אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גליקסמן ואח' נ' אלוש ואח'

גליקסמן ואח' נ' אלוש ואח'

תאריך פרסום : 25/06/2013 | גרסת הדפסה
תא"ח
בית משפט השלום צפת
53195-04-13
17/06/2013
בפני השופט:
רבקה איזנברג

- נגד -
התובע:
1. מוריסי מריאן גליקסמן
2. נבות אוריאל
3. נתן מודכי

הנתבע:
1. אסף אלוש
2. מתן אזרן

פסק-דין

פסק דין

1.בפני תביעה לפינוי מושכר וזאת בהתאם לפרק טז' 4 לתקנות סדר הדין האזרחי- התשמ"ד.

לטענת התובעים, התובע 1 הינו הבעלים של מבנה בשטח של 110 מ"ר לרבות שטחי שירות וחצר, כמתואר בכתב התביעה, המצוי במקרקעין הידועים כחלקה 64 בגוש 13946 (להלן: "המושכר"). לטענת התובע 1 השכיר את המושכר לנתבע 2 בהסכם שכירות עד ליום 15.11.12 ולאחר מכן השכיר את המושכר לנתבע 3, וזאת עד ליום 30.11.13. התובעים 2-3 הם שותפים עסקיים וניהלו במשותף את המושכר.

בתאריך 9.5.12- עוד במהלך השכרת הנכס לתובע 2, חתם התובע 2 על הסכם ביחס לשליש מהמושכר ואפשר לנתבעים להפעיל בו בר, וזאת לתקופה של חצי שנה, בתוספת אופציה לשנה נוספת, עד ליום 30.11.13 (להלן: "הסכם ההפעלה").

עוד נטען כי בסופו של דבר, המסעדה שניהלו תובעים 2-3 במושכר נסגרה, והתובע 1 היה מוכן לבטל את הסכם השכירות שנכרת עם תובע 3, ובלבד שהמושכר יוחזר לו בשלמותו, אלא שהנתבעים סירבו לבקשת תובעים 2-3 לפנות את החלק במושכר בו הינם מחזיקים.

לטענת תובע 1, מעולם לא כרת הסכם עם הנתבעים, והם יושבים ועושים במושכר כבתוך שלהם, ללא הסכמתו.

לטענת תובעים 2-3 הנתבעים לא שילמו את דמי ההפעלה בהתאם להסכם ההפעלה שנכרת בינם לבין התובע 2, מחודש 4/13 ולפיכך, בהתאם לסעיף 7.4 להסכם ההפעלה, עליהם לפנות מיד את המושכר. התובעים 2-3 הפנו להתנהגותם חסרת תום הלב, לטענתם, של הנתבעים אשר בגינה נאלצים התובעים 2-3 להמשיך ולשלם לתובע 1, דמי שכירות על כל המבנה.

2.לטענת הנתבעים, דין התביעה להידחות- התובע 1 אינו הבעלים ובעל הקניין במושכר. בעניין זה הפנו הנתבעים ל"הואיל" אשר נרשם בהסכם השכירות שנכרת בין התובע 1 לתובע 3, שם נרשם כי ידוע לשוכר שחלקו של מבנה הבר נמצא בבעלות שאינה של המשכיר, אלא של חברת פז.

בנוסף טענו הנתבעים כי תובע 2 הפר את התחייבותו כלפיהם, לא דאג לאישורים המתאימים ועליו להשיב להם את עלות השיפוץ אשר השקיעו במושכר. הנתבעים טענו, כי הוטעו על ידי התובע 2 ורק בחודש 3/13 נודע להם כי התובעים אינם בעלי הזכויות הקנייניות במגרש. הנתבעים טענו כי לכתב התביעה לא צורפה מפת מדידה.

לעניין אי תשלום דמי ההפעלה, הפנו הנתבעים לסעיף 13.2 להסכם ההפעלה, על פיו על המשכיר ליתן התראה בת 60 יום לתיקון ההפרה.

עוד הוסיפו הנתבעים, כי הסיבה שלא שילמו את דמי השכירות מחודש 4/13 הינה בשל כך שהתובעים ניתקו להם את החשמל במושכר. לטענת הנתבעים מחילופי הודעות SMS שצורפו לתביעה עולה כי גם אם היו משלמים, היה מתבצע ניתוק חשמל בסוף אותו חודש. הנתבעים העלו טענות לגבי נזקים כספיים שנגמרו להם בשל השקעת כספים במושכר. בסיפא של כתב ההגנה, טענו הנתבעים כי מהות התביעה הינה קביעת זכויות במקרקעין ולפיכך, בית המשפט נעדר סמכות לדון בתביעה.

דיון:

3.לאחר שעיינתי במסמכים שבפני ובטענות הצדדים, שוכנעתי כי דין התביעה להתקבל.

אינני מקבלת את טענת הנתבעים כאילו המדובר בתביעה שאינה בסמכות בית משפט זה, או כאילו לתובע 1 אין זכות לדרוש פינויים מהמושכר שכן חלק מהמושכר, לטענתם, בבעלות חברת פז.

כבר נקבע בפסיקה כי לא ניתן לקבל טענה על פיה, אדם שנכנס לנכס מכוח הרשאה של פלוני, ורק מכוח אותה הרשאה, יעלה לאחר מכן טענה שאותו פלוני מכוחו נכנס לנכס, אינו בעל זכויות בנכס ולכן הוא רשאי להישאר בו. בהלכת עוקשי (רע"א 5518/98 יוסף נ. עוקשי ואח' פ"ד נ"ה (3) 294, נקבע כי נתבע אינו רשאי לטעון כלפי מי שהעניק לו את זכות החזקה כי אינו בעל הזכויות בה, לאחר שתקופת ההסכם הסתיימה, או כאשר נטענת כלפיו טענה לסילוק יד.( ראה גם תא"ח (שלום ירושלים) 155/09 נוקדים (אל צור) כפר שיתופי בע"מ נ. חברת י. מזרחי אבן ושיש בע"מ, ת"א (שלום ב"ש) 31740-02-10 "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ נ. מישל בוחניק, תא"ח (שלום ים) 5534-09-11 שבו נ. עבד רחים).

במקרה דנן אין ספק, כי החזקת הנתבעים במושכר הינה מכוח רשות שנתן להם תובע 2, אשר קיבל רשות להחזיק במושכר מטעם התובע 1. בהתקשרות בהסכם ההפעלה, קיבלו על עצמם הנתבעים למעשה, את העובדה שלתובע 1 זכויות במושכר אשר מכוחם הועברה לתובע 2 זכות החזקה והיכולת להתקשר עימם בהסכם. בחקירתו הודה הנתבע 1 כי ידע שהנתבעים התקשרו בחוזה עם התובע 1, ואף הבהירו שההתקשרות בין הנתבעים לתובע 2 הוגדרה כ"הסכם מפעיל" על מנת שהתובע 1 "לא יעלה עליהם שהם משכירים" (עמ' 7 שורות 29-30). בהמשך אף אישר הנתבע 1 כי כל ההחזקה שלו בבר, היא מכוח הסכם ההפעלה שנכרת עם התובע 2. ודוק, למרות טענת הנתבעים לזכויות חברת פז במקרקעין הרלוונטיים, לא הציגו הנתבעים כל הסכם (ואפילו לא תכתובת) עם חברת פז, מכוחה קיימת להם זכות כלשהיא להחזיק במושכר מטעם חברת פז.

התובע 1 הציג נסח רישום המעיד על זכויותיו במקרקעין. החזקת הנתבעים במושכר נובעת מהתקשרותם עם התובע 2 ומכוחה בלבד. זכויות התובע 2 במושכר, ויכולתו להתקשר עם הנתבעים נובעות אך ורק מזכויות התובע 1. לפיכך וגם אם לנתבעים טענות כי לתובע 1 אין זכויות במושכר, אין טענות אלו רלוונטיות לתביעת פינוי זו. הסכם ההפעלה שבמהותו הינו הסכם לשכירות משנה (ראה סעיף 5 להלן), יונק את עצם קיומו מהסכם השכירות שנכרת בין התובע 2 לתובע 1. אין רלוונטיות לפיכך לטענות הנתבעים ביחס לזכות התובע 1 במקרקעין ביחס לתביעת הפינוי והן אינן מהוות הגנה מפני תביעת הפינוי.

5.הסכם ההפעלה שנכרת בין הנתבעים לתובע 2, הינו למעשה הסכם לשכירות משנה- ראה סעיפים 14,15,16 לתצהירי הנתבעים בהם התייחסו במפורש להסכם כהסכם שכירות ולתשלומים ששולמו, כתשלומי שכירות. בהתאם לסעיף 22 לחוק השכירות והשאילה תשל"א- 1971(להלן:"החוק"), השוכר אינו רשאי להעביר לאחר את הזכות להחזיק ולהשתמש במושכר, או להשכירו בשכירות משנה, אלא בהסכמת המשכיר. (גם על פי סעיף 19.1 להסכם השכירות שנכרת בין התובע 1 לתובע 3 נאסר על התובע 3 להרשות שימוש, או להשכיר את המושכר בשכירות משנה, ללא הסכמה מראש ובכתב מהמשכיר. אמנם, הסכם השכירות שנכרת עם התובע 2 לא הוצג. אך כאמור, גם אם אותו הסכם לא כלל סעיף זה, הרי מכוח סעיף 22 לחוק כאמור, לא היו רשאים התובעים 2-3 להשכיר לנתבעים חלק במושכר ,בשכירות משנה.

הן התובע 1 והן התובע 3 העידו כי התובע 1 לא ידע על ההשכרה וההסכם שנכרת עם הנתבעים. התובע 1 העיד כי חשב שהנתבעים מפעילים את המושכר עבור התובעים 2-3 ותחת פיקוחם. גם הנתבע 1 עצמו הבהיר, כי ההתקשרות נערכה כהסכם הפעלה כדי להסתיר מהתובע 1 את העובדה שמדובר בהסכם שכירות:

"הם יזמו אותו יחד איתנו. כי היה להם חוזה עם התובע 1, הם רצו לעשות קומבינציה שמריאן לא יעלה עליהם שם משכירים" (עמ' 7 שורות 29-30).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ