אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ג'ואמיס נ' הייב ואח'

ג'ואמיס נ' הייב ואח'

תאריך פרסום : 05/07/2010 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי נצרת
11394-05-10
04/07/2010
בפני השופט:
דוד חשין

- נגד -
התובע:
עבדאללה ג'ואמיס ע"י ב"כ עוה"ד אדם פיש ואח'
הנתבע:
1. חסן הייב
2. מועצה מקומית זרזיר
3. רשת עמל 1
4. משרד החינוך והתרבות/המשרד הראשי

החלטה

בפניי בקשה מיום 20.6.10 לתיקון העתירה המינהלית שהגיש המבקש ביום 6.5.2010.

המבקש הינו חבר המועצה המקומית זרזיר, היא המשיבה 1 (להלן – המועצה), ומשמש כיו"ר ועדת החינוך במועצה. עניינה של העתירה בטענת המבקש לפיה המשיב 1 (ראש המועצה) פועל בניגוד להחלטתה מיום 21.2.10 של מליאת המועצה, בכך שאינו מפרסם לאלתר מכרז להפעלת בית הספר התיכון המקומי (להלן - התיכון), ומותיר את הפעלתו, גם במהלך שנת הלימודים תשע"א, בידי המשיבה 3 (רשת - עמל 1) מכוח הסכם שנחתם בינה לבין המשיבה 2 ביום 27.8.1997 (להלן - ההסכם).

בתשובתה לעתירה ציינה המשיבה 3, בין יתר טענותיה, כי נעתרה לבקשת המשיבה 2 להפעיל, מלבד התיכון, גם את חטיבת הביניים המקומית (להלן - החטיבה) בשנת הלימודים תשע"א. בתגובה למידע זה, שלטענתו לא היה מודע לו קודם לכן, הגיש המבקש בקשה זו, להתיר לו להגיש עתירה מתוקנת.

טענות הצדדים

לטענת המבקש, ההחלטה להעביר למשיבה 3 את הפעלת החטיבה, ללא הליך מכרזי כלשהו ואף מבלי שקדמה לכך החלטת מועצה, או אפילו דיון בה, הינה פגומה מיסודה. לפיכך, מבקש הוא "להעלות טענות נוספות לעניין זה, ולתקן את הסעד המבוקש באופן שיחול גם על חטיבת הביניים" (סעיף 7 לבקשה).

בנוסף טוען המבקש, כי מנהל מחלקת החינוך של המשיבה 2 שלח למשיבה 3 מכתב נושא תאריך 30.3.09, המודיע על הפסקת ההסכם עימה (להלן – המכתב). על פניו, כך המבקש, הדבר סותר את טענת המשיבים לפיה המשיבה 2 לא הייתה רשאית להודיע למשיבה 3 על סיום ההסכם לאחר חודש ינואר. המבקש מציין, כי אינו רואה בעניין זה סיבה עצמאית לתיקון העתירה, בהיותו סבור כי המסמך יכול להיות מוגש גם באמצעים דיוניים אחרים.

מנגד טוענים המשיבים 1 ו- 2 (להלן - המשיבים), כי עניינה של העתירה נעוץ באי מילויו של ראש המועצה אחר החלטת מליאת המועצה, וכי הדבר שונה בתכלית מעניינו של התיקון המבוקש, המהווה תקיפה של החלטה אחרת, שונה ונפרדת, של ראש המועצה. במצב דברים זה, טוענים המשיבים, תיקון העתירה ישנה לחלוטין את מערך הטיעונים בתיק תוך הכנסת שינויים מפליגים ויסודיים בכתב העתירה המקורי באופן שעלול לסרבל ולהאריך את הדיון. בנוסף טוענים המשיבים, כי לא ברור על שום מה השתהה המבקש משך כחודש ימים בטרם הגיש בקשתו וכי הדבר נוגד את מהותו ותכליתו של ההליך המינהלי, שעיקרו מתן סעד מהיר ויעיל.

המשיבה 3 מתנגדת אף היא לבקשת התיקון מנימוקים הדומים בעיקרם לאלה שהעלו המשיבים, בהוסיפה טענה לפיה הגשת הבקשה בשלב זה נגועה בשיהוי ניכר עד כי נראה שהתנהלות העותר נגועה בחוסר תום לב ובהיעדר ניקיון כפיים. באשר למכתב שנשלח על ידי מנהל מחלקת החינוך במשיבה 2, טוענת המשיבה 3, כי אינו רלבנטי לבירור העתירה ואין בו כדי לסייע לעותר. בנוסף טוענת המשיבה 3 כי לא נמצא שהמכתב כלל התקבל במשרדיה.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, וכן בעתירה ובכתבי התשובה, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות המקרה אין מקום להיעתר לבקשת התיקון.

ככלל, בבקשות לתיקון עתירה מינהלית נהוגה גישה מתירנית וגמישה, בדומה לגישה הנהוגה בבקשה לפי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984. כך, כבר נפסק כי:

"ככל שהדבר נוגע לתיקון עתירה מנהלית ובייחוד בשלב המוקדם שבו אנו מצויים, אנו סבורים כי על בית המשפט לעניינים מנהליים להפעיל את שיקול הדעת המסור לו בתקנה 8(1) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים, באופן מדרגי, בדומה לגישה הננקטת לעניין תיקון כתבי טענות, על פי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזאת על מנת שבית המשפט לעניינים מנהליים יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, וכן על מנת למנוע ריבוי התדיינות שלא לצורך" (עת"מ (ת"א) 1187/02 גלי דנון נ' עיריית הרצליה, ניתן ביום 4.3.2003; ראו גם עת"מ (נצרת) 10 - 05 - 4060 מפלסי הצפון בע"מ נ' עירית עפולה, ניתן ביום 8.6.10).

גישה זו קנתה לה שביתה בבית המשפט העליון, אשר פסק כי:

"גישה מרחיבה זו, המאפשרת הגשת כתבי טענות מתוקנים על מנת לברר את השאלות השנויות במחלוקת נהגה ונוהגת בכל השנים גם בבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, ואין יסוד שלא להחילה – באופן מרחיב וגמיש – גם בבית המשפט לעניינים מנהליים, תוך התחשבות בכך שההליך המנהלי כורך בחובו עניינים ציבוריים, החורגים מגדר עניינם של הצדדים לדיון הקונקרטי, ויש להם השלכה ישירה על הציבור בכללותו". (עעמ 5674/04 עיריית תל-אביב-יפו נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניה בע"מ, ניתן ביום 4.6.2008, פסקה 9).

ואולם, כפי שנאמר שם (בפסקה 8), לא כל אימת שהתיקון המבוקש נדרש לצורך בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, ייעתר בית המשפט לבקשה:

"בצד האמור, לא בכל מקרה בו התיקון המבוקש נדרש לצורך בירור השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, ייעתר בית המשפט לבקשה. 'זיקתו האמיצה של התיקון המבוקש לפלוגתא האמיתית בין הצדדים אינה חזות הכול. חריגים לכלל זה הינם מקרים שבהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהייתה קמה לו אם הייתה מוגשת הבקשה מחדש' ... עוד נקבע כי אם היעתרות לבקשה תגרום ל'הכבדה רבה והארכת הדיון וסרבולו' יהיה בכך שיקול לדחייתה ...".

בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט רובישטיין, עמד על השיקולים שידריכו את בית המשפט בדונו בבקשה מסוג זה ועל האיזון הראוי ביניהם, כלהלן:

"ט"ז. המחבר ש' לוין (תורת הפרוצדורה האזרחית) מציין (עמ' 110) בפרשנות תקנה 92 את מורי הדרך או התמרורים, כלשונו, שהציבה הפסיקה כדי לשקול את האינטרסים הרלבנטיים, והוא מסווגם לשלושה: אינטרס בעל הדין מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית, אינטרס המשיב שיריעת המשפט לא תורחב שלא לצורך, ואינטרס הציבור (ואוסיף – שבית המשפט מייצגו לדידי ביעילות ההליכים); אכן, ככל שהשאלה נשוא ההליך 'אמיתית' יותר, כך יגבר האינטרס לאפשר את התיקון. המחבר ד' שוורץ (סדר דין אזרחי, חידושים, תהליכים ומגמות (תשס"ז)), פורש יריעה רחבה במישור הדיון האזרחי, הרלבנטית לענייננו, ומהותה המפגש 'שבין עקרון תום הלב לכללי סדרי הדין' (עמ' 98), והוא מציין (עמ' 99-98):

'מהצד האחד ניצב עקרון תום הלב, שאין כמותו לשקף את כוח התערבותו של בית המשפט ויכולת השלטת הערכים שהוא רואה אותם כראויים למיטב שיפוטו, ומנגד עומדים כללי הדיון האזרחי בשיטת הדיון האדוורסרית ... המשמעות המוצעת לעקרון תום הלב בהקשר של סדרי הדין היא של הגינות דיונית בין בעלי דין יריבים. מבחן העזר המרכזי לבחינת התנהגותם של בעלי הדין יהא: עד כמה התנהגותם משרתת את הצבת הפלוגתאות השנויות באמת במחלוקת ביניהם, מהותן, בירורן וההכרעה בהן'.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ