אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ג'בר(אחר/נוסף) נ' מדינת ישראל

ג'בר(אחר/נוסף) נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 05/08/2013 | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים
39153-07-13
28/07/2013
בפני השופט:
משה סובל

- נגד -
התובע:
גולן ג'בר
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

1.ערר זה הוגש ביום 21.7.13 על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ד' פיינשטיין) מיום 10.7.13 בתיק מ"ת 13996-02-13, לפיה נדחתה – בשלב זה – בקשה שהגיש העורר לעיון חוזר בהחלטת בית משפט קמא מיום 19.2.13 ובהחלטת בית משפט זה (כב' סגן הנשיא מ' דרורי) מיום 22.2.13 בתיק עמ"ת 40826-02-13 שהורו על הימצאותו במעצר בית מלא.

2.העורר עומד לדין בבית משפט קמא יחד עם 11 נאשמים נוספים בכתב אישום המייחס לו עבירה של התפרצות וגניבה וכן עבירה של תקיפת שוטר בזמן מעצרו. עניינו של כתב האישום בהתפרצות למפעל באבן יהודה וגניבת תוצרתו בשווי של כמליון וחצי ש"ח. המדינה ביקשה את מעצרו של העורר (ושל נאשמים נוספים) עד תום ההליכים. בית משפט קמא החליט ביום 19.2.13, בין היתר נוכח הכרסום בראיות הלכאוריות נגד העורר, להזמין תסקיר מעצר שיבחן את אפשרות שחרורו למעצר בית. העורר ערר על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, שהחליט ביום 22.2.13 לשחררו למעצר בית מלא בבית אביו בירושלים המזרחית תחת פיקוחם של ארבעה ערבים.

3.הגם שחלפו למעלה מחמישה חודשים מאז הגשת כתב האישום, טרם ניתנה תשובה לאישום. מתן התשובה קבוע ליום 8.10.13, ושמיעת ההוכחות נקבעה למספר מועדים בחודשים ינואר ופברואר 2014.

4.נוכח התמשכות ההליכים הגיש העורר לבית משפט קמא ביום 20.6.13 בקשה לעיון חוזר בהחלטה בדבר מעצר הבית, כך שמעצר הבית יתבטל, ולחלופין – יתאפשר לעורר לצאת לעבודה ול"אוורור" יומי.

5.בדיון בבקשה שהתקיים ביום 10.7.13 נחקר מר אשרף אדריס, שהנו בעליו של עסק באזור התעשיה עטרות להובלת חומרי בנין, המוכן לקבל את העורר לעבודה תחת פיקוחו. ב"כ המאשימה התנגד ליציאת העורר לעבודה אצל מר אדריס, נוכח עברו הפלילי של האחרון (מר אדריס נדון לפני כשמונה שנים לשלוש שנות מאסר בגין עבירות נשק), וכן מאחר שמחקירתו של מר אדריס התברר כי הוא לא ישהה בבית העסק ברציפות עם העורר.

6.בתום הדיון החליט בית משפט קמא שלא לאשר את העבודה של העורר אצל מר אדריס. בית המשפט לא שלל באופן עקרוני הגמשה בתנאי מעצר הבית המלא והתרת יציאתו של העורר לעבודה. אלא שלדעת בית המשפט, העבודה המוצעת אצל מר אדריס אינה עבודה אמיתית, אלא "מדובר אולי בניסיון לעזור למשפחה אולי בפיקציה". כך, בשל העדר הצדקה כלכלית להעסקת העורר אצל מר אדריס נוכח גובה הכנסתו של האחרון והעובדה שעד כה הוא ביצע בכוחות עצמו את העבודה המשרדית אותה אמור כעת העורר לבצע. כמו כן, מר אדריס מסר בחקירתו כי בכוונתו לצאת לסידורים ולהשאיר את העורר בבית העסק כדי שישגיח על העובדים באמצעות המצלמות. בהעדר פיקוח רצוף על העורר בזמן העבודה לא ניתן לאשר את החלופה. בית המשפט הוסיף, לעניין התמשכות ההליך העיקרי, כי לא ברור האם ההתמשכות נעוצה רק בהתנהלותה של המאשימה או בשל ריבוי הנאשמים ואופן ניהול התיק על ידי הסנגורים השונים. בשולי ההחלטה נאמר כי העורר יוכל להגיש בכל עת בקשה נוספת ליציאה לעבודה, בתנאי שימצא מקום עבודה אחר.

7.העורר טוען כי הנמקותיו של בית משפט קמא אינן יכולות לעמוד. מר אדריס התייצב בבית המשפט והעיד כי הוא מוכן לקבל את העורר לעבודה, לשלם לו את שכרו, להוציא אותו מביתו לעבודה ולהחזיר אותו לביתו בסוף העבודה. בנסיבות אלה אין כל ביסוס להשערתו של בית משפט קמא כי מדובר בפיקציה שאינה עבודה אמיתית. מר אדריס אף התחייב לפקח על העורר בזמן העבודה ולהימצא לצידו במשרד הסגור שבו יעבוד. אמנם ייתכנו "רגעים מתים" בהם מר אדריס יצא לסידורים. אך באותם רגעים יהיה ניתן למצוא מפקח שיחליף את מר אדריס. משנמצא מקום עבודה סגור ומפקחים ראויים, יש להיעתר לבקשה ולהקל במעצר הבית, הנמשך זה כבר חמישה חודשים בהם העורר "מטפס על הקירות" ואינו רשאי לצאת אפילו לא לאוורור. חמור מכך: עד לסיום המשפט צפויה לחלוף תקופת זמן משמעותית בהרבה של לפחות שנה, שהרי ההוכחות לא יסתיימו לפני חודש פברואר 2014, ואפשר שגם אז שמיעתן לא תסתיים בהתחשב בהיקפו של כתב האישום המכיל 12 נאשמים ו-50 עדים. חלוף פרק זמן כה משמעותי משנה את נקודת האיזון שהייתה קיימת בעת מתן ההחלטה המקורית על מעצר הבית. השהות הממושכת במעצר בית מלא (ועוד קודם לכן חודש שלם במעצר מאחורי סורג ובריח) גרמה לעורר להפנים את הלקח ולהפנים את חומרת החשדות באופן המאיין את מסוכנותו, שהייתה מוגבלת עוד מלכתחילה בהתחשב בכרסום הראייתי נגדו ובעברו הפלילי (הכולל אך הרשעה ישנה אחת בעבירות אלימות, ללא כל הרשעה בעבירת רכוש). לדברי העורר, מר אדריס הוא המעסיק היחיד העומד על הפרק. ניסיונותיו למצוא מקום עבודה אחר לא צלחו, וסיכוייו למצוא מעסיק אחר שיסכים לפקח עליו ברציפות הנם קלושים.

8.העורר מוסיף ותוקף את אמירותיו של בית משפט קמא בדבר הסיבה להתמשכות ההליך העיקרי. לדבריו, לא היה מקום להטיל ספק בכך שמלוא האחריות לכך רובצת לפתחה של המאשימה, שמחדליה הם אלה שגרמו לכך שהתשובה לכתב האישום לא ניתנה עד היום. המאשימה לא קיימה הוראות מפורשות של בית המשפט בדבר המצאת מסמכים להגנה, לרבות כתב אישום מתוקן, תעודת חיסיון ורשימת חומר החקירה, עד כדי כך שביום 16.6.13 החליט בית המשפט לחייב את המאשימה בגין מחדליה בתשלום הוצאות לאוצר המדינה.

9.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לא מצאתי כי נפל בהחלטת בית משפט קמא משגה המצדיק את התערבותה של ערכאת הערר.

10.אני נכון להניח כי העורר צודק בטענתו הזוקפת את התמשכות ההליך העיקרי למחדלי המאשימה בלבד. כמו כן, מקובל עלי כי פרק הזמן שכבר חלף מאז תחילת מעצר הבית ושצפוי לחלוף עד לסיומו של ההליך מצדיק – בשים לב למכלול הנסיבות, לרבות טיב העבירות, עוצמת הראיות ועברו של העורר – הקלה בתנאי מעצר הבית והתרת יציאה לעבודה. אלא שבמסקנה זו אין חידוש של ממש, שכן גם בית משפט קמא הבהיר בהחלטתו כי הוא נכון לשקול את התרת יציאתו של העורר לעבודה, וכי העורר יוכל להגיש בכל עת בקשה מתאימה אם ימצא מקום עבודה אחר ראוי. השאלה אינה מתייחסת למישור העקרוני – עצם הזכאות של העורר לצאת לעבודה – אלא כל כולה במישור הקונקרטי של מקום העבודה שהוצע אצל מר אדריס. בשאלה קונקרטית זו לא מצאתי כי בית משפט קמא טעה כאשר סירב לראות במר אדריס מעסיק ומפקח ראוי.

11.שמו של מר אדריס לא צוין בבקשה לעיון חוזר. כל שנאמר בבקשה הוא ש"ישנו מעסיק רציני אשר מוכן לקבל את המבקש לעבודה תחת פיקוחו". בדיון בבית משפט קמא התייצב מר אדריס ונחקר, וכן הוגש מסמך בו מר אדריס כתב: "אני מוכן לקבל את גולן ג'בר לעבודה אצלי בחזרה במקום העבודה בכתובת הנ"ל בעטרות ולהשגיח עליו בכול שעות העבודה". אולם בחקירתו של מר אדריס התברר כי הצהרתו האמורה לא הייתה מדויקת וכי אין בכוונתו להשגיח על העורר בכל שעות העבודה. מר אדריס הסביר כי העורר אמור לבצע עבודה משרדית שעד כה בוצעה על ידו, וזאת על מנת לאפשר לו (לאדריס) להתפנות לסידורים מחוץ לעסק: "הוא יעבוד אצלי במשרד, יקבל פקסים, יוציא הזמנות ויקבל טלפונים. היום אני עושה את זה, אבל עכשיו אצא לבנקים ולסידורים והוא ישב שם". לדבריו, מדובר ב"סידורים קטנים לבנק להפקיד. עד עכשיו הייתי סוגר ויוצא ויש מלא פקסים". מר אדריס לא נקב במשך הזמן בו אורכים אותם סידורים מחוץ לעסק (ולפיכך השימוש בסעיף 11 להודעת הערר במינוח המצמצם: "רגעים", אינו מגובה בראיות, מה עוד שבדיון בערר נאמר שמדובר בחצי שעה או שעה – עמ' 2 שו' 25 לפרוטוקול מיום 23.7.13). מכל מקום, משעה שהתברר כי מר אדריס אינו מתכונן להימצא יחד עם העורר ברציפות לאורך כל שעות העבודה, בניגוד להצהרתו הכתובה ובניגוד לכללים הנהוגים ולפרקטיקה המקובלת של פיקוח רצוף במהלך כל זמן היציאה ממעצר הבית; ולא עוד אלא שלפי דברי מר אדריס בעת הימצאותו בסידורים מחוץ למשרד, העורר "גם ישגיח על הפועלים במצלמות" באופן שבמקום להיות מפוקח העורר גם יימצא מפקח – בהינתן כל אלה לא עמדה בפני בית משפט קמא חלופה ראויה שניתן היה לאשרה. זאת, בלי קשר למידת הנחיצות בהעסקתו של העורר אצל מר אדריס ולשאלת ההצדקה הכלכלית שבהעסקה זאת (לגביה אני נכון לקבל את עמדתו של העורר לפיה בהימצא מעסיק ראוי יש לאשר את העבודה אצלו גם אם מדובר במשרה ש"הומצאה" לכבודו של הנאשם ועל מנת לסייע לו).

12.במהלך הדיון בערר טען ב"כ העורר כי בבית משפט קמא הובהר על ידו (בעמ' 92 לפרוטוקול) שמדובר ב"החלפה של המקום של מעצר הבית למשך שעות של עבודה", וכי ההצעה הייתה שארבעת המפקחים על מעצר הבית (או מי מהם) יפקחו על העורר במשרד של מר אדריס כאשר הוא יוצא לסידורים. אין בידי לקבל טענה זאת. לא זו בלבד שאין בפרוטוקול התייחסות לשילוב המפקחים על מעצר הבית בפיקוח במקום העבודה, ולא זו בלבד שמר אדריס כתב לבית המשפט כי הוא יפקח על העורר בכל שעות העבודה, אלא שתנאי מקדמי להצעה שתוכנה הוא הרחבה גיאוגרפית של פיקוח המפקחים על מעצר הבית, הנו הצגת ההסכמה וההתחייבות של אותם מפקחים להרחבה כזאת. משלא נעשה הדבר, לא ניתן לטעון כיום בערר כי הוצגה לבית משפט קמא הצעה בדבר יציאה לעבודה הכוללת (גם) פיקוח במקום העבודה של המפקחים על מעצר הבית.

13.עוד במהלך הדיון בערר הציע ב"כ העורר לקבוע מפקח נוסף במקום העבודה מלבד מר אדריס. מדובר במר מוחמד עלומי, העובד בעסק של מר אדריס, ומוכן לשבת במשרד ולפקח על העורר כאשר מר אדריס יוצא לסידורים. מר עלומי נכח באולם בית המשפט בעת הדיון בערר, וב"כ העורר הציע לקיים חקירה שלו במטרה לבחון את התאמתו לשמש מפקח נוסף. ב"כ המאשימה התנגד לכך שחקירתו של מר עלומי תתנהל במסגרת הערר; והתנגדות זאת מקובלת עלי. הערר לא נועד לשמש מקצה שיפורים אלא לבחון את צדקת החלטתו של בית משפט קמא. בפני בית משפט קמא לא הוצג מר עלומי אלא רק מר אדריס, כמפקח יחיד בזמן העבודה. משהתברר כי פיקוחו של מר אדריס אינו מלא ואינו מספק, החלטת בית משפט קמא הייתה נכונה, ודין הערר עליה להידחות. הבקשה לאישור חלופת עבודה הכוללת פיקוח משולב של מר אדריס ומר עלומי, לא הובאה מעולם בפני בית משפט קמא, ואם חפץ העורר שחלופה זאת תיבחן – עליו לפנות בבקשה מתאימה לבית משפט קמא. גישה זאת נעוצה לא רק במדיניות שיפוטית החותרת למיצוי מלוא הטענות בפני הערכאה המבררת, למניעת כפל הליכים ולאי-הטרחת ערכאת הערר בבקשות שלא הובאו בפני הערכאה המבררת. טעם נוסף המקופל בגישה זאת הנו מניעת פגיעה בזכותם הדיונית של בעלי הדין (במקרה הנוכחי – המאשימה, אך פעמים שיהיה זה דווקא הנאשם) להשגה על ההחלטה בפני ערכאה נוספת, שהרי בעוד שעל החלטת בית משפט השלום ניתן לערור בזכות לבית המשפט המחוזי, הערר על החלטתו של בית משפט זה לבית המשפט העליון מחייב נטילת רשות, הניתנת במשורה וביד קפוצה.

אמנם בית משפט זה היה נכון בגלגול הקודם של התיק – עת נדון ביום 22.2.13 הערר על סירובו של בית משפט קמא לשחרר את העורר למעצר בית ללא תסקיר – לקיים במסגרת הערר חקירה של אחד הערבים (אביו של העורר). אלא שאותה חקירה התקיימה בבית המשפט המחוזי בהסכמת ב"כ המאשימה (עמ' 2 שו' 8 לפרוטוקול מיום 22.2.13). לא כן בהליך הנוכחי, בו ב"כ המאשימה עמד על זכותו להתנגד לחקירתו של מר עלומי במסגרת הערר.

14.לאור כל האמור, הערר נדחה. אין בדחיית הערר כדי לפגוע בזכותו של העורר לשוב ולפנות לבית משפט קמא בבקשה לאשר את עבודתו אצל מר אדריס או אצל כל מעסיק אחר, בתנאים שיבטיחו פיקוח רצוף וראוי (ראו בהקשר זה את הצהרתו של ב"כ המאשימה בעמ' 6 שו' 21-18 לפרוטוקול מיום 23.7.13).

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים (בהסכמתם).

ניתנה היום, כ"א אב תשע"ג, 28 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ