תא"ק
בית משפט השלום חיפה
|
10299-07-09
25/01/2012
|
בפני השופט:
אפרים צ'יזיק
|
| - נגד - |
התובע:
מ.מ עיר הכרמל דאלית אל כרמל
|
הנתבע:
אמל זאהי קדור
|
|
החלטה
בתיק זה הוגשה תובענה בסדר דין מקוצר, ביום 20.7.2009, עילתה חוב נטען במים וארנונה, ערכו מגיע לסך 73,317 ₪.
ביום 30.12.2099 הוגשה בקשה למתן רשות להתגונן, כאשר עילותיה של הבקשה, היו טענת היעדר יריבות (כטענה מקדמית) ; טענה כי הנתבע שילם ע"ח החוב הנטען, תשלומים ביתר, בעטיים, לטענתו, הינו זכאי להחזר; טענה בדבר חוסר פירוט מספיק, הנוגע להפרדה בין נכס מגורים לנכס מסחרי ; וטענה הנוגעת לבסיס החיוב עצמו.
לאחר שניתן פסק דין, ולאחר מכן בוטל במסגרת החלטתה של כב' הרשמת ש. פומרנץ (ייאמר כי פסק הדין בוטל בשל היעדר תגובה במועד מטעם התובעת), הוגשה ביום 6.10.2010, בקשה נוספת למתן רשות להתגונן, אשר ככלל, מהווה חזרה על הטענות אשר הועלו קודם לכן.
בין לבין, הוגשה בקשה לסילוק התובענה על הסף, של פירוק התובעת וחלוקתה למספר רשויות מקומיות מקבילות, ובהתאם תוקן שם התובעת.
ביום 31.3.2011 נערך דיון בבקשה למתן רשות להתגונן, ובמסגרתה נחקר הנתבע, ובסיום חקירתו, הורה בית המשפט כי הנתבע יגיש סיכום טענותיו בנוגע לבקשה למתן רשות להתגונן, בתוך 30 ימים מאותו מועד.
בחלוף כעשרה חודשים מאותו מועד, לא הוגשו סיכומי טענות הנתבע, ואף לא הוגשה כל בקשה שהיא למתן ארכה להגשתם של סיכומי הטענות.
בחודש יוני 2011, בחלוף 90 ימים, הוגשה בקשה מטעם התובעת, למתן פסק דין, מאחר ולדעתה, זנח הנתבע את בקשת הרשות להתגונן.
לפי תקנה 160 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, "דינו של בעל דין שלא הגיש כתב סיכומיו במועד הקבוע, כדין בעל דין שלא התייצב במועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת".
בהתאם לאמור, מורה תקנה 157 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, "התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר".
בנסיבות הענין, מאחר ובחלוף זמן ניכר מאז מתן צו להגשת סיכומי טענות, אשר ניתן במעמד הצדדים ואין חולק כי הומצא כדין לנתבע, אני סבור כי יש למחוק את הבקשה למתן רשות להתגונן בהקשר זה – בין אם נראה את הנתבע דכאן, כמבקש אשר בקשתו נמחקת לפי תקנה 157 (3) לתקנות, ובין אם נראה את התובעת כמתייצבת ללא הנתבע כאמור בתקנה 157 (2).
לאור האמור, ומאחר ומדובר באיחור ניכר, ללא כל הצדקה ומבלי שנתבקשה הארכת המועד, ומשנמחקה הבקשה למתן רשות להגן, רשאי התובע ליטול פסק דין בהיעדר הגנה.
יש להגיש פסיקתא מתאימה לחתימתי.
ניתנה היום, א' שבט תשע"ב, 25 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.