אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ג'י.אס.אם. (ח.מ.) בע"מ נ' שחק 200אבטחה (1997) בע"מ ואח'

ג'י.אס.אם. (ח.מ.) בע"מ נ' שחק 200אבטחה (1997) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 07/02/2011 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
2930-10-10
07/02/2011
בפני השופט:
גד ארנברג

- נגד -
התובע:
ג'י.אס.אם. (ח.מ.) בע"מ
הנתבע:
1. שחק 200אבטחה (1997) בע"מ
2. סער שמירה ושירותים (1986) בע"מ
3. דונה חברה להנדסה ובניין בע"מ
4. גני דוד נכסים והשקעות בע"מ
5. כולם יחד .

פסק-דין

פסק דין

התובעת שכרה מהנתבעים חנות בקומה המסחרית בבית משרדים ברח' בית הדפוס 11 ירושלים הידוע כ"בית לב הגבעה".

התובעת ביצעה במושכר שיפוץ, בהסכמת הנתבעות. השיפוץ כלל התקנת מזגן מפוצל מסוג תדיראן 20 עליו שילמה התובעת, לפי קבלה שצורפה לתביעה, סך של 5,300 ₪ (כולל עבור הרכבה) המזגן עצמו עלה 3,100 ₪ וההרכבה 2,200 ש"ח. השכירות היתה לשנה עם אופציה ואולם בתום שנה הוסכם בין הצדדים על מועד פינוי. לקראת מועד הפינוי הודיעה התובעת לנתבעות שבכוונתה לפנות, בעת הפינוי, את הפרדת החשמל שביצעה בעת כניסתה למושכר וכן את המזגן שהתקינה. הנתבעות התנגדו וטענו כי לפי הוראות סעיף 16.01 להסכם השכירות שנחתם בין הצדדים, על התובעת להשאיר כל דבר שהוא חיבור קבע ואינו ניתן להפרדה. בעקבות התשובה הסכימה התובעת לוותר על פירוק הפרדת מערכת החשמל אך טענה כי זכותה לפרק את המזגן שאינו מחובר קבע והוא ניתן להפרדה. התובעת הזמינה טכנאי לביצוע הפירוק אך הנתבעות מנעו בכוח, לטענת התובעת, את פירוק המזגן והתובעת נאלצה להשאירו במקום. התובעת תובעת איפוא את עלות המזגן בסך 3,100 ₪ את הוצאות ההרכבה בסך 2,200 ₪, את עלות הטכנאי שהוזמן לבצע את הפירוק בסך 699 ₪ (צורפה קבלה), ועגמת נפש בסך 1,000 ₪ והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית 7,560 ₪.

הנתבעות טוענות כי סוכם במפורש, בעת חתימת הסכם השכירות, שהתובעת לא תהיה רשאית להסיר את מערכת הפרדת החשמל ולא את המזגן ובגין כך אף הופחתו דמי השכירות. הנתבעות טוענות כי לא מנעו בכוח את פירוק המזגן אלא הבהירו לתובעת כי לפי הוראות סעיף 16.01 להסכם השכירות היא לא רשאית להוריד את המזגן או את הפרדת החשמל. הנתבעות גם כפרו בסכומים הנתבעים ובזכות התובעת לגבות את הסכומים הללו ובמיוחד את הסכום עבור ההרכבה והפירוק של המזגן.

העידו בפני מנמהל התובעת ומנהל הנתבעות, האחראי על השכרת המושכר. כל צד חזר על טענותיו.

נציג התובעת טען כי לא היה כל סיכום מפורש לגבי המזגן שהוא ישאר בידי הנתבעות. הוא הבהיר כי מראש ביקש להתקין את החלק הפנימי של המזגן על לוח עץ כדי שהוא לא יהיה מחובר קבע למבנה. לפי עדותו, את מערכת הפרדת החשמל שעלתה כ- 11,000 ₪ הוא השאיר במקום כיון שהיא מחוברת קבע למבנה ולפי הוראות סעיף 16.01 להסכם, ואולם המזגן אינו מחובר ולכן היה צריך לאפשר לו לפרק אותו.

נציג הנתבעות העיד כי היתה הסכמה מפורשת שהמזגן ישאר כנגד הפחתת דמי השכירות ואולם הוא לא ידע לתת הסבר מדוע הדבר לא מצויין במפורש בהסכם, על אף שהוא אישר שהוחלפו כמה טיוטות ונעשו שינויים עד שנחתם ההסכם הסופי. הוא גם לא נתן הסבר מספק מדוע טענה זו של הסכמה מפורשת לא הועלתה במכתב שכתבה ב"כ הנתבעות לב"כ התובעת בקשר למזגן ובו טענה רק שאין לפרק את המזגן לפי הוראות סעיף 16.01 להסכם ולא טענה שהיתה הסכמה מפורשת שהמזגן לא יפורק כנגד הפחתת דמי השכירות.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי מסקנה כי יש לקבל את התביעה ואולם סכום התביעה כולל מרכיבים שאין מקום לקבלם. באופן עקרוני מסכים אני עם טענות התובעת לפיהן מזגן מפוצל אינו בגדר דבר המחובר חיבור של קבע למבנה. על אחת כמה וכמה בנדון דנן כאשר המזגן לא חובר ישירות למבנה אלא לחתיכת עץ.

אינני מקבל את טענת הנתבעות כאילו הוסכם במפורש בעת חתימת ההסכם שהמזגן יישאר במבנה ותמורתו הופחתו דמי השכירות.

ראשית, סביר להניח שאם זו היתה ההסכמה, היא היתה באה לידי ביטוי בהסכם עצמו, שאף לפי עדותו של נציג הנתבעות, עבר שינויים והוחלפו טיוטות לפני חתימתו הסופית.

שנית, טענה זו לא הוזכרה במכתב התשובה שכתבה ב"כ הנתבעות לב"כ התובעת שצורף כנספח ה' לתביעה. אילו הטענה היתה נכונה ברור שהיא היתה מוזכרת במכתב התשובה.

התוצאה היא איפוא שהתובעת היתה זכאית לקבל את המזגן ביציאתה והעובדה שהנתבעות מנעו זאת ממנה מזכות אותה בפיצוי ואולם בענין גובה הפיצוי יש להתחשב בנתונים הבאים:

התובעת השתמשה במזגן למעלה משנה לכן אין מקום לתת לה פיצוי לפי ערכו של מזגן חדש.

את הרכבת המזגן היתה התובעת חייבת לעשות גם אם היא היתה מקבלת אותו בסוף תקופת השכירות. לפיכך, אין מקום ליתן פיצויי בגין הרכבת המזגן.

את פירוק המזגן היתה צריכה התובעת לעשות גם אם היא היתה מקבלת את המזגן בסוף תקופת השכירות. לפיכך, אין מקום למתן פיצוי על הפירוק.

הסכום שנתבע בגין עגמת נפש גבוה ואינו פרופורציונלי לחיוב האמיתי שיש לחייב בו את הנתבעות.

התוצאה היא איפוא שאני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סך של 2,800 ₪ וכן את הוצאות האגרה וכן שכ"ט עו"ד בסך 750 ₪.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ג' אדר א תשע"א, 07 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ