אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גנטוס נ' ט.ד. פרזול ועץ בע"מ

גנטוס נ' ט.ד. פרזול ועץ בע"מ

תאריך פרסום : 29/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
19978-08-11
12/12/2013
בפני השופט:
ג'מיל נאסר

- נגד -
התובע:
בהא גנטוס
הנתבע:
ט.ד. פרזול ועץ בע"מ
פסק-דין

פסק - דין

בפניי תביעה כספית בעילה שטרית בגין 10 שיקים בסכום כולל של 86,000 ₪ (קרן) שנמשכו עם זמני פירעון שונים בין 30.1.11 לבין 30.5.11 (להלן: "השיקים"). התובע, בעלים לשעבר של עסק פרטי בישוב ס'כנין בשם "הדבקות הצפון גנטוס בהא" ועסק במועדים הרלבנטיים לתביעה בעבודות הדבקות ומסחר בעצים. הוא הנפרע על פי השיקים.

ביום 2.8.11 הגיש התובע בקשה לביצוע השיקים בלשכת ההוצל"פ בעכו ונפתח תיק הוצל"פ מס' 08-09714-11-5 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). הנתבעת- חברת "ט.ד פרזול ועץ בע"מ" (להלן: "הנתבעת"), אשר משכה את השיקים לטובת התובע, הגישה התנגדות לביצוע השיקים, ניתנה לה רשות להתגונן, ונפתח התיק האזרחי שבפני.

מגרסת התביעה עולה כי כל השיקים נשוא תיק ההוצל"פ נמשכו ע"י הנתבעת לתשלום עבור סחורות שסיפק לה התובע במהלך התקופה שבין חודש ינואר 2010 לחודש ינואר 2011, שהוזמנו באמצעות אחד ממנהלי הנתבעת בשם סאלח דבאח (להלן: "סלאח"); השיקים חזרו כתוצאה מהגבלה שהוטלה על חשבונה של הנתבעת בבנק; חשבונית מס' 786 מיום 30.12.10 ע"ס 52,000 ₪ (כולל מע"מ) הוצאה בגין אספקת 480 לוחות עץ מסוג דקט מצופה פורמיקה לבנה, אשר נרכשו ע"י התובע עבור הנתבעת מסוחר עצים מג'נין (בשם דלבח), אשר לו יחסים עסקיים עם התובע; הזמנה זו נשלחה וסופקה לבקשת אביו של התובע, מוניר גנטוס (להלן:"מוניר") והגיעה ממחסן העצים של הספק בג'נין ישירות למחסן העצים של הנתבעת בכרמיאל, שם התקבלה ע"י נציגי הנתבעת ולשביעות רצונה; עבור הזמנה זו שילמה הנתבעת לתובע באמצעות 4 שיקים דחויים ע"ס 13,000 ₪ כ"א כמפורט להלן: שיק מס' 302 למועד פירעון 22.4.11, שיק מס' 303 למועד פירעון 30.4.11 , שיק מס' 304 מועד פירעון 22.5.11, ושיק מס' 305 מועד פירעון 30.5.11, סה"כ 52,000 ₪ (צילום השקים צורף כנספח ג' 3 לתצהיר עדות ראשית מוניר); כמה ימים מיום קבלת הסחורה הנ"ל התקבלו ארבעת השיקים הנ"ל ובגינם הוציא התובע קבלה מס' 758 מיום 12.12.10 ובהתאם הוצאה חשבונית מס' 780 לנתבעת ביום 31.12.10; לאחר שהחלו לחזור השיקים של הנתבעת וחשבונה בבנק הוגבל נעשו פניות לנתבעת ומנהליה להסדיר את החוב, אולם כל הניסיונות כשלו והתובע לא הצליח לגבות את החוב עד היום.

עוד מוסיף התובע וטוען כי בתחילת שנת 2011 התמזג עסקו הפרטי עם עסק אחר של שני דודיו העוסק באותו תחום, וביחד הוקמה חברה משפחתית משותפת בשם "ג. הדבקות הצפון לתעשיות ומסחר בע"מ" (להלן: "ג. הדבקות בע"מ"), כאשר הוסכם על חלוקת המניות באופן הבא: 20% בידי בהא, 20% בידי מוניר, ו- 60% בידי אחי מוניר; בסוף חודש ינואר 2011 הפסיק העסק הפרטי של בהא לפעול וכל הפעילות נמשכה ורוכזה תחת ג. הדבקות בע"מ; בינתיים, המשיכו השיקים של הנתבעת לחזור בזה אחר זה והוסכם בין מוניר לסלאח כי ג. הדבקות בע"מ תמשיך לספק סחורה חדשה לנתבעת (על אף השיקים החוזרים) ובתנאי כי הנתבעת תשלם באופן מיידי עבור כל סחורה חדשה שתרכוש ובנוסף תתחייב לשלם כל חודש לפחות 10,000₪ ע"ח החוב בגין השיקים החוזרים; לפי כרטסת הנה"ח של ג. הדבקות בע"מ (נספח ז' לתצהיר עדות ראשית מוניר) החלה הנתבעת לרכוש סחורה חדשה ובמקביל לשלם בגינה באמצעות שיקים של לקוחותיה, והפעילות נמשכה עד חודש 04/11, עת התברר שהנתבעת בקושי משלמת בגין הסחורה החדשה ולא דואגת לשלם כלל, ע"ח חובות העבר; נטען כי נכון לתאריך 29.4.11, לא רק שהנתבעת לא שילמה מאום על חשבון השיקים שחזרו אלא שיתרת חובה כלפי ג'. הדבקות בע"מ עמד ביתרת חובה בסך 7,805.44 ₪ (בגין סחורות לפי חשבוניות מס מיום 22.1.11 ו- 2.4.11); התובע מודה כי אכן שולמו התשלומים להם טוען מנהל הנתבעת בתצהירו שצורף להתנגדות לרבות סך של 6,000 ₪ ששולם ביום 28.4.11 (שישה שיקים מעותדים בסך 1,000 ₪ כ"א ושנעלמו בטעות מעיניו), אך כספים אלה נזקפו לזכות הנתבעת בכרטסת החדשה לסילוק החוב בגין סחורה חדשה אשר נרכשה על ידה, ולאחר ניכוי אותם תשלומים, נותרה עדיין, כאמור, יתרת חוב של הנתבעת כלפי ג'. הדבקות בע"מ, והיא שומרת לעצמה להגיש בגינה תביעה משפטית נפרדת; בגין כל התשלומים הנטענים ע"י מנהל הנתבעת הוצאו קבלות (העתק מהן צורף לתצהיר מוניר סומנו ק-12 עד ק-16). מדובר בשיקים של לקוחות הנתבעת כאשר ארבעה שיקים (3,500 ₪) חזרו אולם הם הוחלפו ע"י אותו לקוח (חב' ח.ר רהיטי נגבה מכפר שעב) וחלק מהם אף נפרע; לעניין החוב הנגדי הנטען בסך 22,512 ש"ח- הנתבעת לא הציגה שום חשבונית ו/או תעודת משלוח המעידות על קיומו של חוב כזה, ומוסכם על קיזוז יתרת החוב ככל שהנתבעת תוכיח עפ"י חשבוניות כי אכן סיפקה סחורה כלשהי.

מנגד טוענת הנתבעת כי חלק מהשיקים נשוא התביעה נמסרו לתובע לשם רכישת סחורה אשר התובע היה אמור לספק לנתבעת בסך 52,780 ₪ עפ"י הצעת מחיר (העתק מהצעת המחיר צורף כנספח א' לתצהיר עדות ראשית סאלח); התובע לא סיפק את הסחורה כמוסכם באמצע ינואר 2011 ועל כן נדרש להשיב לנתבעת את השיקים; לא ניתנה הוראת ביטול לשיקים מאחר וללא קשר לכך הוגבל חשבון הבנק של הנתבעת בבנק; בכל זאת, ניסתה הנתבעת לממש את העסקה וכשחזר השיק הראשון בסך 8,000 ₪ הוא שולם ע"י הנתבעת וסוכם כי כל שיק ישולם ע"י הנתבעת ביום פירעונו אך התובע לא עמד בהתחייבותו והסחורה לא סופקה ועל כן יש להחזיר לנתבעת את השיקים בסך 52,000 ₪ שהוגשו לביצוע; התובע הבטיח לנתבעת מספר פעמים כי יחזיר את השיקים אך למרבה הצער הוא לא קיים את הבטחתו, והגיש את השיקים לביצוע בהוצל"פ; באשר ליתרת השיקים שהוגשו לביצוע הם שולמו באופן הבא: סך של 14,000 ₪ באמצעות 4 שיקים בסך 3,500 ₪ כ"א, סך של 3,200 ₪ באמצעות 4 שיקים בסך 800 ₪ כ"א, סך של 5,000 ₪ באמצעות שיקים של לקוחות בסך 1,000 ₪ כ"א- סה"כ 22,200 ש"ח, וכן בנוסף סופקה סחורה ע"י הנתבעת בשווי 22,512 ₪, כפי שעולה מחשבוניות ותעודות משלוח והכרטסת שצורפו המסומנות ג1 עד ג 11 ב; התובע, מסיבה שאינה ידועה, התאגד כחברה בע"מ ובחר על דעתו כי חשבוניות הקיזוז ירשמו פעם אחת על שם ג'. הדבקות בע"מ ופעם אחרת על שם "גנטוס הדבקות רהיטים"; לאור האמור, נטען כי הנתבעת אינה חייבת לפרוע את השיקים או כל חלק מהם, מאחר וסחורה בשווי 52,780 ₪ לא סופקה והתובע היה חייב להחזיר לנתבעת את השיקים שנמסרו לו בגינה וכן מאחר והנתבעת שילמה סך מצטבר של 44,712 ₪ בגין יתרת השיקים.

אין מחלוקת כי כל סדרת השיקים שהוגשה לביצוע בלשכת ההוצל"פ הם שיקים שנמשכו ע"י הנתבעת לטובת התובע (נפרע) והם לא סוחרו לצדדי ג' ע"י התובע. לאור זאת, מדובר ב-"צדדים קרובים" לשטר ולפיכך נקודת המוצא היא שכל טענת הגנה העשויה להועיל לנתבעת בתביעה חוזית (עסקת היסוד בין התובע לנתבעת עפ"י השטר) תועיל במסגרת מערכת היחסים בין הצדדים, כ-"צדדים קרובים" לשיקים נשוא התביעה.

בתיק נשמעו ראיות הצדדים. מטעם התביעה העידו התובע עצמו ואביו מוניר. מטעם ההגנה העיד סאלח בלבד. הוגשו סיכומים בכתב, והתיק הובא בפניי לצורך הכרעה.

8. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, נחה דעתי לקבל את התביעה בחלקה. אנמק עמדתי זו להלן.

כשלון תמורה מלא (אי אספקת הסחורה במסגרת העסקה עם הסוחר מג'נין)

לטענת התובע, חשבונית מס 786 ע"ס 52,000 ₪ (כולל מע"מ) (העתקה צורף לתצהיר עדות ראשית מוניר כנספח שסומן "חש' 13"), הוצאה לנתבעת ביום 31.12.10 בגין עסקה עפ"י הזמנה (מיוחדת) שבוצעה עבור הנתבעת בין התובע לבין סוחר עצים מג'נין שקיים, במועדים הרלבנטיים לתביעה, קשר עסקי עם התובע (ולא עם הנתבעת). הנתבעת שילמה לתובע 4 שיקים בסך 13,000 ש"ח (כ"א), מספרי שיקים 302 עד 305 לזמני פירעון שבין 22.4.11 עד 30.5.11. הסחורה סופקה ישירות ממחסן העצים של הסוחר בג'נין למחסן העצים של הנתבעת בכרמיאל. כמה ימים, מיום קבלת הסחורה התקבלו אצל התובע באמצעות סאלח 4 שיקים של הנתבעת והוצאה ביום 12.12.10 קבלה מס' 758 (צורפה כנספח "ק.9" לתצהיר עדות ראשית מוניר) ובהתאם הוצאה כאמור ביום 30.12.10 חשבונית מס מס' 786 בהתאם.

10. מנגד מודה הנתבעת כי "חלק מהשיקים" נשוא תיק ההוצל"פ נמסרו לתובע עבור רכישת סחורה עפ"י הצעת מחיר בשווי 52,780 ₪ (נספח א לתצהיר עדות ראשית סאלח) שהייתה אמורה, עפ"י הנטען, להיות מסופקת לנתבעת ע"י התובע באמצע חודש ינואר 2011, אך מכחישה כי הסחורה סופקה לה בפועל. נטען, כי ללא קשר לעסקה הוטלה הגבלה על חשבון הבנק של הנתבעת, ולכן לא מסרה הודעת ביטול לבנק בגין אותם שיקים. למרות זאת, נטען, כי הוסכם על מימוש העסקה באופן שהנתבעת תפרע כל שיק שמסרה לתובע ע"ח העסקה הנ"ל בסמוך למועד פירעונו. כשחזר השיק הראשון "בתאריך הקרוב" ע"ח העסקה בסך 8,000 ₪ היא שילמה אותו לתובע (העתק מהשיק צורף כנספח ב' לתצהיר סאלח).

11. יצוין כי גרסת הנתבעת בעניין זה הייתה חסרת נתונים מהותיים ואינה מפורטת דיה באופן שהקשה על בירור העובדות הנטענות על ידה, וכפועל יוצא מכך על בירור הגנתה. מחדל זה מתחזק נוכח הדברים שנרשמו במסגרת התנגדותה של הנתבעת כפי שצוין בהחלטת כב' הרשמת עופר:

"בסופו של דבר, לאחר חקירה נגדית ממושכת, נותר המצהיר איתן בגרסתו, כי הסחורה שהוזמנה לא סופקה. מדובר בטענת כשלון תמורה מלא, אשר מקימה הגנה אפשרית מפני תביעה שטרית. יחד עם זאת, גם טענה מעין זו יש לבסס באמצעות מסמכים ופירוט ממשי של הטענות. המבקשת אינה מכחישה כי לאורך תקופה ביצעה רכישות מהמשיב, קיבלה סחורה מסוימת ואחרת לא קיבלה. היה עליה לפרט, אפוא, לפרטי פרטים, מתי בוצעו ההזמנות, מה היה סכומן, אלו סחורות סופקו, ואלו סחורות לא סופקו, אלו סכומים שולמו ועל חשבון איזה חוב וכיוצא באלה. תחת זאת הסתפקה המבקשת בטענה כללית של כשלון תמורה". (ההדגשה אינה במקור ג'.נ)

12. לאור האמור, ניתן היה לצפות כי לאחר העברת התיק מלשכת ההוצל"פ לבית המשפט תמסור הנתבעת גרסה מפורטת הכוללת את כל הסכומים והנתונים הרלבנטיים ביחס לכל אחת מטענות הגנתה הנתמכת במסמכים מתאימים המבססים, בין היתר, את טענתה בדבר כשלון תמורה מלא (אי אספקת הסחורה ע"י התובע במסגרת העסקה עם הסוחר מג'נין), אולם עיון בתצהירי עדות ראשית של עדי ההגנה ונספחיהם מלמד כי גרסת הנתבעת נותרה כללית ועמומה בסוגיה זו ושוב לא פורטה כדבעי והדבר פועל כמובן לחובתה, ופוגם בסיכויי הגנתה.

13. כידוע, נתבע הטוען לכישלון תמורה, מודה כי מלכתחילה נעשה או נמשך השטר על ידו כנגד התחייבות נגדית של הנפרע (במקרה זה התובע), ואולם, לטענתו, הנפרע לא קיים את חלקו בהסכם. על פי דיני החוזים, אם הפר התובע את החוזה, פטור הנתבע מלקיים את התחייבותו או שהוא רשאי לדחות את מועד ביצועה. הנתבע, כנפגע, זכאי גם לבטל את החוזה, והביטול פוטר אותו מהחובה לקיים את התחייבותו.

מנגד לזכות הנפרע האוחז בשטר עומדת חזקת התמורה הקבועה בסעיף 29 (א) לפקודת השטרות. על פי הפרשנות המקובלת, חזקה זו מניחה הנחה כפולה: כי הוסכם מלכתחילה על מתן תמורה כנגד השטר, וכי זו ניתנה בפועל, ומקבל השטר קיים את חלקו בהסכם. משום כך, רובץ הנטל על המושך להוכיח כי התמורה נכשלה. אם הרים המושך את נטל ההוכחה האמור, תעמוד לו ההגנה ותביעתו של האוחז תידחה. ראו: שלום לרנר "דיני שטרות", מהדורה שנייה, עמודים 291-292).

14. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ביחס לטענת הגנה זו, ובזיקה לראיות שהוצגו, הגעתי למסקנה כי הנתבעת לא עמדה בנטל הראיה הרובץ לפתחה, וזאת מהנימוקים הבאים:

א. אין חולק כי הצדדים התקשרו בעסקה לאספקת סחורה עבור הנתבעת באמצעות סוחר מג'נין שלתובע היו קשרים עסקיים עימו. הצדדים חלוקים מהו מועד האספקה המוסכם ובעיקר חלוקים האם הסחורה סופקה לנתבעת בפועל. התובע טוען כי האספקה (ומספר ימים לאחר מכן גם מלוא התשלום בגינה) בוצעו במהלך חודש דצמבר 2010, ואילו הנתבעת מודה כי התשלום בגין העסקה בוצע בחודש דצמבר 2010 (מראש) אך מועד האספקה עליו הוסכם היה אמצע חודש ינואר 2011, אך מועד זה חלף ללא שהסחורה סופקה לה ע"י התובע, ולמעשה עד היום (יצוין כי במהלך חקירתו הנגדית של סאלח שינתה הנתבעת את גרסתה ונטען לראשונה כי מועד אספקת הסחורה המוסכם במסגרת עסקה זו היה "אחרי 15/2", הכוונה אחרי 15.2.11 , פרוטוקול עמוד 12 שורות 31-32).

ב. עיון בתצהיר עדות ראשית סאלח מלמד כי הנתבעת מודה כי בוצעה עסקה עם התובע לאספקת עצים בהיקף של כ- 52,000 ש"ח ושילמה באמצעות "חלק מהשיקים" נשוא הבקשה בהוצל"פ (סעיף 5 לתצהיר עדות ראשית סאלח), אך למרות שהנטל רובץ על כתפיה, לא מצאה הנתבעת לנכון לפרט כדבעי ולגבות טענות אלה בראיות מתאימות, בין היתר, אלו שיקים מתוך סדרת השיקים שהוגשו לביצוע נמשכו ונמסרו על ידה לתובע במסגרת עסקה ספציפית זו. עוד הוצהר ע"י הנתבעת (סעיף 8 לתצהיר עדות ראשית סאלח) כי התובע ואביו הבטיחו מס' פעמים לסאלח ולבעלי הנתבעת כי ישיבו את השיקים אך הבטחה זו לא קוימה והשיקים הוגשו לביצוע בהוצל"פ ושוב ללא שפורט באילו שיקים ספציפיים מתוך סדרת השיקים שהוגשו לביצוע מדובר. מנגד התובע הפנה ל- 4 שיקים בסך 13,000 ₪ כ"א המסתכמים בסך כולל של 52,000 ₪ (כולל מע"מ) אשר לטענתו נמסרו לו ע"י סאלח במסגרת אותה עסקה שזמן פירעונם מעותד לחודשים אפריל-מאי 2011. כן, הומצאו על ידו קבלה וחשבונית מס מחודש דצמבר 2010 התומכים בטענתו לגבי היקף העסקה ומועד ביצועה והשלמתה וכן כרטסת הנה"ח ידנית (כולל תרגום מערבית לעברית במסמך מודפס נפרד) המפרטת את כלל הפעילות העסקית בין התובע לנתבעת בתקופה שבין ינואר 2010 עד ינואר 2011 (נספחים ב' ו-ג' לתצהיר עדות ראשית מוניר), אשר תואמים את היקף העסקה ואת מועדי הנפקת הקבלה וחשבונית המס לנתבעת, ואת גרסת התובע בכללותה. כן צורפו על ידו העתקי תעודות משלוח, קבלות וחשבוניות מס, המתייחסות לתקופה זו. השוואה בין כרטסת הנהלת חשבונות של התובע לכרטסת הנהלת חשבונות שהוגשה ע"י הנתבעת (נספחים ב' ו- ג' לתצהיר עדות ראשית לעומת נספח ג' 11 א' לתצהיר עדות ראשית סאלח) מעלה כי ישנה התאמה וקורלציה מלאה בפעילות העסקית (הזמנות סחורה ותשלום בגינן) כפי שנרשמה ע"י כל אחד מהצדדים, בתקופה הרלבנטית. יצוין כי עיון בדף מס' 2 של כרטסת הנהלת חשבונות של הנתבעת לשנת 2010 מעלה כי ישנו חיוב בסך 52,000 ₪ ולצידו צוין "קניות" וכנגדו ישנן 4 זיכויים בסך 13,000 ₪ כ"א התואמים את מסמכי האסמכתא (מס' השיקים הנטענים ע"י התובע), אם כי לא ברור כיצד פיצלה הנתבעת את התשלום בסך 13,000 ₪ מס' אסמכתא/שיק 302 לשני זיכויים בסך 10,000 ₪ ו- 3,000 ₪, כאשר מדובר באותו שיק. (ראו: נספחים ג' 11 א' ו- ג' 11 ג' לתצהיר עדות ראשית סאלח).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ