אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גלנט נ' עיריית ירושלים

גלנט נ' עיריית ירושלים

תאריך פרסום : 09/12/2011 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום ירושלים
36411-09-11
05/12/2011
בפני השופט:
גד ארנברג

- נגד -
התובע:
ישראל משה גלנט
הנתבע:
עיריית ירושלים

החלטה

בפני ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ שחר קטוביץ אשר דחה את בקשת המערער לסגור את תיק ההוצל"פ נגדו מחמת כך שלא נשלחה לו התראה לפני הגשת תביעה לסכום קצוב.

המערער טוען כי בהתראה ששלחה המשיבה לפני פתיחת תיק ההוצל"פ נפלו 2 פגמים שיש בכל אחד מהם כדי להביא לסגירת התיק נגדו.

האחד, נשלחה התראה אחת לכל שלושת החייבים בתיק ההוצל"פ על אף שהיה על הזוכה – המשיבה – לשלוח התראה נפרדת לכל אחד מהם.

השני, היה על המשיבה לשלוח את ההתראה לכתובת הרשומה של המערער במשרד הפנים ואילו ההתראה ששלחה המשיבה נשלחה לכתובת הנכס נשוא החיוב בארנונה שאינה כתובתו הרשומה של המערער.

המערער טוען כי כב' הרשם לא התייחס כלל לטענתו הראשונה לגבי משלוח התראה אחת לכל שלושת החייבים ואילו את טענתו השניה דחה בשל כך שפקודת העיריות מאפשרת משלוח התראה כפי שנשלחה.

המערער טוען כי אין מקום לחלק בין סוגי התביעות המוגשות לסכום קצוב. לטענתו אין לקבוע דין מיוחד לתביעות ארנונה. הקביעה שבחוק ההוצאה לפועל היא הקביעה הספציפית והמאוחרת לפיכך יש לפעול לפיה ולשלוח את ההתראה כדין לכתובת הרשומה במשרד הפנים ולא לכתובת הנכס. כאמור, המערער מלין גם על כך שכב' הרשם לא התייחס כלל לטענתו הראשונה בענין משלוח התראה אחת לכל שלושת החייבים במקום לשלוח התראה נפרדת לכל חיוב.

המשיבה טענה כי יש לדחות את הערעור בשל כך שהיה על המבקש להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור שכן הבקשה אינה נמנית על אותם נושאים בהם ניתן להגיש ערעור על החלטת רשם ההוצל"פ. אין מדובר בבקשה בטענת פרעתי ולפיכך היה על המבקש להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור ולפיכך יש לדחות את בקשתו.

לגופו של ענין טוענת המשיבה כי כיוון שלפי רישומי המשיבה, 3 החייבים החזיקו במשותף בנכס נשוא התיק די היה במשלוח הודעה אחת לכולם ודי היה במשלוח הודעה לפי הכתובת הרשומה של הנכס שהיא הכתובת האחרונה הידועה של המערער. המשיבה טוענת עוד כי לפי מסמכים שצרף המערער עצמו הוא היה בחו"ל בזמן משלוח ההודעה לפיכך לא משנה להיכן היתה נשלחת ההודעה שכן ממילא המערער לא היה בארץ. המשיבה טוענת עוד כי המבקש הגיש בקשתו בשיהוי רק 4.5 שנים לאחר פתיחת התיק ולאחר שהוא שילם את חוב הארנונה (אך לא את החוב בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד).

המשיבה טוענת כי בשנת 2007 הגיש המערער בקשה לביטול פסק דין וכב' הרשם קבע כי הוא רשאי להגיש התנגדות לביצוע תובענה לפי הדין בצירוף בקשה להארכת מועד במידת הצורך ואין מקום עתה לאפשר לו להעלות אותן טענות במסגרת אחרת.

המערער הגיב לתגובה וטען כי משמעותה של בקשה בטענת פרעתי שמוגשת בלשכת ההוצאה לפועל, היא כל טענה שיש בה כדי לקבוע שהחייב פטור מלקיים את פסק הדין ולאו דווקא פרעון במשמעות הפשוטה המילולית של הדברים. לפיכך בקשתה לסגירת התיק היתה בקשה בטענת פרעתי וערעור על החלטה בבקשה בטענת פרעתי הוא ערעור בזכות כפי שנעשה בפועל. לפיכך, יש לדחות את טענת המשיבה לפיה היה על המערער להגיש בר"ע ולא ערעור.

המערער טוען עוד כי לפי הוראות החוק הכתובת הקובעת היא הכתובת במשרד הפנים ומשלא נשלחה התראה לכתובת זה לא קיימה המשיבה את חובתה לשלוח הודעה לפני פתיחת התיק. המערער חוזר על טענותיו לגבי אי משלוח הודעה נפרדת לכל חייב.

באשר לשיהוי טוען המערער כי בקשה בטענת פרעתי ניתן להגיש בכל עת. בנוסף, לא נגרם למשיבה נזק מהשיהוי שכן החוב צבר ריבית גבוהה לפי חוק הרשויות המקומיות. בנוסף, המערער מתגורר בחו"ל על כן יש הצדקה לשיהוי, ואחרון, השיהוי הוא פגם פשוט לעומת הפגמים בהתנהלות המשיבה.

הצדדים הסכימו שתינתן החלטה לפי כתבי הטענות ולאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי יש לדחות את הערעור ולא מטעמה של המשיבה או של כב' הרשם, אלא מחמת כך שטענות המערער, ככל שיש בהם ממש, צריכים להיות מוגשים כהתנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב ולא כבקשה בטענת פרעתי, כפי שהוגשה. במידת הצורך יש כמובן להגיש גם בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות.

כידוע, כאשר חייב בהוצל"פ טוען כי אין עליו לקיים את פסק הדין יש לבחון את טענתו. אם הטענה מתייחסת למועד שלפני מתן פסה"ד, אין מדובר בבקשה בטענת פרעתי אלא בטיעון שהיה על החייב להעלותו בבית משפט, או שיש להעלותו בערעור או בבקשה לביטול פסה"ד לפי נסיבות הענין. רק כאשר טענת הפרעון מתייחסת לתקופה שלאחר מתן פסה"ד ניתן להעלותה כבקשה בטענת פרעתי בהוצל"פ.

כאשר מדובר בבקשה לביצוע שטר נקבע כי המועד המבחין בין הגשת התנגדות לבין הגשת בקשה בטענת פרעתי (אם מדובר בטענה שהשטר נפרע) הוא מועד המצאת האזהרה לחייב. היינו, אם טענת הפרעון מתייחסת למועד שקדם למסירת האזהרה לחייב, עליו להגיש התנגדות לביצוע שטר, ואילו אם מועד הפרעון הנטען הוא אחרי מסירת האזהרה, על החייב להגיש בקשה בטענת פרעתי.

כאשר מדובר בבקשה לביצוע תביעה בסכום קצוב, וטענת החייב היא טענת פרעון ( בין פרעון במובן המילולי ובין כל טענה אחרת לפיה החייב פטור מקיום חיובו), יש לקבוע כי המועד המבחין בין הגשת התנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב לבין הגשת בקשה בטענת פרעתי יהיה אף הוא מועד המסירה של האזהרה. היינו, ככל שטענת הפירעון מתייחסת למועד שקדם למסירת האזהרה על החייב להגיש התנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב ואם המועד חלף, גם בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב. ואילו כאשר טענת הפירעון מתייחסת למועד שלאחר מסירת האזהרה, על החייב להגיש בקשה בטענת פרעתי. בנדון דנן, אין ספק שטענת הפירעון (פירעון במובן הרחב היינו שאין על החייב – המערער – למלא אחר הדרישה בתביעה לסכום קצוב) מתייחסת למועד שקדם למסירת האזהרה. המבקש טוען כי המשיבה לא קיימה תנאי מוקדם המאפשר לה הגשת תביעה כפי שהוגשה. כיוון שזו הטענה, היה על המבקש להגיש התנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב וככל שיש צורך גם בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות. יש לציין כי כך נקבע גם בהחלטת ראש ההוצל"פ (כתוארו אז) בשנת 1977 אשר קבעה כי על החייב להגיש התנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב ובקשה להארכת מועד אם יש צורך. המערער הגיש בקשה לסגירת התיק כבקשה בטענת פרעתי –לפיכך בצדק נדחתה בקשתו, אף אם הנימוק לדחיה אחר מזה שנקבע על ידי כב' הרשם . כיוון שכך וכיון שהבקשה שהיה אמור המערער להגיש היא התנגדות לביצוע תביעה בסכום קצוב (ובקשה להארכת מועד, ככל שיש צורך בכך) אינני נדרש להתייחס לגופו של ענין, לא לטענות המערער כלפי החלטת כב' הרשם ולא להחלטת כב' הרשם לגופה.

התוצאה היא איפוא שהערעור נדחה. על המבקש להגיש, אם הוא חפץ בכך, התנגדות לביצוע תביעה ובמידת הצורך גם בקשה להארכת מועד. כיוון שהערעור נדחה אני מחייב את המערער לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ שיגבו מתוך סכום הערובה שהפקיד המערער.

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, ט' כסלו תשע"ב, 05 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ