גלפנד ואח' נ' משרד הפנים

החלטה

בפני בקשת העותרות לפטור אותן מתשלום אגרה מחמת מצבן הכלכלי.

המשיבה מתנגדת לבקשה, כאשר המבקשות הגישו תצהיר משלים על פי החלטתי מיום 05.01.11.

לאחר עיון ובחינה, אני רואה לדחות את הבקשה;

המבקשות לא הוכיחו, על פי נטל ההוכחה ורמת הפירוט המוטלים עליהן כי אינן יכולות לעמוד בתשלום האגרה בהליך העיקרי, מחמת מצבן הכלכלי.

להדגיש כי בעניין זה אף ניתנה להן הזדמנות לפנים משורת הדין להיכבד ולהמציא ראיות מפורטות לעניין הכנסותיהן וזכויותיהן, ללא הצלחה.

המבקשות לא הציגו כל פירוט מגובה בתצהיר לעניין הכנסותיה של העותרת מס' 1 ו/או רכוש וזכויות של בעל העותרת מס' 2 (מר רומן), כמו גם לא צורפו תלושי שכר של הנ"ל.

עיון בתדפיסי הבנק שהוצגו מחשבונו של רומן, מעלה כי לאורך מספר חודשים הכלולים בדפי החשבון נכללו זיכויים לא מבוטלים, כל אחד בסך אלפי ש"ח, לרבות מחברת מן פאואור, מקור זיכוי מבנק יהב, משרד הקליטה והסוכנות היהודית.

לא הוצגה כל הבהרה לגבי מקום עבודתו של מר רומן, מלבד ציון הכנסתו החודשית בסך 6,500 ₪.

מכל מקום, הכנסה בשיעור שכזה, בהינתן התא המשפחתי המצומצם יחסית המסתמך על הכנסה זו, די בה לכאורה לצורך הפרשת סכום האגרה הנדרש בענייננו (אגרה העומדת על פי בירור על סכום הנמוך מ-2000 ₪), וזאת אף מבלי להידרש למקורות הכספיים הנוספים לכאורה אליהם התייחסתי לעיל.

עיון בדפי החשבון גם מלמד על חיובים גבוהים ביותר לחברת סלקום שלכאורה אינם מתיישבים עם משפחה החיה בצמצום כנטען.

מעבר לנדרש אוסיף כי לא השתכנעתי גם כי המבקשות אכן ניסו לגייס את הכספים הדרושים לתשלום האגרה ממקורות אחרים, מלבד טענה סתמית בעניין בתצהיר המשלים.

בעניין זה, די שאפנה לביטחונות שהצליחו המבקשות להעמיד על פי חוזה השכירות שהעתקו צורף על מנת לחזק את הספקות בעניין.

גם העובדה שהמבקשות מיוצגות בהליך העיקרי וזה שבנדון על ידי עורך דין פרטי, אינה מתיישבת כשלעצמה עם טענות באשר להיעדר יכולת, או לכל הפחות מלמדת על סדרי העדיפויות של המבקשות, באופן שאין הצדקה להטיל את מעמסת האגרה על הקופה הציבורית.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"א, 20 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.