אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גל - ד.מ. חפירות ובניין בע"מ נ' י.ת. בע"מ ואח'

גל - ד.מ. חפירות ובניין בע"מ נ' י.ת. בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 04/02/2010 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום קריות
2291-06
28/11/2009
בפני השופט:
פנינה לוקיץ'

- נגד -
התובע:
עופר קליין
הנתבע:
1. גל - ד.מ. חפירות ובניין בע"מ
2. י.ת. בע"מ

החלטה

בפני בקשת התובעת להתיר הבאת ראיות נוספות, בדרך של הזמנת עד נוסף מטעמה, מר אלכס רהואן (להלן: "העד"), וזאת לאחר שהסתימה שמיעת הראיות בתיק ביום 12.7.09 וניתנה הוראה על הגשת סיכומי טענות בכתב.

החלטתי זו התעכבה בין היתר בשל בקשת ב"כ התובעת, לה נעתרתי, ליתן לו ארכה להגשת תגובה לתגובת הנתבע.

לטענת התובעת מתקיימים הטעמים שהותוו בפסיקה להתיר הבאת ראיות בשלב מאוחר זה של ההליך לאור החשיבות הרבה שיש בעדותו של העד אשר יכול לשפוך אור על מעורבותו של הנתבע מס' 2 בעניניה של הנתבעת מס' (להלן: "הנתבעת"), וכי יש בעדות כדי לחשוף את דרכי הרמייה וההסוואה בהם נוקט הנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") על מנת להסתיר את זיקתו הממשית לפעילותה של הנתבעת.

הסברה של התובעת להעלאת הבקשה בשלב מאוחר זה של ההליך המשפטי הינו כי העד אותר על ידה רק לאחרונה וכי העד חושש לחתום על תצהיר מטעם התובעת בשל איומים עליו. יצויין כבר עתה, כי למרות שבבקשה נטען כי היא נתמכת בתצהירים מפורטים ביותר של מנהל התובעת המפרטים את השתלשלות הענינים עד לאיתור העד, התצהיר שצורף אליה לא החיל כל פירוט כזה, ורק בתצהיר שצורף לתגובה הנוספת ניתן פירוט כאמור.

הנתבע מתנגד נחרצות לבקשה וטוען כי בהתחשב בכך שמדובר בתביעה בסדר דין מהיר אשר שמיעת הראיות בה הסתיימה (לאחר שהתקיימו בה שתי ישיבות) ונקבע בה מועד לסיכומים, אין להעתר לבקשת התובעת. יתירה מכך, שמו של העד נזכר לראשונה במהלך חקירת מנהל התובעת בישיבה ביום 1.4.09 ולמרות זאת התובעת לא בקשה להזמינו לישיבת ההוכחות שהנוספת שנקבעה בתיק. הנתבע מוסיף וטוען כי בתיק זה אפשר ביהמ"ש לתובעת, לפנים משורת הדין, להעיד עדים שלא מסרו תצהירים מטעמה והיעתרות לבקשת התובעת תגרום לפגיעה מהותית ביותר בזכויותיו הדיוניות של הנתבע ללא הצדקה בדין.

אכן צודק ב"כ הנתבעת כי: "כלל הוא לעניין הגשתן של ראיות, שבעל דין אמור וחייב להגישן "בחבילה אחת" כך, ולא בתפזורת, זעיר שם זעיר שם" (ע"א 579/90 רוזין נ' בן נון, פ"ד מו(3) 738) וכי הנטל על המבקש לסטות מכלל זה לשכנע את בית המשפט בשתיים: האחת – חשיבות הראיה שמבוקש להביאה באיחור, ושתיים – מה הטעם לכך שהראיות לא הובאו בזמן הראוי.

אין ספק כי קיימת חשיבות רבה לשמירת סדר הבאת הראיות (כמו גם לשמירת סדרי הדין בעניינים אחרים), אולם פסיקת בית המשפט העליון התוותה בפנינו את העקרון כי הפרוצדורה אינה "מיטת סדום" וכי יש לנהוג בה את מידת הגמישות הנדרשת על מנת לאפשר לבעל דין תקלה או שגיאה שנפלה בפני בעל דין, כל עוד אין בתיקון לגרום לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מהותית של הצד שכנגד ואשר אינו ניתן לתיקון (ע"א 186/66 ששון נ' קדמה, פ"ד כ(3) 477, 479).

האם במקרה דנן מתקיימות אותן נסיבות מיוחדות כבדות משקל המצדיקות סטיה מסדר הבאת הראיות, לאחר שכבר הסתימה שמיעתן?

ראשית אומר כי הסברי התובעת באשר לאיחור בהגשת בקשה זו אינם מקובלים עלי, שכן כל אותן פעולות שמנהל התובעת נקט בהן לאיתור העד לאחר (או במהלך ) שמיעת העדויות בפני, ניתן וצריך היה לנקוט קודם להגשת תצהירי התובעת ובוודאי שקודם לשמיעת הראיות. בהקשר זה אציין כי גם הליך הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם התובעת היה למקוטעין (מנהל התובעת הגיש 3 (!) תצהירי עדות ראשית מטעמו (זאת בנוסף לתצהיר ה"בג"צי" התומך בכתב התביעה בהתאם לתקנות) ותוך התעלמות מהאמור בהחלטותי באשר לפירוט עדויות עדים נוספים (ראה החלטותי מיום 30.10.07 ו-10.12.07), והדבר קיבל ביטוי בהחלטתי מיום 1.4.09.

מקריאת תצהירי מנהל התובעת ומקו ההגנה שניהל הנתבע (אשר בכתב ההגנה הכחיש כל קשר בינו לבין הנתבעת ובינו לבין הפרויקט שבו נטען כי התובעת בצעה עבודות שאת שכרן היא מבקשת) היה ברור כי עדותו של העד הינה רלבנטית ביותר, ולפיכך אין כל בסיס לטענה כי חשיבות עדותו התבררה רק בעקבות אזכורו על ידי הנתבע במהלך עדותו בישיבה מיום 12.7.09. למרות זאת, אין בתצהירים התומכים בבקשה כל התייחסות לשאלה מדוע בשלב מוקדם יותר של ההליך לא ניסתה התובעת לאתר את העד, וטענותיו של מנהל התובעת כי לא ידע את שם משפחתו מעט תמוהות (מה גם שהוא הודה בעדותו כי כלל לא ניסה לאתר את העד). באם הצליח לברר פרט זה לאחר תחילת ההוכחות בתיק, מה מנע ממנו לעשות כן מוקדם יותר?

לאור זאת, התובעת מתקשה לעמוד בתנאי שקבעה הפסיקה להבאת ראיות נוספות בערעור (תנאים אליו היא מפנה בתגובתה) כי לא ידעה אודות הראיה הנוספת ולא יכולה היתה לגלותה בשקידה ראויה (ראה: א' גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" בעמ' 636).

אולם גם מקום שמדובר במחדל מצד בעל הדין, וכזה הוא המקרה בפני, אין בכך לסתום את הגולל על בקשתו בנסיבות המתאימות, וכאלה הן הנסיבות שבפני.

אני סבורה כי לא יכולה להיות כל מחלוקת לגבי חשיבות ומרכזיות עדותו של העד, שכן העד נזכר כ"איש השטח" של הנתבעת בעת ביצוע העבודות נשוא התביעה וכמי שחתם על מסמך ההתקשרות בין הנתבעת לבין התובעת (ת/6). העד מוזכר כמי שהיה נוכח באתר העבודות, פגש את העובדים והנחה אותם מה לבצע, וכן נטען כי היה נוכח במקום יחד עם הנתבע.

הנתבע בעדותו אישר כי העד היה בעל תפקיד בחלק מהחברות השלובות/קשורות שנזכרו כחברות שיש לנתבע קשר אליהן, אם כי הכחיש כל קשר שלו לנתבעת.

בנסיבות אלו אין ספק כי עדותו של העד עשויה לשפוך אור על תהיות שנותרו בעקבות העדויות שנשמעו בפני, ועדותו עשויה להיות בעל חשיבות רבה בהכרעה בתביעה זו. מטעם זה, ועל אף המחדל מצד התובעת אני נעתרת לבקשה. אציין כי הערות התובעת בבקשתה כי הצורך בעדות נובע, בין היתר, מקציבת חקירת הנתבע על ידי ביהמ"ש, מן הראוי שלא היו נכללות בבקשה שכן קציבת זמן החקירה נעשתה לאחר שזו התארכה והיתה לא ממוקדת, ולא היה בקציבת זמן החקירה כדי לפגוע באיזה מזכויותיה הדיוניות של התובעת.

אכן יש טעם בדברי ב"כ הנתבע כי ביהמ"ש נוהג ב"רוחב לב" עם התובעת ומאפשר לה לתקן מחדלים דיוניים פעם אחר פעם (ראה החלטתי בפתח הישיבה מיום 1.4.09) אולם עמדתי היא כי כל עוד ניתן לתקן מחדלים דיוניים מבלי לגרום עוול מהותי לצד שכנגד (וחשיפת האמת אינה בגדר עוול מהותי בעיני!), ובעיקר מקום בו תיקון המחדל אכן משרת את נסיון בית המשפט להגיע לגילוי האמת, אף באם יש לכך "מחירים" (גם מערכתיים בשל התארכות ההתדיינות), הרי שאלו מחירים שראוי לשאת בהם, מקום בו ביהמ"ש שוכנע כי חשיבות הראיה הנוספת שמבקשים להביאה מחוץ לסדר הדברים הראוי, עשויה להיות מכרעת. העובדה שמדובר בהליך בסדר דין מהיר אין בה לשנות מגישתי זו, במיוחד מקום בו מדובר בתביעה שענינה מעין "הרמת מסך", תביעה שמעצם טיבה הינה קשה לניהול, בין אם היא מתנהלת בסדר דין מהיר ובין אם בסדר דין רגיל.

יחד עם זאת בהתחשב במועד בו הועלתה הבקשה והמחדל הברור מצד התובעת שהביא לכך, אני סבורה כי על התובעת לשאת בהוצאות הנתבע בגין התארכות ההליך ואולי אף יעלה הצורך להביא ראיות נוספות מטעמו, וזאת בסך של 1,500 ₪ בצירוף מע"מ אשר ישולמו ללא קשר לתוצאות ההליך.

על התובעת לשלם סכום זה לנתבע בתוך 15 יום ולהמציא לביהמ"ש אישור המעיד על ביצוע התשלום. רק לאחר קבלת אישור כאמור, אקבע מועד נוסף לשמיעת עדותו של מר רהואן בתהאם ליומני.

אי תשלום ההוצאות כאמור, יביא לדחיית הבקשה תוך חיוב התובעת בהוצאות הנתבע בגינה, ובמקרה כזה תינתן הוראה על הגשת סיכומי הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ