אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גרשקוביץ נ' מדינת ישראל

גרשקוביץ נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 19/02/2014 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
39461-10-13
17/02/2014
בפני השופט:
יורם נועם

- נגד -
התובע:
ווה גרשקוביץ
הנתבע:
מדינת ישראל

פסק-דין

השופט י' נועם:

1.לפנינו ערעור על פסק-הדין של בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופט י' מינטקביץ), בת"פ 35628-04-11. הערעור מופנה נגד הכרעת-הדין המרשיעה מיום 5.12.12, בגדרה הורשע המערער בעבירות של השתתפות בתגרה והחזקת סכין – לפי סעיפים 191(1) ו- 186 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וזוכה מעבירת הפרעה לשוטר במילוי תפקידו – לפי סעיף 275 לחוק. הערעור אף מופנה נגד גזר-הדין מיום 17.9.13, לפיו הושת על המערער מאסר בפועל לתקופה של שלושה חודשים בצד מאסר על-תנאי.

2.על-פי הנטען בכתב-האישום, ביום 26.5.10 בסמוך לשעה 03:00, ברחוב יפו בירושלים, היה המערער מעורב בקטטה עם אדם אחר, ובמהלכה שלף סכין שהייתה ברשותו ונצמד לאותו אדם. כאשר הגיעו שוטרים למקום, השליך המערער את הסכין כדי להכשיל את השוטרים מלמצוא אותה. בהודעתו במשטרה הכחיש המערער כי החזיק בסכין, וממילא הכחיש כי השליך סכין מידיו. הוא טען, כי עובר למעצרו לא היה מעורב בעימות כלשהו עם איש. בתשובתו לאישום הודה המערער, כי נכח בזירה יחד עם שניים מחבריו, זאת כאמור בניגוד לאמור בהודעתו במשטרה, שבה טען כי היה לבדו במקום. הוא כפר בכך שהיה מעורב בתגרה או שהחזיק סכין. מטעם המאשימה העיד בבית-משפט קמא שוטר מתנדב מיחידת בילוש משטרתית (להלן – השוטר). השוטר העיד, כי ביום האירוע, בסמוך לשעה 3:00 לפנות בוקר, הוזעק לאירוע של קטטה; וכי בהגיעו לזירה ראה את המערער תופס אדם אחר, מכניס את ידו לכיסו האחורי ושולף משם סכין. לדברי העד, כאשר יצאו שוטרי הבילוש מהרכב, הפיל המערער את הסכין מידו וניסה להסתירה באמצעות כף רגלו. בתכוף לאחר מכן, תפס השוטר את הסכין – אולר מתקפל. המערער נמנע מלהעיד בפרשת ההגנה, ואף לא הזמין לעדות את מי מחבריו, שבשמותיהם נקב בתשובתו לאישום.

3.בהכרעת-הדין הרשיע בית-משפט קמא את המערער בעבירות של השתתפות בתגרה והחזקת סכין, לאחר שנתן אמון בעדותו של השוטר, ואף זקף לחובתו של המערער את הימנעותו מלהעיד ומלהזמין למתן עדות את שני חבריו, שאחד מהם אף נכח באולם הדיונים יחד עִמו. בית-משפט קמא קבע בהכרעת-דינו, כי המערער התעמת עם אדם אחד, תפס אותו מאחור, ובהמשך שלף מכיסו סכין – כפי שתואר על-ידי עד התביעה השוטר המתנדב. עוד קבע בית-משפט קמא, כי אמנם מדובר באולר, כהגדרתו בחוק, אך החזקתו על-ידי המערער לא הייתה למטרה כשרה, זאת לנוכח נסיבות המקרה, ובכללן – החזקת הסכין על-ידי המערער בשעה 03:00 בעודו מעורב בקטטה, שליפת הסכין בעת שתפס אדם אחר ובחירתו לסכור את פיו מעל דוכן העדים. לאור האמור, קבע בית-משפט קמא כי המערער ביצע עבירות של השתתפות בתגרה והחזקת סכין, והרשיע אותו בשתי עבירות אלו. בית-משפט קמא קבע, כי ייתכן שהשמטת הסכין נעשתה באופן ספונטאני, עת הגיעו השוטרים לזירה, ומשכך זיכה את המערער מהעבירה של הכשלת שוטר במילוי תפקידו.

4.בטרם גזירת הדין הזמין בית-משפט קמא תסקיר משירות המבחן, אשר תאר את נסיבותיו האישיות של המערער ואת מעורבותו בעבירות רכוש בתקופה שבה היה נער – עבירות שבסופו של יום הוטל עליו בגינן צו מבחן וצו שירות לתועלת הציבור. שירות המבחן התרשם, כי המערער זקוק להתערבות טיפולית, אך נמנע מהמלצה טיפולית, בין-השאר לאור הכחשת המערער את ביצוע העבירה ואי-נטילת אחריות על מעשיו. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים גזר בית-משפט קמא על המערער את העונשים שצוינו לעיל.

5.בהודעת הערעור מלין ב"כ המערער על התנהלותו של בית-משפט קמא. לטענתו, בתום שמיעת פרשת התביעה הזמין בית-משפט קמא את הצדדים להיכנס ללשכתו, שאל את הצדדים אם ניתן להגיע להסדר טיעון והביע את עמדתו בעניין תוצאות הכרעת-הדין. עוד טען ב"כ המערער, כי לאחר שמיעת הדברים, חש מרשו בתסכול, נמנע מלבקש מהשופט לפסול את עצמו ובחר שלא להעיד. עוד טוען ב"כ המערער בהודעת הערעור, כי לפני הכתבת הכרעת-הדין, פנה בית-המשפט למערער ואמר לו: "זו ההזדמנות האחרונה שלך", ובמהלך הכתבת הכרעת-הדין באולם הדיונים העיר לב"כ המערער: "עכשיו השתכנעתי", ובתכוף לאחר מכן אף הרשיע את המערער בעבירת התגרה. בהקשר זה יצוין, כי המערער הגיש לבית-משפט קמא בקשה לתיקון פרוטוקול, בגדרה ביקש להוסיף לפרוטוקול את העובדות הנטענות לעיל. בהחלטתו בבקשה, ציין בית-משפט קמא, כי אכן הזמין את הצדדים ללשכה, כדי לברר אם ניתן להגיע להסדר טיעון; כי בטרם מתן הכרעת-הדין העיר לסנגור, ולא למערער עצמו, כי עדיין נתונה לו האפשרות להגיע להסדר; וכי הכרעת-הדין מדברת בעד עצמה, וכוללת את הנימוקים להרשעה.

בהודעת הערעור הודיע המערער, כי כיום הוא מודה בהחזקת הסכין בשעת האירוע. הוא הוסיף וטען, כי נשא עִמו את הסכין לצורכי עבודה, כי באותו לילה שתה אלכוהול עם חבריו, כי בעת "שהשתכר" נאבק עם אחד מחבריו מתוך "התלוצצות", וכי כאשר הבחין בשוטרים השליך את הסכין ארצה כדי שזו לא תיתפס על גופו. עוד טען, כי נמנע מלהעיד את חברו בעניין זה, הואיל ולא רצה לסבכו בפלילים. לנוכח האמור, ביקש המערער לקבל את הערעור, במובן זה שהתיק יוחזר לערכאה הדיונית לשמיעת פרשת ההגנה, שבמסגרתה תיבחן אמינות גרסתו המאוחרת.

6.אין ממש בערעור על הכרעת-הדין, ודינו להידחות. הכרעת-הדין מבוססת על התרשמותו של בית-משפט קמא מאמינות גרסתו של השוטר, אשר קיבלה חיזוק של ממש בהחלטתו של המערער שלא להעיד בפרשת ההגנה ושלא להשמיע עדים מטעמו. בנסיבות אלו, אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בממצאיו ובמסקנותיו של בית-משפט קמא; מה-גם שהמערער מאשר כיום, במסגרת הודעת הערעור, את גרסתו של השוטר. מובן, כי ניסיונו של בית-משפט קמא לברר האם הצדדים בוחנים אפשרות להגיע להסדר טיעון, אינו מקים עילה לפסילת שופט, ועל-רקע זה גם לא ביקש המערער מהמותב קמא לפסול עצמו מלהמשיך לדון בתיק. למערער ניתנה האפשרות, בהתאם לזכותו על-פי הדין, להתייחס במשפטו לנסיבות החזקת הסכין ולנסיבות התגרה, ומשבחר שלא להעיד בבית-משפט קמא ושלא להביא ראיות מטעמו, אין לו אלא להלין על עצמו בעניין זה. החלטתו, להציג היום גרסה חדשה על האירועים, שונה מזו שנמסרה בהודעתו במשטרה ובתשובתו לאישום, אינה מקימה עילה לביטול הכרעת-הדין. לפיכך, דין הערעור על ההרשעה להידחות.

7.למרות שהערעור התמקד בעיקרו בהכרעת-הדין, בחנו את גזר-הדין, ולא מצאנו מקום להתערב אף בו. צדק בית-משפט קמא בציינו, כי עבירת החזקת סכין, היא עבירה "פותחת שער" למגוון עבירות אלימות קשות, וכי מדיניות הענישה אמורה לבטא את הפוטנציאל הטמון בעבירה זו לפגיעה בגוף ואף בנפש. בתי-המשפט עמדו, לא אחת, על חומרת התופעה הקרויה "תת תרבות הסכין", ועל הצורך להיאבק בה באמצעות הטלת ענישה מחמירה ומרתיעה; ובכלל זה – הטלת מאסר בפועל בגין עבירה של החזקת סכין שלא כדין, גם כאשר לא נתלוותה לכך עבירה נוספת, ואף אם מדובר בנאשמים ללא עבר פלילי (ראו למשל: רע"פ 242/07 ליאוניד אולימבוב נ' מדינת ישראל (11.1.07); רע"פ 9400/08 מועתז מועטי נ' מדינת ישראל (20.11.08); רע"פ 2922/08 מוחמד מרגאן נ' מדינת ישראל (12.6.08); וע"פ (חי') 5953-03-09 אבו לאשין נ' מדינת ישראל (14.5.09)). בית-משפט קמא קבע, כי מתחם הענישה ההולם בגין העבירות הנדונות של החזקת סכין במהלך תגרה, הוא מאסר בפועל הנע בין מספר חודשים עד שנה וחצי; וקבע כי העונש המתאים בעניינו של המערער יעמוד על שלושה חודשים, בצד מאסר על-תנאי. סבורים אנו, כי בית-משפט קמא איזן בצורה הולמת ומידתית בין מכלול שיקולי הענישה לחומרה ולקולא, וכי אין עילה להתערב בגזר-הדין.

8. על-יסוד האמור לעיל, הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר בפועל ביום 23.4.14 בשעה 9:00 בבית המעצר ניצן, במתחם כלא איילון, ליד רמלה.

המזכירות תמציא עותקים מפסק-הדין לבאי-כוח הצדדים ולשירות המבחן, באמצעות פקסימיליה, ותוודא טלפונית קבלתם.

ניתן היום, י"ז באדר א' התשע"ד, 17.2.14, בהיעדר הצדדים (על-פי הסכמתם).

יורם נועם, שופט

כרמי מוסק, שופט

משה בר-עם, שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ