אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ג'אנשבילי ואח' נ' נחשון ואח'

ג'אנשבילי ואח' נ' נחשון ואח'

תאריך פרסום : 03/12/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום ראשון לציון
56876-05-13
25/11/2013
בפני השופט:
הלית סילש

- נגד -
התובע:
1. איליה ג'אנשבילי
2. 3. ארז בן חיים
3. 2. ארבע קירות סוכנות לנכסים בע"מ

הנתבע:
1. אסתר חדוה נחשון
2. 3. רביב נחשון
3. 2. יצחק נחשון

החלטה

לפני בקשה לשינוי סדר הבאת הראיות ומתן היתר לגילוי מאוחר של תמלול הקלטה.

התביעה הינה תביעה לתשלום דמי תיווך אשר הוגשה בסדר דין מהיר.

בתחילה, הוגשה על ידי התובעים בקשה למתן צו לגילוי ספציפי של מסמך, אשר נטענה לגביו, טענה חיסיון במסגרת תצהיר גילוי המסמכים של הנתבעים.

מתגובת הנתבעים עלה כי מהותית, הם אינם מבקשים לראות במסמך כמסמך חסוי, אלא שהם עותרים לשינוי סדר הבאת הראיות וגילוי מאוחר של המסמך. נוכח תגובה זו, מצאתי להורות כי יראו בתגובה כבקשה חדשה, וביחס לזו, נתבקשה תגובת התובעים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בבקשה ובתגובה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל . טעמיי להלן.

תקנה 158 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, קובעת את "דרך המלך" ביחס לסדר הטיעון והבאת הראיות ובמסגרתו על התובע-העותר, לגלות ראיותיו ראשון. אל תקנה זו נלוות תקנות נוספות בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, שעניינן גילוי ועיון במסמכי כל צד.

עם זאת, במסגרת תקנה 214 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, נקבע מסלול מהיר לבירורן של תביעות מוגדרות, ובמסגרתו הנחיות פרטניות.

כך לדוגמא נקבע במסגרת תקנה 214ט' נקבע כי ראיות הצדדים יוגשו , צוותא חדא, בתוך 45 יום ממועד הגשתו של כתב ההגנה האחרון.

נקודת המוצא הינה כי על שני בעלי הדין לגלות את מכלול ראיותיהם, לצורך ניהול ההליך "בקלפים גלויים", כאשר אין הוראות הדין או בתי המשפט עושים לצורך כך אבחנה בין מסמך "מועיל" ל"מזיק".

ואולם, לכל כלל ישנם חריגים.

שיקול הדעת נותר על שולחנו של בית המשפט תוך בחינת השאלה האם גילוי ראייה מסוימת, בשלב מוקדם, יכול שיסכל את אפשרות בית המשפט לחשיפת האמת ( ראה רע"א 10551/02 המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") נ' אבוטבול (פורסם בנבו ), וכן רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח בע"מ פ"ד נה(1) 515).

ייתכנו מקרים שבהם "דרך המלך" תידחה בפני האינטרס של גילוי האמת תוך שבית המשפט "סולל" דרך נוספת, אלטרנטיבית ביחס לאותו תיק פרטני.

צודק ב"כ המשיבים בטענתו כי על בית המשפט לנקוט משנה זהירות קודם שיהפוך את החריג לכלל ועל המבקש הנטל להסביר מדוע קיימת דווקא בתיק זה הצדקה לסטייה מאותו כלל.

כב' השופטת גרסטל (כתוארה דאז), קבעה בבר"ע 1753/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' רונן גולד (פורסם בנבו):

" .. נקודת המוצא לעניין גילוי ועיון במסמכים היא גילוי מירבי שתכליתו לחתור לחקר האמת. בעל דין שטוען שיש לחרוג מן הכלל, עליו הנטל להסביר מדוע יהא זה צודק ויעיל שלא לאפשר לצד שכנגד לבדוק ביסודיות ולהתייחס בפירוט בגרסתו העובדתית אל המסמכים שמבוקש לדחות את העיון בהם. נסיבות מעין אלו הוכרו , דרך כלל, בתביעות נזיקין המתנהלות נגד חברות הביטוח, במצבים שבהם התובע, שהיה נוכח בשעת האירוע נשוא התביעה, מחזיק בתמונה העובדתית במלואה, ועל חברת הביטוח ללקט באמצעיה כל בדל של ראיה כדי להגיע לחקר האמת. במצבים כגון דא, ראוי לאפשר דחייה גילוי ראיות שיש בהן כדי להפתיע את התובע ולסתור את גרסתו העובדתית שלו"

בבואי לשקול האם קיימת הצדקה בתיק זה לאפשר לנתבעים להציג את התמליל לאחר הגשת תצהירי התובעים, נתתי דעתי לנתונים שונים לרבות מהותה של התביעה המתנהלת בין הצדדים, תוכנה של הראייה שנתבקש גילוייה המאוחר, העדרם של הליכים מוקדמים אחרים בין הצדדים, אי הגשת כתב תשובה בתיק, והשלכת כל אלו על שאלת ההצדקה בגילוי מאוחר של התמלול.

הראייה שגילוייה המאוחר מתבקש במקרה זה הינה כאמור תמליל שיחה שנערכה בין בעלי הדין. מכוח החלטתי מיום 11.11.13, הועבר העתק לעיוני, ללא סריקה, בשלב זה, לתיק בית המשפט.

עיינתי בתמליל ואכן יש בו לכאורה כדי לשפוך אור על סוגיות עובדתיות העולות מתוך כתבי הטענות. יש לזכור כי לכאורה, ובזהירות המתבקשת נוכח השלב בו מצוי ההליך, קיימת בין הצדדים מחלוקת מהותית באשר לשאלה האם היו התובעים ( או מי מהם) "הגורם היעיל" להתקשרות הנתבעים בהסכם המכר, וזאת, משמעותו של מונח זה בחוק המתווכים במקרקעין התשנ"ו 1996.

מחלוקת זו הינה בחלקה עובדתית, ונכון למועד היום, לא הוצגה בפני גרסת התובעים או עמדתם לאמור בכתב ההגנה. כתב התביעה הוא פשוט ולאקוני בתוכנו, והגם שאין בכך כל פגם, לא ניתן להתעלם מכך שאין בו כדי פירוט גרסה נגדית לזו הנטענת על ידי הנתבעים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ