אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ג'ואמיס סולימאן נ' אייל ליפקין ואח'

ג'ואמיס סולימאן נ' אייל ליפקין ואח'

תאריך פרסום : 09/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
5546-06
31/01/2010
בפני השופט:
אחסאן כנעאן

- נגד -
התובע:
ג'ואמיס סולימאן
הנתבע:
1. אייל ליפקין
2. סופר פלסט 2003 בע"מ
3. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

1.התובע יליד 15.9.1987, אין חולק בין הצדדים כי נפגע בתאונת עבודה ביום 7.3.06.

2.בזמן אירוע התאונה, היה התובע עובדו של הנתבע מס' 1, בעוד שהנתבעת 2 שימשה כבעלת המפעל בו אירעה התאונה, ואילו הנתבע מס' 3 הייתה המבטחת של הנתבע מס' 2 בביטוח צד ג'.

3.נסיבות אירוע התאונה היו כדלקמן: הנתבע מס' 1 הוזמן ע"י הנתבעת מס' 2 לבצע עבודות של התקנת מערכות אבטחה. לצורך כך, היה אמור הנתבע מס' 1 למתוח כבלי תשתית על גג המפעל (כאשר ישנה מחלוקת לגבי השאלה הרעיון של מי זה היה להניח את התשתית היכן שהונחה). אין חולק בין הצדדים כי גג המפעל הינו גג בעל שיפוע תלול, הבנוי מאסבסט, ומדובר בגג שביר.

4.בעת שעלה התובע על הגג, הנחה הנתבע מס' 1 את התובע ועובד נוסף שהיה איתו לדרוך על הפטות, היכן שרואים את החיבורים של הכבלים והיכן שרואים ברגים בולטים. התובע טען כי הלך לרוחב הגג, כאשר הוא מושך את הכבל, ועובד נוסף עזר לו למשוך את הכבל מלמטה, ובעודו מתקדם לעבר מצלמה שהונחה, נשבר לפתע האסבסט, ונפל על הרצפה של המפעל.

5.שמעתי את עדותם של התובע, העובד הנוסף שהיה עימו, מר גלעד, וכן מומחה בטיחות מטעם התובע, ואילו מטעם הנתבע 1 העיד הוא בעצמו, ומטעם הנתבעות מס' 2-3 העידו מר רפי עדס, וכן מומחה בטיחות מטעמן.

6.אין חולק גם בין הצדדים כי לא סופק לתובע כל אמצעי בטיחות, כגון לוחות זחילה או רתמות קשירה. המחלוקת ניטשת סביב השאלה על מי החובה לספק את אותם אביזרי בטיחות.

7.לאחר ששמעתי את הראיות, הנני סבור כי מוטלת על הנתבעים 1 ו-2 מלוא האחריות לאירוע התאונה. על פי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים) תשמ"ו 1986, מוטלת על תופס מפעל חובה לספק לבעלי המקצוע העובדים על גג שביר אמצעי בטיחות, כגון לוחות זחילה או רתמות קשירה, אלא אם כן הוא העביר את האחריות לגורם אחר (ר' תקנה 16). במקרה זה לא הוכח כי האחריות הועברה למאן דהוא, ולכן האחריות בעניין זה רובצת על הנתבעת מס' 2.

8.יחד עם זאת, החובה המוטלת על תופס המפעל אינה פוטרת את המעביד מלדאוג לעובדיו. שומה על המעביד אף הוא לספק אמצעי בטיחות לעובדיו, ולוודא כי אלה משתמשים בהם. לכן, גם על הנתבע מס' 1 מוטלת האחריות לספק אמצעים אלה, אשר אין חולק כי לא סופקו.

9.באשר למחלוקת אשר ניטשה בין הנתבעים לגבי השאלה הרעיון של מי זה היה לבצע את העבודה ולהניח את כבלי התשתית על הגג, הנני מייחס משמעות זניחה בעניין זה. מתצהירו של מר רפי עדס, נ/4, סעיף 6, עולה בבירור כי מר רפי עדס הראה, ביום שהנתבע 1 ועובדיו הגיעו למפעל, היכן נמצא המחשב, וטוען אף שהוא ידע שהנתבע מס' 1 החליט להעביר את הכבלים על הגג. אמנם במהלך עדותו ניסה מר עדס לטעון כי ביום שהנתבע ועובדיו הגיעו למפעל הוא בכלל לא היה שם, ולכן לא ידע כי יש בכוונת הנתבע 1 לעלות על הגג. אולם, עדות זו עומדת בסתירה לתצהיר שהגיש, שם טען במפורש כי הודיע לנתבע מס' 1 כי מדובר בגג שביר (ר' סעיף 7).

10.לכן אני קובע כי הנתבעת מס' 2 ידעה כי יש בכוונת הנתבע 1 לבצע את העבודה על הגג, וכי מדובר בגג שביר, ולכן היא נכשלה, כאשר לא סיפקה לעובדי הנתבע 1 את אמצעי הבטיחות הנדרשים.

11.עוד אינני מקבל את טענת הנתבע 1, לפיה עבודתו מתמקדת אך ורק במעבדה, אשר כל הסיכון הכרוך בה הינו לכל היותר נפילת מקלדת על רגלו של עובד, ופועל יוצא מכך, העבודה על הגג לא הייתה בגדר הצפיות. מעביד אשר מעסיק עובדים, אמור לדאוג לעובדיו בכל מצב ובכל סיטואציה הקשורה לעבודה, ולא להתנער מחוצנו בטענות מוזרות ומשונות. הנתבע מס' 1 הודה בפניי, כי כשהחל את העבודה על הגג ידע שמדובר בגג שביר (עמ' 48, ש' 2-1). הטענה כי אמצעי הבטיחות הנדרשים לצורך עבודה בגג אינם נהירים לנתבע מס' 1, בהיותו עובד מעבדות, איננה רלבנטית, שכן אי ידיעת הדין אינה פוטרת.

12.בנוסף, טענת המעביד שמלכתחילה התשתית הייתה אמורה להיות מונחת בתוך המפעל, להבדיל מהגג, ולכן לא נקט אמצעי הזהירות המתבקשים, אף היא איננה רלבנטית, שכן גם בעבודה בתוך המפעל ישנם סיכונים של עבודה בגובה, כגון עלייה על סולמות, דבר המסכן את העובדים, ומחייב את הנתבע מס' 1 לנקוט באמצעי הזהירות המתבקשים.

13.אינני מקבל את טענת המעביד כי העבודה על הגג לא הייתה בגדר הצפיות. המעביד ידע כי העבודה אמורה להתבצע שם, ואם לא היה ערוך בהתאם לביצוע אותה עבודה, יכול היה להפסיקה באותו רגע, להתכונן ולהצטייד בציוד מתאים, ולא להסתכן ולסכן את עובדיו, ולעלות על הגג. כמו כן, המדובר בסכנה היוצאת מגדר הרגיל, ולכן מטילה חובה על הנתבע מס' 1 לנקוט באמצעים למניעת הנזק, ומשלא נקט הנתבע מס' 1 באמצעים כלשהם, האחריות מוטלת לפתחו.

14.אני דוחה את טענת הנתבע 1, לפיה התובע חתם על שטר סילוק. התובע הכחיש זאת, מה עוד שלא הוצג בפניי כל שטר חתום ע"י התובע, אשר יש בכוחו לסלק את תביעת התובע. תנאי הוא בשלב כי הוא יחול להיכנס לתוקף רק לאחר חתימת התובע עליו.

15.כמו כן, הוכח בפניי כי לנתבעת מס' 2 היה קצין בטיחות חיצוני, אשר הנתבעת מס' 2 כלל לא טרחה להודיע לו כי יש כוונה לבצע עבודות על גג המפעל (ר' עמ' 52 ש' 22), שם הודה מר עדס כי לא ראה לנכון שקצין הבטיחות יפקח מה הקבלנים עושים בשטח, וכי לא התייעצו עמו לגבי העבודה הספציפית.

16.מכל הטעמים לעיל, הנני מטיל את האחריות המלאה לאירוע התאונה על הנתבעים 1 ו-2. לא התייחסתי לחוות הדעת של מומחה הבטיחות, שכן לעניות דעתי, אלה הובאו למעלה מן הצורך, כאשר אין חולק בין הצדדים כי התובע נפל מגג שביר, ואין חולק עוד מה החוק והתקנות קובעים בעניין זה. באשר לחלוקת האחריות, הנני סבור כי יש להטילה באופן שווה, הן על הנתבע 1 והן על הנתבע מס' 2.

17.באשר לרשלנות תורמת, אין מקום להטילה כלל על התובע. מדובר בתובע שהיה בן 19 בעת אירוע התאונה. התובע לא קיבל כל הדרכה לפני העלייה לגג. עצם העובדה כי התובע ידע כי מדובר בגג שביר, ובכל זאת עלה, אינה אמורה להיות לחובתו, שכן הוא ביצע עבודה למען מעבידו ובהוראתו, וזה האחרון פשוט הטיל עליו סיכונים בלתי מתקבלים על הדעת. הוא דרש ממנו לבצע עבודה כמו לוליין, בדמות הליכה על סימנים היכן שנמצאת הפטה.

הלכה פסוקה היא, כי טעות של עובד בלהט העבודה אינה מקימה אשם תורם על העובד. נפסק עוד, כי עד שבאים לקבוע אשם תורם מצד עובד הנפגע, יש לקחת בחשבון שהעובד עלול, בלהט העבודה, גם למעוד, ואין לראות בכך רשלנות תורמת בהכרח (ר' ע"א 477/85 בוארון נ' עיריית נתניה, פ"ד מב(1) עמ' 415, 425).

18.נפסק אף לאחרונה כי אין להטיל אשם תורם כלשהו על עובד אשר עבד במסגרת עבודה התנדבותית, והתבקש לבצע עבודה על גג של מבנה, ובעת שדרך על פתח העשוי פיברגלאס, נשבר והמערער נפל דרכו (ר' ע"א 4446/06, וולטון נ' המרכז הבהאי העולמי חיפה ואח', פורסם ביום 23.12.09).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ