אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ג'בר ואח' נ' מדינת ישראל

ג'בר ואח' נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 03/02/2010 | גרסת הדפסה
ה"ת
בית משפט השלום חדרה
26417-11-09
16/12/2009
בפני השופט:
נאסר ג'השאן

- נגד -
התובע:
1. מחמד ג'בר
2. אחמד ג'בר

הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

1.זוהי בקשה להחזרת תפוס, בהתאם לסעיף 34 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) התשכ"ט 1969 (להלן : "פקודת סדר הדין הפלילי")

2.במסגרת ת.פ 3495-10-09 הוגש כנגד המבקש מס' 1 כתב אישום בגדרו יוחסה לו הסעת תושב זר שלא כדין, עבירה בניגוד לסעיף 21א (ג) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב 1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"). עפ"י עובדות כתב האישום, ביום 4/10/09 בצומת כפר קרע, הוביל המבקש מס' 1 עשרים שוהים בלתי חוקיים תושבי אזור יהודה ושומרון במשאית מסוג מרצדס מ.ר 81-639-14 (להלן : "המשאית").

3.המשטרה תפסה את המשאית וכנגד המבקש מס' 1 הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. כיום, שוהה המבקש מס' 1 במעצר בית מלא בפיקוח איזוק אלקטרוני.

4.לטענת המבקשים (המבקש מס' 2 הוא אחיו של המבקש מס' 1 ), המשאית רשומה על שם המבקש מס' 1 אך היא משמשת את העסק המשפחתי. לטענת המבקשים, המשאית משמשת לצורך חלוקת מזון בקו חלוקה עבור חברת "השופרסל" (ראו טענות ב"כ המבקשים במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 15/12/09). לטענת המבקשים, מדי יום ביומו נגרם להם נזק כבד כתוצאה מהשבתת המשאית.

5.עוד מוסיפים המבקשים, כי שווי המשאית הוא כ- 280,000 ₪ וכי רשום שעבוד על זכויות המבקש מס' 1 במשאית לטובת בנק דיסקונט וזאת להבטחת הלוואה שיתרתה, נכון להיום, עומדת על סך 135,000 ₪.

6.המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובתה מעלה המשיבה טענה אחת המצדיקה, לשיטתה, דחיית הבקשה והיא- כי בכוונת המשיבה לעתור לחילוט המשאית במידה והמבקש מס' 1 יורשע בדין, וזאת מכח סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי.

7.בטרם אפנה להכריע בבקשה, אני מוצא לנכון לציין מספר עובדות שאינן שנויות במלוקת: אין מחלוקת, כי ישנן ראיות לכאורה לכך, שהמבקש מס' 1 ביצע את המיוחס לו בכתב האישום (דברי ב"כ המבקשים בעמוד 2 לפרוטוקול). אין מחלוקת, כי המשאית שנתפסה היא המשאית האמורה בכתב האישום (סעיף 6 לבקשת המבקשים).

חילוט לאחר הרשעה בעבירות לפי חוק הכניסה לישראל:

8.עפ"י תגובת המשיבה, בכוונתה לעתור לחילוט המשאית בהתאם לסעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי הקובע בסעיף קטן (א) שבו כלהלן:

"על אף האמור בכל דין, רשאי בית המשפט, בנוסף על כל עונש שיטיל, לצוות על חילוט החפץ שנתפס לפי סעיף 32, או שהגיע לידי המשטרה כאמור בסעיף 33, אם האדם שהורשע במעשה העבירה שנעשה בחפץ או לגביו הוא בעל החפץ;דין צו זה כדין עונש שהוטל על הנאשם. "

9.הגם שקיים הסדר חילוט ספיציפי בחוק הכניסה לישראל (הקבוע בסעיף 12א(ד2)) נקבע, כי הוראות סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי גוברות על הסדר החילוט האמור בחוק הכניסה לישראל. משמע- המשיבה יכולה לעתור מכח הוראות סעיף 39 הנ"ל לחילוט הנכס אף במקרה שבו לא מתמלאים התנאים האמורים בסעיף 12א(ד2) לחוק הכניסה לישראל. (ראו לעניין זה : רע"פ 4105/06 ג'אבר נ' מדינת ישראל פורסם בתקדין עליון 2006 (3) (2/1/07) וכן בש"פ 6467/09 ראמי אבו חמידה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 18/9/09).

10.השאלה שעלי להכריע בה היא: האם ראוי בנסיבות העניין ליתן צו זמני, שיתיר למשיבה להחזיק את המשאית עד להכרעת בית המשפט בבקשת המשיבה לחילוטה ואם ניתן להבטיח זכויות המשיבה לחלט את המשאית בעתיד באמצעים אחרים שפגיעתם במבקשים פחותה.

טענת המשיבה- יש להחזיק את המשאית בידיה עד למתן החלטה בבקשה לחילוטה:

11.סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי הוא המקור הנורמטיבי המאפשר למשטרה לתפוס נכסים והוא קובע מספר חלופות לתפיסת נכס: חלופה ראשונה: באותו חפץ נעברה עבירה; חלופה שנייה: באותו חפץ "עומדים לעבור עבירה"; חלופה שלישית היא שהחפץ "עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה"; החלופה הרביעית היא שהחפץ ניתן "כשכר בעד ביצוע עבירה" ואילו החלופה החמישית היא שהנכס היה אמצעי לביצוע העבירה.

12.עיינתי בתגובת המשיבה ולא מצאתי כי היא טוענת לאחת מן החלופות הנ"ל (לרבות החלופה שתפיסת המשאית נועדה כדי למנוע ביצוע עבירות דומות בעתיד). הטיעון היחיד, אותו מעלה המשיבה, הוא, כי היא עתידה לעתור לחילוט המשאית ולהבטחת צו החילוט מבקשת היא כי המשאית תיוותר בידיה.

13.במהלך הדיון טען ב"כ המשיבה, כי המשיבה תבקש, אולי, להציג את המשאית במהלך המשפט. אני רואה עצמי פטור מלדון בטענה זו, לפחות בשלב זה, ממספר טעמים, ראשית, טענה זו לא נטענה כלל בתגובת המשיבה, ושנית, עיינתי בכתב האישום עצמו ואין זכר לרצון המשיבה להציג מוצג בפני בית המשפט. על- כן טענה זו ראוי כי תטען, במידה ויתוקן כתב האישום בעתיד.

צו זמני עד לחילוט:

14.כבר נפסק, כי לבית המשפט סמכות להורות, כי המשטרה תחזיק תפוס עד להכרעה בבקשת לחילוטו לפי סעיף 39 לפקודת סדר הדין הפלילי, אף אם התפוס אינו דרוש להצגה במהלך המשפט (ראו: רע"פ 1792/99 - אלי גאלי נ' משטרת ישראל פד נג(3), 312, בש"פ 342/06 חב' לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל(פורסם בתקדין עליון 2006)).

15.יחד עם זאת, בבוא בית המשפט להשתמש בסמכותו ל-"מעצר נכסים" עד למתן החלטה בחילוטם, עליו להפעיל שיקול דעת הדומה לשיקול דעת המופעל בעת דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים. לעניין הראיות לכאורה, די בשלב זה בראיות לכאורה המצביעות על "פוטנציאל חילוט" (ראו בש"פ 3750/09 אלהואשלה נגד מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 2/6/09 וכן ע"פ 4341/99 וידאל נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ג(3) 329). לעניין זה השתכנעתי כי קיימות ראיות לכאורה שיש בהן "פוטנציאל חילוט" , בשים לב להצהרת ב"כ המבקשים בדבר קיומן של ראיות אלה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ