אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ג'בארין נ' מדינת ישראל

ג'בארין נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 18/08/2011 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
22404-05-11
18/08/2011
בפני השופט:
כמאל סעב

- נגד -
התובע:
בהיל ג'בארין
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

א.כללי

לפניי ערעור על הכרעת דינו של בית המשפט לתעבורה בחיפה (להלן: "בימ"ש לתעבורה"), אשר ניתנה ביום 2.5.11 ע"י כב' השופט ש. בנג'ו בתיק ת"ד 1619-8-09.

המערער הורשע לאחר ניהול הוכחות בביצוע העבירות הבאות: נהיגה בשכרות, עבירה על סעיף 62(3) בצירוף סעיפים 39(א) ו- 64ד לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961, (להלן: "הפקודה"); נהיגה בקלות ראש, עבירה על סעיפים 62(2) ו- 38(2) לפקודה וכן עבירה של סטייה מנתיב נסיעה, עבירה על תקנה 40(א) לתקנות תעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן: "התקנות").

ב. עובדות כתב האישום

עפ"י הנטען בכתב האישום, ביום 16.5.08, סמוך לשעה 6:30 נהג המערער כשהוא שיכור ברכב פרטי מכיוון נשר לכיוון צומת יגור, הגיע סמוך לכניסה לקיבוץ יגור, איבד שליטה על הרכב פגע במעקה הבטיחות, סטה שמאלה חצה משולש תנועה, פגע בתמרור המוצב במקום, המשיך וחצה שני נתיבי נסיעה עד שעצר בשדה הסמוך. כתוצאה מהתאונה נחבל המערער בגופו, נזקק לטיפול רפואי ונגרם נזק לרכב ולתמרורים. בנוסף נטען כי בבדיקת דם שנעשתה למערער נמצא אלכוהול בריכוז של 84 מיליגרם לכל 100 מ"ל.

בימ"ש לתעבורה הרשיע את המערער בעבירות שיוחסו לו על סמך בדיקת דגימת הדם שניטלה ממנו והן לפי התרשמות בוחן התנועה ותסמיני השכרות שהפגין המערער.

בימ"ש לתעבורה הטיל על המערער את העונשים הבאים: צו של"צ בהיקף של 100 שעות כמפורט בגזר הדין, 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, קנס על סך 2,500 ₪, פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון לתקופה של 36 חודשים בניכוי 2 חודשי פסילה מנהלית, 5 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים וחתימה על התחייבות בסך 5000 ₪ למשך 3 שנים.

ג.טענות הצדדים

לטענת ב"כ המערער קיים חשש לזיהומה של דגימת הדם משלא חוטא מקום נטילתה, עקב כך שהיה בביה"ח והיה חשוף לחומרים שונים לרבות אלכוהול, מה שהופך דגימת הדם לבלתי אמינה. עוד טען כי בימ"ש לתעבורה חרג מסמכותו כשפרש את תקנה 69ח(1) הקובעת כי הנבדק יחוטא בחומר שאינו מכיל אלכוהול.

באשר לתאונה, ציין ב"כ המערער כי הבוחן מודה שלא עשה שום בדיקה ולא שלח את הצמיג לבדיקה ומשכך המאשימה לא הצליחה להוכיח את אחריות המערער לתאונה מעבר לכל ספק סביר.

מנגד ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הערעור. ציין כי הכרעת דינו של בימ"ש לתעבורה מנומקת ואין כל מקום להתערב בה.

ד. דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בהכרעת הדין של בימ"ש לתעבורה, בחומר הראיות שהונח בפניו, שמעתי ובחנתי את טענות הצדדים שהועלו בפני, הגעתי לכלל מסקנה שדין הערעור להידחות.

השאלה המרכזית הנה האם הוכח שהמערער נהג בשכרות? בעניין זה טען המערער כי נפל פגם בשרשרת נטילת דגימת הדם ממנו. עוד טען המערער כי בשל חוסר חיטוי מקום נטילת דגימת הדם, אין לסמוך על תוצאות הדגימה.

בימ"ש לתעבורה בחן טענות אלו בצורה רחבה ומנומקת ולאחר שסקר את העדויות השונות הגיע למסקנה ששרשרת דגימת הדם לא נפגמה, הדם שנבדק הוא דמו של המערער, אי חיטוי הדגימה והשיהוי בהגעתה לא עלה כדי פגם באמינותה.

יתרה מזו, קבע בימ"ש לתעבורה כי שכרותו של המערער הוכחה גם ללא הסתמכות על דגימת הדם. בימ"ש לתעבורה הפנה לדו"ח המאפיינים (ת/8) ולזיכרון הדברים (ת/9) שנערכו ע"י בוחן התנועה והוגשו בהסכמת הסנגור. בדו"ח המאפיינים ציין בוחן התנועה כי המערער הודה, בתחקור ראשוני, כי שתה שני בקבוקי בירה בחוף הים, מפיו נדף ריח של אלכוהול, דיבר בקול רם, איים שישבור את מכשיר הינשוף ועיניו היו אדומות. זאת ועוד בחקירתו במשטרה ביום 20.5.08, אישר המערער כי שתה אלכוהול.

בימ"ש לתעבורה קבע כי דבריו של בוחן התנועה בדבר תסמיני השכרות מהימנים עליו. אשר על כן ונוכח הודאתו של המערער כי שתה משקה אלכוהולי טרם נהיגתו ומשבחר לא להעיד בפני בימ"ש, הגיע בימ"ש לתעבורה למסקנה כי שכרותו של המערער הוכחה אף מכח תסמיני השכרות שהפגין המערער.

בעניין זה לא מצאתי כל טעם ומקום להתערב ולא שוכנעתי שבימ"ש הסיק מסקנות שגויות, נהפוך הוא מסקנותיו הגיוניות ועולות בקנה אחד עם מארג הראיות שהוצגו בפניו.

בית משפט עליון קבע לא אחת, כי ניתן להוכיח נהיגה בשכרות אף ללא הסתמכות על בדיקה מדעית – ראו לעניין זה רע"פ 2073/08, חיים ברבי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 9.3.08); רע"פ 10284/07 רועי קדוש נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 22.1.08); ע"פ 5002/94 ירמיהו בן איסק נ' מדינת ישראל פ"ד מט' (4) 151 בעמ' 158, 161; רע"פ 9396/04, דני קרט נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 23.11.04) ורע"פ 3503/04 יוסף אהרון נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 18.04.04).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ