אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גלעדי נ' שימשילשוילי ואח'

גלעדי נ' שימשילשוילי ואח'

תאריך פרסום : 15/02/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חדרה
1375-08
15/02/2011
בפני השופט:
הדסה אסיף

- נגד -
התובע:
דן גלעדי
הנתבע:
1. מאיר שימשילשוילי
2. גבי גגולשוילי

החלטה

הבקשה היא לביטול פסק דין.

פסק הדין ניתן לאחר שלא הוגש כתב הגנה מטעם הנתבע והוגש תצהיר מטעם התובע להוכחת נזקיו.

לטענת הנתבע, יש לבטל את פסק הדין מאחר שבסמוך לאחר שנמסר לו כתב התביעה פנה לעו"ד יהודאי על מנת שזה ייצג אותו ואף חתם לעורך הדין על ייפוי כח. לטענת הנתבע עורך הדין מסר לו שהוא מטפל בתובענה ולפיכך סבר הנתבע כי כתב הגנה הוגש וכי עליו להמתין להודעה על הדיון שייקבע.

לטענת הנתבע, הוא נדהם לגלות כי ניתן פסק דין נגדו וכי לא הוגש מטעמו כתב הגנה או בקשה לביטולו של פסק הדין ולפיכך פנה לעו"ד אחר, הוא עו"ד שהגיש בשמו את הבקשה הנוכחית.

הנתבע טען גם כי יש לו טענות הגנה טובות כנגד התביעה מאחר שהתובע לא הוכיח את שיעור הנזקים שטען להם ומאחר שהנזק שנגרם לתובע נגרם לו על ידי שני הנתבעים ואין לחייב אותו אלא בפיצוי בגין הנזקים שנגרמו על ידו, להבדיל מהנזקים שנגרמו לתובע על ידי הנתבע השני.

התובע טען כי יש לדחות את הבקשה על הסף וזאת מחמת האיחור הרב בהגשתה ולאחר שלא הוגשה יחד עם הבקשה גם בקשה להאריך את המועד להגשתה. לטענת התובע האזהרה, שממנה נודע לתובע על פסק הדין, נמסרה לתובע כבר ביום 25.4.10 ואילו הבקשה לביטולו של פסק הדין הוגשה רק ביום 24/8/10 בעוד שעל פי התקנות יש להגיש אותה בתוך 30 יום מיום שנודע למבקש על פסק הדין.

יש ממש בטענות אלה של התובע. אכן, על פי התקנות יש להגיש בקשה לביטולו של פסק דין בתוך 30 יום מיום שנודע למבקש על פסק הדין. המבקש כאן מודה כי קיבל את האזהרה ומכאן שלכל המאוחר במועד הזה נודע לו על פסק הדין שניתן נגדו. מאחר שהאזהרה נמסרה למבקש ביום 25.4.10 ממילא הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין באיחור ניכר והיה על המבקש לעתור להארכת מועד להגשת הבקשה. דבר זה לא נעשה על ידי המבקש ולו הוגשה על ידו כלל בקשה להאריך לו את המועד להגשת הבקשה לביטולו של פסק הדין.

גם אם אקבל את טענות ב"כ המבקש לפיהם יש לראות את הבקשה לביטולו של פסק הדין ככוללת גם בקשה להאריך את המועד להגשתה, הרי שאין הדבר יכול להועיל למבקש. זאת משום שאין בבקשה או בתצהיר התומך בה כל הסבר שיש בו כדי להצדיק את האיחור הרב בהגשת הבקשה.

רק בדיון היום, ולאחר ששמע את הטיעונים שטען בא כוחו בפתח הדיון, טען המבקש לראשונה כי לאחר שקיבל את האזהרה פנה שוב לעו"ד יהודאי וזה הטעה אותו לחשוב כי הוא מטפל בפסק הדין.

כאילו לא די בכך, גם התברר כי טענות המבקש לפיהן לאחר הפגישה הראשונה שבה חתם לעו"ד יהודאי על ייפוי הכח שצורף לבקשה, לא נפגש שוב עם עורך הדין ורק שוחח עימו טלפונית, הן טענות שככל הנראה אינן נכונות. זאת משום שבתיק בית המשפט מצוי ייפוי כח נוסף שחתום על ידי המבקש ואשר ניתן על ידו לעו"ד יהודאי ביום 1/12/09. ייופי הכח הזה הוגש לתיק בית המשפט יחד עם בקשתו של עו"ד יהודאי לעיין בתיק בית המשפט ביום 6/12/09.

מכאן שהמבקש, בעצמו או באמצעות בא כוחו, עקב מקרוב אחר תיק בית המשפט ובא כוחו אף פנה לעיין בחומר שבתיק ב- ,12/09 טרם שניתן פסק הדין, וככל הנראה לאחר שקיבל, בטעות, עותק מטיוטה שהוכנה טרם מתן פסק הדין.

טיוטה זו, מיום 8/11/09, נשלחה לצדדים בטעות וכפי שעולה גם מפניה שפנה בעקבות זאת ב"כ התובע.

בהחלטה מיום 25/2/10 נתבקשה המזכירות להבהיר כיצד נשלחה טיוטה לצדדים ועל כל פנים פסק הדין בתיק ניתן רק ביום 1/3/10 והוא שנמסר למבקש באזהרה שקיבל מלשכת ההוצל"פ.

מכאן, שגירסת המבקש אינה יכולה לעמוד.

מעבר לכך, המבקש בחר לכל אורך הדרך בתשובות מעורפלות בכל הנוגע למועדים הרלוונטים לבקשה ולא ידע לציין, לא מתי נודע לו על פסק הדין, לא מתי פנה בעקבותיו לעו"ד יהודאי ואפילו לא מתי החליט לעבור לטיפולו של עו"ד אחר.

בנסיבות האלה לא ניתן לומר כי עלה בידי המבקש להראות כי הגיש את הבקשה לביטולו של פסק הדין במועד, ואין מקום לכן לבטל את פסק הדין.

גם מן הטעם של סיכויי ההגנה, אין מקום לבטל את פסק הדין.

על פי פסק הדין חוייב הנתבע בתשלום פיצויים לתובע בגין תקיפה שתקף את התובע. כנגד הנתבע הוגש כתב אישום בגין מעשי התקיפה האלה והנתבע הודה בעובדות נשוא כתב האישום והורשע בהם.

גם בדיון היום הודה ב"כ הנתבע כי מרשו דקר את התובע בבטנו ומכאן שאין למעשה מחלוקת אמיתית בשאלת חבותו של הנתבע לשלם לתובע פיצוי בגין הנזקים שגרם לו. בפסק הדין נשוא הבקשה פורטו הסכומים שהנתבע חוייב בהם והנימוקים לפסיקתם ועיקר הסכום נפסק בגין כאב וסבל ובגין פיצויים עונשיים שמקורם בהתנהלות הנתבע ובמעשה תקיפה פלילי שבגינו הורשע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ