא רטיבות, ואין חולק, כי בעניינים כגון דא, יש להמתין עד לחורף כדי לבחון האם התיקונים שייעשו בביתו של הנתבע צלחו אם לאו, והובילו לפתרון בעיית הרטיבות, והואיל ואנו עדיין בסיומו של החורף, תחילת האביב, אני קובעת כי הנתבע יבצע את התיקונים עד ולא יאוחר מיום 1.9.14. חמישה חודשים הינם זמן סביר לביצוע העבודות, ומאפשרים ביצועם ללא לחץ מצד אחד ומצד שני בלי פגיעה נוספת בתובעים שסובלים מבעית הרטיבות.

לאחר ביצוע התיקונים הנוגעים לפתרון בעיית הרטיבות, יש לבצע את התיקונים בדירת התובעים, והמועד לביצוע תיקונים אלה, יהיה בתוך 30 יום ממתן ההוראה על ידי מומחה ביהמ"ש.

לעניין ההוצאות.

הצדדים הסכימו, כי הבקשה לפיצול סעדים תידחה, בכך הסכימו למעשה לדחיית טענת התובעים לקבלת פיצוי בגין עוגמת נפש, ואולם הוצאות התובענה כאן על הנתבע לשאת בהם ולאור הסכמת הצדדים והאיזון הראוי שיש לבצע, אני קובעת כי הנתבע יישא בהוצאות הבאות:

תשלום שכרו המלא של מומחה ביהמ"ש לרבות ביחס לפיקוח שיבצע.

אגרת ביהמ"ש.

בהתחשב בהסדר אני פוסקת כי הנתבע ישלם לתובעים בעבור הוצאות שכ"ט בסכום של 3,000 ₪, אני ערה לכך שהמדובר בשכר טרחה שאינו משקף את הוראות כללי לשכת עורכי הדין ( תעריף מינימאלי), אולם אני סבורה, כי יש בכך משום התחשבות בהסכמת הצדדים להגיע פתרון והסדר פשרה ושמירה על יחסי שכנות טובים.

סיכום:

הנתבע יבצע את כל התיקונים בהתאם להוראות המומחה מטעם ביהמ"ש על חשבונו במועדים שנקבעו לעיל, ובמיוחד בהתאם להוראות המומחה ופיקוחו.