אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גלי גיל מרכז ספורט ונופש בקרית מוצקין בע"מ נ' חברת פלגי מוצקין בע"מ ואח'

גלי גיל מרכז ספורט ונופש בקרית מוצקין בע"מ נ' חברת פלגי מוצקין בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 09/04/2017 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
4591-16
06/04/2017
בפני השופט:
נ' הנדל

- נגד -
המבקשת:
גלי גיל מרכז ספורט ונופש בקרית מוצקין בע"מ
עו"ד שלום אלון
המשיבות:
1. חברת פלגי מוצקין בע"מ
2. עיריית קרית מוצקין

עו"ד חגית פדהאל
עו"ד אסף גרינבאום
עו"ד אבי גולדהמר
החלטה

 

  1. מונחת בפניי בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (ע"א 62642-11-15, כבוד השופטים ר' למלשטריך-לטר, א' טובי ות' נאות פרי), בגדרו נדחה ערעורה של המבקשת על פסק-דינו של בית משפט השלום בחיפה (ה"פ 10538-07-10, כבוד השופט א' כנעאן). שתי הערכאות קמא קבעו כי הסכם פשרה שנחתם בעבר בין המבקשת לבין משיבה 2 (להלן: העיריה) אינו מחייב עוד את העיריה או את משיבה 1 (להלן: תאגיד המים).

 

           ומכאן לעובדות הצריכות לעניינו. בשנת 1999, במסגרת תביעה שהגישה המבקשת נגד העיריה בבית המשפט המחוזי בחיפה, נערך ונחתם הסכם פשרה (להלן גם: ההסכם), אשר קיבל תוקף של פסק דין. בגדר ההסכם, התחייבה העיריה לחייב את המבקשת "במחירי מים שיהיו זהים למחירי המים אותם תשלם העיריה למקורות". נקבע כי ההסכם יחול במשך תקופת החכירה, קרי עד לשנת 2035 לערך. לאורך השנים, קיימה העיריה התחייבות זו. כעבור כעשור, בחודש ספטמבר 2009, תאגיד המים החל לפעול במקום העיריה – על פי הוראות חוק תאגידי מים וביוב התשס"א-2001 (להלן: חוק תאגידי מים, או החוק). כפועל יוצא, ממועד זה חויבה המבקשת על ידי תאגיד המים בתעריף הגבוה מזה שנקבע בהסכם הפשרה.

          

           המבקשת הגישה המרצת פתיחה לבית משפט השלום, במסגרתה טענה כי יש לחייב את תאגיד המים לגבות ממנה תעריף על פי הסכם הפשרה. כך בפרט לנוכח הוראות סעיף 10 לחוק תאגידי מים, הקובע, בין היתר, כי "רשות מקומית שהקימה חברה... תעביר לחברה את זכויותיה וסמכויותיה לפי הסכמים, התקשרויות ועסקאות...".

 

           בית משפט השלום דחה כאמור את ההמרצה. בתוך כך, נקבע כי הסכם הפשרה – העוסק בתעריפי מים – אינו נכנס בגדרי סעיף 10 לחוק, שעניינו הסכמים העוסקים בשני נושאים מצטברים: הפעלת מערכות מים וביוב ומתן שירותי מים. עוד הוסבר, כי הכפפת התאגיד להסכם הפשרה מנוגדת אף לתכלית החוק, שאחד העקרונות שביסודו הוא עיקרון האחידות בתעריפים בין צרכנים. בנוסף, נקבע כי הסכם הפשרה סוּכל, וזאת לנוכח הפקעת הסמכויות לטיפול במים מידי העיריה מכוח החוק, ולנוכח האיסור בחוק לחרוג מהתעריפים שנקבעו – איסור המעוגן אף כעבירה פלילית. לבסוף צוין, כי אף אם היו מתקבלות טענות המבקשת ביחס לסעיף 10 – ממילא הסכם הפשרה לא קיבל את אישור הממונה כנדרש בחוק. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקשת על פסק הדין, תוך שאימץ את נימוקיו של בית משפט השלום.

 

  1. במוקד הבקשה שבפניי, טענת המבקשת כי הסכם הפשרה חוסה תחת סעיף 10 לחוק, באשר עניינו ב"מתן שירותי מים". בהתייחס לתכליות החוק, גורסת המבקשת שיישום הסכם הפשרה אינו פוגע בעיקרון האחידות והשוויון, באשר הוא קובע דרך לפיצוי המבקשת, שנבחרה על ידי הצדדים – והיגיון בצידה. עוד הדגישה המבקשת, כי שאלת פרשנות סעיף 10 לחוק היא שאלה משפטית שטרם נידונה בבית משפט זה ומכאן מצדיקה מתן רשות ערעור. המשיבות בתגובתן, סמכו ידיהן על הכרעות הערכאות קמא, וחזרו על עיקרי טיעוניהן בפניהן. לשיטתן, שאלת פרשנות סעיף 10 לחוק אינה בעלת חשיבות ציבורית, אף באשר חרף חלוף הזמן היא כמעט ולא התעוררה.

 

דיון והכרעה   

 

  1. נפנה תחילה לסעיף 10 לחוק תאגידי מים, הקובע:

 

"רשות מקומית שהקימה חברה, לבדה או יחד עם רשויות מקומיות אחרות, תעביר לחברה את זכויותיה וסמכויותיה לפי הסכמים, התקשרויות ועסקאות (בסעיף זה - הסכמים) בכל הנוגע להפעלת מערכות המים והביוב ולמתן שירותי המים והביוב ערב יום תחילת פעילות החברה; מיום תחילת פעילות החברה, יהיו הזכויות והסמכויות כאמור נתונות לחברה, והחובות וההתחייבויות המוטלות על הרשות המקומית לפי ההסכמים יהיו מוטלות על החברה, והיא תבוא במקום הרשות המקומית לכל דבר, על אף האמור בכל חוזה ובדיני המחאת חיובים".

 

           בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, גרסו כאמור כי סעיף 10 אינו חל בעניינה של המבקשת. האחרונה מלינה על הכרעה זו וסבורה כי יש בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור. ואולם דעתי היא כי שאלת פרשנותו של סעיף 10 אינה הכרחית לצורך הכרעה בענייננו, שכן הכרעת בית המשפט קמא מוצדקת אף מנימוקים אחרים. הווה אומר, גם אם נניח שניתן לפרש את סעיף 10 כך שיחול על ההסכם, ממילא קיימת משוכה נוספת, בסעיף 11(ב) לחוק, שאינה נחצית, כפי שיוסבר להלן. משכך איני רואה לטעת מסמרות ביחס לפרשנות סעיף 10 בהכרעתי זו. לכך יוּסף, כי דומה ששאלה זו אינה מתעוררת באופן תדיר, ואף משכך ניתן להותירה לעת מצוא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ