אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ג'הג'אה וליד נ' מרעי סאמי ואח'

ג'הג'אה וליד נ' מרעי סאמי ואח'

תאריך פרסום : 16/05/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
4112-07
12/05/2010
בפני השופט:
עירית הוד

- נגד -
התובע:
ג'הג'אה וליד ע"י ב"כ עו"ד מחאג'נה הנא
הנתבע:
1. מרעי סאמי
2. הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

רקע ותמצית טענות הצדדים

לפניי תביעה נזיקית במסגרתה עותר התובע, יליד 28.11.85, כי בית המשפט יחייב את הנתבעת 2 לפצותו בגין נזק גוף אשר נגרם לו, לטענתו, בתאונת דרכים מיום 5.7.06 בה היה מעורב רכב בעל מ.ר 90-246-88 (להלן: "הרכב"). התביעה הוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד).

התביעה הוגשה נגד הנתבע מס' 1 (להלן:"הנתבע") בטענה, כי הוא נהג ברכב נשוא התובענה במעד הרלוונטי. הנתבעת, הראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "הראל"), כשמה כן היא, חברה רשומה העוסקת בעסקי הביטוח. במועדים הרלוונטיים לתובענה ביטחה הנתבעת את הרכב בפוליסה שפרטיה בכתב התביעה, בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי, תש"ל-1970.

התובע טוען, כי ביום 5.7.06, בעת שהיה הולך רגל, נדרס על ידי הרכב נשוא התובענה, שעה שהנתבע נהג ברכב. התובע טוען, כי בעקבות התאונה, הוא נחבל במרבית חלקי גופו ובמיוחד בראש ובכתף השמאלית. ממקום התאונה הובהל התובע, באמצעות אמבולנס, לבית חולים הלל יפה. שם נבדק ואובחן, כי התובע סובל מרגישות והגבלה בתנועות הכתף. התובע שוחרר לביתו עם המלצה להמשך מעקב רופא אורטופד ומנוחה בת שבוע. ביום 12.7.06 ומשלא חלה הטבה במצבו פנה התובע למומחה בתחום האורטופדיה אשר הפנה אותו לבדיקת US. צילום רנטגן אשר עשה התובע ביום 18.7.06 העיד על שברים קורטיקליים בחלקם, שבר תלישה עם קרעים זעירים חלקיים בגיד הסופראספינטוס.

רופאת משפחה אשר טיפלה בתובע המליצה לו להיות במנוחה עד ליום 30.9.06 ולהימנע מביצוע פעולות הדורשות מאמץ בידיים. בעקבות התאונה, היה התובע במעקב רופא אורטופד אשר המליץ לו להמשיך בקבלת טיפולי פיזיותראפיה. לטענת התובע, מאז התאונה ועד היום הוא מקבל טיפולים רפואיים בתחום האורטופדיה והפיזיותראפיה. התובע טוען, כי בעקבות התאונה הוא החל לסבול מכאבים עזים בכתף שמאל המלווים בהגבלה בתנועות.

לטענת התובע, טרם התאונה היה בריא בגופו ובנפשו. במועד התאונה היה התובע חייל בשירות סדיר והשתכר סך של 704 ₪ נטו לחודש. לטענתו, בעקבות התאונה הוא נמנע מלבצע פעולות הדורשות אף מאמץ פיזי קטן. עוד טוען התובע, כי בעקבות התאונה הוא זקוק לעזרת הזולת לשם מילוי צרכיו. כן, נגרמו וייגרמו לו בעתיד הוצאות כספיות לשם נסיעות וטיפולים רפואיים.

התובע עותר לפיצוי בגין הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד, נסיעות לעבר ולעתיד, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, הפסד השתכרות לעתיד וכאב וסבל.

הראל מתנגדת לתובענה וטוענת, כי דינה להידחות. הראל מכחישה את נסיבות התאונה. לטענתה, אין ממש בטענה, כי הנתבע נהג ברכב בעת התאונה, אלא בעת התאונה נהג ברכב אמג'ד סאמי קאסם (להלן:"אמג'ד) אשר לא היה בעל רישיון נהיגה במועד האירוע. לטענת הראל, עסקינן במקרה של החלפת נהגים במטרה לזכות בפיצוי שלא כדין. הראל טוענת, כי אין עסקינן בתאונה כמשמעות המונח בחוק הפלת"ד, לאור העובדה שהתובע קפץ ביוזמתו ובמכוון על הרכב ובשל כך נפגע. לטענתה, מתיק המשטרה עולה, כי נעשה ניסיון ברור לשיבוש הליכי משפט מצד התובע ומקורביו.

הראל מכחישה את נזקיו הנטענים של התובע. לטענתה, עסקינן בנזקים מוגזמים, מופרזים ומופרכים. לטענת הראל, פגיעת התובע קלה וחולפת והוא החלים ממנה לחלוטין. לטענתה, אין לפגיעת התובע השלכות תפקודיות כלשהן. לטענת הראל, התובע לא עשה, או לא עשה די, לשם הקטנת נזקיו.

הנתבע מתנגד לתובענה וטוען, כי דינה להידחות. לטענתו, ביום התאונה ביקש ממנו התובע, כי הוא יאסוף אותו ברכבו. הנתבע טוען, כי הוא הגיע למקום בכדי לאסוף את התובע ונסע באיטיות בכדי לאסוף אותו. לטענתו, לפתע קפץ התובע על הרכב. לטענת הנתבע, אמג'ד ירד בכדי לבדוק את העניין בעוד שהוא החזיר את הרכב לבית משפחתו של אמג'ד ולאחר מכן חזר לזירת האירוע ובהמשך נסע לבית החולים הלל יפה. לטענתו, התובע לא נפגע בגופו ולחלופין פגיעתו הייתה קלה וחולפת.

הראיות

מטעם התובע העידו התובע ואמג'ד דאר קאסם (להלן: "אמג'ד"). מטעם הנתבע העיד הנתבע עצמו. מטעם הראל העידו שאדי מזאריב- העובד במחלקת הסיור במשטרת עירון וואדי ערה, ורס"מ חיים דסה- שוטר במשטרת עירון.

דיון ומסקנות

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת באשר לנסיבות התאונה. הצדדים חלוקים בשאלה האם התובע נפגע בתאונת דרכים כהגדרת המונח בחוק, אם לאו, וכן חלוקים בשאלת זהות נהג הרכב במועד התאונה. כפועל יוצא מהמחלוקת האמורה, חלוקים הצדדים בשאלה האם על הנתבעים לפצות את התובע בגין נזקיו הנטענים. בהתאם להחלטה מיום 15.4.08 נקבעה התובענה לדיון בשאלת החבות.

לאחר עיון במכלול טענות הצדדים והחומר אשר הוצג לפניי מצאתי, כי דין התובענה להדחות, כפי שיפורט.

התובע טוען, כי נפגע בתאונת דרכים בעת שהיה הולך רגל ונדרס על ידי הרכב נשוא התובענה, שעה שהנתבע נהג ברכב (סעיף 4 לכתב התביעה). על כתפי התובע מוטל הנטל להוכיח תביעתו ועליו להוכיח, כי נפגע בנסיבות הנטענות על ידו. מצאתי, כי לא עלה בידי התובע להרים את הנטל המוטל על כתפיו.

התובע העיד, כי ביום התאונה הוא יצא מהבסיס הביתה והתקשר לנתבע ולאמג'ד בכדי שיאספו אותו מהצומת. לטענתו, הם אמרו לו שהם יחכו לו בתחנה. התובע העיד, כי הוא הגיע למקום לפניהם, כאשר לטענתו, אחרי התחנה יש כביש שרות. לטענת הנתבע, לפני שחבריו הגיעו, הוא התקדם לכביש השירות, הרכב הגיע למקום והוא היה עם הגב לכיוון הרכב. לטענתו, הכביש היה צר והוא הלך. התובע העיד, כי הנתבע נהג ברכב וחשב שהוא יזוז הצידה בעוד שהוא חשב שהנתבע יעצור. לדבריו, לא הייתה לו ברירה, או לקפוץ על מכסה המנוע או להיכנס מתחת לרכב. לטענתו, הנתבע דרס אותו ועצר אחרי שני מטר. התובע העיד, כי הוא היה על הרצפה וכי הוא דימם והיה בהלם. לטענתו, הוא, אמג'ד והנתבע פחדו (עמ' 9 ש' 9-21). התובע נשאל ממה הם פחדו והשיב, כי היות והם החיילים היחידים בכפר מאיימים עליהם. לטענתו, הוא פחד לריב איתם היות והם החברים הכי טובים שלו (עמ' 10 ש' 1-2). הסברו של התובע באשר לנסיבות בגינן הם פחדו לאחר התאונה אינו סביר בעיניי ומעורר ספק באשר לאמיתות גרסת התובע.

כאמור לעיל, התובע העיד, כי לא הייתה לו ברירה וכי אם הוא לא היה קופץ על מכסה המנוע, הרכב היה עולה עליו. בהמשך שב התובע והעיד, כי הייתה בינו לבין חבריו אי הבנה שכן הם חשבו שהוא יזוז והוא חשב שהם יעצרו. לטענתו, היות והרכב היה צמוד אליו אז בלית ברירה הוא קפץ על מכסה המנוע (עמ' 13 ש' 6-8). טענת התובע, כי הוא קפץ על מכסה המנוע משום שהרכב היה קרוב אליו והוא חשש, כי יידרס במידה ולא יקפוץ על מכסה המנוע איננה אמינה בעיניי. סבורני, כי עסקינן בגרסה בלתי סבירה המעוררת חשד, כי ככל שהתובע קפץ על מכסה המנוע הרי שעשה כן בנסיבות שונות ומטעמים שונים מהנטען על ידו.

כאמור, התובע טען, כי הבחין בחבריו אשר הגיעו למקום ברכב אולם המשיך בהליכתו. התובע נשאל מדוע לא עצר כאשר הוא ראה שחבריו הגיעו למקום והשיב, כי הוא אינו אוהב לעצור (עמ' 16 ש' 8). בהמשך הוסיף, כי הוא היה במדים והוא חשב שיגידו משהו על זה שהוא עוצר ליד הבית עם מדים. נטען בפניו, כי יש כביש שירות והתובע השיב, כי יש בתים ליד הכביש שרות. התובע נשאל עד מתי הוא חשב שהוא ימשיך ללכת והשיב, כי הוא חשב שהוא כבר יהיה בסיבוב כשהם יגיעו. לטענתו, הוא העדיף לעצור בסיבוב ולא ליד בתים שם ירקו עליו ולכן הוא העדיף להמשיך ללכת (עמ' 16 ש' 6-14). עדותו של התובע לפיה המשיך ללכת במקום להיכנס לרכב חבריו משום שפחד, כי במידה ויעצור לרגע קט בכדי להיכנס לרכב ירקו עליו היות והוא לבש מדים, איננה אמינה בעיניי כלל. התרשמתי, כי התובע ביקש לתרץ את התנהגותו הנטענת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ