אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גמ"ר 9103-01-14 מדינת ישראל נ' יוסף

גמ"ר 9103-01-14 מדינת ישראל נ' יוסף

תאריך פרסום : 25/08/2015 | גרסת הדפסה
גמ"ר
בית משפט השלום תל אביב - יפו לתעבורה
9103-01-14
29/04/2015
בפני השופטת:
שרית קריספין-אברהם

- נגד -
המאשימה:
מדינת ישראל
עו"ד בנאי-גת מפרקליטות מחוז תל אביב פלילי
הנאשם :
יצחק יוסף
עו"ד מזרחי
הכרעת דין
 

 

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 וסעיפים 64 ו- 40 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א-1961.

 

על פי עובדות כתב האישום, ביום 11.11.13, בשעה 10:30 לערך, נהג הנאשם במשאית לפינוי אשפה, מסוג וולבו, ברמת גן, ברחוב המבדיל, כאשר ש' ש' ט' ז"ל (להלן – המנוח), עבד עמו.

במשאית שבנדון מותקנות מראות חיצוניות וכן מצלמת ווידיאו, המתעדת את הנעשה בצדי החלק האחורי של המשאית ומשדרת למסך טלוויזיה המוצב על לוח המחוונים.

הנאשם החל מסיע רכבו לאחור, שלא לצורך, במהירות ובחוסר זהירות ובסמוך לבית מספר 7, פגע במנוח, שהלך אותה עת על הכביש, כאשר גבו מופנה לעבר המשאית.

על אף הפגיעה, המשיך הנאשם בנסיעה, עד שנעצר בשל זעקות של עוברת אורח.

כתוצאה מהתאונה, נחבל המנוח אנושות בגופו, הובהל לבית החולים, נותח ונפטר פחות מיממה לאחר הגעתו לבית החולים.

לשיטת המאשימה, רשלנותו של הנאשם, התבטאה במספר דרכים:

1. הנאשם נסע לאחור שלא לצורך, ברשלנות ובחוסר זהירות.

2. הנאשם נסע לאחור במהירות ומבלי לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים.

3. הנאשם לא הבחין במנוח, עובר לתאונה, שכן לא הסתכל במראות הצד ו/או במסך הטלוויזיה.

4. הנאשם לא הבחין במנוח ולכן לא בלם את הרכב ולא מנע את התאונה.

 

הנאשם, באמצעות בא כוחו, הודה כי נסע לאחור, אך כפר בכך שהנסיעה לאחור הייתה שלא לצורך. כמו כן, טען כי המנוח היה המכוון שלו ומכאן, כי נקט באמצעי זהירות כנדרש וכי על המשאית, לא נמצאו כל סימני פגיעה/מכה וכן לא נמצאו דם או רקמות של המנוח.

יודגש, כי למעט האמור לעיל ודברי הסנגור – "לגבי הקשר הסיבתי, נודיע בהמשך במידה ונדרש" וכן, דברי הסנגור בסיכומיו – " אין זכר של מגע בין המשאית לבין המנוח" (עמוד 126, שורות 29-30), לא טענה ההגנה כי הנאשם לא פגע במנוח עם המשאית, לא טענה כי אין קשר סיבתי בין התאונה למותו של המנוח ולא הציגה כל ראיה בהקשר זה ולכן, אני קובעת כי ההגנה לא כפרה בכך שהנאשם פגע במנוח ובקשר הסיבתי בין הפגיעה למותו.

 

פרשת התביעה

מטעם המאשימה, העידו העדים הבאים והוגשו הראיות להלן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ