אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גל נ' עיריית חיפה

גל נ' עיריית חיפה

תאריך פרסום : 27/03/2014 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום חיפה
1077-11-12
23/03/2014
בפני השופט:
אבישי רובס

- נגד -
התובע:
אריאלה גל
הנתבע:
עיריית חיפה

החלטה

1.התובעת הגישה תובענה בהמרצת פתיחה, במסגרתה עתרה להצהיר כי הדירה שבבעלותה, המצויה בקומת הקרקע בבית מס' 7א' ברח' סוקולוב בחיפה, המהווה חלק מגוש 10864, חלקה 157/1, אינה ראויה לשימוש ולכן, יש לפטור אותה מחוב ארנונה לנכס ריק, לפי פקודת העיריות.

2.הנתבעת הגישה תשובה להמרצת הפתיחה. במסגרת התשובה פרטה הנתבעת בהרחבה את השתלשלות העניינים בין הצדדים וכן, העלתה טענות מקדמיות, לרבות העדר סמכות עניינית לבית משפט זה לדון בתובענה, ממספר נימוקים עיקריים. ראשית, נטען כי כפירה בשומות הארנונה הינה ממן הטענות המצויות בסמכותה הייחודית של ועדת הערר והמתווה הייחודי בו ניתן לדון בטענה אותה העלתה התובעת הינה בדרך של השגה ולאחר מכן פתוחה בפניה הדרך להגיש ערר בפני ועדת ערר, ובמידת הצורך, ערעור לבית המשפט לעניינים מנהליים, הכל על פי סעיפים 3 ו - 6 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו - 1976. עוד נטען, כי מאחר והתובעת לא השיגה על החיוב בארנונה ולא הגישה ערר במועד, השומה שהוצאה על ידי העירייה סופית ובבחינת מעשה גמור. שנית, הנתבעת טענה, כי הלכה למעשה מבקשת התובעת לתקוף נוהל שגובש בעירייה על בסיס הלכת "מגרש המוצלח" (בר"מ 5711/06 חברת המגרש המוצלח ואח' נגד עיריית תל-אביב (30.3.2009)). נטען, כי תקיפה ישירה של נוהל מעין זה אפשרית אך במסגרת עתירה מנהלית בפני בית המשפט לעניינים מנהליים. בדומה, נטען כי אין התובעת רשאית לתקוף בתקיפה ישירה בבית משפט השלום, את החלטת עיריית חיפה להוסיף ולגבות ארנונה גם מנכסים ריקים חרף החלטת שר הפנים לפיה, רשאית העירייה (אך לא חייבת) לגבות ארנונה כאמור.

3.התובעת השיבה לטענות המקדמיות שהועלו על ידי הנתבעת. הנ"ל טענה, כי אין לדחות את התובענה על הסף, מאחר והתנהל בין הצדדים מו"מ ארוך, שלא תאם את המסגרת הפרוצדורלית של השגה או ערר, אלא נערכו בירורים בעלי אופי טכני ועקרוני שלא ניתנים לסיווג פורמאלי זה או אחר. בירורים אלה, כך נטען, נערכו כחלופה למסגרות הטכניות של השגה וערר, בהסכמה משתמעת של הנתבעת. מדובר בבירורים שנתמשכו מספר שנים והדבר מצביע על כך שגם הנתבעת הסכימה להם ולא דרשה "למסגר" אותם בסיווגים של השגות או ערר. התובעת שבה והבהירה בתגובתה כי היא מבקשת לתקוף את המודל אותו יצרה הנתבעת לצורך סיווג נכסים כנכסים שאינם ניתנים לשימוש ואשר זכאים לפטור לפי סעיף 330 לפקודת העיריות. לפיכך, הסכימה התובעת כי הסמכות לדון בטענות אלו נתונות לבית המשפט לעניינים מנהליים. גם בתשובותיה המשלימות חזרה התובעת וביקשה להעביר את התיק לבית המשפט לעניינים מנהליים ולא לסלק את התובענה על הסף.

4.כאמור, עניינה של התובענה נשוא תיק זה, הינה טענתה של התובעת לפיה, הדירה שבבעלותה אינה ראויה לשימוש ולכן, יש לפטור אותה מחוב ארנונה, לפי סעיף 330 לפקודת העיריות. הגם שלא הוגשו השגות פורמאליות על חיוב הנכס בארנונות, למקרא נספחי התובענה, כמו גם תשובתה של הנתבעת, עולה כי לאורך השנים נוהלה התכתבות עניפה בין הצדדים ואף נעשו ניסיונות לפתור את המחלוקת בהסכמה. לפיכך, לפחות בשלב מקדמי זה של ההליך, אינני סבור כי יש להורות על סילוק התובענה על הסף אך מן הטעם שהתובעת לא פעלה בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות.

5.מנגד, אני מקבל את טענתה של הנתבעת לפיה, בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה שעיקרה תקיפת נוהל שקבעה הנתבעת בעניין פטור מארנונה לפי סעיף 330 לפקודת העיריות, לנכס שאינו ראוי לשימוש.

6.סעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס - 2000 (להלן "החוק") קובע את סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים ולפיו, בית משפט זה ידון בעתירות נגד החלטות של רשות בעניין המנוי בתוספת הראשונה. סעיף 2 לחוק מגדיר "החלטה של רשות" - "החלטה של רשות במילוי תפקיד ציבורי על פי דין, לרבות העדר החלטה וכן מעשה או מחדל".

התוספת הראשונה לחוק קובעת את מסגרת הסמכות של בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירות בתחומים שונים. לעיתים הגדרת התחום נעשית על פי סוג העניין ולעיתים על פי הרשות המינהלית שקיבלה את ההחלטה (בג"צ 8375/03 אדם טבע ודין נגד המועצה האזורית חוף הכרמל, פ"ד נח(2) 97; א. גורן, בתי משפט מינהליים, התשס"ח - 2008, עמ' 10).

בהתאם לפריטים המנויים בסעיפים 1 ו - 8 לתוספת הראשונה לחוק, מוסמך בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בענייני ארנונה לפי כל דין וכן, בהחלטה של רשות מקומית או של נושא משרה או תפקיד בה (למעט החלטה הטעונה אישור שר הפנים).

הסמכות לדון בהשגות על פעולות מינהליות של רשות מקומית נתונה, בסייג הקבוע בפרט 8(א) לתוספת ובהיעדר הסדר מיוחד, לבית המשפט לעניינים מנהליים, והיא אינה נתונה לבתי המשפט האזרחיים, ללא קשר לשאלה אם הופעל שיקול דעת על ידי הרשות טרם ביצועה של הפעולה המינהלית, או אם מדובר ב"פעולה טכנית" גרידא (ראה רע"א 11224/04 המועצה המקומית פרדסיה נגד מוריס בלונדר ואח', פד נט(5) 473). בנוסף, נקבע כי תקיפה ישירה של הליך מינהלי של גביית ארנונה, לרבות דרישת תשלום, בטענה שנעשה באופן בלתי סביר, בחוסר סמכות ובניגוד לדין, להבדיל מתביעה כספית להשבת סכום ששולם, מצויה בגדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים (ראה בר"מ 7363/09 מרכז משען בע"מ נגד עיריית תל אביב יפו (2.3.2010) וכן, רע"א 6590/05 עיריית אשדוד נגד שמעון צרפתי בע"מ (19.9.2005).

7.המבחן לקביעת הסמכות העניינית, על פי חוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984, הינו מבחן הסעד (ראה ע"א 27/77 טובי נגד רפאלי, פ"ד לא(3) 561 ורע"א 483/88 מפעלים פטרוכימיים נגד מדינת ישראל, פ"ד מד(3) 812). במקרה הנדון, מבקשת התובעת, הלכה למעשה, לתקוף נוהל שגובש על ידי יועצה המשפטי של העירייה, לצורך יישום הלכת המגרש המוצלח בנוגע לסעיף 330 לפקודת העיריות, ולקבוע כי הנכס שבבעלותה אינו ראוי לשמוש, כהגדרת מונח זה בסעיף 330 הנ"ל. נוהל זה אומץ על ידי העירייה ומכוחו היא דחתה את דרישתה של התובעת לקבוע כי הנכס אינו בר שמוש ולכן פטור מארנונה. פעולות מינהליות אלו של העירייה נוגעות לענייני ארנונה, והינן בגדר החלטה של רשות, כמפורט בסעיפים 1 ו - 8 לתוספת הראשונה לחוק ובהתאם להגדרה הנזכרת בסעיף 2 לחוק. הסמכות העניינית לדון בהשגה ביחס לפעולות מעין אלו או באשר לתקיפה ישירה של הנוהל אשר אומץ על ידי העירייה, נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים ולא לבתי המשפט האזרחיים. בדומה, מקומה של תקיפה ישירה של החלטת העירייה להוסיף ולגבות ארנונה גם מנכסים ריקים, אף היא בפני בית המשפט לעניינים מנהליים.

8.לאור האמור לעיל, אני מקבל את טענת הנתבעת לפיה, בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה וכי בית המשפט לעניינים מנהליים הוא המוסמך לדון בה. מכח סמכותי לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, תשמ"ד 1984, אני מורה על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט המחוזי בחיפה, בשבתו כבית המשפט לעניינים מנהליים.

9.הוצאות הליך הביניים תילקחנה בחשבון בעת מתן פסק הדין בהליך העיקרי.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לידי הצדדים.

ניתנה היום, כ"א אדר ב תשע"ד, 23 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ