אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> גלידת שטראוס בעמ נ' יהודה

גלידת שטראוס בעמ נ' יהודה

תאריך פרסום : 17/01/2011 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום רמלה
26369-12-10
17/01/2011
בפני השופט:
דן סעדון

- נגד -
התובע:
רפאל יהודה
הנתבע:
גלידת שטראוס בעמ

החלטה

בקשות להעברת הדיון אל בימ"ש השלום בנצרת ובקשה להארכת מועד להגשת התנגדות (ככל שתידחה טענת היעדר הסמכות המקומית).

המבקש טוען כי "ההתקשרות נעשתה במחוז נצרת" כטעם בעטיו אין בית משפט זה מוסמך לדון בהתנגדות. עוד ציין המבקש כי לא קיבל את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל ועל התיק למד מבדיקה שערך. לגופה של הגנתו טוען המבקש כי אכן שכר מקרר מן המשיבה אולם עם סגירת עסקו נותר המקרר במקום בו היה והמשיבה רשאית ליטול אותו.

המשיבה טוענת בתגובה כי לבית משפט זה סמכות לדון בהתנגדות הואיל והיא המקום שנועד לביצוע התשלום על פי שטר החוב כאמור בגוף שטר החוב. כן נאמר כי סמכות בית משפט זה נובעת מהסכם ההתקשרות שבין הצדדים המעניק למשיבה סמכות שיפוט ייחודית לבתי המשפט באזור המרכז, לפי בחירת המשיבה. נטען, כי גם אם עשויה הייתה טענת המבקש להצמיח סמכות שיפוט לבית משפט אחר הרי שהבחירה בבית המשפט אליו תוגש ההתנגדות נעשית על ידי המשיבה ומכיוון שבחירה זו נעשתה כדין אין עילה להעברת הדיון. לעניין הארכת המועד נאמר כי אין בנימוק של אי קבלת האזהרה משום טעם לתירוץ האיחור בהגשת ההתנגדות ולא עוד אלא שבקשה להארכת מועד חוסמת את המבקש מלטעון להיעדר המצאה של האזהרה. גם לגופה של ההגנה נאמר כי אין בה ממש שכן המבקש מודה כי קיבל את המקרר מן המשיבה ולא השיבו לידיה. המבקש אינו מפרט מדוע למעשה אין לחייבו לשלם את שטר החוב ועל כן מדובר בבקשה סתמית שדינה להידחות.

דיון והכרעה

שלוש טענות בפי המבקש. בשלושתן אין ממש כפי שיפורט להלן. אפתח בטענת היעדר סמכות מקומית. נניח לצורך הדיון כי לבית משפט השלום בנצרת קיימת, עקרונית, סמכות מקומית לדון בהתנגדות. אין פירוש הדבר כי בית משפט זה נטול סמכות לדון בהתנגדות שכן תקנות סדר הדין האזרחי בנושא הסמכות המקומית עשויות להצמיח סמכות מקומית למספר בתי משפט. התובע על פי השטר הוא המוסמך לבחור באיזה מבין בתי המשפט שלהם קיימת, עקרונית, סמכות מקומית, תתברר תביעתו בעוד שלנתבע אין כל פתחון פה בעניין זה. בענייננו טענה המשיבה בין היתר כי בשטר החוב נקבע מקום התשלום במשרדי המשיבה באזור שיפוטו של בית משפט זה. מכאן, שבית משפט זה הוא המקום שנועד לקיום ההתחייבות ועל כן בדין היתה המשיבה זכאית לבחור להעביר את בירור ההתנגדות אל בית משפט זה.

הטענה השנייה נוגעת להארכת המועד להגשת התנגדות. בעניין זה ציין המבקש אך כי לא נמסרה לו אזהרה בגין פתיחת תיק ההוצאה לפועל. כידוע, תקנות סדר הדין האזרחי אינן מכירות רק בהמצאה אישית לנתבע כהמצאה חוקית אלא גם בהמצאה לאנשים אחרים שהמצאה חוקית, כגון המצאה לבן משפחה שהנתבע נוהג להתגורר עימו. המבקש סתם בעניין זה ולא פירש האם גם למי מבני משפחתו המתגוררים עימו לא הומצא כתב האזהרה. ברי כי אין בטענה כי כתב האזהרה לא הומצא כדי לקבוע כי אין מדובר בהמצאה חוקית למבקש ואין בטענה זו כדי לקבוע כי מדובר בטעם מוצדק לאיחור בהגשת ההתנגדות. מעבר לנדרש אציין כי כפי שמציין בצדק ב"כ המשיבה, בקשה להארכת מועד מקפלת בתוכה הודאה בהמצאת האזהרה לחיב שאם לא כן לא היתה דרושה לו כלל הארכת מועד והיה עליו להגיש בקשה לקבוע כי התנגדותו מוגשת במועד.

לגופו של עניין. עסקינן בשטר חוב שאין מחלוקת כי המבקש חתם עליו. ההלכה בנוגע לשטר ביטחון היא כי " . . .'שטרי בטחון' בכלל 'שטרות' המה. חזקת התמורה לפי סעיף 29(א) פועלת במקרה מסוג זה באופן שנטל ההוכחה לעובדות המצדיקות את 'מימוש הביטחון' על-ידי אוחז השטר אינו מוטל עליו, אלא על חותם השטר מוטל נטל ההוכחה כי אוחז השטר אינו רשאי לתבוע על ידו. 'המוציא מחברו עליו הראיה': שטר יוצר 'חזקה' לטובת האוחז בו, וחותם השטר הוא בגדר 'המוציא מחברו' לפי סעיף 29(א)". (ע"א 205/87 סמל סוכנות מרכזית לביטוח בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג (4) 680). הנה כי כן, אין די למבקש לטעון כי המקרר זמין למשיבה על מנת שתבוא ליטול אותו. עליו להסביר בתצהירו מדוע על פי נתוני עסקת היסוד והמטרה שלשמה נמסר השטר לידי המשיבה אין המשיבה זכאית לפרוע את השטר. עיון בתצהיר המבקש מעלה כי הוא רחוק מלעמוד באמות המידה שהותוו לעיל ובהתאם סיכוייה של ההתנגדות להתקבל, גם ללא חקירת המצהיר על תצהירו, אינם גבוהים בלשון המעטה.

שילובם של הטעמים האמורים – היעדר כל טעם להצדקת האיחור והיעדר סיכויי הגנה משמעותיים– מביאים למסקנה כי ראוי לדחות בקשה זו. חרף זאת, ככל שמבקש המבקש להעמיד את ההתנגדות אותה הגיש לדיון, יתאפשר לו הדבר בכפוף לתשלום הוצאות בסך 2000 ₪, ללא קשר לתוצאות ההתנגדות. סכום זה יופקד בקופת בית המשפט. לא יופקד הסכום האמור יראו את הבקשה למתן ארכה כבקשה שנדחתה.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"א, 17 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ