המ"ש
בית משפט השלום לתעבורה בעכו
|
9840-12-10
26/12/2010
|
בפני השופט:
אבישי קאופמן
|
| - נגד - |
התובע:
יצחק גרשוני
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
בהמשך להחלטה קודמת הגיש הנאשם בקשה מתוקנת להארכת מועד להישפט.
לאחר ששקלתי את הבקשה, מצאתי לנכון לדחותה, אף ללא צורך בקבלת עמדת המשיבה.
המדובר בדוח משנת 2007, הדוח התקבל בבית המבקש ושולם בידי אשתו. מרגע ששולם הדוח נחשב המבקש כמי שהודה באשמה, נדון לתשלום קנס ואף נשא בעונשו.
הארכת מועד במקרה של תשלום קנס אפשרית רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן בהן לא ידע ולא יכול היה לדעת המבקש על הדוח נגדו, ולא זה המקרה שלפניי. ראו לעניין זה, רע"פ 2096/07 צפורה כוכבי נ' מדינת ישראל, רעפ 8927/07 סעד אבו עסב נ' מדינת ישראל.
יתרה מכך, אף ההודעה בדבר פסילת רשיונו של המבקש בידי משרד הרישוי התקבלה אצלו לפני שישה חודשים, והגשת הבקשה כיום אף היא באיחור בלתי סביר. המבקש טוען כי האיחור נבע מנסיונו לקבל את הדוח מהמשטרה, אולם בסופו של דבר התברר כי הדוח מצוי בביתו והתקבל אצלו לפני זמן רב.
זאת ועוד, בתצהיר אשת המבקש אמירה כללית בדבר קבלת האחריות לעבירה, בלא כל הסבר כיצד זוכרת אשת המבקש את מועד העבירה וזאת כאשר המבקש טוען במקביל כי שכח כליל מהאירוע ומקבלת הדוח. כפי שכבר אמר בית המשפט המחוזי:
"התופעה של הסבת דוחות תעבורה, הינה תופעה שכיחה למדי והיא נעשית לרוב על ידי אזרחים המקבלים דיווח מרשות הרישוי אודות צבירת נקודות בגין עבירות תעבורה שעברו ובהתאם הודעה בדבר אמצעי תיקון – כגון הודעות על פסילת רישיון נהיגה או חובת ביצוע קורסים בנהיגה נכונה. או אז מתעורר האזרח ומבקש לגרוע מרשימת העבירות הרשומות לחובתו, עבירות מספר כדי להפחית את סכום הנקודות, כדי להסיר את רוע הגזירה של אמצעי התיקון. בבקשה מסוג בקשה זו מוטל הנטל על כתפי המבקש להוכיח כי לא הוא זה אשר עשה שימוש בכלי הרכב בעת ביצוע העבירה. תצהירים סתמיים וריקים מתוכן, אשר אין בהם כדי להסביר ולהבהיר מדוע יש לראות באדם האחר כאחראי, לא יתקבלו.
עפ (ב"ש) 5242/08 אבו קטן באסם נ' מדינת ישראל.
מכל הסיבות שלעיל גם יחד, דין הבקשה להידחות.
ניתנה היום, י"ט טבת תשע"א, 26 דצמבר 2010.